לדלג לתוכן

גורילז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gorillaz logo.svg
אנשי הלהקה משמאל לימין : מורדוק, ‎2-D, ראסל, נודל
אנשי הלהקה משמאל לימין : מורדוק, ‎2-D, ראסל, נודל
מקום הקמה אסקס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת
תקופת פעילות מ-1998
סוגה רוק, פופ, היפ הופ, דאב (מוזיקה), רוק אלטרנטיבי, מוזיקה אלקטרונית
חברת תקליטים EMI
פרופיל ב-IMDb
www.gorillaz.com
חברים
מורדוק
‎2-D
ראסל
נודל
חברים לשעבר
Ace
Cyborg Noodle עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גורילז (באנגלית: Gorillaz) היא להקה בריטית וירטואלית שהוקמה בשנת 1998 על ידי דיימון אלברן (סולן להקת הבריטפופ בלר), והאנימטור ג'יימי האוולט (יוצר הקומיקס "Tank Girl").

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוצרים מאחורי גורילז דיימון אלברן וג'יימי האוולט התגוררו כשותפים בדירה וב-1997, לאחר שכל אחד מהם יצא מקשר רומנטי. החלו לעבוד על הפרויקט בתור עיסוק צדדי, אלברן החל לחבר מוזיקה במכונת תופים וסינתסייזרים אנלוגיים, ויולט הגה את הדמויות (אלברן המשיך במקביל לשמש כסולן להקת "בלר")[1].

ההרכב תחילה נקרא בשם "גורילה" והשיר הראשון שהוקלט היה "Ghost Train" בשנת 1999. לאחר מכן יצא הסינגל "Rock The House".

המיני-אלבום הראשון של הלהקה היה "Tommorow Comes Today" בשנת 2000, ובעקבותיו שמה של הלהקה והאלבום עבר מפה לאוזן בסצנת המוזיקה המחתרתית בממלכה המאוחדת. הלהקה הוציאה פרומואים שבהם התגלתה ההיסטוריה הבדיונית של הלהקה המצוירת והערפול סביב הלהקה גדל ותרם להצלחתה.

אלבום הבכורה של הלהקה, "Gorillaz", יצא לאור ב-26 במרץ 2001 וזכה להצלחה מסחרית גדולה, הוא הגיע למקום השלישי במצעד האלבומים הבריטי ולמקום ה-14 במצעד בילבורד 200 האמריקאי, ומכר למעלה מ-7 מיליון עותקים ברחבי העולם, בעיקר בזכות הצלחת הסינגל "Clint Eastwood"[2]. בהקלטת האלבום ניגן אלברן ברבים מכלי הנגינה אך השתתפו בו כ-10 נגני אולפן. על האלבום הייתה הלהקה מועמדת לארבעה פרסי המוזיקה הבריטית, כולל פרס הלהקה הבריטית הטובה ביותר, פרס האלבום הבריטי הטוב ביותר ופרס הלהקה הפורצת דרך הבריטית, אך לא זכתה באף פרס[3].

אלברן בילה את רוב שנת 2003 בסיבוב הופעות עם להקת "בלר", לאחר צאת באלבומם "Think Tank"; עם זאת, עם סיום סיבוב ההופעות, הוא החליט לחזור ל"גורילז", והתאחד עם יולט כדי לעבוד על אלבום שני. יולט הסביר שהצמד בחר להמשיך את "גורילז" כדי להוכיח שהפרויקט אינו "גימיק". האלבום "Demon Days", שיצא לאור ב-11 במאי 2005[4], היה הצלחה מסחרית גדולה נוספת, כשהוא מגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי ולמקום ה-6 במצעד בילבורד 200 האמריקאי, ומאז הגיע למעמד פלטינה שש פעמים בממלכה המאוחדת, פלטינה כפולה בארצות הברית, ופלטינה משולשת באוסטרליה, והפך לאלבום המצליח ביותר של הלהקה. הצלחת האלבום נבעה בחלקה מהצלחת הסינגל המוביל "Feel Good Inc", בהשתתפות להקת ההיפ הופ "דה לה סול"[2].

במאי 2006 הודיעו חברי "גורילז" כי הם מעוניינים לצרף לשורותיהם "חבר נוסף" וערכו תחרות בה ילדים בני 9 עד 16 התבקשו לצייר אותו[5]. באפריל 2007 אמר דיימון אלברן ש"גורילז" לא תוציא עוד אלבומי אולפן[6]; באותה עת עבדו לברן וג'יימי האוולט על הפקת האופרה "Monkey: Journey To The West", עיבוד לסיפורי עם סיניים קדומים, ושעלתה בהופעת בכורה בפסטיבל הבינלאומי של מנצ'סטר בקיץ 2007[7]. אולם שנה אחר כך החלו לעבוד על אלבום שלישי – "Plastic Beach". שקיבל את שמו בהשראת נושאים סביבתיים, כולל שטח הפסולת של האוקיינוס השקט, וזיהום ימי של פלסטיק שאלברן מצא בחוף ליד אחד מבתיו בדבון. בניגוד לאלבומי "גורילז" קודמים, אלברן החליט להפיק את "Plastic Beach" בעצמו, ללא מפיק שותף. האלבום הוקלט במהלך 2008 ו-2009 בלונדון, ניו יורק וסוריה, אם כי הפקת האלבום הופסקה לזמן קצר כדי שאלברן יוכל להצטרף ל"בלר" לסיבוב האיחוד שלהם בקיץ 2009. ב-"Plastic Beach" עברה הלהקה לכיוון צליל פופ אלקטרוני יותר, כאשר אלברן תיאר את האלבום כ"האלבום הכי פופ שיצרתי אי פעם" ואמר שהוא הקפיד במיוחד להפוך את המילים והמנגינות של האלבום לברורות וממוקדות בהשוואה לאלבומים קודמים. ב-"Plastic Beach" לקח חלק גם צוות השותפים הגדול ביותר שהופיע עד אז באלבום של "גורילז", כולל אמנים כמו סנופ דוג, מוס דף, בובי וומאק, ליטל דרגון, לו ריד וגרוף רייס ועוד, וגם כלל תרומות תזמורתיות מהתזמורת הלאומית הסורית למוזיקה ערבית. אלברן הסביר שהרשימה המורחבת של האמנים המוצגים מייצגת את החזון החדש שלו ושל יולט לגבי "גורילז" כפרויקט, והסביר בראיון ביולי 2008 כי "גורילז עבורנו עכשיו כבר לא כמו ארבע דמויות אנימציה – זה יותר כמו ארגון של אנשים שעושים פרויקטים חדשים... זה המודל האידיאלי שלי"[8].

ב-3 במרץ 2010, יצא לאור האלבום "Plastic Beach"[8], והגיע למקום השני הן במצעד האלבומים הבריטי והן במצעד בילבורד 200 האמריקאי. שלאחריו הלהקה יצאה לסיבוב ההופעות "Escape to Plastic Beach", סיבוב ההופעות העולמי הראשון של הלהקה וגם ההופעות החיות הראשונות בהן הלהקה הופיעה במלואה לעיני הקהל על הבמה. בווידאו קליפ שייצרו לשיר "Stylo" מהאלבום השתתף השחקן ברוס ויליס[9]. בדצמבר 2010 הוציאו "גורילז" את אלבומם הרביעי "The Fall", תחילה בפורמט דיגיטלי בלבד[10][11].

באפריל 2012 סיפר אלברן ל"גרדיאן" שהוא והאוולט נקלעו לריב וכי פרויקטים עתידיים של גורילז קרוב לוואי לא יתרחשו. המתח ביניהם גבר, בין היתר בשל תלונות של האוולט כי תרומותיו ל"גורילז" הפכו מזעריות. בעיקר במהלך סיבוב ההופעות "Escape to Plastic Beach", בו הופיעה הלהקה עם נגנים על קדמת הבמה ועם מעט מסכי אנימציה וסרטונים שהאוולט יצר[12].

ב-28 באפריל 2017 יצא לאור האלבום החמישי של הלהקה "Humanz", בו שרים בין השאר גרייס ג'ונס ו"דה לה סול"[13].

ב-29 ביוני 2018 יצא לאור האלבום השישי של הלהקה "The Now Now", שבניגוד לרוב האלבומים האחרים של הלהקה מורכב בעיקר מסינגלים שמתמקדים בעיקר בסאונד כמו "Lake Zurich" וכולל בתוכו רק 3 אמנים אורחים: ג'ורג' בנסון (הזמר הראשי ב-"Humility") וסנופ דוג וג'יימי פרינספל (שניהם ב-"Hollywood" ). האלבום הגיע למקום הרביעי במצעד בילבורד 200 האמריקאי ולמקום החמישי במצעד האלבומים הבריטי.

במהלך שנת 2020 השיקה הלהקה פרויקט בשם "Song Machine" במסגרתו יצא לאור בכל חודש שיר חדש עם קליפ, כשבכל שיר מתארחים אמנים שונים. ב-23 באוקטובר שוחרר אלבום המאגד את כל השירים, ובנוסף מספר שירים חדשים[14].

הופעות חיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיימון אלברן הקים הרכב של נגנים עבור הופעות חיות של "גורילז". הם הציגו את עצמם בהופעות חיות במגוון דרכים שונות לאורך ההיסטוריה של הלהקה, כולל הסתרת הלהקה מנקודת מבטו של הקהל בשנים הראשונות של הפרויקט, הקרנת חברי להקה מונפשים על הבמה באמצעות גרפיקה ממוחשבת, ומאז 2010, סיבובי הופעות הם מסורתיים הכוללים להקה חיה גלויה לחלוטין. הם זכו בפרס גראמי, שני פרסי MTV וידאו מוזיקליים, פרס NME וארבעה פרסי MTV אירופה למוזיקה. הם היו מועמדים גם ל-11 פרסי בריט וזכו בפרס הלהקה הבריטית הטובה ביותר בטקס פרסי בריט 2018.

במרץ 2010 הודיעה הלהקה כי תגיעה להופעה אחת בישראל במסגרת פסטיבל פיק.ניק[15]. אולם בעקבות אירועי משט המרמרה ולחץ של הקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל, בוטלה ההופעה[16].

חברי הלהקה המצוירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה מורכבת מארבעה חברים בדיוניים עיקריים.

  • ‎2-D – שמו מפורש בטעות כדו־ממדי (‎2 Dimensions), אך למעשה שמו ניתן לו משום שעיניו אינן אלא שני שקעים (‎2 Dents) – סטיוארט פוט (נולד בקראוולי, אנגליה) – שירה וקלידים. את קולו מבצע דיימון אלברן.
  • מורדוק – מורדוק ניקלס (נולד בסטוק-און-טרנט, אנגליה) ב-6 ביוני 1966 – נגן בס. ידוע גם בכינוי מאד'ס.
  • ראסל – ראסל הובס (נולד בניו יורק, ארצות הברית) – נגן תופים וכלי הקשה. כאשר הוא נרדם (כפי שנראה בסינגלים "Rock the House" ו-"Clint Eastwood") יוצאת מתוכו רוח רפאים כחולה שגורמת לבעיות לשאר חברי הלהקה. ברגע שראסל מתעורר הרוח נעלמת.
  • נודל – הרוקו קורודה (נולדה באוסקה, יפן) – גיטרה וזמרת ליווי. כאשר הצטרפה ללהקה, המילה היחידה שידעה לומר באנגלית היא "נודל", וכך קיבלה את שמה. את דמותה של נודל מדבבת השחקנית הארוקה קורודה. לפי הקליפ "Dare" בחדר של נודל יש מעבדה ובה ראש ענק של אדם, ברגע שהיא מפעילה אותו, הוא מתחיל לשיר.
  • אייס – הצטרף ללהקה בשנת 2018, החליף את מורדוק (אשר נכנס לכלא באותה השנה), היה נגן הבס של הלהקה באלבום "The now now". אייס במקור היה דמות מסדרת הטלוויזיה "בנות הפאוור פאף".

האתר הרשמי של הלהקה הוא הבית הבדיוני של הלהקה. בתוכו ניתן לסייר בחדרי כל חברי הלהקה, חדר ההקלטות ואפילו המסדרונות וחדרי השירותים ניתנים לגישה[17]. בכל חדר יש מעין בונוס, לדוגמה: הלובי כולל מערכת כלים של תקליטן שבהם המשתמש יכול ליצור מוזיקה בעצמו והקפיטריה מכילה פורום על הקיר. לכל חבר בלהקה יש מחשב אישי המכיל תמונות, דוגמיות מתוך שירים שונים, רשימת אתרים מועדפים ותיבות דואר אלקטרוני.

בגלל אופיו של האתר, אתר המעריצים הרשמי נוצר כדי לתפקד כאתר סטנדרטי יותר של הלהקה – כולל מידע, חדשות, דיסקוגרפיה ומועדי הופעות.

אלבומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרס קטגוריה עבודה מועמדת תוצאה מקור
2024 פרס גראמי האלבום האלטרנטיבי הטוב ביותר Cracker Island מועמדות [18]
הקלטת הרמיקס הטובה ביותר, לא קלאסית "New Gold" (Dom Dolla Remix) מועמדות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גורילז בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ מיכל פלטי, כשהגיטריסט רוצה להתגרש מהמתופף, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2001
  2. 1 2 ג'ון פרלס, הניו יורק טיימס, איבדתי את המודעות העצמית ואני מסתדר בלעדיה, באתר הארץ, 18 במאי 2005
  3. ↑ ה"גורילז" מובילה את רשימת המועמדים לפרסי בריט, באתר הארץ, 15 בינואר 2002
  4. ↑ גידי אביבי, השטן לא גר כאן יותר - השני של ה"גורילז", באתר הארץ, 10 ביוני 2005
  5. ↑ הגרדיאן, ה"גורילז" מחפשת כישרונות צעירים, באתר הארץ, 1 במאי 2006
  6. ↑ סוכנויות הידיעות, "גורילז" לא יוציאו עוד אלבומים, באתר הארץ, 29 באפריל 2007
  7. ↑ רוב פיצפטריק, הגרדיאן, גורילות בערפל - דרקונים, נערות גומי, סוסים ולהטוטנים משתתפים באופרה החדשה שיצרו דיימון אלברן וג'יימי יולט, באתר הארץ, 17 ביוני 2007
  8. 1 2 ניב הדס, השלישי של ה"גורילז": ססגוני ומרהיב, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
  9. ↑ רותם רוזנטל, עכבר העיר, קליפים חדשים: ברוס ויליס בחדש של הגורילז, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
  10. ↑ עודד ירון, להקת ה-Gorillaz מתכננת להקליט את האלבום הבא שלה על אייפד, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2010
  11. ↑ דנה קסלר‏, שיווק גורילה: על "The Fall" של הגורילאז, באתר וואלה, 2 בינואר 2011
  12. ↑ ג'ון האריס, הגרדיאן, דיימון אלברן: הגורילז, ההרואין והפירוק של בלר, באתר הארץ, 15 באפריל 2012
  13. ↑ חולית בלאו, אז איך המפגש מחדש עם ה"גורילז"? ובכן, חופר | דעה, באתר הארץ, 11 במאי 2017
    בר פלג, ארבעה שירים חדשים של "הגורילז" מתוך אלבום שייצא בחודש הבא, באתר הארץ, 24 במרץ 2017
  14. ↑ עפר פרלמן, הפרויקט החדש של "גורילז" הוא אולי גימיק, אבל גימיק מוצלח, באתר הארץ, 4 בפברואר 2020
  15. ↑ עכבר העיר, גורילז סאונד סיסטם מגיעים למסיבה אחת בישראל, באתר הארץ, 9 במרץ 2010
  16. ↑ נויה כוכבי, הלהקות "קלקסונס" ו"גורילז סאונד סיסטם" ביטלו הופעתם בארץ, באתר הארץ, 6 ביוני 2010
  17. ↑ שחר רן, מאחורי הצלילים, באתר הארץ, 8 במרץ 2007
  18. ↑ 2024 GRAMMY Nominations: See The Full Winners & Nominees List | GRAMMY.com, grammy.com
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גורילז&oldid=42814278"