גוסטאו ביוסקה

גוסטאו ביוסקה
מידע אישי
לידה	29 בפברואר 1928; ל'הוספיטלט שבספרד
פטירה	1 בנובמבר 2014 (בגיל 86); ברצלונה, ספרד
שם מלא	גוסטאו ביוסקה אי פאז'ס
גובה	1.74 מטר
עמדה	בלם
מועדוני נוער
1946 - 1947	מויה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
1970 - 1971 ; ; 1972 - 1973 ; 1973 ; 1974 - 1975 ; ; 1976 - 1978 ; 1979	פונטוודרה ; אתלטיקו אספניול ; סנט אנדראו ; ריאל ואיאדוליד ; סבדל ; ראסינג דה פרול ; ספרד עד גיל 21 ; טראסה
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

גוסטאו ביוסקה אי פאז'ס (בקטלאנית: Gustau Biosca i Pagès, לעיתים נקרא בשם הספרדי "גוסטאבו" (Gustavo);‏ 29 בפברואר 1928 - 1 בנובמבר 2014) היה כדורגלן ומאמן קטלאני-ספרדי. כשחקן, שיחק ביוסקה במשך כל הקריירה שלו במדי ברצלונה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 בעמדת הבלם. בנוסף, ערך ביוסקה 11 הופעות במדי נבחרת ספרד. לאחר פרישתו ממשחק, החל ביוסקה לעבוד כמאמן. בין היתר אימן את ריאל ואיאדוליד ואת נבחרת ספרד הצעירה.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוסקה, שנולד בל'הוספיטלט, פרוור של ברצלונה, הצטרף לקבוצה החובבנית של ברצלונה ב-1947. כעבור שנתיים החל לשחק בקבוצת המילואים של המועדון, אספנייה אינדוסטריאל. ב-1950, בגיל 22, הפך לחבר סגל בקבוצה הבוגרת של המועדון. את הופעת הבכורה בליגת העל הספרדית ערך ביוסקה ב-8 באוקטובר 1950, במשחק הבית מול ולנסיה בו ניצחה ברצלונה 2-1. עד סוף העונה פתח בכל יתר 24 משחקיה של ברצלונה בליגה למעט אחד, והוא עזר לקבוצתו לסיים במקום ה-4. ביוסקה זכה עם ברצלונה בגביע הספרדי בתום העונה הודות לניצחון 3-0 על ריאל סוסיאדד במשחק הגמר, בו פתח בהרכב. בעונה הבאה, עונת 1951/1952, היה איתן בהרכב הקבוצה, עת זכתה בחמישה תארים: אליפות ספרד, הגביע הספרדי, הגביע הלטיני, הסופר קאפ הספרדי וגביע מרטיני רוסי.

בעונת 1952/1953 היה ביוסקה שותף לזכייתה של ברצלונה בדאבל - זכייה באליפות הליגה ובגביע, תוך כדי שהוא פותח ב-24 משחקי ליגה. ב-2 בנובמבר 1952 הבקיע את שערו הראשון בליגה במדי ברצלונה, בניצחון 3-0 על ריאל סוסיאדד. ב-21 ביוני 1953 פתח בגמר הגביע ועזר לברצלונה לזכות בתואר בפעם השלישית ברציפות, עם ניצחון 2-1 על אתלטיק בילבאו. בעונה שלאחר מכן המשיך ביוסקה להופיע דרך קבע בהרכב הקבוצה. הוא פתח ב-26 מחזורים מתוך 30, וברצלונה סיימה במקום השני, מאחורי ריאל מדריד. במחזור האחרון לעונה, במשחק נגד אתלטיקו מדריד ב-25 באפריל 1954, הבקיע שער עצמי לרשת שערו, שער שבגללו הפסידה ברצלונה 1-0. שבוע לאחר מכן, בשמינית גמר הגביע הספרדי נגד דפורטיבו לה קורוניה, הורחק ביוסקה בכרטיס אדום. ביוסקה חזר להרכב ברבע הגמר, ובגומלין חצי הגמר נגד ריאל מדריד, במשחק הקלאסיקו, הבקיע ביוסקה את השער השלישי של קבוצתו, שניצחה 3-1. השער קבע שברצלונה תעפיל לגמר, שכן לאחר הפסד 1-0 בחצי הגמר הראשון, התוצאה המצטברת הייתה 3-2 לזכותה. בגמר זה הפסידה ברצלונה את התואר לוולנסיה בשל הפסד 3-0.

ביוסקה נפצע באופן חמור בהמשך השנה ולכן השתתף במשחק אחד בלבד במהלך עונת 1954/1955. מי שתפס את מקומו בהיעדרו היה ז'ואקים ברוגה, שלעיתים שיחק לצדו של ביוסקה בתקופה זו. בעונה הבאה התאושש ביוסקה מפציעתו ושב להרכב ברצלונה. הוא פתח ב-24 משחקי ליגה בהם הבקיע פעמיים, בניצחונות על ריאל סוסיאדד והרקולס אליקנטה, ועזר לברצלונה להגיע למקום ה-2 בליגה. אולם, פציעה חמורה בעונת 1956/1957 גרמה לכך שלא שיחק ברוב משחקי הקבוצה בעונה זו. ביוסקה פתח ב-3 משחקי ליגה וב-4 משחקים בגביע המלך, אך הוא לא השתתף בגמר הגביע, בו ניצחה ברצלונה את אספניול 1-0 וזכתה בתואר. הפציעה הטרידה את ביוסקה גם בעונה הבאה, והוא שותף ב-6 משחקים בלבד. בניסיון לעזור לו לחזור לכושר משחק, הוא צורף לקבוצת המילואים של ברצלונה, קונדל, אך צעד זה לא הועיל והוא פרש ממשחק ב-1959, בגיל 30.

ביוסקה ערך את הופעת הבכורה במדי נבחרת ספרד במשחק ידידות נגד שוודיה ב-17 ביוני 1951. בהמשך פתח ב-7 משחקי ידידות נוספים. לאחר מכן השתתף עם נבחרתו במוקדמות מונדיאל 1954, בו התמודדה ספרד עם טורקיה. במשחק הראשון ניצחה ספרד, מבלי שביוסקה ישתתף במשחק. בשני, בו פתח ביוסקה, ניצחה טורקיה, לכן נערך משחק שלישי ומכריע בין הנבחרות. המשחק, שגם בו פתח בהרכב, הסתיים בתיקו 2-2, וטורקיה העפילה למונדיאל בעזרת הגרלה. בסך הכול השתתף ביוסקה ב-11 משחקים של נבחרת ספרד במשך 3 שנים.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש ממשחק, החל ביוסקה לעבוד כמאמן כדורגל. בנובמבר 1970 התמנה לתפקיד המאמן של פונטוודרה מהליגה השנייה בספרד, אותה הדריך עד סוף העונה, אז סיימה במקום ה-10. לאחר מכן אימן לתקופה קצרה במקסיקו, והוא שב לספרד ב-1972, כדי לאמן את סנט אנדראו שגם היא הייתה בליגה השנייה, למשך עונה. בעונת 1973/1974 אימן את ריאל ואיאדוליד, שהייתה אז בליגה השנייה, אך הוא פוטר כעבור 28 מחזורים, כשהקבוצה במקום ה-12. בעונה הבאה אימן את סבדל, אך במשרה זו נכשל נחרצות והוא פוטר באמצע העונה, כשהקבוצה במקום ה-19. בסוף העונה ירדה סבדל לליגה השלישית.

לאחר מכן אימן לתקופה קצרה את ראסינג דה פרול, קבוצה קטנה מגליסיה. ב-1976 התמנה ביוסקה לתפקיד המאמן הראשי של נבחרת ספרד הצעירה. תחתיו כשלה הנבחרת להעפיל לאליפות אירופה לנבחרות צעירות והוא סיים את תפקידו ב-1978. במרץ 1979 מונה להיות מאמנה של טראסה מהליגה השנייה בספרד, אך הוא לא הצליח לעזור לקבוצה להישאר בליגה, ולאחר שירדה בסוף העונה לליגה השלישית, סיים את תפקידו.

בין 1993 ל-2000 מילא תפקיד ניהולי בברצלונה, תחת הנשיא ז'וזפ ליואיס נונייז.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוסקה נודע לא רק בזכות יכולותיו ככדורגלן, אלא גם בזכות מעמדו כידוען וחברותו עם ידוענים אחרים. קשר רומנטי שניהל עם הזמרת לולה פלורס העסיק רבות את גופי התקשורת בספרד.

ביוסקה נפטר ב-1 בנובמבר 2014, בגיל 86, בברצלונה.