גחליליות (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גחליליות
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי גילי מייזלר
הופק בידי איריס וגילי מייזלר
תסריט גילי מייזלר
עריכה גילי מייזלר
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 82 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
www.fireflies.co.il
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גחליליות הוא סרט דוקומנטרי ישראלי, בבימוי ועריכה של גילי מייזלר, שגם כתב את התסריט לסרט והוא אחד מגיבוריו.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר הסרט נאמר כך על אודות הסרט: "הסרט גחליליות הוא סיפורו של גילי, ילד בן 12, צעיר בן 24 ומבוגר בן 44, שיוצא לחפש את אחיו, גיורא, שנשאר בן 19, במלחמת יום כיפור. זהו תיעוד אישי, אמיתי, מרגש ומטלטל על משבר נפשי ושכול, סמים והזיות, כוכב נופל וגחליליות, השוזר מציאות ודמיון, אהבה ותקווה, בירושלים, סיני, נפאל ומה שביניהם."

הסרט עוסק בחיפושים אחר השריונאי הישראלי גיורא מייזלר, שהפך לנעדר ביום השני למלחמת יום הכיפורים, ורק כעבור קרוב לשנתיים, כאשר הוחזרו ממצרים גופות של 39 חללי צה"ל, זוהה והובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

הסרט מציג שלושה מסעי חיפוש המתרחשים בשלוש תקופות, השלובות זו בזו בהקרנתו:

  • מפרוץ מלחמת יום הכיפורים ועד לזיהוי שרידיו של גיורא מייזלר והבאתו לקבורה. בתקופה זו השקיעו הוריו של גיורא, פניה ודוד מייזלר, מאמצים רבים בניסיון לאתרו, באמצעות מכתבים ששלחו אליו, פנייה אליו ב"קול ישראל" (שם עבדה פניה, במחלקתו של ויקטור גרייבסקי), פרסום מודעות בעיתונים, הפצת עלונים בקרב החיילים, ביקור במרכז איתור נעדרים ועוד. אלי זכאי, חברו לטנק של גיורא, נפל בשבי, וכאשר שוחרר משביו סיפר שהטנק שלהם נפגע מטיל נ"ט ביום השני למלחמה, 7 באוקטובר, אך לא ידע מה עלה בגורלו של גיורא. יגאל רינגרט, חבר של גיורא, סיפר כי פגש בו באקראי באזור הקרבות, שבוע לאחר מכן. להצגת תקופה זו משמשים גם קטעי ארכיון משידורי הטלוויזיה באותה עת.
  • שנת 1985, שבה נסע גילי, אחיו הצעיר של גיורא, לתאילנד ולנפאל, והחל לחפש שם את אחיו. מסע זה היה מלווה בתהליך של חיפוש עצמי, תוך שהוא מושפע מדברים שכתב א. ב. יהושע בפתח ספרו "המאהב", שפורסם בשנת 1977, מסימנים שונים נוספים, וכן מאכילת צנצנת של פטריות הזיה. תחילת התיאור ברומן "המאהב" היא עובדתית: "שוב ושוב חוזרת בכמה עיתונים, לאחר הפסקת האש, אותה מודעה תמוהה על גיורא שנעלם. משהו בנוסח כזה: אמא ואבא מחפשים את גיורא. תמונה של נער, ילדון כמעט, חייל צעיר בשריון, קצוץ שיער, וכמה פרטים מדהימים." המשך הרומן בדיוני: "... כי מי יערוב להם שגיורא שלהם, גיורא הבן, אינו יושב באותה שעה, מגודל שיער, בבגדים קלים, על חוף ים רחוק, בנמל של ארץ רחוקה, מסתכל בנוף הפתוח ולוגם משקה קל. אולי היו לו סיבות שלא לשוב עוד הביתה, אפילו במחיר צערם של אבא ואמא. משהו נמאס עליו פתאום, או שהפחיד אותו משהו, ולו היו הוריו שוקעים במחשבות הנכונות במקום להתרוצץ בין המשרדים הצבאיים, אולי היו מסוגלים לעלות על עקבותיו". לתיאור ישיר של תקופה זו משמשות שקופיות שצולמו על ידי גילי מייזלר בזמן מסעו הראשון לנפאל.
  • שנת 2005, מועד יצירת הסרט, שבה ערך גילי מייזלר ראיונות עם ידידים של הוריו, ידידים של אחיו, אנשי צה"ל (ובהם המג"ד של גיורא, עמרם מצנע), ידידים שלו, א. ב. יהושע - ראיונות שעסקו באירועי שתי התקופות הקודמות.

באתר הסרט נאמר עוד: "פעמיים בעבר, השתתף גילי מייזלר בחיפושים אחרי אחיו גיורא, נעדר מפורסם ממלחמת יום כיפור: חיפוש פיסי עם משפחתו בסיני ובישראל בזמן המלחמה, וכעבור עשר שנים במזרח הרחוק במסע אישי מתעתע. כעת הוא יוצא למסע השלישי כדי להיזכר, לסכם ולהירפא משני המסעות הטראומטיים הקודמים."

הפקת הסרט החלה בשנת 2003 והסתיימה ב-2009. הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה ב-16 ביולי 2009 בפסטיבל הקולנוע ירושלים. מאז השתתף הסרט במספר פסטיבלים בינלאומיים ברחבי העולם: בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בקנדה שם זכה הסרט בפרס הצטיינות, בקטמנדו (נפאל), בריסל, ניו יורק, בפסטיבל הסרטים העצמאי בסינגפור, בפסטיבל היהודי בוושינגטון ועוד. הסרט הופק בשיתוף עם נגה תקשורת, שודר מספר פעמים בערוץ 8, בערוץ 10, והוקרן בכל הסינמטקים ברחבי ישראל, בקיבוצים ובמוסדות שונים, בין היתר בפני פסיכולוגים ומטפלים מתחום השכול והאובדן, ובימי עיון שדנו באחים שכולים. הסרט מומלץ לצפייה על ידי פרויקט סל תרבות ארצי, ומוקרן מדי פעם בבתי ספר תיכוניים בליווי מפגש ושיחה עם גילי מייזלר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]