גטו מייצ'ט
גטו מייצ'ט (ברוסית: Гетто в Молчади) היה גטו, שהקימו הנאצים ביולי 1941 במייצ'ט שבבלארוס, והוא פעל עד 18 ביולי 1942.[1] סך הכל, נרצחו בגטו 3,665 יהודים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני מלחמת העולם השנייה והשואה, התגוררו במייצ'ט כ-1000 יהודים. העיר נכבשה על ידי הגרמנים ביוני 1941, וביולי של אותה השנה, הוקם בעיר גטו.
במאי 1942, היהודים נאלצו לחפור בורות, בהם, ב-15 ביולי 1942, בקבוצות של 100 עד 120 איש, נורו היהודים בגטו. לאחר מכן, הגרמנים הודיעו כי כל יהודי, שלא היה בגטו, יעבור לגטו, תובטח לו עבודה. בין 15 ביולי ל-18 ביולי, נרצחו עוד אלפי יהודים, שהגיעו לגטו מהעיירות שמסביב למייצ'ט, בנוסף ל-50 בלארוסים ו-5 או 15 שבויי מלחמה.
מאוחר יותר באותה שנה, נרצחו עוד 200 יהודים שעבדו בגטו, ולאחר סגירתו, עבדו במפעלים בעיר.
זיכרון והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1977, הוקמה אנדרטה במייצ'ט לזכר "האזרחים הסובייטים בנרצחו בידי הנאצים". בשנות האלפיים, על האנדרטה החדשה שנבנתה לזכר היהודים שנרצחו בעיר, נחקקו המילים בבלארוסית, באנגלית ובעברית: "כאן בשנת 1942 עונו באכזריות 3,600 יהודים - תושבים מקומיים".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רשימת לוחמים, באתר www.thepartisan.org