גטו בודפשט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החלק האחרון של חומות גטו בודפשט, שנהרס בשנת 2006
מפת הגטו הגדול של בודפשט
לוח זיכרון באחד משערי הגטו

גטו בודפשט שמכונה "הגדול" היה הגטו שבו רוכזו יהודי בודפשט, הונגריה וסביבותיה לאחר הכיבוש הנאצי של הונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה ועד לשחרור הונגריה בידי הצבא האדום הסובייטי.

גטו בודפשט כלל מספר גושי בניינים ברובע היהודי הישן, מסביב לבית הכנסת הגדול, שהוקף גדר כדי למנוע הברחת סחורה פנימה, או אנשים החוצה. הנאצים נכנסו להונגריה ב- 21 במרץ 1944, והגטו הוקם למשך שלושה חודשים בלבד - מנובמבר 1944 עד לשחרור העיר בינואר 1945.

כמו בגטאות אחרים שהקימו הנאצים באירופה, גטו בודפשט היה מנותק לחלוטין מהעולם החיצון - לא הוכנס מזון פנימה, ואפילו זבל לא נלקח החוצה ממנו. בנוסף, הצפיפות הייתה גדולה, ושילוב התנאים הללו גרם לתחלואה גבוהה והתפשטות מחלות כמו טיפוס. אחד ממנהיגי הגטו הגדול היה מיקשה דומונקוש חבר במועצת היהודים, היודנראט (Judenrat) של בודפשט בהנהגת שאמו שטרן והגן על יהודי הגטו בהקרבה עצמית רבה.

מעל למחצית מתושבי הגטו נשלחו למחנות ריכוז בעיקר באמצעות צעדות המוות בודפשט-הדיישהאלום (סתיו 1944) לגבול האוסטרי. מהקמת הגטו ועד לשחרורו קטנה אוכלוסיית הגטו מ־200,000 איש ל־70,000, כשלרוב הנותרים ניתנה הגנה דיפלומטית על ידי פוליטיקאים מארצות נייטרליות במלחמה כגון שווייץ ושוודיה. רוב הנשלחים מהגטו הוצעדו למחנות ריכוז בגבול אוסטריה, באוסטריה (מאוטהאוזן) ובגרמניה (ברגן-בלזן). חלקם שוחר בידי הצבא האדום וחלקו בידי הצבא האמריקאי.

היה גטו נוסף ברובע 13 שכונה "הגטו הקטן" או "הגטו הבינלאומי" שכלל עשרות בניינים שנקראו בתים מוגנים תחת חסות המדינות הנייטרליות במלחמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גטו בודפשט בוויקישיתוף