גוראן האג'יץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גוראן האדזיץ')
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גוראן האג'יץ'
Горан Хаџић
Goran Hadzic 1992 2.jpg
גוראן האג'יץ' בשנת 1992
לידה 7 בספטמבר 1958
וינקובצי, קרואטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 ביולי 2016 (בגיל 57)
נובי סאד
מדינה סרביהסרביה  סרביה
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה האורתודוקסית הסרבית עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא הרפובליקה הסרבית של קראינה
תקופת כהונה 26 בפברואר 1992 – דצמבר 1993 (כשנה ו-39 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גוראן האג'יץסרבית: Горан Хаџић, בקרואטית: Goran Hadžić; ‏7 בספטמבר 1958 - 12 ביולי 2016) היה פוליטיקאי סרבי מקרואטיה שבימי מלחמות האזרחים ביוגוסלביה לשעבר ומלחמת העצמאות של קרואטיה, נבחר על ידי נציגים של האוכלוסייה הסרבית מקרואטיה לנשיא השני של "הרפובליקה הסרבית של קראינה" (בין 26 בפברואר 1992 - דצמבר 1993) במקומו של ד"ר מילאן באביץ'[1]. הוא הואשם בפשעים כנגד האנושות, ובהפרת חוקי מלחמה על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר. ב-20 ביולי 2011 הוא נלכד ונעצר על ידי סוכנות הביון והביטחון של סרביה ונהיה למבוקש האחרון של בית הדין הפלילי הבינלאומי. האג'יץ' היה מחסנאי במקצועו.

פרטים ביוגרפיים והתחלת פעילותו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוראן האג'יץ' נולד בעיר וינקובצי במזרח קרואטיה, בימי השלטון הקומוניסטי ביוגוסלביה המאוחדת. בצעירותו היה פעיל פוליטי בליגת הקומוניסטים היוגוסלבית. לפני פרוץ מלחמת העצמאות של קרואטיה הוא עבד כמחסנאי בכפר פאצ'טין על ידי וינקובצי, במחסן של התשלובת למוצרים חלקאיים "וופיק" (Vukovarski Poljoprivredno Industrijski Kombinat VUPIK). היה ליו"ר מועצת הכפר ואחר כך נבחר למועצה העירונית של ווקובאר מטעם ליגת המפלגה הקומוניסטים לשינויים דמוקרטיים. בהמשך הצטרף למפלגה הדמוקרטית הסרבית בקרואטיה ועלה מהר בהיררכיה של המפלגה. נבחר מטעמה למועצת העיר ווקובאר ובמרץ 1991 נבחר ליושב ראש מועצת העיר. כמו כן נבחר להנהלת המפלגה בקנין וליושב ראש ההנהלה המחוזית בפאקראץ של המפלגה SDS בסלבוניה המזרחית, באראניה וסרם המערבית.

בהנהגת הבדלנים הסרבים בימי מלחמת העצמאות של קרואטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האג'יץ' השתתף בעימותים הסרבים-קרואטים בפראק הלאומי של האגם פליטביצה ב29-30 מרץ 1991 ונפל לזמן קצר בשבי של הצבא הקרואטי. התקרית הייתה ציון דרך במלחמה בין קרואטיה ובין הפדרציה היוגוסלבית, בפועל סרביה בראשותו של סלובודן מילושביץ'. התקריות הביאו להרוגים הראשונים משני הצדדים בפרוץ מלחמת העצמאות של קרואטיה[2]. בהמשך הסרבים במזרח קרואטיה הקימו "חבל אוטונומי של סלבוניה המזרחית, באראניה וסרם המערבית" עם ממשלה אזורית בראשותו של גוראן האג'יץ'. הוא כיהן בתפקיד זה בין 25 ביוני- 25 בספטמבר 1991. החבל האוטונומי הנ"ל התחבר עם אזורים נוספים של קרואטיה בעלי רוב סרבי כדי ליצור את "הרפובליקה הסרבית של קראינה" בהנהגתו של ד"ר מילאן באביץ'.

ב-26 בפברואר 1992 בלחץ של מילושביץ', האסיפה של הרפובליקה הסרבית של קראינה הדיחה את באביץ' והחליפה אותו בהאג'יץ', שנראה למילושביץ' כדמות חלשה יותר וניתנת להשפעה. באביץ' הוחלף מפני שדחה את התוכנית של סיירוס ואנס שאושרה על ידי מילושיבץ'. האג'יץ נשאר בתפקיד עד דצמבר 1993. בספטמבר 1993, כאשר הכוחות הקרואטים פתחו במבצע "הכיס מדאק", קרא האג'יץ' לעזרה דחופה מהשלטונות בבלגרד. בקשותיו לנשק, תגבורות וציוד לא זכו תשובה הממשלה בבלגרד, אבל כ-4,000 אנשי "משמר המתנדבים" בפיקודו של ארקאן הגיעו לאזור על מנת לתמוך בכוחות של הרפובליקה של קראינה.

בפברואר 1994 החליף מילאן מארטיץ' את האג'יץ' כראש הפרבליקה של קראינה. בשנת 1995 איים בהפרדת סלבוניה המזרחית משאר הרפובליקה הסרבית בגלל תוכניות שנועדות לאחד את קראינה עם הרפובליקה סרפסקה שבבוסניה-הרצגובינה. [3]

אחרי מבצע "סופה" (אולויה) באוגוסט 1995, חלק משטחי הרפובליקה של קראינה נשארה לחלוטין מחוץ לשליטת הממשלה בזגרב. בין השנים 1996-1997 האג'יץ' היה ראש הממשלה של החבל האוטונומי הסרבי של מזרח סלבוניה, באראניה וסרם המערבית, אזור שנמצא אז תחת חסות האו"ם עם נוכחות כוחות UNTAES. בהמשך, בהתאם להסכם ארדוט שולב האזור מחדש לתוך המדינה הקרואטית.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי במלחמה נמלט גוראן האג'יץ' לסרביה והתגורר כאזרח פרטי בחווילה בעיר נובי סאד. לפי מקורות אחדים התמנה ל"יועץ" של חברת דלק עם משכורת מכובדת. בשנת 2000 השתתף בלווייתו של ארקאן, שהיה מבוקש על ידי בית הדין הבינלאומי בהאג כפושע מלחמה, והגדיר אותו כ"גבור גדול". [4]

ב-4 ביוני 2004 הוגש נגדו כתב אישום על ידי בית הדין הפלילי בהאג ליוגוסלביה והוכרז כמבוקש. שעתיים אחרי קבלת הידיעה על צו המעצר התחמק האג'יץ מהמעצר וברח. באוקטובר 2010 העלתה הממשלה הסרבית את הפרס תמורת קבלת מידע על מקום הימצאותו לסכום בשווי 250,000 אירו. בסופו של דבר הוא נלכד ב-20 ביולי 2011 בכפר קרושדול בהרי פרושקה גורה בסביבות נובי סאד ולא רחוק מהגבול בין סרביה וקרואטיה, על ידי אנשי משרד הפנים הסרבי וסוכנות הביון והביטחון של סרביה סיוע משמר הגבול הקרואטי[5], וכעבור יומיים הוסגר לבית הדין הבינלאומי בהאג. הוא האחרון מרשימת 161 הנאשמים בפשע מלחמה על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגולסביה לשעבר.

המשפטים נגדו בקרואטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האג'יץ' הועמד לדין ונשפט פעמיים, ללא נוכחות, בקרואטיה. בשנת 1995 הואשם בהתקפות בטילים על היישובים שיבניק וודיצה ונידון ל-20 שנות מאסר. בשנת 1999 נשפט על פשעי מלחמה שבוצעו ביישוב טניה, על יד אוסייק ונידון ל-20 שנות מאסר נוספות.

בשנת 2001 נרשם על ידי האינטרפול ברשימת המבוקשים ביותר. בשנת 2002 פרקליט המדינה של קרואטיה האשים את האג'יץ', את "השלישייה מווקובאר" (וסלין שליוואנצ'אנין, מילה מרקשיץ' ומירוסלב ראדיץ') ואת מפקדיו הבכירים של הצבא העממי היוגוסלבי ברצח כ-1,300 תושבים קרואטים בווקובאר, אוסייק, וינקובצי, ז'ופאניה וישובים אחרים.

משפטים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 ביוני 2004 בית הדין הבינלאומי לפשעים ביוגוסלביה לשעבר האשים את האג'יץ' בפשעי מלחמה. כתב האישום כולל 14 סעיפי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בגין. נטען כי היה מעורב בטרנספר בכפייה וברציחתם של אלפי אזרחים קרואטים מהרפובליקה של קרואטיה בשנים 1993-1991. כתב האישום מציין את טבח ווקובאר בשנת 1991 שבו נהרגו כ-250 קרואטים בבית החולים של העיר; הטבח בדאל (Dalj), בטבח בארדוט (Erdut) ולובאס; מעורבות במחנות בסטאיצ'בו, בגייצי, וסרמסקה מיטרוביצה; הריסה מכוונת של בתים ושל מוסדות דת ותרבות ביישובים דאל, ארדוט, לובאס, טובארניק וווקובאר.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האג'יץ' נפטר בבית חולים בנובי סאד ב-12 ביולי 2016 כתוצאה מסרטן המוח.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גוראן האג'יץ' בוויקישיתוף
  1. ^ http://www.worldstatesmen.org/Croatia.html#Krajina
  2. ^ Tim Judah (2001). The Serbs: History, Myth and the Destruction of Yugoslavia. Yale University Press. pp. 175–76, 244.
  3. ^ Vreme News מ-11 ביולי 2010 דיי'ג'סט אייג'נסי
  4. ^ Warlord, Now a Serbian Patriot, Is Buried, New York Times
  5. ^ פושע המלחמה הסרבי האחרון שמבוקש בהאג - נעצר
  6. ^ Associated Press, ‏Goran Hadzic, Ex-Leader of Rebel Serbs in Croatia, Dies at 58, ניו יורק טיימס, July 13, 2016