גזה שטיינהרדט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גזה שטיינהרדט
Steinhardt Géza
לידה 9 באוגוסט 1873
לוויצה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1944 (בגיל 70 בערך)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Goldstein Géza עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גזה שטיינהרדט (במקור גולדשטיין לבסוף השתמש בשם סֶקֶרֶשהונגרית: Steinhardt Géza; לוויצה, 9 באוגוסט 1873[1]בודפשט, 1944?) היה שחקן, במאי תיאטרון קומיקאי מפורסם ומצליח יהודי-הונגרי שנרצח בשואת יהודי הונגריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזה גולדשטיין נולד במשפחה יהודית כבנם של ליפוט גולדשטיין ושל תאודורה (דורה) הוכברגר. הוא למד בעיר הולדתו, שם השלים שלוש כיתות תיכון.

סיכום הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את חייו המוקדמים התחיל כפקיד בבודפשט, בעוד הוא מבלה את הערבים באולות התיאטראות ולאט לאט התחיל לעסוק במשחק. הוא לא סיים בית הספר למשחק, כי לא יכול היה להרשות זאת לעצמו, אבל בקשתו להתקבל ל-Folis Caprice שנפתח אז ב-1890 עלתה יפה והנער שבקושי היה בן ה-17, הפך לשחקן. ראו בו כישרון, אבל שנים אחדות הוא רק "העביר את הזמן", ולא רק על הבמה. תפנית מכרעת בקריירה שלו חלה במה שנקרא אז "תקנת הואריטה". על פי הצו שנכנס לתוקף ב-1896 הרוב המכריע של התוכניות בתיאטראות בממלכת הונגריה במסגת האימפריה האוסטרו-הונגרית היו חייבות להיות בשפה ההונגרית, וזה פעל לטובת שטיינהרדט. כשחקן שדיבר היטב גם הונגרית (ולא רק גרמנית), הוא קיבל תפקידים גדולים יותר בבת אחת, בשל דחיקתם לרקע של השחקנים דוברי הגרמנית. את ייעודו מצא בז'אנר הקברט. בשלב מוקדם בחייו נפגש עם אחד הקומיקאים הגדולים של אותה תקופה, שאנדור רוט (במקור רוטמן). במשך שני עשורים, שמם של בני הזוג רוט ושטיינהרדט היה ערובה להצלחה בטוחה. עם הזמן השניים מצאו קברט עצמאי - ביחד, ואז לפתע אחרי יותר משלושים שנה שבילו יחד על הבמה, יום אחד רבו ונפרדו. הפרידה הייתה קטלנית עבור שניהם. רוט נכשל בקברט העצמאי שלו, נקלע לחובות למשך שנים, אבל גם שטיינהרדט פשט רגל עם עסקי הסרטים שלו. אז התרחש ביניהם פיוס מרהיב, אבל כוכבם כבר לא זרח בבהירות כמו קודם. רוט סבל מתסמיני זקנה, הוא לא ראה טוב על הבמה וגם השמיעה שלו התדרדרה, בלי קשר לזה, גם שטיינהרדט נדחק לרקע. ואז בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 שניהם נאלצו לרדת מהבמה בשל החוקים ה (אנטי) יהודים מ-1939 (חקיקת החוק היהודי השני ולאחר מכן ב-1941 החוק היהודי השלישי. רוט גווע ומת בשל דממת הבמה וגם שטיינהרדט הפך לקורבן השואה בגיל 71. למרבה הצער, שניהם נשכחו היום, למרות שבמחצית הראשונה של המאה ה-20 הם היו כוכבים מפורסמים ופופולריים של ז'אנר הקברט ההונגרי. כיום, מעטים אם בכלל, יודעים ששטיינהרדט הפך את הלהיט "הוי נהדר בפארק" (Újjé a ligetben nagyszerű) להצלחה עצומה ב-1911, הוא ידוע לאנשים היום הודות לשחקן-בדקן-זמר טיבדאר ביליצ'י. כמעט 80 שנה חלפו מאז מותו, אבל שורות אלה הן בין הסיכומים המעטים עליו ועל הקריירה שלו.

פרטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא הופיע כאמור לראשונה ב-1890 ב-Folis Caprice, בהצלחה רבה במחזה גרמני. עבד שם 18 שנים והפך ז'אנר מיוחד לפופולרי באיכויות המשחק שלו והמופעים הפרטיים שלו. ב-11 בפברואר 1900 נשא לאישה את הזמרת גיזלה פולק בבודפשט.[2]

באוקטובר 1908 פתח את "מועדון הבידור שטיינהרדט" בדרך ראקוצי, אותו ניהל בהצלחה במשך 10 שנים. לאחר התאלמנותו נשא לאישה את מריה תרזיה אֶשֶר בבודפשט[3] ב-30 באפריל 1918, בשנת 1919 שינה את שם משפחתו לסקרש.[4]

הוא התגייס כחייל ב-1917 ולאחר מלחמת העולם הראשונה, בשיתוף עם יריבו הוותיק, שאנדור רוט, ניהל את הקומדיה הקטנה, הפולי קפריס לשעבר, במשך 10 שנים. עם הזמן הוא עבר ממופעים בשפה הגרמנית להונגרית בלבד ויצר פופולריות רבה לז'אנר שטיפח והציג הן בגרמנית והן בהונגרית, אבל חוסר ההסכמה שם קץ לבמה הקטנה והפופולרית. שטיינהרדט פרש לאחר מכן מהבמה לזמן מה ופנה לקולנוע, הוא גם הפיק סרט הונגרי. התנאים הקשים תקפו גם את מצבו הכלכלי, אך ללא רתיעה המשיך, באוקטובר 1930 הוא פתח מחדש תיאטרון קטן ברחוב אקאצפה (Akácfa utca), שהחזיר את הפופולריות הישנה שלו בשל הופעותיו האיכותיות, וכך הוא נלחם בתנאים הכלכליים הקשים שלו.

בתקופת השנה החדשה 1944–1945, אנשי מפלגת צלב החץ הצעידו אותו ואת אשתו לשפת הדנובה (נעליים על הדנובה) ירו בהם ודחפו אותם לדנובה.[5]

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיפורי שטיינהרדט. אנקדוטות, בדיחות, סיפורים. בודפשט, 1935
  • חמישים שנים עליזות. 1890–1940. המופעים הפרטיים של גזה שטיינהרדט במשך 50 שנה. מחרוזות, צמדים, שירי עם, סיפורים קצרים, מונולוגים הומוריסטיים ואנקדוטות ; מרכנתיל, בודפשט, 1942

אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ינה קון: הקופלה ההונגרי של שטיינהרדט ; שמלץ, בודפשט, 1903
  • אלבום שטיינהרדט. Musik zu beziehenbei A. Kmoch Capellenmeister ; Korvin Brothers Ny., בודפשט, בסביבות 1910

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גזה שטיינהרדט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]