גורגונה
הגוֹרְגוֹנוֹת (ביוונית עתיקה: γοργόνες) היו שלוש אחיות מפלצתיות מהמיתולוגיה היוונית, עם שיער עשוי מנחשים ארסיים. הן תוארו כבעלות ראשים שזורים בקשקשים כשל דרקונים, חטים גדולים כשל חזירי בר, ידיים ממתכת וכנפיים זהובות. שלושת הגורגונות נקראו מדוזה, סתנו ואוריאלה.
_(cropped).jpg)
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה "גורגון" קשורה לשם התואר ביוונית עתיקה "גורגוס" (γοργός), שפירושו מבט "קודר, עז, נוראי".[1]
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי מספר מקורות מדוזה ואחיותיה הן בנותיהם של אלי הים פורקיס וקטו.[2] מקורות אחרים מזכירים רק את פורקיס בתור אביהן.[3]
לפי היגינוס, הגורגונות היו בנותיהם של קטו וגורגון.[4]
במחזה איון של אוריפידס, הגורגונות נוצרו על ידי גאיה כדי לסייע לטיטאנים במלחמתם נגד האלים.[5][6]
מיתולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקור הייתה רק גורגונה אחת, והיא תוארה להיות מפלצת מפחידה מהשאול שראשה היה תבוע על המגן של אתנה. מאוחר יותר הגורגונה נהפכה לשלוש גורגונות ושמן נקבע להיות: מדוזה, סתנו ואוריאלה.[7] מדוזה היא היחידה מבין הגורגונות שהייתה בת תמותה, בעוד שתי אחיותיה היו בנות אלמוות.[2]
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקום בו היו הגורגונות חיות משתנה לפי גרסה. על פי הסיודוס, הגורגונות חיו הרחק מערבה מעבר לאוקיינוס, בקצה גבול הלילה שבו חיות גם ההספרידות.[2] בשרידים של הפואמה האפית האבודה "קיפריה", הגורגונות חיו באוקיינוס על אי סלעי בשם סרפדון.[8]
הטרגדיה "פרומתאוס כבול" של אייסכילוס ממקמת אותן במזרח הרחוק "מעבר לים הגואה" ב"מישורי הגורגונות של קיסתן".[9] הרודוטוס ממקם את הגורגונות בלוב שבצפון אפריקה.[10]
המשורר פינדארוס מהמאה החמישית לפני הספירה שלח את פרסאוס, ככל הנראה במסעו אחר ראש הגורגונה, לבקר את ההיפרבוראים, עם זאת, לא ברור האם פינדרארוס רמז שהגורגונות חיו ליד ההיפרבוראים.[11]
סמל אימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגורגונה מדוזה מוצגת כסמל לאימה ולעיתים קרובות מוזכרת בספרות היוונית כך. פניה של מדוזה מוזכרות מספר פעמים כחרוטות על מגן החזה של אתנה ומעוררות אימה באויביה.
ב"איליאדה" מאת הומרוס, מתואר שראשה של גורגונה היה קבוע במרכז שריון החזה האאגיס.[12] מוזכר שעל המגן של אגממנון מופיעות פניה של גורגונה.[13]
בטרגדיה "נוטות החסד" של אייסכילוס, אורסטס משווה את אלות הנקמה, האריניות, לגורגונות אך מזכיר שלמרות הופעתן הכעורה, הן לא מכונפות.[14]
קול הגורגונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר מקורות תיארו את קולן של הגורגונות כצווחני.
לפי פינדראוס, אתנה יצרה את החליל כדי שתוכל לחקות בעזרת כלי נגינה את הצעקות הצורמות ששמעה מהגורגונה אוריאלה.[15]
סיפור זה מוזכר גם בדיוניסיאקה של נונוס:[16]
musical Athena may reproach you one day: she who invented the Libyan double pipes, to imitate with their tootle the voices of the Gorgons' grim heads.
דמן ושיערן של הגורגונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דם שנלקח מצדה הימני של גורגונה יכול היה להחזיר את המתים לחיים, ואילו דם שנלקח מצדה השמאלי היה רעל קטלני. אתנה העניקה בקבוקון של הנוזל המרפא לאסקלפיוס, אל הרפואה, שהשתמש בו כדי להחיות את המתים.[17]
הרקלס קיבל מאתנה קצוות שיער של גורגונה בכד ברונזה מאתנה והוא נתן את זה לסטרופה, בת קפאוס ונסיכת טגאה, בהבטחה שאם צבא יתקדם לעבר עירה, עליה להרים את קווצת השיער שלוש פעמים מהחומות, וכי אם לא תביט קדימה, האויב יעלם. בסיפור דומה מתוך תיאור יוון, זה היה קפאוס (אביה של סטרופה) שקיבל מאתנה חלק משערה של מדוזה וקיבל ממנה הבטחה שטגאה לעולם לא תיכבש.[18]
מדוזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מדוזה (מיתולוגיה)
הגורגונה מדוזה היא הגורגונה הידועה ביותר, ורוב המיתוסים סובבים סביבה.
הגיבור היווני פרסאוס נשלח להשיב את ראשה של מדוזה על ידי המלך פולידקטס מסריפוס. הוא קיבל מאתנה ומהרמס מתנות שכללו מגן מבריק, קסדת ההיעלמות של האדס ומגל בין התר. פרסאוס חבש את הקסדה של האדס, שהפכה אותו לבלתי נראה ותפס את הגורגונות בעודן ישנות. הוא הביט במדוזה דרך ההשתקפות מהמגן שלו. הוא ערף את ראשה של מדוזה ומצווארה הכרות בקעו צאצאיה מפוסידון: הסוס המכונף פגסוס והענק קריסאור. הגורגונות התעוררו וניסו לרדוף אחרי הגיבור, אך לא יכלו לראות אותו בזכות הקסדה. פרסאוס העניק את ראשה הכרות של מדוזה לאתנה, שהטביעה אותו על שריון חזה.[19]
בגרסה מאוחרת יותר שסופרה על ידי אובידיוס בספרו, "מטמורפוזות", מדוזה הייתה היחידה עם שיער עשוי מנחשים, וזאת בשל קללה שהטילה עליה מינרווה, אלת החוכמה. המיתוס מספר שמדוזה הייתה אישה יפהפייה, בעלת שיער מרהיב. מדוזה נאנסה על ידי נפטון במקדשה של מינרווה. אלת החוכמה זעמה על חילול המקדש והפכה את מדוזה למפלצת כל כך נוראית שמי שהביט בה ישירות התאבן ושיערה היפה של מדוזה נחשים. מאז, מינרווה מציגה את פניה של מדוזה על מגן החזה שלה, האאגיס, כדי להטיל אימה באויביה.[3]
בתרבות המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הגורגונה מדוזה מופיעה בספר "פרסי ג'קסון וגנב הברק" ואחיותיה, סתנו ואוריאלה מופיעות בספר השני בסדרת ההמשך, "בן נפטון".
- בסדרת הנטפליקס, "הרפתקאותיה המצמררות של סברינה", יש דמות גורגונה בשם נגאינה
- בסדרה "ונסדיי", אחד מהקבוצות של מנודים הם גורגונים.
- בסרט "מפלצות בע"מ", בת זוגו של מייק, סיליה, היא גורגונה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גורגונה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ R. B., Etymological Dictionary Of Greek, 2010, עמ' 283
- 1 2 3 HESIOD, THEOGONY – Theoi Classical Texts Library, www.theoi.com
- 1 2 OVID, METAMORPHOSES 4 – Theoi Classical Texts Library, www.theoi.com
- ↑ HYGINUS, FABULAE 1-49 – Theoi Classical Texts Library, www.theoi.com
- ↑ Euripides, Ion, line 966, www.perseus.tufts.edu
- ↑ Euripides, Ion, line 1048, www.perseus.tufts.edu
- ↑ Robert E. Bell, Women of classical mythology : a biographical dictionary, Santa Barbara, Calif. : ABC-CLIO, 1991, עמ' 211, ISBN 978-0-87436-581-8
- ↑ Robin Hard, The Routledge Handbook of Greek Mythology: Based on H.J. Rose's "Handbook of Greek Mythology", Psychology Press, 2004, ISBN 978-0-415-18636-0. (באנגלית)
- ↑ Aeschylus, Prometheus Bound, line 780, www.perseus.tufts.edu
- ↑ Herodotus, The Histories, Book 2, chapter 91, section 6, www.perseus.tufts.edu
- ↑ Pindar, Pythian, Pythian 10 For Hippocleas of Thessaly Boys« Double Foot Race 498 B. C., www.perseus.tufts.edu
- ↑ Homer, Iliad, Book 5, line 711, www.perseus.tufts.edu
- ↑ Homer, Iliad, Book 11, line 1, www.perseus.tufts.edu
- ↑ AESCHYLUS, EUMENIDES – Theoi Classical Texts Library, www.theoi.com
- ↑ Pindar, Pythian Odes, ToposText (באנגלית)
- ↑ Nonnus, Dionysiaca, ToposText (באנגלית)
- ↑ APOLLODORUS, THE LIBRARY BOOK 3 – Theoi Classical Texts Library, www.theoi.com
- ↑ PAUSANIAS, DESCRIPTION OF GREECE 8.36-54 – Theoi Classical Texts Library, www.theoi.com
- ↑ APOLLODORUS, THE LIBRARY BOOK 2 – Theoi Classical Texts Library, www.theoi.com
