גורדון גולוב
 | |
| גורדון גולוב | |
| לידה |
16 ביוני 1912 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית   |
|---|---|
| פטירה |
7 בספטמבר 1987 (בגיל 75) זולינגן, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה, אוסטריה |
| השכלה | |
| השתייכות |
 הרפובליקה האוסטרית הראשונה  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1933–1945 (כ־12 שנים) |
| דרגה |
 אוברסט |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד טייסת הקרב ה-77 מפקד פיקוד הקרב ה-3 מפקד פיקוד הקרב ה-5 המפקח על טייסי הקרב | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
גורדון גולוב (בגרמנית: Gordon Gollob; 16 ביוני 1912 – 7 בספטמבר 1987) היה אוברסט בלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני), אשר הוכתר כאלוף הפלות והיה לאחד מהבודדים שקיבלו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון, חרבות ויהלומים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
גולוב נולד בווינה בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית ב-16 ביוני 1912. אביו, היינריך גולוב, עבד כצייר אקדמי, ואילו, אמו יוהנה (לבית ריינינגהאוס), הייתה בתה של זואי פון קאראיין, קרובת משפחה רחוקה של הרברט פון קאראיין, ואשתו של קרל ריינינגהאוס. גולוב היה הראשון מבין חמישה ילדים. שני הוריו למדו באקדמיה לאמנויות יפות בווינה, שם התיידדו עם גורדון מאלט מק'קוש, אמן אמריקני ממוצא סקוטי. מק'קוש היה הסנדק של גולוב, וגולוב נקרא על שמו. בצעירותו כבר רצה גולוב להיות מהנדס וטייס, ובשנת 1930, כסטודנט שנה ראשונה, כבר בנה את הדאון הראשון שלו בטירול, ולאחר מכן הוציא רישיון טיס.
בשנת 1933 הצטרף גולוב לצבא האוסטרי, וב-1 בספטמבר 1936 הועלה לדרגת לויטננט. גולוב שימש כמדריך בחיל האוויר האוסטרי, ולאחר מכן כמפקד טייסת הדרכה. בעקבות האנשלוס במרץ 1938, הועבר גולוב ללופטוואפה, שם הוא הועלה ב-1 ביוני 1938 לדרגת אובר לוטננט. ב-15 במרץ 1939, גולוב הועבר לטייסת 3 בכנף מטוסי הקרב הכבדים ה-76, אשר הטיסה מטוסי מסרשמיט Bf 110.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הפיל גולוב מטוס דו-כנפי מדגם PWS-26, וב-21 בספטמבר קיבל את צלב הברזל דרגה שנייה. ב-18 בדצמבר אותה שנה הפיל גולוב מטוס נוסף מדגם ויקרס ולינגטון, וטייסו ארצ'יבלד גת'רי, שהיה מפקד טייסת 9 בחיל האוויר המלכותי נהרג. לאחר מכן השתתף גולוב בקרב על נורווגיה, ולחם בקרבות בניוקאסל, טרונדהיים, נרוויק ואיי שטלנד, וב-13 ביוני 1940 קיבל את עיטור צלב הברזל דרגה ראשונה. לאחר מכן הועבר גולוב לטייסת הקרב ה-3, עמה לחם במהלך הקרב על בריטניה, וב-1 ביוני 1941 הועלה גולוב לדרגת האופטמן.
ב-18 ביוני 1941 הועברה הטייסת של גולוב למזרח, לקראת מבצע ברברוסה, והועמדה תחת פיקוד קורפוס האוויר ה-5 בפיקודו של רוברט ריטר פון גריים, שהיה חלק מצי האוויר הרביעי בפיקודו של אלכסנדר להר. ב-1 ביולי 1941 מונה גולוב למפקד הגף ה-4 בטייסת, לאחר שמפקדו הקודם הופל ונהרג. במהלך התקופה שלאחר מכן זכה גולוב למספר רב והולך של ניצחונות אוויריים, וב-21 באוגוסט 1941 אף הפיל 5 מטוסים ביום אחד, וזכה לתואר אלוף הפלות ביום אחד. ב-18 בספטמבר 1941 קיבל גולוב את העיטור צלב האבירים של צלב הברזל, לאחר שזכה ב-42 ניצחונות אוויריים. ב-28 בספטמבר שוב זכה גולוב לתואר אלוף הפלות ליום אחד, לאחר שהפיל שוב 5 מטוסים ביום אחד, והעלה את סך ניצחונותיו ל-48.
ב-2 באוקטובר הועבר גולוב לזירה המרכזית, שם השתתף בסיוע למבצע טייפון. ב-18 באוקטובר הפיל גולוב 9 מטוסים ביום אחד, ולמחרת הפיל שוב 5 מטוסים. ב-22 באוקטובר שוב הוא הפיל 5 מטוסים, וב-24 באוקטובר עמד סך ניצחונותיו על 85. ב-25 באוקטובר קיבל גולוב באופן אישי מהיטלר תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובנובמבר נשלח גולוב לבדוק את המטוס פוקה-וולף Fw 190.
ב-1 במאי 1942 חזר גולוב לחזית, ומונה למפקד טייסת הקרב ה-77. ב-20 במאי זכה גולוב בניצחונו ה-100, במהלך קרב קרץ', וב-7 ביוני הוא נשלח לסייע לכוחות שלחמו על סבסטופול. ב-23 ביוני קיבל גולוב תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-1 ביולי הועלה לדרגת מיור. גולוב המשיך להשיג עוד ניצחונות, וב-16 באוגוסט הפיל שוב 5 מטוסים ביום אחד. ב-29 באוגוסט הפיל גולוב 4 מטוסים, ובכך עמד סך ניצחונותיו על 150 מטוסים. למחרת קיבל גולוב תוספת יהלומים לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובכך היה השלישי שקיבל את העיטור (לאחר אדולף גאלאנד וורנר מלדרס). בעקבות כך אסר עליו היטלר לטוס מחשש שיופל, וב-15 באוקטובר 1942 הוא מונה למפקד פיקוד הקרב ה-3 באזור חוף התעלה, שהפך ב-6 בספטמבר 1943 לפיקוד הקרב ה-5. ב-20 באפריל 1943 הועלה גולוב לדרגת אוברסט לוטננט, וב-1 במאי 1944 הוא הועלה לדרגת אוברסט. באפריל 1944 מונה גולוב לעוזרו של אדולף גאלאנד, וסייע בפיתוח מטוס המסרשמיט Me 163 קומט, ובנובמבר אותה שנה הוא מונה כמפקח על הסיוע האווירי במתקפת הארדנים ועל הכנת מבצע בודנפלטה. לאחר מכן מילא גולוב תפקידי מטה שונים בלופטוואפה, ובסוף המלחמה נפל בשבי צבא ארצות הברית, לידי כוחות מהדיוויזיות ה-36 וה-42 האמריקניות.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1946 שוחרר גולוב מהשבי, ולאחר מכן הוא התפרנס מתרומתו למגזיני תעופה ומהרצאות. בשנת 1948 הוא הצטרף לארגון פדרציית העצמאות, שממנו קמה מאוחר יותר מפלגת החירות האוסטרית, אולם בשנת 1950 הוא סולק מהארגון, בגלל חילוקי דעות עם מייסדי הארגון שהיו יותר ליברלים ממנו. בנובמבר 1951 הוא החל לעבוד בחברת Deutz AG - חברה בתחום מנועים לכלי רכב, שבה עבד עד שסבל מאוטם שריר הלב בשנת 1975. בשנת 1954 הוא עבר לגור בזולינגן, שם חי עד למותו ב-7 בספטמבר 1987.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-14 בפברואר 1943 התחתן גולוב עם אליזבת לונג, ממנה נולדו לו 3 ילדים:
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גורדון גולוב באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
| בקרת זהויות |
|
|---|