גטצ'ינה (נפה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גטצ'ינה (נפה)
Гатчинский райо́н
Coat of Arms of Gatchina rayon (Leningrad oblast).svg
סמל גטצ'ינה
Flag of Gatchina rayon (Leningrad oblast).png
דגל גטצ'ינה
Izhora river.jpg
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
אובלסטי מחוז לנינגרדמחוז לנינגרד  מחוז לנינגרד
ערים בנפה גטצ'ינה, קומונאר
בירת הנפה Coat of Arms of Gatchina (v. 1).svg גטצ'ינה
שפה רשמית רוסית
תאריך ייסוד ספטמבר 1927
שטח 2,891.81[1] קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בנפה 244,252 (נכון ל־1 בינואר 2018)
קואורדינטות 59°20′00″N 30°05′00″E / 59.333333333333°N 30.083333333333°E / 59.333333333333; 30.083333333333 
אזור זמן UTC +3
Radm.Gtn.ru
Location of Gatchinsky District (Leningrad Oblast).svg
Gatchinskiyrayon.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
נוף טיפוסי בנפה.

נפת גָּטְצִ'ינָה הוא מחוז משנה בחלק המרכזי של מחוז לנינגרד. המרכז האדמיניסטרטיבי הוא העיר גטצ'ינה, ומכאן שמה של הנפה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנפה הוקמה בספטמבר 1927, במקום חבל גטצ'ינה, שנוצר בנובמבר 1922 ושמו שונה בשנת 1923 למחוז טרוצקי (פטרוגרד לשעבר).

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי האזור למדו על תחילתה של המלחמה הפטריוטית הגדולה לאחר השעה 12 בצהריים ב-22 ביוני 1941. כבר באותו יום החלו המתנדבים הראשונים להגיע לשני משרדי הגיוס הצבאיים שהיו באזור. ב-28 ביוני הוחלט על גיוס האוכלוסייה לעבוד על הקמת אזור מבוצר כהגנה מפלישה.

ההפצצות הראשונות של התעופה הגרמנית בשטח הנפה בוצעו ב-5 ביולי. ב-15 באוגוסט החל פינוי הרכוש החקלאי לאזור וולוגדה, למחרת הועלתה הכוננות האזורית והמתקפה הגרמנית באזור החלה מדרום וממערב. בסוף אוגוסט קרבות כבר התנהלו בסביבתה הקרובה של מרכז האזור - העיר גטצ'ינה. בתחילת ספטמבר נכבשו יישובים גדולים עם תחנות רכבת - סיברסקי וויריצה. ב-13 בספטמבר נכבשה גטצ'ינה, וב-15 בספטמבר נכבשה הנפה לחלוטין על ידי חיילים גרמנים המורכבים מארמייה ה-18 וארמיית הטנקים הרביעית. המטה של מפקד ארמייה 18, הגנרל גאורג לינדמן היה ממוקם בכפר סיברסקי.

במהלך הכיבוש שטחו של האזור היה תחת ממשל צבאי. תוכנן לכלול אותו יחד עם שטחים כבושים אחרים של רייכסקומיסריאט מוסקוביה. רשת מחנות ריכוז נוצרה בשטח הנפה, המרכזי שבהם היה מחנה "דולאג-154", שהיה ממוקם בגטצ'ינה (שנקראה אז קרסנוגווארדייסק). ב-21 בספטמבר 1943 הוציאו הרשויות הגרמניות צו לפנות את האוכלוסייה הכפרית אל גרמניה, אוסטריה והמדינות הבלטיות.

שחרור האזור החל ב-20 בינואר 1944. שלושה ימים לאחר מכן, ב-23 בינואר, על פי צו ממשלת ברית המועצות שונה שם העיר קרסנוגווארדייסק לגטצ'ינה, ונפץ קרסנוגווארדייסקי הפכה לנפת גטצ'ינה. גטצ'ינה שוחררה לאחר שלושה ימים של לחימה עזה ב-26 בינואר, והיישובים האחרונים באזור שוחררו ב-3 בפברואר.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר השחרור החל האזור להתאושש - חוות קולקטיביות החלו לעבוד, בתי הספר נפתחו והפיתוח גדל.[2][3]

לאחר המלחמה בוצע שיקום מאסיבי של האזור כולו, שנמשך עד התפרקות ברית המועצות.

מ-1996 עד 2001, ראש הנפה היה אנטולי לדובסקיך ובשנים 2001–2005 - אלכסנדר סודאילנן.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת הרכבת ווייסקוביצי בנפת גטצ'ינה

מוקד התחבורה העיקרי של האזור הוא העיר גטצ'ינה.

שדה התעופה סיבוריצי ממוקם בכפר ניקולסקוי ומועדון התעופה ROSTO פועל בתחומו. יש שדה תעופה צבאי סגור בסיברסקי.

נמל התעופה הבינלאומי פולקובו ממוקם במרחק 18 ק"מ מהגבול הצפוני של הנפה.

הסעות הנוסעים באוטובוסים מתבצעות בעיקר על ידי החברות הבאות: Trans-Balt, Piteravto Gatchinamarshrutavto ועוד. המותגים העיקריים של האוטובוסים הם PAZ‏, GolAZ ו-LiAZ. מפעילת התחבורה הציבורית היא חברת "שירות לארגון הסעות אוטובוסים לנוסעים" (Служба организации пассажирских автобусных перевозок).

האורך הכולל של הכבישים המהירים הנפה הוא 107 ק"מ של כבישים פדרליים, 693 ק"מ כבישים אזוריים ו-1,135 ק"מ של דרכים עירוניות.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעשייה והחקלאות מפותחים מאוד בנפה, כאשר מרכזי התעשייה העיקריים הם הערים - גטצ'ינה וקומונאר (המהווה מרכז תעשיית הנייר).

בגטצ'ינה פועלים מפעלים תעשייתיים מגוונים. מפעלים גדולים להנדסת מכונות כמו "מפעל קריסו", "מפעל בורבסטניק", "אלקטרוניסטנדרט" ו"מפעל גטצ'ינה לייצור ציוד ניסיוני". בנוסף פועלים בה חברות לייצור רהיטים, ציוד קמפינג, קרניז ופירוטכניקה. תעשיית המזון מיוצגת על ידי חברות כגון Galaktika, Bodegas Valdepablo-Neva ועוד.

בשנת 2007 נשלחו סחורות בייצור עצמי בשווי של יותר מ-27 מיליארד רובל, כלומר 22.5% יותר מאשר בשנת 2006.[4]

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז התיירות הראשי של האזור הוא העיר גטצ'ינה.

אטרקציות תיירותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמון פריוראט, גטצ'ינה
אחוזת "רוז'דסטוונו"

בכפר רוז'דסטוונו יש אחוזת מוזיאון של ולדימיר נבוקוב בשם "רוז'דסטוונו", ובכפר סיברסקי ממוקם מוזיאון היסטורי.

בשנת 2007 ביקרו בנפת גאצ'ינה 163,350 תיירים, מתוכם 24,300 זרים.[5]

יש 7 סוכנויות נסיעות, מספר מלונות בגטצ'ינה ומלון בנובי סבט לתיירים.

בשנת 1990, מספר מונומנטים היסטוריים ותרבותיים של הנפה נכללו ברשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו[6] ובנפה יש 26 אחוזות היסטוריות מהמאה ה-19.[7]

ישנם גם מוזיאונים הקשורים לאלכסנדר פושקין בכפר וירה, בכפר קוברינו ואחוזת "סווידה" ששימשה את אברם גניבל.

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין ממשלת נפת גטצ'ינה ברחוב קארל מרקס בגטצ'ינה

הגוף המייצג של השלטון העצמי המקומי הוא מועצת הצירים. הכוללת 2 נציגים מכל יישוב בנפה: ראש היישוב ואחד הצירים שנבחרו על ידי מועצת צירי היישוב. בראש מועצת הצירים עומד ראש הנפה, שנבחר על ידי המועצה. בשנת 2019 נבחר לראש הנפה ויטלי אנדרייביץ' פילוננקו (מטעם רוסיה המאוחדת).

הגוף המבצע של השלטון העצמי המקומי הוא הממשלה. ראש ממשלת הנפה מתמנה על ידי מועצת הצירים מבין מועמדים שנבחרו על ידי ועדה מיוחדת, שחבריה ממונים על ידי מועצת צירי המחוז באישור מושל מחוז לנינגרד.

חינוך ומדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר הגדולה בנפה, גטצ'ינה, ממוקם המכון לפיזיקה גרעינית של פטרבורג על שם ב.פ. קונסטנטינוב. ובעיר בלוגורקה ממוקם מכון המחקר הצפון-מערבי להורטיקולטורה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גטצ'ינה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]