גטו צ'נסטוחובה
.jpg) | |
| יהודי מנקה שלג למען חיילים גרמנים בגטו צ'נסטוחובה, פולין (1941–1942) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | גטו, להרעבה, עבדות וכליאה. |
| מדינה | פולין |
| מחוז |
צ'נסטוחובה  |
| אוכלוסייה | |
| מספר אסירים בשיא | 48,000 |
| השתייכות האסירים | יהודים פולנים |
| נתונים | |
| מספר הנספים | 48,000 יהודים פולנים |
| קואורדינטות | 50°48′00″N 19°07′00″E / 50.8°N 19.1166666667°E |
  | |
גטו צ'נסטוחובה היה גטו נאצי במהלך מלחמת העולם השנייה שהוקם על ידי גרמניה הנאצית לצורך רדיפה וניצול של יהודים מקומיים בעיר צ'נסטוחובה במהלך כיבוש פולין. בשיאו, הכיל הגטו כ-48,000 יהודים פולנים. רוב אסירי הגטו נשלחו על ידי רכבות השואה אל מותם במחנה ההשמדה טרבלינקה. ביוני 1943 פתחו תושבי הגטו הנותרים במרד גטו צ'נסטוחובה, שדוכא על ידי האס אס לאחר כמה ימים של לחימה.[1][2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית הגטו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפקודה הרשמית להקמת הגטו בצ'נסטוחובה ניתנה ב-9 באפריל 1941 על ידי ריצ'רד וונדלר. בנוסף ליהודים מצ'נסטוחובה, הובאו עוד יהודים ברכבת מעיירות וכפרים סמוכים מדרום-מערבה של הרפובליקה הפולנית השנייה הכבושה, כמו קרצ'פיצה, אולשטין, מסטוב, ינוב ופשירוב, פלוק ולודז'.
עבודות הכפייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסירי הגטו נאלצו לעבוד בעבודות כפייה תחת שלטון גרמניה הנאצית בתעשיית החימוש, רובם בבית היציקה הפולני המורחב "Metalurgia" הממוקמת ברחוב קרוטקה (שנשלטה על ידי היצרן הגרמני האסאג, ושמה שונה לHassa-Eisenhütte AG) כמו גם במפעלים או בתי מלאכה מקומיים אחרים.[3]
חיסול הגטו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיסול הגטו בוצע בשני שלבים עיקריים. בשלב הראשון, בליל 21 בספטמבר 1942, במהלך יום הכיפורים, בהוראת האופטמן פול דגנהרדט[4] החל חיסול בגטו צ’נסטוחובה. הגטו הוקף על ידי המשטרה הנאצית ויחידות מגויסות של אוקראינים, ליטאים והמשטרה הפולנית. בשעה 7:00 בבוקר החלו הגרמנים וכוחות העזר שלהם להוציא את היהודים מדירותיהם ברחובות, וילסונה, גריבלדייגו, קאוויה, קרוטקה, רינק ורשבסקי וכן מחלקים ברחובות גרנצ’רסקה ונדז’צ’נה. ב-22 בספטמבר 1942, בשעה 12:29, יצא משלוח היהודים הראשון מ-וארטה, תחנת רכבות המשא, בדרכו למחנה ההשמדה בטרבלינקה. הרכבת הגיעה ליעדה ב-05:15 למחרת היום. שמואל וילנברג, אחד מיהודי צ’נסטוחובה ובנו של האמן פרץ וילנברג אשר לקח חלק פעיל במרד במחנה ההשמדה טרבלינקה כתב בספר זיכרונותיו:
הם הריצו אותנו תוך שהם מכים בנו ומקללים אותנו. הייתה צפיפות נוראה, 120 איש נדחפו לתוך קרון בקר רגיל אחד. המשלוח השישי והאחרון של יהודי גטו צ’נסטוחובה יצא ב-7 באוקטובר 1942. בטרנספורטים אלה נשלחו למחנה המוות בטרבלינקה, ושם נרצחו כ 40,000 יהודים.
— ספר זיכרונות
לאחר שלב החיסול הראשון בסתיו 1942, שלחו הגרמנים את 6,000 היהודים אשר נותרו בחיים לגטו מחנה עבודה, שנקרא “הגטו הקטן”. בעלי המלאכה המיומנים ביותר שוכנו בבית פרנק, בשדרות הבתולה הקדושה מריה 14. הם הורשו לחיות עם בני משפחותיהם וביצעו עבודות שונות אשר הוזמנו על ידי הגרמנים. חיסול הגטו הקטן הושלם ביולי 1943. מי ששרד לאחר מכן, נשלח למחנות עבודת כפייה. היצרן הגרמני האסאג, לדוגמה, הקים שישה מחנות עבודה ליהודים ברחובות רבים באזור. מחנות עבודת כפייה הוקמו בכל המפעלים של הקונצרן ששכנו בצ’נסטוחובה. בהם הוחזקו כאסירים ונוצלו כ 10,990 עובדי כפייה יהודים, מהם כ 3,490 תושבי צ’נסטוחובה במקור.[5]
מרד צ'נסטוחובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלו ששרדו את חיסול הגטו (כ-5,000–6,000 פועלי עבדים ובני משפחותיהם) הוכנסו לגטו הקטן של מפעל התחמושת הוגו שניידר. שם הוצאו להורג 850 יהודים. עד מהרה הוקם ארגון יהודי לוחם חשאי על ידי מרדכי זילברברג, סומק אברמוביץ' והנייק פסאק. הארגון נקרא Jewish Fighting Organization, או בקיצור ZOB, וכלל 300 חברים.[6][3]
כאשר עברו הגרמנים לחסל את הגטו הקטן ב-26 ביוני 1943 פרץ מרד גטו צ'נסטוחובה. זילברברג התאבד כשהגרמנים הסתערו על הבונקר שלו. 1,500 יהודים מתו בלחימה. ב-30 ביוני ההתנגדות דוכאה עם 500 יהודים נוספים שנשרפו חיים או נקברו מתחת להריסות. 3,900 יהודים נתפסו והוכנסו לעבודה במחנות העבודה "אפטרבאו", "וורטוורק" ו-"אייסנוט". גם במחנות אלו קמו תנועות התנגדות, רובן עסקו בחבלה בתוך המחנות.[7] 400 בני אדם נורו בעקבות סלקציה. בדצמבר באותה שנה הועברו 1,200 אסירים לגרמניה הנאצית. הגברים נשלחו לבוכנוואלד, הנשים לדכאו (כולן נספו). עם זאת, מחנות היציקה הנחוצים קמו לתחייה במחצית השנייה של 1944 עם כ-10,000 עובדים חדשים שנשלחו מלודז', קילצה, רדומסק וסקארז'יסקו-קמיינה. ב-15 וב-16 בינואר 1945, לקראת ההתקדמות הסובייטית, נשלחו לרייך השלישי כ-3,000 אסירים; כולם נספו. 5,200 היהודים הנותרים שהועסקו במחנות העבודה של צ'נסטוחובה שוחררו על ידי הצבא האדום.[2][3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Towns - Virtual Shtetl, web.archive.org, 2016-09-25
- ^ 1 2 YIVO | Armed Resistance, yivoencyclopedia.org
- ^ 1 2 3 History - Jewish community before 1989 - Częstochowa - Virtual Shtetl, web.archive.org, 2017-02-20
- ^ Paszkowski Wiesław, אלון גולדמן, הקבר האחים – 22-20 Kawia. ul בצ'נסטוחובה, התאחדות יוצאי מחוז צ'נסטוחוב בישראל, פברואר 2018, עמ' 1
- ^ חיסול גטו צ’נסטוחובה – The World Society of Częstochowa Jews and Their Descendants, באתר jewishguide.muzeumczestochowa.pl
- ^ CZESTOCHOWA, יד ושם Shoah Resource Center, The International School for Holocaust Studies, עמ' 2
- ^ אדאם שטיינברעכער, ווידערשטאנד אין "האסאג-פלצעריי", ספר צ'נסטוחוב ב, 1968, עמ' 221-230