גוסטה דוידזון-דרנגר

גוסטה דוידזון-דרנגר

לידה	1917 קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	11 בנובמבר 1943 (בגיל 26 בערך) רפובליקת פולין
שם לידה	Gusta Dawidson
מדינה	פולין
מעסיק	אגודת ישראל
השקפה דתית	תנועת החסידות

גוסטה דוידזון (יוסטינה) (נולדה בקרקוב (פולין) בשנת 1917 - 1943) נמנתה על מקימי המחתרת בגטו קרקוב ב-1942. נאסרה על ידי הגסטפו וכתבה בבית הכלא את יומנה, המתעד את פעולות המחתרת. דוידזון ברחה מהכלא ונתפסה שוב בשנת 1943, ומאז נעלמו עקבותיה.

פעילות המחתרת בקרקוב

ערך מורחב – מרד גטו קרקוב

כאשר הגרמנים כבשו את קרקוב, נאסרו גוסטה ובעלה שמשון דרנגר. לאחר חודש בכלא שבמהלכו עברו עינויים, שוחררו השניים תמורת כופר. עם שחרורם חזרו לפעול בתנועת "עקיבא" בגטו קרקוב. דוידזון לימדה ידיעת הארץ בחווה החקלאית בקופילאני. באפריל 1942 החלה התארגנות מחתרתית של החלוצים בחווה, ועם חיסול החווה באוגוסט 1942 הוקם ארגון המחתרת "החלוץ הלוחם". דוידזון נמנתה על הנהגת המחתרת מיום הקמתה.

המחתרת החלה להבריח חברים לשורות הפרטיזנים, אך לאחר מספר כישלונות זנחה את כיוון הפעולה הזה לטובת פעילות חבלנית. במקביל עסקה המחתרת בזיוף מסמכים ותעודות בעבור חבריה - תחום עליו היה ממונה שמשון דרנגר. לאחר האקציה השנייה של קרקוב בנובמבר 1942, הוקמה המחתרת המאוחדת של "החלוץ הלוחם" ושל "איסקרא" (מחתרת יהודית של השומר הצעיר ושל הקומוניסטים שפעלה בגטו).

בעקבות המעקב ההולך ומתהדק מצד הגרמנים, יצאו דוידזון ודרנגר את הגטו והמשיכו את פעולתם בכפרי הסביבה. בינואר 1943 נאסר שמשון דרגנר על ידי הגסטפו. הדבר נודע לדוידזון, שמיהרה להסגיר את עצמה. דרנגר נאסר בכלא מונטלופיך ודוידזון בכלא הלצלוב הסמוך.

כתיבת יומן בכלא הלצלוב

בכלא פגשה דוידזון את חברותיה למחתרת, בהן גולה מירה. היא ארגנה אותן לקבוצה, ויחד העבירו את הזמן בשיחות, לימוד ושירה. למרות החקירות והעינויים החוזרים ונשנים, שמרה הקבוצה על מורל גבוה. התנהגותה האצילית וזקיפות קומתה זיכו את דוידזון גם באהדת האסירות הלא-יהודיות בכלא.

במהלך שהותה בכלא כתבה בעזרת חברותיה את יומנה, בו היא מתארת את קורות המחתרת בצורה פיוטית. היומן נכתב על גבי ניירות טואלט שהוגנבו לתא על ידי יהודים שעבדו בבית הכלא. דפי היומן הוסתרו בגומחות בקירות התא. דוידזון הכתיבה לחברותיה את התכנים, והללו שרו על מנת שהשומרים לא ישימו לב לנעשה.

דפים מכתב היד של יומנה של יוסטינה

ב-29 במרץ 1943 הוקראו שמותיהן של האסירות העתידות להישלח לפלאשוב להוצאה להורג. גם שמותיהן של דוידזון וחברותיה הופיעו ברשימה, והן החליטו לנסות לברוח. למחרת הוצאה קבוצת האסירות מהכלא. היה עליהן לצעוד כמה עשרות מטרים עד למשאיות ההובלה. עגלה רתומה לסוסים הגיחה מהרחוב הסמוך וחסמה את המעבר. האסירות ניצלו את ההזדמנות ונמלטו. דוידזון ושלוש אסירות נוספות הצליחו להימלט, ושבע אסירות אחרות נהרגו מירי הגרמנים. הן הצליחו להגיע לבוחניה ולחבור לחברי המחתרת ששהו שם. הן שוכנו בבונקר ביערות וישניץ. דוידזון התאחדה ביער עם בעלה, שאף הוא ברח מהכלא עם 15 חברים.

ניסיון הברחת הגבול

בבונקר הצטרף הזוג לפעילות המחתרת ביערות וישניץ וסייע בהוצאת עיתון "החלוץ הלוחם". לצד דאגה ללוחמים ופעילות נקם במלשינים, החלו חברי המחתרת לחפש דרך להבריח את הגבול.

דוידזון יצרה קשר עם יהודי בעל אזרחות הונגרית שהתגורר בוויליצ'קה, עליו שמעה מפי אשתו ששהתה עמה בכלא. דרנגר ודוידזון החליטו כי הגיעה השעה לחצות את הגבול להונגריה. ב-8 בנובמבר 1943 הגיע דרנגר לביתו של היהודי ההונגרי כדי לקבל את התעודות המזויפות. עם הַגיעו נעצר על ידי אנשי הגסטפו והזדהה בפניהם בשמו האמיתי. ב-9 בנובמבר הגיעה דוידזון עם אחיינה ויטוש למקום המפגש המיועד עם דרנגר. כשנודע לה שנעצר התכוננה להסגיר את עצמה, אך שוטרי הגסטפו הקדימו והגיעו לעצרה. היה זה ה-11 בנובמבר 1943. יש לשער כי השניים הוצאו להורג.

לאחר חיסול כל האסירים היהודים בהלצלוב, שופץ תאה של דוידזון על מנת להפכו למועדון קצינים. יהודה פרידמן, קרוב משפחתה ששהה בכלא, שיחד את אחד הבנאים שיביא לו את כל מה שימצא בתא. כך קיבל קופסת פח ובה אוסף ניירות - היומן שכתבה דוידזון בכלא. לאחר המלחמה נמסר העתק של היומן ליהודה וסרמן (מיימון, המכונה פולדק) ולשמעון לוסטגרטן, חבריה של דוידזון למחתרת. החומר שמור בארכיון בית לוחמי הגטאות. היומן הוגש כראיה במשפט אייכמן על ידי התובע הכללי, גדעון האוזנר, שכינה אותה "אנה פרנק הפולנית".

משפחתה

גוסטה נולדה למנחם דווידסון ואסתר לבית בלומנפרוכט. היו לה 3 אחים: דוד משה (טאדאק) שהיה נשוי לאירנה, יעקב וחצקל יהודה ו-3 אחיות: חווה מלכה שהייתה נשואה למשה למברגר, שרה וטוניה שהייתה נשואה לשמעון הולצמן. תקופה מסוימת גידלה גוסטה את איטוש (יצחק) הבן של חווה מלכה שנרצחה עם בעלה.

לקריאה נוספת

• שריד אריה לוי, במבחן הענות והפדות, מורשת, 1997.
• פלד יעל, קרקוב היהודית 1943-1939, בית לוחמי הגטאות והקיבוץ המאוחד, 1993.
• דוידזון-דרנגר גוסטה, יומנה של יוסטינה, בית לוחמי הגטאות והקיבוץ המאוחד, 1978.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גוסטה דוידזון-דרנגר בוויקישיתוף

• גוסטה דוידזון-דרנגר באתר ההתנגדות היהודית בשואה (הקישור אינו פעיל)
• גוסטה דוידזון-דרנגר בארכיון בית לוחמי הגיטאות
• שרון גבע, בחייה ובמותה לא נפרדה, בבלוג אל מדף ספרי ההיסטוריה
• ח. ספאסר, עם גוליה ויוסטינה, קול העם, 18 באפריל 1947
• גיטל מייזל, יומנה של יוסטינה, על המשמר, 10 ביולי 1953
• גוסטה דוידזון, דף שער בספרייה הלאומית