גוסטב הוסאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גוסטב הוסאק

גוסטב הוּסָאק (Gustáv Husák;‏ 10 בינואר 1913 - 18 בנובמבר 1991) היה מדינאי סלובקי ושליטה של צ'כוסלובקיה בשנים 19691987, בין דיכוי האביב של פראג להתפוררות הקומוניזם במזרח אירופה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוסאק נולד ב-10 בינואר 1913 בסמוך לברטיסלאבה, והצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטי בשנת 1929 בעת לימודיו בגימנסיה בברטיסלאבה. בשנת 1933 הוא החל ללמוד משפטים באוניברסיטת קומניוס בברטיסלאבה והצטרף למפלגה הקומוניסטית הצ'כוסלובקית. הוא נכלא מספר פעמים במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי השלטון הפשיסטי בסלובקיה והשתתף במרד הסלובקי, בשנת 1944. במהלך המרד, בין 1 בספטמבר 1944 ל-5 בספטמבר היה חבר בנשיאות המועצה הלאומית הסלובקית. לאחר המלחמה הוא היה ראש הממשלה של סלובקיה, עד שבשנת 1950 נפל קורבן לטיהורים, יחד עם שר החוץ של צ'כוסלובקיה, ולדימיר קלמנטיס. במאי 1950 הוא פוטר מתפקידו[1] והודה בפני ועידת המפלגה הקומוניסטית הסלובקית בשגיאות חמורות שכללו שיתוף פעולה עם הבורגנות שהזיקה למעמד הפועלים[2] בתחילת 1951 הוא נעצר יחד עם קלמנסקי[3], וסולק מהמפלגה[4]. באפריל 1951 הצהיר סלאנסקי שהוסאק היה שותף בניסיון להפיל את המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה[5]. במשפטי פראג הודה הוסאק בהאשמות נגדו[6] ובאפריל 1954 נדון למאסר עולם[7]. בעת שהותו בכלא לא חדל להאמין ברעיון הקומוניסטי וראה בכליאתו שגיאה ברת תיקון. בקשותיו לחנינה נענו שושב ושוב בשלילה על ידי מנהיג צ'כוסלובקיה, אשר אמר עליו: "אינכם יודעים מה הוא יכול לעשות אם יגיע לשלטון". ביוני 1963, לאחר שאלכסנדר דובצ'ק מונה למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית, טוהר שמו והוא הושב לשורות המפלגה[8]. בתחילת 1968 השמיע הוסאק את הדרישה ליותר חופש אישי בצ'כוסלובקיה[9] ובאפריל 1968, במסגרת האביב של פראג מונה לסגן ראש ממשלת צ'כוסלובקיה, במטרה להביא רפורמות לסלובקיה[10].

לאחר פלישת צבא ברית המועצות לצ'כוסלובקיה, הטיף לכניעה לברית המועצות וסירב להשתתף בעימות עם ברית המועצות[11]. הוא מונה באוגוסט 1968 למנהיג המפלגה[12][13] ולמרות הצהרות על תמיכה בדובצק הצטייר יותר ויותר כיריב הפועל לריצוי הקומוניסטים השמרנים[14]. באפריל 1969 ירש את מקומו של דובצ'ק ובמהלך השנים 19691971 הרחיק מהמפלגה את תומכי הליברליזציה של האביב של פראג. הוסאק דאג לפיטוריהם של מתנגדי ברית המועצות והתחנף אל הנהגתה, אך נמנע ממשפטי ראווה[15]. במאי 1975 מונה גם לנשיא צ'כוסלובקיה[16].

הוסאק היה נשוי פעמיים. לאחר מות אשתו הראשונה, נישא בשנת 1975 לורה, שנספתה בשנת 1977 בתאונת מסוק[17].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גוסטב הוסאק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קלמנטיס נאשם ב"לאומנות בורגנית", דבר, 26 במאי 1950
  2. ^ קלמנטיס לפני כס המשפט של המפלגה הקומוניסטית, דבר, 28 במאי 1950
  3. ^ קלמנטיס נאסר כמרגל ומחבל, דבר, 28 בפברואר 1951
  4. ^ קלמטיס נתפס בצ'כוסלובקיה, מעריב, 27 בפברואר 1951
  5. ^ סלאנסקי מוסר על פרשת הבגידה של קלמנטיס ושותפיו, על המשמר, 25 באפריל 1951
  6. ^ עדות קלמנטיס ועוזריו, הצופה, 23 בנובמבר 1952
  7. ^ ענשי מאסר כבדים לתומכי סלאנסקי וקלמנטיס, דבר, 26 באפריל 1954
  8. ^ קלמנטיס נידון ללא יסוד חוקי, על המשמר, 30 ביוני 1963
  9. ^ לסופרי צ'כוסלובקיה הוחזר בטאונם, משמר, 9 בפברואר 1968
  10. ^ שרים חדשים לכל כהונות המפתח בממשלת צ'כוסלובקיה, בראשות צ'רניק, מעריב, 5 באפריל 1968
  11. ^ פראג חידשה הצנזורה, מעריב, 29 באוגוסט 1968
  12. ^ הרוסים שואפים להשליט את המנהיג הסלובאקי הוסאק, מעריב, 10 בספטמבר 1968
  13. ^ נחמן בן עמיהלך קוזניצב אל הוסאק, מעריב, 13 בספטמבר 1968
  14. ^ לקראת התמודדות מכרעת בצ'כוסלובקיה, על המשמר, 15 בדצמבר 1968
  15. ^ דב אפל, הוסאק מודה לברזנייב, דבר, 7 ביוני 1971; המשך
  16. ^ נשיא צ'כוסלובקיה, דבר, 29 במאי 1975
  17. ^ רעייתו של נשיא צ'כוסלובקיה נספתה בתאונת מסוק, דבר, 23 באוקטובר 1977