גופנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גופנה (גופנא)[1][2] הייתה בתקופת בית שני בירת חבל יישוב יהודי במרכז חבל בנימין, עורף חקלאי לירושלים ותנובת אדמתה, יין נסך ושמן קשורה בטבורה לעבודת בית המקדש[3], ערש מרד החשמונאים.

על שם העיר הקדומה מכונה כיום רכס ההרים שמצפון מערב לפסגות בשם "הרי גופנה" (גם: "הרי גופנא")[4].

מופיעה במפת מידבא.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יער לא ברוא בתקופה הכנענית - כמתואר בתשובת יהושע בן נון לתלונת בני יוסף על הנחלה הקטנה לה זכו: "אם עם רב אתה, עלה לך היערה ובֵרֵאת לך שם... כי הר יהיה לך כי יער הוא, ובראתו והיה לך תוצאותיו", היה תחת עבודת אדמה יהודית החל בתקופת בית ראשון, ימי נחלת שבט אפרים, לבירת חבל יהודי גדול ופורה בשומרון שהתקיים כל תקופת בית שני. נודעה בגפניה ועצי הזית, משבעת המינים בהם נתברכה ארץ ישראל ובתעשיית היין בהובלת משפחות כהנים ידועות[3]. בתוספתא מכונה העיר בשם "בית גופנין"[5]. גופנה נזכרת רבות בכתביו של יוסף בן מתתיהו. תחילה, נזכרת העיר בתיאור קרבותיו של יהודה המכבי[6]. לאחר מכן נזכרת העיר בהקשר למכירתה בידי הרומאים לעבדים, ופדיונה לאחר שלא עמדה בעול המיסים שהוטל עליה על ידי קסיוס, טרם תקופתו של הורדוס[7].

בתיאור פרובינקיה יהודה מציין יוספוס את גופנה כמחוז השני בסדר המחוזות (טופארכיות) לאחר ירושלים[8], וכן מתאר כיצד נפלו העיר והמחוז שלה בידי גייסותיו של אספסיאנוס[9]. לאחר מכן, מתאר יוספוס כי טיטוס עבר בגופנה הכבושה בדרכו לכיבוש ירושלים[10].

בזמן המרד הגדול נזכר יוחנן בן חנניה כמי שהתמנה למפקד המורדים במחוז גופנה ובמחוז עקרבת[11]. נראה שגם לאחר כישלון המרד המשיכה העיר להתקיים כיישוב יהודי. בתלמוד הירושלמי נזכר בית כנסת שבנו בני גופנה בציפורי, המכונה "כנישתא דגופנא דציפורין"[12], ויש המשערים שהיו אלו בני גופנה שהוגלו לגליל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא[13].

העיר עדיין שגשגה תחת השלטון הביזנטי והערבי בשל מיקומה על נתיב סחר.

במאה ה-20 הוצע לזהות את הכפר הערבי נוצרי ג'יפנה - ממשיכה של גופנה - עם העיר המקראית עפני[14]. אולם זיהוי זה הוא אינו ודאי[15].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן צבי, עמ' 351, 229, 219, 218.
  2. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, הערך "העפני", עמ' 1893
  3. ^ 3.0 3.1 יואב שורק, תעלומת אימפריית השמן של השומרון נחשפת, באתר nrg
  4. ^ מאמר על הרי גופנא, באתר טיולים
  5. ^ תוספתא, אהלות, יח, הלכה ט.
  6. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ראשון, פרק 1, סעיף 45.
  7. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ראשון, פרק 11, סעיף 222.
  8. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר שלישי, פרק 3, סעיף 55.
  9. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר רביעי, פרק 9, סעיף 551.
  10. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר חמישי, פרק 2, סעיפים 51-50.
  11. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר שני, פרק 20, סעיף 568.
  12. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, פרק ז', הלכה א'.
  13. ^ ז' וייס, א' נצר, הבטחה וגאולה - פסיפס בית-הכנסת מציפורי, הוצאת מוזיאון ישראל, 1998, עמ' 11.
  14. ^ הערך: עפני, העפני, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 708.
  15. ^ אנציקלופדיה מקראית, ו, ערך עפני, העפני