גורלה של מלכה
![]() | |
כרזת הסרט | |
בימוי |
ארנסט מרישקה ![]() |
---|---|
הופק בידי | קרל ארליך |
תסריט |
ארנסט מרישקה ![]() |
עריכה |
Alfred Srp ![]() |
שחקנים ראשיים |
רומי שניידר קרלהיינץ בוהם וילמה דגישר מגדה שניידר גוסטב קנות' אוטה פרנץ יוזף מיינרד |
מוזיקה |
אנטון פרופס ![]() |
צילום |
ברונו מונדי ![]() |
מדינה |
אוסטריה ![]() |
חברה מפיצה | אולפני ארמה |
שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה ![]() |
הקרנת בכורה | 19 בדצמבר 1957 |
משך הקרנה |
109 דק' ![]() |
שפת הסרט |
גרמנית ![]() |
סוגה |
סרט דרמה, סרט ביוגרפי ![]() |
מקום התרחשות |
וינה, איטליה, יוון ![]() |
סרט קודם | סיסי |
אתר רשמי | |
דף הסרט ב־IMDb | |
![]() ![]() |
גורלה של מלכה (בגרמנית: Sissi – Schicksalsjahre einer Kaiserin, "סיסי: שנותיה הרות הגורל של קיסרית") הוא סרט אוסטרי העוסק בסיפורה של אליזבת, נסיכת בוואריה הידועה בכינוי "סיסי". הסרט בוים בידי ארנסט מרישקה עם רומי שניידר בתפקיד הראשי. אמה של שניידר, מגדה שניידר, גילמה בסרט את אמה של סיסי. הסרט הוא האחרון מתוך טרילוגיית סרטים של מרישקה העוסקים בסיסי. הוא יצא לאקרנים בעקבות הצלחתם המסחררת של הסרטים הקודמים בסדרה "סיסי" ו"סיסי הקיסרית הצעירה". מרישקה היה מעוניין להוציא סרט נוסף על סיסי, אולם רומי שניידר סרבה להמשיך ולשחק אותה למרות רצונה של אמה להמשיך ולשחק את אמה של סיסי. עם זאת, אף על פי ששיחקה במהלך הקריירה שלה בעוד עשרות סרטים שזכו להצלחה, חלקם בתפקידים בעלי אופי שונה לחלוטין מתפקידה כסיסי, דבקה בשניידר דמות זאת עד מותה. למרות רצונה המוצהר להתרחק מדמותה ותדמיתה של הנסיכה, היא מילאה שוב את דמותה של סיסי בסרטו של לוקינו ויסקונטי "לודוויג" (1972).
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיסרית סיסי נהנית מחופשה בהונגריה בחברתו של ידידה הרוזן דיולה אנדראשי. עם זאת, החופשה נהרסת כאשר אנדראשי מתוודה שהוא מאוהב בה. סיסי חוששת מפני מעשה פזיז של אנדראשי, ועל כן חוזרת לווינה אל בעלה הקיסר פרנץ. החיים בחצר המלוכה קשים עבורה מאוד, שכן חמותה סופי ממשיכה להתערב בחייה ובגידול בתה אשר נקראת גם היא סופיה. סיסי ופרנץ מתכננים חופשה בבאד אישל, אולם אז סיסי מאובחנת עם שחפת קטלנית. בהוראת הרופאים, נאלץ פרנץ להוציא את בתם מידיה ולהעביר אותה לאמו. סיסי מאבדת את הרצון לחיות, וכדי לשפר את מצבה היא נשלחת לטיולים במדיירה וקורפו. בסופו של דבר אמה, הדוכסית לודוביקה מצליחה להחזיר לה את שמחת החיים.
סיסי חוזרת אל בעלה, ומתלווה אליו בביקור במה שנותר מנחלות בית הבסבורג באיטליה. אלא שהלאומנים האיטלקים מארגנים הפתעה עבר הזוג המלכותי האוסטרי. במילאנו, מתחזים משרתים פשוטים וגסים לאצילי העיר אשר אמורים להקביל את פני הקיסר והקיסרית. כאשר הזוג מבקר בלה סקאלה, מתחילה הלהקה לנגן את ההמנון הקיסרי אולם באמצע עוברת לנגן קטעים בעלי אופי לאומני מתוך "נבוקו", והמשרתים המתחזים לאצילים שרים אותם בהתלהבות רבה כמחאה נגד השלטון האוסטרי במילאנו. סיסי מצילה את המצב כאשר היא מוחאת כפיים בסיום. לאחר מכן מוצגים האצילים המזויפים בפני הקיסר והקיסרית ומביישים בהתנהגותם את האצילים האמתיים. לאחר מכן נוסע הזוג לבקר בוונציה, ונתקל בקבלת פנים עוינת לא פחות. כאשר הסירה המלכותית מפליגה לאורך התעלה הגדולה מתכנסים כל התושבים בבתים. חלונות מוגפים נפתחים ודגלי איטליה מושלכים מהם. כאשר הזוג יורד מהסירה בכיכר סן מרקו, המוני ונציאנים ממתינים, אולם במקום להריע רק עומדים בדממה ומביטים בעוינות. עם זאת, סיסי מבחינה לפתע בבתה ורצה לחבק אותה לעיני כל. האיטלקים מתרגשים, ומריעים בהתלהבות לזוג המלכותי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של גורלה של מלכה
"גורלה של מלכה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"גורלה של מלכה", באתר נטפליקס
"גורלה של מלכה", באתר AllMovie (באנגלית)
"גורלה של מלכה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- סרטי השבוע: גורלה של מלכה, על המשמר, 28 באוקטובר 1959