גוסטפייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גוסטפייס
Ghostface
הופעה ראשונה "צעקה" (1996)
הופעה אחרונה "צעקה 6" (2023)
יוצרים וס קרייבן
קווין ויליאמסון
גילום הדמות מת'יו לילארד וסקיט אולריץ' (צעקה)
לורי מטקאלף וטימותי אוליפנט (צעקה 2)
סקוט פולי (צעקה 3)
דייב שרידן (מת לצעוק)
אמה רוברטס ורורי קאלקין (צעקה 4)
ג'ק קווייד ומייקי מדיסון (צעקה (2022))
דרמוט מלרוני, ג'ק צ'מפיון וליאנה ליברטו (צעקה 6)
דיבוב רוג'ר ל. ג'קסון[1]
מייק ווהן (2015–16)
פיליפ איוונוביץ' (Dead by Daylight (אנ'))[1]
מת'יו לילארד (2000; 2022)
מידע
כינויים "הקול"
"אב המוות"
אייקון ליל כל הקדושים[2]
מקצוע רוצח סדרתי
כוחות סיבולת, מהירות ועמידות על-אנושיים
כלי נשק סכין ציידים
אזרחות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
דמויות קשורות
אויבים סידני פרסקוט
דיואי ריילי
גייל וותרס
סם וטרה קרפנטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גוסטפייס (באנגלית: Ghostface) הוא האנטגוניסט הראשי בזיכיון סרטי האימה "צעקה". את דמותו של "גוסטפייס" הגה במקור התסריטאי קווין ויליאמסון, והוא מופיע בהופעות אילמות. את קולו של "גוסטפייס", שעל דיבובו הופקד השחקן רוג'ר ל. ג'קסון, ניתן לשמוע לרוב במהלך שיחות הטלפון אותם הוא מנהל עם קורבנותיו, ללא קשר לזהות הרוצח העומד מאחורי המסכה (כיוון שכל הרוצחים משתמשים במחליף קול המשתמש באותו הקול). את זהותו של "גוסטפייס" אימצו דמויות שונות בסרטי הסדרה ובעונה השלישית של סדרת הטלוויזיה "צעקה".

במקור, שאבה מסכת הגוסטפייס הפופולרית השראה רבה מהציור "הצעקה" מאת הצייר אדוורד מונק, ונוצרה ועוצבה על ידי חברת ייצור התחפושות "Fun World" עבור ליל כל הקדושים, לפני שנמצאה ונבחרה על ידי מריאן מדלנה ווס קרייבן במהלך חיפושים עבור השראה חזותית לדמותו של "גוסטפייס". דמותו של "גוסטפייס" הופיעה לראשונה בסרט "צעקה" (1996) כזהות ששימשה את הנערים בילי לומיס (סקיט אולריץ') וסטו מאכר (מת'יו לילארד), במהלך מסע הרציחות שערכו בעיירה הבדיונית וודסבורו. בסרטים הבאים בסדרה, שימשה זהותו של "גוסטפייס" כמסווה עבור כל אנטגוניסט תורן על מנת להסתיר את זהותו האמיתית בזמן ביצוע רציחות סדרתיות, וככזו, דמותו גולמה על ידי מספר שחקנים.

ביקום בו מתרחשים סרטי "צעקה", תלבושתו של "גוסטפייס" אינה ייחודית וניתן להשיגה בקלות, דבר המאפשר לאנטגוניסט התורן ללבוש תלבושת דומה לזו של זה שקדם לו. לעיתים קרובות, מתקשר "גוסטפייס" לקורבנותיו על מנת להתגרות בהם או לאיים עליהם תוך שימוש במחליף קול שמסתיר את זהותו האמיתית. בסרט השלישי, קונספט השימוש במחליף קול זה נלקח רחוק יותר ובמסגרת עלילתו, "גוסטפייס", משתמש במכשיר שמאפשר לו להישמע כדמויות אחרות. כתולדה מהשינוי הקבוע בזהותו של האדם שמתחת למסכה, ל"גוסטפייס" אין מוטיבציה מוגדרת למעשיו, המונעים ממניעים שונים, החל מרצון לנקום ועד לחיפוש תהילה ולחץ חברתי. בשלושת הסרטים הראשונים, כל רוצח שותף למטרה המשותפת להרוג את סידני פרסקוט (נב קמפבל) עקב שרשרת אירועים שהחלה כשאחיה-למחצה המנוכר של סידני, רומן ברידג'ר (סקוט פולי), סיפר לבילי כי אביו ניהל רומן עם אמה של סידני, מורין (לין מקרי). בסרט הרביעי, הרוצחים מקנאים בתהילתה של סידני ומתכננים לרצוח אותה על מנת לזכות גם הם בתהילה ופרסום. מהסרט החמישי ואילך, מניע הרציחות עובר לבתו של בילי, סמנתה קרפנטר (מליסה באררה) ואחותה, טרה (ג'נה אורטגה), אשר נרדפות בשל הקשר שלהן ל"גוסטפייס" המקורי. מהסרט החמישי ואילך, לנוטלי זהותו של "גוסטפייס" החדשים יש מניעים הקשורים לסדרת הסרטים הבדיונית "דקירה".[א]

תלבושתו של "גוסטפייס" נשארת זהה לאורך כל סדרת הסרטים וכוללת גלימה וברדס שחורים ומסכת גומי לבנה המזכירה רוח רפאים מיוסרת. על אף שכל מי שנוטל את זהותו של "גוסטפייס" הוא אנושי; תחת מעטה המסכה, מפגין "גוסטפייס" עמידות קיצונית נגד פגיעות פיזיות, רמות גבוהות של כוח פיזי ויכולת התגנבות כמעט על-טבעית. בשל האיקונוגרפיה שבתלבושתו והופעתו בסרטים, הפכה הדמות לאייקון בתרבות הפופולרית והביאה לסדרה של בובות פעולה, מרצ'נדייז, ופרודיות.

בסדרת הטלוויזיה "צעקה" 2015–2016, דמותו של "גוסטפייס" הוצגה בתור "הרוצח מלייקווד", שהופיע בסדרה בשתי עונותיה הראשונות, ו"הרוצח משאלו גרוב", שהופיע בפרקים המיוחדים שהופקו עבור ליל כל הקדושים במהלך עונתה השנייה; שניהם דובבו על ידי מייק ווהן, ולהם הייתה מסכה שונה עקב בעיות בזכויות יוצרים. עם זאת, דמותו המקורית של "גוסטפייס" שבה בעונתה השלישית של הסדרה,[3] ואת קולו שב לדבב רוג'ר ל. ג'קסון.[4][5][6] בסרטים, דמותו של "גוסטפייס" הופיעה בכל הסרטים בדיבובו של ג'קסון; שבסרטים האחרונים, "צעקה" (2022) ו"צעקה 6" (2023), זכה לקרדיט (אנ') בתור "הקול".[7]

הופעותיו בזיכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרטים, אומצה זהותו של "גוסטפייס" על ידי האנטגוניסטים התורנים של כל סרט על מנת להסתיר את זהותם, לפני שחושפים את עצמם בפני הפרוטגוניסטים במערכה האחרונה של כל סרט.

בסצנת השיא של הסרט, חושפים בילי לומיס (סקיט אולריך) וסטו מאכר (מת'יו לילארד) בפני סידני (נב קמפבל) כי הם עומדים מאחורי זהותו של "גוסטפייס". לומיס ומאכר היו הראשונים להשתמש בזהות זו.

דמותו של "גוסטפייס" מופיעה לראשונה בסצנת הפתיחה של צעקה (1996). בסצנה, מתקשר "גוסטפייס" לתלמידת התיכון קייסי בקר (דרו ברימור), מאתגר את ידיעותיה בקלישאות מסרטי אימה באמצעות שאלות טריוויאליות, ולבסוף רוצח את בן-זוגה, סטיב אורת', ולאחר מכן אותה. לאחר תחילת מסע הרציחות, מתחילה סידני פרסקוט לקבל שיחות טלפון מתגרות ומאיימות מ"גוסטפייס", שטוען כי ברשותו מידע על אניסתה ורציחתה של אמה, מורין פרסקוט, שאירעה שנה לפני אירועי הסרט, רצח שבו הואשם קוטון וירי (ליב שרייבר). עד מהרה, מתחילה סידני לחשוד באנשים הסובבים אותה, כולל בן-זוגה, בילי לומיס (סקיט אולריך); אביה, ניל פרסקוט; חברה, רנדי מיקס; ובן-כיתתה, סטו מאכר (מת'יו לילארד). בסיום הסרט, מגלה סידני כי את מסכתו של "גוסטפייס" עטו גם בילי וגם סטו, שחושפים שהם אחראים לרציחתה של מורין פרסקוט ולהפללתו של קוטון בכך. בילי מסביר לסידני שהמניע למעשיו נבע מכך שאמו נטשה אותו לאחר שאביו בגד בה עם מורין, בעוד שסטו טוען שפעל מתוך לחץ חברתי. עם זאת, מצליחה סידני לתמרן את בילי וסטו ומאמצת זמנית את זהותו של "גוסטפייס" בעצמה על מנת להתגרות בהם, לפני שמביאה למותו של סטו. גייל וות'רס (קורטני קוקס), עיתונאית מקומית, יורה בבילי במטרה למנוע ממנו להרוג את סידני, שלאחר מכן יורה בו עם כדור בראש, תוך ציון העובדה ש"הם תמיד חוזרים", קלישאת אימה נפוצה, שלימד אותה רנדי מיקס בשלב מוקדם יותר בסרט.

דמותו של "גוסטפייס" מופיעה בשנית בצעקה 2 (1997), כאשר סדרה של רציחות מתרחשת במכללת וינדזור, בו לומדת סידני, וקורבנותיו הראשונים חולקים שמות זהים לקורבנותיהם של בילי וסטו מהסרט הראשון. "גוסטפייס" שוב מתגרה בסידני ומנסה להרוג אותה, ומאוחר יותר, הורג את רנדי. במהלך הסרט חשד זהותו הנוכחית של "גוסטפייס" נופלת שוב על קוטון, ועל בן-זוגה של סידני, דרק פלדמן (ג'רי אוקונל). עם זאת, בסיום הסרט, מתגלה כי את זהותו נטל מיקי אלטירי (טימותי אוליפנט), חברו של דרק, המעוניין לזכות בתהילה על מעלליו. עוד מתגלה כי מיקי שיתף פעולה עם אמו של בילי (לורי מטקאלף), שהסוותה עצמה כ"דבי סולט", המעוניינת לנקום בסידני על מות בנה, תוך שהיא מגלה חוסר-נכונות לקבל את טעויותיה כאם ומסרבת להכיר בכך שהיא עצמה נטשה את בילי. במהלך הקרב האחרון, יורה גברת לומיס במיקי, בטענה שסיפקה את רצונו לתהילה רק על מנת לגייס את עזרתו בהוצאת נקמתה לפועל, ומנסה להרוג את סידני. כאשר קוטון מגיע, גברת לומיס מנסה לתמרן אותו למסור לידיה את סידני, אך לתדהמתה, היא לא מצליחה לשכנעו וקוטון יורה בגברת לומיס. שניות לאחר מכן, מיקי קם על רגליו בצרחות אך נורה למוות על ידי גייל וסידני. לאחר מכן, סידני יורה בראשה של גברת לומיס, בנימוק כי "הם תמיד חוזרים".

בצעקה 3 (2000), רוצח חדש שנטל את זהותו של "גוסטפייס" רוצח את קוטון ואת בת-זוגו, כריסטין המילטון (קלי רתרפורד) בניסיון לגלות את מיקומה הנוכחי של סידני. הרוצח משאיר את תמונותיה של מורין בזירות הפשע על מנת להתגרות בסידני בזמן שהוא רוצח את צוות השחקנים של "דקירה 3".[א] עד מהרה מתגלה כי את מסכתו של "גוסטפייס" הנוכחי עוטה אחיה למחצה של סידני, במאי הסרטים רומן ברידג'ר (סקוט פולי), שנולד לאמם מורין במהלך השנתיים שבהם עברה להוליווד במטרה להצליח כשחקנית תחת השם "רינה ריינולדס". לאחר שנאנסה והרתה במהלך אונס קבוצתי במסיבה, מסרה מורין את רומן לאימוץ; רומן חיפש ומצא אותה שנים לאחר מכן, אך מורין התנכרה לו לאחר שחשך את זהותו כבנה של רינה. מושפל וזועם, החל רומן לעקוב אחר מורין ולתעד את הרומנים שניהלה עם גברים אחרים, כולל האנק לומיס; והשתמש בצילומים האלה על מנת לגלות לבילי מדוע אמו נטשה אותו לפני ששכנע אותו להרוג את מורין, מה שהביא להשתלשלות האירועים בשני הסרטים הקודמים. רומן הזועם חושף את מניעו ואת רצונו להפליל ולהרוג את סידני בעוון "גניבת החיים שהיא לקחה ממנו", ולאחר מכן נאבק בסידני, שמשטה בו ודוקרת אותו בגב ובחזה, בעוד גייל ודיואי ריילי (דייוויד ארקט) מגיעים זמן קצר לאחר מכן וחושפים את זהותו, ובכך הורסים את תוכניותיו להפליל את סידני. רומן המובס מנסה לעורר לכאורה את רגשותיה של סידני, אך אז מנסה לתקוף פעם נוספת. בסופו של דבר, מצליח דיואי להרוג את רומן בעזרתה של סידני, ומסיים את סדרת הרציחות המבוססת על נקמתו של "גוסטפייס" במורין.

על פי וס קרייבן, במקור, השחקנית שגילמה את "סידני פרסקוט" בסרט "דקירה 3", אנג'לינה טיילר (אמילי מורטימר) התעתדה להתגלות בתור הרוצחת השנייה וכמאהבתו של רומן, וכי הסצנות החושפות את הישרדותה ואת נאמנותה האמיתית לאחר שככל הנראה נהרגה על ידי "גוסטפייס" נחתכו; קרייבן הרחיב כי סצנה מוקדמת יותר בסרט, שבמהלכה נתקלת סידני באנג'לינה לובשת את תלבושתו של "גוסטפייס" בחדר ההלבשה שלה, בעוד אנג'לינה אינה מודעת לנוכחותה; ולמעשה, תופסת את אנג'לינה בשעת מעשה. יתר על כן, הסרט מותיר את גורלה של אנג'לינה מעורפל; אם כי בחוברת נלווית שהופצה לאחר מכן, אנג'לינה אינה נמנית בין הדמויות שנפטרו לאחר אירועי הסרט.[8] בסרט זה, דמותו של "גוסטפייס" מדובבת גם על ידי פולי, שרייבר, לין מקרי, קמפבל, קוקס, ארקט ואולריך באמצעות מחליף קול בו משמש רומן על מנת להתחזות להם.

בצעקה 4 (2011), "גוסטפייס" נוסף מגיח בוודסבורו לקראת יום השנה ה-15 לטבח שערכו בילי וסטו; עד מהרה, מתגלה כי הרוצח החדש משחזר אירועים מהאירוע, אך גם מתעד אותם עם מצלמה מוסתרת בתוך מסכתו על מנת ליצור סרטי סנאף. בסיום הסרט, מתגלה כי את זהותו של "גוסטפייס" נטלו בת דודתה של סידני, ג'יל רוברטס (אמה רוברטס) ובן-זוגה, צ'ארלי ווקר (רורי קאלקין), מתוך כוונה לרצוח את סידני, להפליל את בן-זוגה לשעבר של ג'יל, טרבור שלדון, ולהפוך ל"סידני פרסקוט" ו"רנדי מיקס" של הדור הנוכחי ולזכות בתהילה הנלווית מעצם היותם "שורדי" הטבח, שכן ג'יל קינאה בחוויותיה של סידני. עם זאת, ג'יל בוגדת בצ'ארלי ודוקרת אותו מתוך רצונה להיות השורדת היחידה, ולאחר שהודתה בפני סידני שהיא באמת אישה חולה שהייתה מוכנה להרוג את אמה, קייט (מרי מקדונל), על מנת להשיג פרסום, בהכריזה כי "חולה היא השפויה החדשה", היא הורגת לכאורה את סידני לפני שהיא פוצעת ודוקרת את עצמה על מנת להיראות כקורבנתו של "גוסטפייס". לאחר שנלקחה לבית החולים, תוכניותיה של ג'יל משתבשות כשדיואי מודיע לה שסידני שרדה. ג'יל הזועמת מנסה שוב נואשות להרוג את סידני, אך דעתה מוסחת על ידי דיואי, גייל וג'ודי היקס (מארלי שלטון) שמעניקים לסידני את ההזדמנות לחשמל אותה באמצעות דפיברילטור, בנימוק כי ג'יל שכחה את הכלל הראשון של רימייקים, "אל תתעסקו עם [הסרט] המקורי". ג'יל הפצועה מנסה לדקור את סידני עם פיסת זכוכית שבורה בניסיון אחרון להרוג אותה, אך סידני צופה זאת, יורה בג'יל והורגת אותה.

בצעקה (2022), את זהותו של "גוסטפייס" נוטלים שני מעריצים אובססיביים ורעילים של סדרת סרטי האימה "דקירה", אמבר פרימן וריצ'רד "ריצ'י קירש" ביילי (מייקי מדיסון וג'ק קווייד, בהתאמה), שיוצאים ליצור "ריקוול" (חצי אתחול-חצי המשכון) לסדרת הסרטים לאחר שהתאכזבו מהסרטים האחרונים, תוך שהם גם מראים חוסר-מודעות לאופיים הרעיל ומאמינים שהם "מעריצים אמיתיים" שיכולים להציל את סרטי "דקירה" על ידי מסע הרציחות שלהם. השניים ממקדים את התקפותיהם באנשים הקשורים למסע הרצח המקורי של בילי וסטו ומתכוונים להפליל את בת-זוגו של ריצ'י, סם קרפנטר, שמתגלה כבתו הביולוגית של בילי לומיס; בפשעיהם. בסיום הסרט, תוכניותיהם של השניים מסוכלות על ידי סם, סידני, גייל ואחותו של סם, טרה קרפנטר, וריצ'י ואמבר עצמם נהרגים באכזריות. אמבר נורית על ידי גייל ומועדת היישר לתוך גז מטבח בוער, ולאחר מכן תוקפת אותם שוב ונורית שוב בראשה על ידי טרה; בעוד ריצ'י נדקר באלימות על ידי סם, ובעודו מתחנן על חייו ושואל על "סופו", גרונו נחתך וסם יורה בראשו במטרה לוודא שהוא לא "יחזור". בנוסף, בוחרות סידני וגייל להשאיר את זהות הרוצחים בעילום-שם לעולם, ומבטיחות שסרט "דקירה" נוסף המבוסס על הרציחות האחרונות לא יופק; הבטחה אותה גייל מפרת בהמשך תוך פרסום ספר נוסף על הרציחות.

בצעקה 6 (2023), מתגלה כי אביו של ריצ'י הוא בלש משטרה בשם ויין ביילי (דרמוט מלרוני) וכי היו לו אחים קטנים בשם איתן וקווין (ג'ק צ'מפיון וליאנה ליברטו, בהתאמה). עוד מתגלה כי ויין היה זה שעודד את האובססיה של ריצ'י לסרטי "דקירה", וכאשר ריצ'י מת, הוא בנה לזכרו אנדרטת "גוסטפייס" בתיאטרון נטוש. לאחר מותו של ריצ'י, משפחת ביילי רצתה לנקום במי שהרג אותו, וכשסם ושלושת הניצולים האחרים הגיעו לניו יורק, משפחת ביילי התחקתה אחריהם (ויין עבר למשטרת ניו יורק, ואיתן וקווין הפכו לשותפיהם לדירה) והפיצה שמועות שסם הפליל את ריצ'י במעשיה. לאחר מכן, המשפחה רוצחת זוג "גוסטפייס" מתחרים המבקשים "לסיים את סרטו של ריצ'י" – ג'ייסון קארווי (טוני רוולורי) וחברו, גרג: שמתיידדים עם טרה, מתכננים להרוג אותה ואת סם, לאחר שהרגו תחילה את המרצה שלהם ללימודי קולנוע – על מנת למנוע מהם להפריע בנקמתם ולהתחיל מסע הרג חדש ברחבי ניו יורק, מתוך כוונה להפליל את סם ולהרוג אותה לאחר מכן. בעימות הסופי, משפחת ביילי מתעמתת עם סם, טרה וסוכנת ה-FBI קירבי ריד (היידן פנטייר), אך בסופו של דבר, השלישייה מאבדת שליטה. לאחר שסאם מתגרה בהם בעובדה שריצ'י מעולם לא הצליח להרוג את קורבנותיו ( רוב "קורבנותיו" שרדו את פצעיהם, בעוד שאמבר ביצעה את רוב הרציחות), לפני שמת בפחדנות והתחנן על חייו. בקרב שלאחר מכן, טרה פוצעת קשה את איתן בפיו וסם יורה בראשה של קווין, בעוד שוויין מאבד את ההכרה. כשהוא מתעורר, ויין מוצא את עצמו מקבל שיחת טלפון מ"גוסטפייס", שמתגרה ומוקיעה אותו על מניעיו ולאחר מכן, דוקרת אותו מספר פעמים, לפני שחושפת את עצמה כסם. סם שוקלת לחוס על חייו של ויין, אך לבסוף בוחרת להרוג אותו בשל "התעסקותו עם משפחתה". זמן קצר לאחר מכן, איתן הפצוע מנסה לתקוף פעם נוספת, אך קירבי משליכה על ראשו טלוויזיה פגומה (אותה טלוויזיה שהרגה את סטו מאכר) והורגת אותו.

סדרת טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של "גוסטפייס" הופיעה בעונתה השלישית של סדרת הטלוויזיה "צעקה".[3] העונה, שזכתה לכותרת המשנה "צעקה: התחייה", עלתה לראשונה בערוץ "VH1" ב-8 ביולי 2019.[6] בעונה זו, נחשף כי הרוצחים תחת מסכתו של "גוסטפייס" הם בת' (ג'ורג'יה ויגאם) וג'מאל "ג'יי" אליוט (טייגה).

משחק וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של "גוסטפייס" מופיעה כרוצח במשחק האימה-הישרדות מרובה המשתתפים, "Dead by Daylight (אנ')", בדיבובו של פיליפ איוונוביץ'. דמותו של "גוסטפייס" התווספה למשחק באמצעות חבילת תוכן להורדה שהופצה ב-18 ביוני 2019, תחת הכינוי "The Ghost Face".[9] במשחק, את זהותו של "גוסטפייס" נוטל דני ג'ונסון, הידוע בשם הבדוי ג'ד אולסן, עיתונאי עצמאי ונרקיסיסטי המתגורר בעיירה הבדיונית רוזוויל, פלורידה, שמסקר את רציחותיו של "גוסטפייס" ביום ומבצע אותן בלילה. גרסה זו של "גוסטפייס" היא דמות מקורית שנוצרה באופן בלעדי עבור המשחק ואין לה קשר לסרטי "צעקה". הסיבה לכך, היא משום שהמפתחים הצליחו לרכוש רק את הרישיון למסכתו של "גוסטפייס", הנפרדת מזו של הדמות, מכיוון שהסרטים השתמשו במסכה קיימת. במהלך המשחק, שחקנים יכולים לגשת לסגנונות שונים עבור מסכתו של "גוסטפייס".

בנוסף, מופיעה דמותו של "גוסטפייס" מופיע כמפעיל שניתן לשחק במשחקים "Call of Duty: Black Ops Cold War" ו-"Call of Duty: Warzone";[10] בהם שב רוג'ר ל. ג'קסון לדבב את דמותו.

באפריל 2022, נוסף בעדכון סקין של "גוסטפייס" שהיה זמין בחינם לזמן מוגבל במשחק המקוון מרובה המשתתפים "Among Us".[11]

יצירת הדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונספט ויצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדיות השונות בזיכיון, עוטים האנטגוניסטים תלבושת ייחודית המורכבת ממסכת גומי לבנה בעלת עיניים שחורות, אף ופה שחור דמויי-בד; וגלימה בעלת קפוצ'ון שמשרווליה משתלשלים קרעי בד; ביקום בחו מתרחשים הסרטים, תלבושת זו נחשבת לנפוצה וניתנת לרכישה בקלות, עובדה המקשה על זיהוי הקונים ומאפשרות לכל חשוד להיות הרוצח.

מסכתו של "גוסטפייס" פותחה לראשונה עבור חנויות תחפושות במהלך עונת ליל כל הקדושים בין השנים 1991 ו-1992 על ידי חברת "Fun World", כחלק מסדרה בשם "Fantastic Faces" – המסכה עצמה כונתה "The Peanut-Eyed Ghost".[12] עיצובה הסופי של המסכה אושר על ידי סגן נשיא "Fun World", אלן גלר. קרייבן טען כי במקור מצא את המסכה,[13] אך מאוחר יותר הבהיר כי מדובר בזיכרון כוזב וכי המפיקה מריאן מדלנה היא זו שגילתה אותה. לדבריו, מצאה מדלנה את המסכה בזמן שהיה עסוק בחיפוש מיקום עבור צילומי הסרט.[14] מנהל הרישוי של "Funn World", ר. ג'יי. טורברט הצטרף לחברה בשנת 1996, וקיבל את המשימה לתת שם למסכה לפני הופעת בכורתה בסרט. בברכתם של בעלי החברה, סטנלי ואלן גלר, החליט טורברט לכנות את המסכה "גוסטפייס", בנימוק כי מדובר ב"רוח רפאים מיוסרת". עד ליום זה, זכויות היוצרים על מסכת ה"גוסטפייס" נמצאים בבעלות "Fun World".[15]

עיצוב המסכה שאב השראה רבה מציור "הצעקה" מאת הצייר הצרפתי אדוורד מונק, מכרזת הסרט "פינק פלויד - החומה", ומדמויות הרפאים שהופיעו בקריקטורות המצוירות של בטי בופ משנות ה-30. המסכה לבנה לחלוטין ומתארת קריקטורה של מישהו שצורח ובוכה בו זמנית. מעצבת המסכה, בריג'יט סליירטין, הצהירה כי תפקידה של המסכה היה להציג רגשות שונים וסותרים.[12] בעקבות הופעתו של "גוסטפייס" בסרט הראשון, הפכה מסכתו לתחפושת הנפוצה והנמכרת ביותר לליל כל הקדושים בארצות הברית.[16]

בגרסה המקורית של התסריט, הוצג האנטגוניסט הראשי כ"רוצח רעול-פנים" ללא פירוט מדויק לגבי מראהו החיצוני, דבר שאילץ את קרייבן וצוותו לייצר את התלבושת שתשמש במהלך הצילומים.[17] קרייבן ביקש מהמעצבים גרג ניקוטרו והווארד ברגר מחברת העיצוב "KNB Effects" ליצור מסכה במיוחד עבור הסרט שתתבסס על עיצובה של "Fun World", אך לא היה מרוצה מהתוצאה הסופית. לאחר ש-"Fun World" ו-"Dimension Films" חתמו על עסקה לשימוש במסכת ה"גוסטפייס". המסכה המותאמת-אישית שנעשתה על ידי "KNB Effects" עדיין מופיעה בסצנות הכוללות את רציחתם של קייסי בקר והמנהל הימברי, זאת מכיוון שצילומי הסצנות אלו אירעו טרם העסקה בין שתי החברות.[18]

יצרנו מבחר מסכות בעלות מראה "גוסטפייס". מכל המבחר, הפנים האלו היו [בעלות ההשפעה] החזקות ביותר. בעיצוב היה בהחלט משהו שהפך אותו ליוצא דופן מהאחרים.

בריג'יט סליירטין על בחירת העיצוב הסופי למה שהפך בעתיד למסכתו של "גוסטפייס"[12]
ארבעת מסכותיו של "גוסטפייס" ששימשו במהלך הפקת סרטי "צעקה 1–4". בתמונה מוצגים השינויים המינוריים שעברה מסכתו מסרט לסרט.

לאורך הפקות סרטי הזיכיון, עיצוב מסכת ה"גוסטפייס" השתנה במעט מסרט לסרט; שינויים אלו היו מינוריים לחלוטין. במהלך הפקת הסרט הראשון, נעשה שימוש במהדורת "Fantastic Faces" משנת 1991–92 העשויה מגומי דק ולבן עם עיניים, אף ופה מושחרות. בסרט זה, בנוסף לסרטים השני והרביעי, את המסכה עטה שחקן הפעלולים דיין פארוול, שנתן לדמות את מאפייניו הבולטים, כמו כן את קומתו ותנועותיו הייחודיות.[13] בסרט הראשון, עטה קרייבן את המסכה במהלך סצנת הרצח הפותחת, שבה הדמות נפגעת מטלפון, ועל ידי אולריך רק פעם אחת במהלך סצנת הסיום, שבה מתכוננת הדמות לרצוח את רנדי.[13] על אף שבסרט נחשף כי גם סטו עטה את המסכה, השחקן המגלם את דמותו, מת'יו לילארד, מעולם לא עטה את המסכה.[13] בסרט השני, נעשה שימוש בגרסה מעט מחודשת של המסכה מליין "Fearsome Faces", שלה עיניים שהשתנו מעט וסנטר מחורץ.[18] בעקבות הסרט, המסכה הפכה לחלק מליין המסכות "Ghostface" הכוללת מספר וריאציות של המסכה, כולל דגמים זוהרים בחושך.[18] בסרט השלישי, נעשה שימוש בגרסה הפשוטה והלבנה של הליין.[18] מהדורה נוספת של המסכה פותחה במיוחד עבור הסרט וכונתה "The Deluxe Edition Mask"; עיצוב מסכה זו הייתה זהה לזו המקורית, אך נוצקה מגומי עבה יותר בעלת צבע לבן-פנינה.[18]

בעקבות תיאור הדמות בתסריטו של ויליאמסון כ"רוח רפאים", קרייבן ומעצבי ההפקה התכוונו במקור להשתמש במוטיב צבע הלבן, וליצור גלימה וברדס לבנים עבור תלבושתו של הרוצח. התערבותה של מדלנה, שהעירה שהגלימה תהיה מפחידה יותר אם תהיה שחורה, היא שהביאה לתלבושתו השחורה שהוצגה על המסך.[13] הגלימה עצמה הייתה צריכה להיות מותאמת אישית לסרט, שכן תלבושת "אב המוות" לא באמת הייתה קיימת; ומסכתו של "גוסטפייס" נמכרה רק כפריט עצמאי. הגלימה נכנסה לשווקים הקמעונאיים רק לאחר הפצת הסרט. ייצורה של כל גלימה הוערכה בעלות של 700 דולר לייצור ידנית על ידי תופרת והייתה עשויה מבד כבד, עבה ושחור, עם חוטים מחזירי אור לכל אורכו. הגלימה נוצרה על ידי צוות ההפקה והעיצוב במטרה לסייע בהסתרת זהות הרוצחים על ידי כיסוי רוב גופם הגלוי, שכן האמינו שאם לא כן, יוכלו הצופים לנחש איזו דמות מעורבת באמצעות לבושו וצורת גופו.[19]

הסכין שבה משתמש "גוסטפייס" בסרטים היא סכין ציידים מותאמת אישית המבוססת על סכין הציידים "Buck 120", שמאז ייצורה הופסק על ידי היצרן שלה. להב הסכין עשויה מאלומיניום או פלסטיק מצופה בצבע כרום ולה ידית גומי. סכין "Buck 120" נבחרה כמודל עבור סכינו של "גוסטפייס" בשל להבה הגדול.

אפיון הדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"גוסטפייס" מכונה לראשונה בשם זה במהלך הסרט הראשון, כאשר דמותה של טאטום ריילי (רוז מק'גוון) מכנה את הרוצח רעול-הפנים בסרקזם "מר גוסטפייס"[ב], לפני מותה.

לאורך סרטי הסדרה, כחלק ממהלך תסריטאי שיושם על מנת לסייע בהסתרת זהותו האמיתית מאחורי המסכה, דמותו של "גוסטפייס" מדברת לעיתים רחוקות במהלך הופעותיו על המסך; במהלך הסדרה, מדבר "גוסטפייס" על המסך רק ארבע פעמים; שתי הפעמים הראשונות מתרחשות רגע לפני גילוי זהותו האמיתית; הפעם השלישית השלישית מתרחשת בסצנת בית החולים ב"צעקה" (2022); והפעם הרביעית מתרחשת בסצנת הפתיחה ב"צעקה 6" (2023). את קולו של "גוסטפייס", אותו מדבב ג'קסון, ניתן לשמוע כשהדמות נמצאת מחוץ למסך, למשל, בעת שיחת טלפון עם קורבנותיו.[20] על אף שאת זהותו נוטלות דמויות שונות בכל סרט, "גוסטפייס" מציג אישיות ותכונות פיזיות דומות ללא קשר לזהות האדם העוטה את המסכה, כגון התגרות בקורבנותיו בטלפון, ניקוי פולחני של הסכין הציידים שלו לאחר ביצוע רצח, שיסוף גרון קורבנותיו לפני דקירתם, סיבולת ועמידות כמעט על-אנושיים, ונהמות וגניחות בעת פציעה.[20][21][22]

אינני מסוגל לדמיין את "צעקה" ללא "גוסטפייס"... קולו של רוג'ר ג'קסון הוא מרשים מאוד, יש לו תחכום מרושע.

וס קרייבן, על שובו לבימוי הסרט "צעקה 4"[23]

בעת שיחותיו עם קורבנותיו בטלפון, "גוסטפייס" מציג עצמו כמקסים ואף כפלרטטן,[24] לפני שחושף בפניהם את כוונותיו האמיתיות. בריאיון לקראת קידום הסרט הרביעי, הסביר קרייבן כי קולו של ג'קסון, שנשמעת כבעלת "תחכום מרושע", הייתה זו שהגדירה את דמותו של "גוסטפייס".[23] בנוסף, בהתאם לרוצח הנמצא מאחורי מסכתו, מאפייניו של "גוסטפייס" משתנים בעת עימותיו עם קורבנותיו המיועדים – לפעמים כאדם מהיר ויעיל, ובפעמים אחרות, כאדם מגושם הנוטה להתנגש בחפצים בעת המרדף; נוסף לכך, אף שיטת ההריגה של "גוסטפייס" משתנה מרוצח לרוצח – ה"גוסטפייס" של בילי וסטו, דקר את קורבנותיו בבטנם לאחר שהרג אותם;[20] ונוסף לכך, אתגר אותם באמצעות שאלות טריוויאליות על סרטי אימה, תוך שימוש בקלישאות נפוצות מסוגה זו בהתקפותיו, ובכך הציג ניתוק מהמציאות שעומדת בקנה אחד עם מודעותו-העצמית של הסרט עצמו;[25][26] ה"גוסטפייס" של מיקי וגברת לומיס, נהג לדקור שוב ושוב את קורבנו למוות במקומות ציבוריים או בנוכחות עדים;[21] ה"גוסטפייס" של רומן ברידג'ר, לעומתם, העדיף רציחות נקיות יותר שהתבצעו באמצעות דקירות מדויקות, ושימוש באביזרי תיאטרון וקולנוע על מנת לתקוף את קורבנותיו, בנוסף למחליף קול שאפשר לו להישמע כמו אנשים רבים אחרים; בנוסף, רומן השתמש בתמונות ובקולה המסונתז של מורין על מנת להתגרות ישירות בסידני ולגרום לה להאמין שהיא מאבדת את שפיותה;[22] ה"גוסטפייס" של ג'יל וצ'ארלי תיעד את רציחותיו באמצעות מצלמות אינטרנט מוסתרות סביב הזירה ומצלמות ריגול מתוך מסכתו; צ'ארלי דקר את קורבנותיו שוב ושוב למוות בצורה מרושעת ואכזרית יותר, בעוד שג'יל לרוב הסתפקה בדקירה אחת בלבד; שני הרוצחים גם פרסמו חלק מהרציחות בפומבי על מנת להשיג את תשומת לבה של העיתונות העולמית.[27] ה"גוסטפייס" של ריצ'י ואמבר, התמקד בעיקר בתקיפה אכזרית ופציעת קורבנותיו בצורה מהירה. ה"גוסטפייס" השישי, שנוצר על ידי משפחתו של ריצ'י, ביצע רציחות אלימות ותקף את אלו הקרובים לסם קרפנטר או את כל מי שעמד בדרכו, תוך שהשארת את מסכותיהם של רוצחי ה"גוסטפייס" הקודמים בזירת הפשע לאחר מכן.

בדומה למאפייניו המשתנים של "גוסטפייס", כך השתנו גם מניעיו בהתאמה לכל רוצח – בילי טען כי נדחף לשיגעון בעקבות נטישת אמו, תקרית שבה האשים במורין, ולאחר שנקם בה, בחר להמשיך את המסע הרציחות שלו, עד לבתה, סידני, בעוד סטו טען ללחץ חברתי מצד בילי;[20] גברת לומיס מעוניינת לנקום בסידני, מתוך אמונה עיוורת שהיא אחראית למותו של בנה, בעוד שמיקי חושק בתהילה שתבוא לאור מעורבותו ברציחות תזכה כאשר ייתפס;[21] רומן ברידג'ר, מנגד, היה מעוניין לנקום במורין על כך שנטשה ודחתה אותו באמצעות תכנון מותה של מורין וניסיון להרוג את סידני, אותה הוא תפס כזיכרון לחיי המשפחה שנמנעו ממנו.[22] ג'יל מונעת מתוך קנאה בסידני ורצון להשיג תהילה דומה לשלה בתור הניצולה היחידה ממסע רציחות חדש, בעוד שצ'ארלי סייע לה הן מהסיבות הללו והן בשל אהבתו אליה.[27] ריצ'י ואמבר, שמוצגים כמעריצים רעילים של זיכיון סרטי "דקירה", מתחילים במסע רציחות במאמץ לעורר השראה לסרט "דקירה" תשיעי שייכתב על בסיס הנוסחה המקורית של הזיכיון, לאחר ששנאו את הסרט האחרון (שעליו מוזכר כי נכתב ובוים על ידי ריאן ג'ונסון) שסטה מנוסחה זו לטובת כלים עלילתיים חדשים. הבלש ויין ביילי וילדיו, איתן וקווין, שמתגלים כבני משפחתו של ריצ'י, מעוניינים לנקום באדם שהרג את ריצ'י על ידי התנקשות בו לאחר הפללתו במסע רציחות חדש.

מתחת למעטה המסכה, כל רוצחי ה"גוסטפייס" חולקים הרגל פולחני לאחוז את להב הסכין שלהם בין האגודל והאצבע המורה ולנגב אותו מכל דם לאחר רצח על ידי משיכת ידו מהידית לקצה הסכין. מאפיין זה ניתן לדמות על ידי הפעלולן דיין פארוול שלבש את תלבושתו של הדמות עבור רבות מהסצנות שלה בסרט "צעקה".[28] בנוסף, כל רוצח מתואר כבעל יכולות פיזיות אפקטיביות, כגון יכולות התגנבות משופרות, שוטטות מבלי להתגלות, תנועה שקטה והתחמקות ממהלכיהם של קורבנותיו במאבק נגדו. בנוסף, הרוצח נוטה להפגין כוח מספיק המאפשר לו לגבור על קורבנותיו; וביכולתו אף לשרוד רמות שונות של נזק פיזי, טראומות קהות, פצעי דקירה ויריות. בבילי, מיקי, רומן, ג'יל ואמבר היה צורך לירות בראש או מספר פעמים בחזה על מנת להרגם, על אף שנפצעו קשות קודם לכן, בעוד שאיתן נהרג כתוצאה מריסוק טלוויזיה על ראשו על אף שנדקר בפיו קודם לכן.[20][21][22][27] סטו, גברת לומיס, צ'ארלי, ריצ'י, קווין וויין הם הרוצחים היחידים שנהרגו במכה יחידה (ראשו של סטו נמחץ מתחת לטלוויזיה, גברת לומיס נורתה בצווארה, צ'ארלי נדקר בלבו ובבטנו, גרונו של ריצ'י שוסף, קווין נורתה בראשה, וויין נדקר בעינו), אם כי סידני וסם ירו פעם נוספת בראשם של גברת לומיס וריצ'י על מנת לוודא את מותם.

השפעה תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999, ייצרה חברת "McFarlane Toys" פסלון בגודל 6 אינץ' של "גוסטפייס" עבור סדרת "Movie Maniacs II", במסגרתו נוצר ליין דמויות בהשראת סרטי אימה ומדע בדיוני.[29] בנוסף, נוצרה סדרת דמויות על ידי חברת הצעצועים "NECA" לצורך קידום הסרט "צעקה 4", בהם נכללו המסכה הסטנדרטית והגלימה השחורה, בתוספת וריאציות כגון "גוסטפייס-זומבי" עם מראה בעל ריקבון על המסכה ו"גוסטפייס-דחליל" עם בד יוטה המשמש למסכה ולגלימה.[30]

בקולנוע, זכתה דמותו של "גוסטפייס" זכה לפרודיות ומחוות רבות, במיוחד בסרט הפרודיה "מת לצעוק" (2000), בו רוצח דמוי-גוסטפייס מבצע סדרה של רציחות. עם זאת, בניגוד לסרט המקורי, מתגלה כי את זהותו של "גוסטפייס" נטל רוצח בודד.[31] גרסה פרודית זו של "גוסטפייס" מופיעה מאוחר יותר ברצועת הקומיקס "Erma" מ-1 ביוני 2016, בשם "מתיחה טלפונית", שבה הדמות מבצעת מתיחות טלפוניות תוך כדי ציטוטים מהסרט המקורי.[32] בסרט הפרודי "Shriek If You Know What I Did Last Friday the 13th"‏ (2000), כשהרוצח לבוש מסכת ההוקי של ג'ייסון וורהיס עולה באש, מסכתו נמסה והופכת לדמויות-גוסטפייס.[33] בסרט "ג'יי ובוב השקט מכים שנית" (2001), מוצגת קו עלילה צדדי במסגרתו שאנן דוהרטי וקרייבן שוקדים על הפקת הסרט הרביעי בסדרת "צעקה" (שטרם הופק אז), אך דוהרטי פורשת מהפקת הסרט כאשר היא מגלה שאת דמותו של "גוסטפייס" תגלם נקבת-אורנגאוטן בשם סוזן.[34]

בנוסף, זכתה דמותו של "גוסטפייס" למחוות ופרודיות בתוכניות טלוויזיה ופרסומות שונות. דמותו של "גוסטפייס" מופיעה בפרק "The Unknown Murderer" מתוך הסדרה "Celebrity Deathmatch", במהלכו הוא רוצח את דרו ברימור, ג'יימי לי קרטיס וג'ניפר לאב יואיט לפני שמשתיל את הטלפון שלו על פלטיפוס, מה שגורם לנב קמפבל ושרה מישל גלר להילחם בפלטיפוס.[35] בנוסף, מופיעה הדמות מופיעה בקצרה בפרק "The Devil and a Guy Named Webster" מתוך הסדרה "Tripping the Rift"‏ (2004), כשופט כאשר צ'וד מוכר את נשמתו לשטן ומוצא דרך לתבוע אותו.[36] בפרסומת משנת 2004 עבור מהדורת שנות ה-90 למשחק טריוויה, מופיעה דמותו של "גוסטפייס" לצד דמויות אייקוניות משנות ה-90 כגון דניס רודמן ודמותה של רוז מהסרט "טיטאניק" (1997).[37] "גוסטפייס" אף מופיע לזמן קצר בפרק "Home Away from Homer" מתוך "משפחת סימפסון" (2005), בו מציע לו הומר סימפסון לשמרטף על בתו הפעוטה, מגי סימפסון.[38] בנוסף, רוג'ר ל. ג'קסון שב לדבב את דמותו של "גוסטפייס" בפרק "That Hurts Me" מתוך הסדרה המונפשת למבוגרים "רובוט צ'יקן" (2005) לצד רוצחים מפורסמים בדיוניים אחרים.[39]

יתר על כן, גם סממני ההיכר של הדמות, בנוסף לדמות עצמה; זכו לפרודיות ומחוות שונות. בשנת עלייתו של "צעקה 3" לאקרנים, הופיעה מסכתו של "גוסטפייס" בסדרות הנעורים "בוורלי הילס 90210" ו-"Cousin Skeeter". המסכה הופיעה גם כקישוט בחדר השינה של דוסון לירי בסדרה "דוסון קריק",[40] מאת ויליאמסון, יוצר הדמות; ובאחד מפרקי הסדרה "הסופרנוס" (2001), בה עוטה אותה דמותו של כריסטופר במהלך ביצוע שוד.[41] תלבושתו של "גוסטפייס" מופיעה בפרק בשם "All Hallow's Eve" מתוך סדרת הדרמה "Boomtown"‏ (2002) בה משתמש שוטר בתלבושת זו על מנת להפחיד בריון שמטיל את אימתו על ילדים אחרים.[42] בסדרת האנימה היפנית "FLCL", בפרק "מרקיז דה קברס" (2003), פניו של גיבור הסדרה, נאוטה, משתנים לדמויי-גוסטפייס במהלך סצנה שבה הוא ומשפחתו אוכלים קארי חריף.[43] פרודיה נוספת לדמותו של "גוסטפייס" מופיעה בסדרת ההנפשה "ראגרטס כבר גדולים" (2004), כשבפרק אחד מקבלת ליל דוויל שיחות טלפון מאיימות מדמות מסתורית עטוית מסכת ארנב הפסחא.[44]

דמותו של "גוסטפייס" זכתה אף לפרודיות ומחוות מיניות-ארוטיות. בסדרה "Eastbound & Down", מבקש קני פאוורס, הדמות הראשית, לעטות את מסכת ה"גוסטפייס" בזמן קיום יחסי מין.[45] בסרט הפורנוגרפיה הפרודי, "Scream XXX: A Porn Parody", מופיעה דמותו של "גוסטפייס", עטוי גרסת ליצנית של המסכה, ומתחיל לרצוח את צוות השחקנים וההפקה השוקדים על צילום גרסה פורנוגרפית של סרטי "דקירה".[46] בפרודיית הפורנו-הומוסקסואלית, "Moan", דמותו של "גוסטפייס" אינה עוטה מסכה, ובמקום זאת, עוטה ברדס וצבעי פנים המזכירים את המסכה; שינוי זה נעשה במטרה להקצין את אופייו הארוטי של הסרט.[47]

בספרו, "Going to Pieces: The Rise and Fall of the Slasher Film", סבר החוקר אדם רוקוף כי מסכתו של "גוסטפייס" היא סמן ל"נוכחות בולטת, סוריאליסטית ומפחידה ממש". רוקוף כינה את המסכה "עיבוד היפרבולי" לציור "הצעקה" מאת הצייר אדוורד מונק, וכתב שפניה של המסכות "מעוותות בחיוך מוגזם, כמעט מלגלג, כאילו משקפים את מבט האימה וההפתעה על פניהם של קורבנותיו."[48] בנוסף, בספרו, "Abject Terrors: Surveying the Modern and Postmodern Horror Film", דן החוקר טוני מגיסטרייל בדמיון שבין מסכת ה"גוסטפייס" לציור "הצעקה", וקבע למסקנה כי הציור, שמהווה "ייצוג הולם של מידת הניכור לאנשים אחרים, מעורר השראה באג'נדה הרצחנית של הרוצחים".[49]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גוסטפייס בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 סדרת סרטי אימה המבוססים על קורותיה של סידני פרסקוט; ובמבט מטא-קולנועי, מהווים את בת-דמותה של סדרת סרטי "צעקה" בתוך היקום של הסדרה.
  2. ^ "Ghostface", בתרגום מילולי לעברית: "פני-רוח"; בשל צורת מסכתו, המזכירה רוח רפאים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Voice Of Ghostface - Scream franchise | Behind The Voice Actors". Behind The Voice Actors. Retrieved March 10, 2023. Check marks indicates role has been confirmed using screenshots of closing credits and other reliable sources
  2. ^ "Ghostface News". Ghostface.co.uk. Retrieved March 10, 2023.
  3. ^ 1 2 Kennedy, Michael (September 18, 2017). "Scream Season 3 to Feature Classic Ghostface Mask". Screenrant. Retrieved March 10, 2023.
  4. ^ Keke Palmer Talks Sexual Harassment, New Music, Berlin Station, Star, Horror Movies & More. YouTube. October 14, 2017. Retrieved March 10, 2023.
  5. ^ Joseph, Eric (June 24, 2019). "Ghostface Returns With New Scream: Resurrection Trailer And Premiere Date". We Got This Covered. Retrieved March 10, 2023.
  6. ^ 1 2 Goldberg, Lesley (June 24, 2019). "'Scream' Reboot Moves to VH1, Gets July Debut, Trailer (Exclusive)". The Hollywood Reporter. Retrieved March 10, 2023.
  7. ^ Collis, Clark (December 14, 2022). "See a new-look Ghostface mask in exclusive Scream VI photo". Entertainment Weekly. Retrieved March 10, 2023.
  8. ^ Craven, Wes (Director), Marianne Maddalena (Producer) and Patrick Lussier (Editor) (February 2, 2000). Scream 3: Commentary (DVD). United States: Dimension Films. Retrieved March 11, 2023.
  9. ^ Scream's Ghostface is Dead by Daylight's next killer, Polygon, Goslin, Austen, 29/5/19
  10. ^ @CallofDuty (6 October 2021). "Shhh… the scares begin on 10/19" (Tweet) – via Twitter.
  11. ^ Scream's Ghostface Is Coming To Among Us For Free, Gamespot, Makuch, 14/01/22
  12. ^ 1 2 3 Kendzior, Sarah (January 2000). "The Face of "Scream"". Fangoria. Starlog Group Inc. (189): 29.
  13. ^ 1 2 3 4 5 Wes Craven (Director) (December 20, 1996). Scream – Commentary by Wes Craven and Kevin Williamson (DVD). United States: Dimension Films.
  14. ^ Wes Craven (Director) (December 12, 1997). Scream 2 – Commentary by Wes Craven, Patrick Lussier & Marianne Maddalena (DVD). United States: Dimension Films.
  15. ^ "R.J. Torbert Talks the GhostFace Mask and Scream 4". dreadcentral.com. October 8, 2010. Retrieved April 5, 2023.
  16. ^ "That Obscure Object of Desire…" Hello Sidney. Retrieved April 5, 2023.
  17. ^ Shapiro, Mark (January 2000). ""Scream" Goodbye". Fangoria. Starlog Group Inc. (189): 28–29.
  18. ^ 1 2 3 4 5 "Masks". Ghostface.co.uk. Retrieved April 5, 2023.
  19. ^ Palmer, Randy (November 1997). "The Screams". Fangoria. Starlog Group Inc. (168): 14–18, 82.
  20. ^ 1 2 3 4 5 Wes Craven (Director) (1996). Scream (DVD). United States: Dimension Films.
  21. ^ 1 2 3 4 Wes Craven (Director) (1997). Scream 2 (DVD). United States: Dimension Films.
  22. ^ 1 2 3 4 Wes Craven (Director) (2000). Scream 3 (DVD). United States: Dimension Films.
  23. ^ 1 2 Hewitt, Chris; Quick, Lucy (March 6, 2011). "Carry on Screaming". Empire Magazine. Bauer Consumer Media (262): 106.
  24. ^ Garcia, Chris (January 1997). "Scream with Fear, Scream with Laughter". Fangoria. Starlog Group Inc. (159): 25.
  25. ^ Casey: Who's there?.
    Ghostface: Never say "who's there?". Don't you watch scary movies? It's a death wish. You might as well come out to investigate a strange noise or something. Wes Craven (Director) (1996). Scream (DVD). United States: Dimension Films.
  26. ^ Sidney Prescott: But this is NOT a movie.
    Billy: Yes it is, Sidney. It's all one big movie. Wes Craven (Director) (1996). Scream (DVD). United States: Dimension Films.
  27. ^ 1 2 3 Wes Craven (Director) (2011). Scream 4. United States: Dimension Films.
  28. ^ Wes Craven (Director) (December 20, 1996). Scream – Commentary by Wes Craven and Kevin Williamson (DVD). United States: Dimension Films.
  29. ^ "Movie Maniacs 2 Ghostface". Spawn.com. 1999. Archived from the original on July 16, 2011. Retrieved March 12, 2023.
  30. ^ "First Look: Brand New NECA SCREAM 4 Ghostface 7-inch Figure". horrorbid.com. 2011. Archived from the original on March 8, 2011. Retrieved March 12, 2023.
  31. ^ Keenen Ivory Wayans (Director) (2000). Scary Movie (DVD). United States: Dimension Films.
  32. ^ Erma - Prank Call
  33. ^ John Blanchard (Director) (2000). Shriek If You Know What I Did Last Friday the Thirteenth (DVD). United States: Lions Gate Films.
  34. ^ Kevin Smith (Director) (2001). Jay and Silent Bob Strike Back (DVD). United States: Dimension Films, Buena Vista International.
  35. ^ Eric Fogel (February 25, 1999). "The Unknown Murderer". Celebrity Deathmatch. Season 1. Episode 5. MTV.
  36. ^ Chris Moeller, Chuck Austen (April 1, 2004). "The Devil and a Guy Named Webster". Tripping the Rift. Season 2. Episode 5. Syfy.
  37. ^ Trivial Pursuit "90's Edition" on YouTube
  38. ^ Matt Groening (May 15, 2005). "Home Away from Homer". The Simpsons. Season 16. Episode 20. Fox.
  39. ^ Seth Green, Matthew Senreich (July 10, 2005). "That Hurts Me". Robot Chicken. Season 1. Episode 19. Adult Swim.
  40. ^ Kevin Williamson (May 19, 1998). "Decisions". Dawson's Creek. Season 1. Episode 13. The WB.
  41. ^ David Chase (November 3, 2001). "Fortunate Son (The Sopranos)". The Sopranos. Season 3. Episode 29. HBO.
  42. ^ Graham Yost (October 27, 2007). "All Hallow's Eve". Boomtown. Season 1. Episode 5. NBC.
  43. ^ Yōji Enokido (August 7, 2003). "Marquis de Cabras". FLCL. Season 1. Episode 3. Gainax, Production I.G.
  44. ^ Arlene Klasky, Gabor Csupo, Paul Germain (June 26, 2004). "Interview With A Campfire". All Grown Up!. Season 2. Episode 14. Nickelodeon.
  45. ^ Ben Best, Jody Hill, Danny McBride (February 22, 2009). "Chapter 2". Eastbound & Down. Season 1. Episode 19. HBO.
  46. ^ "Geekscape After Dark Reviews: Scream XXX: A Porn Parody". Geekscape. 15 June 2011. Retrieved March 12, 2023.
  47. ^ "AVN - Moan". Archived from the original on 2014-10-06.
  48. ^ Rockoff, Adam (2002). Going to Pieces: The Rise and Fall of the Slasher Film. McFarland. p. 181. ISBN 0-7864-1227-5.
  49. ^ Magistrale, Tony (2005). Abject Terrors: Surveying the Modern and Postmodern Horror Film. University of Michigan: Peter Lang. p. 186. ISBN 0-8204-7056-2.


צעקה
סרטים צעקה (1996) • צעקה 2 (1997) • צעקה 3 (2000) • צעקה 4 (2011) • צעקה (2022) • צעקה 6 (2023)
שחקנים נב קמפבל • קורטני קוקס • דייוויד ארקט • מליסה באררה • ג'נה אורטגה
דמויות גוסטפייס • סידני פרסקוט • גייל ות'רס • דיואי ריילי • קייסי בקר
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גוסטפייס&oldid=37856785"