גיא ביינר
 | |
| צילום משנת 2007 | |
| לידה |
1968 (בן 56 בערך)  |
|---|---|
| ענף מדעי | היסטוריה |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
פרס רטקליף פרס ויילנד ד. הנד (2008 & 2020) פרס דייוויד ולובה גלאט (2016 & 2017) אות הוקרה מטעם פרס ג'יימס ס. דונלי (2018), פרס ג'ורג' ל. מוסה (2019) פרס קתרין ביגס (2019) פרס המחקר בהיסטוריה אירית (2019) |
| תרומות עיקריות | |
| זיכרון ושכחה בהיסטוריה המודרנית, היסטוריה של אירלנד, פולקלור, מסורות בעל-פה, השפעת הספרדית, היסטוריה של הטרוריזם | |
  | |
גיא ביינר (נולד ב-1968 בירושלים) הוא היסטוריון ישראלי המתמחה בהיסטוריה של העת החדשה, וכמו כן בהיסטוריה התרבותית והחברתית של אירופה, עם עניין מיוחד בהיסטוריה האירית ובחקר סוגיות הקשורות לזיכרון ושכחה. ביינר מכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וב-2021 הופקד על הקתדרה על שם סאליבן ללימודים איריים במכללת בוסטון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיא ביינר נולד וגדל בירושלים ומאוחר יותר עבר לקיבוץ גליל ים. אחרי שובו ממסע לימודים ומחקר מחוץ לישראל, התיישב בנגב. הוא למד באוניברסיטת תל אביב, בה סיים תואר ראשון כמצטיין הרקטור. מאוחר יותר סיים דוקטורט באוניברסיטה הלאומית של אירלנד. הוא מונה לעמית מחקר בכיר באוניבריסטה של דבלין - טריניטי קולג', אוניברסיטת נוטרדאם, האוניברסיטה המרכז-אירופית, אוניברסיטת אוקספורד ובוסטון קולג'.מחקרו מתמקד בעיקר בזיכרון ושכחה בהיסטוריה המודרנית, עם דגש על ההיסטוריה המודרנית של אירלנד. מחקריו כוללים גם תחומים נוספים כגון היסטוריה שבעל פה, פולקלור, המגפה העולמית של השפעת הספרדית,[1] מלחמת העולם הראשונה, ההיסטוריה של הטרור,[2] ותרבויות הנצחה במרכז אירופה.[3] בשנים האחרונות עבודתו התמקדה בעיקר בפיתוח החקר ההיסטורי של "שיכחה חברתית", תוך חשיפת היחסים המתוחים בין השכחה ציבורית לתחזוק זכרונות פרטיים של אירועים הנחשבים למביכים או בעייתיים. לטובת כך, הוא מרבה להיעזר במקורות היסטוריים פחות מוכרים מתוך תרבות עממית, לרבות אוספי פולקלור.
מחקריו זכו בפרסים בינלאומיים רבים. ספרו "זוכרים את שנת הצרפתים: היסטוריה עממית אירית וזיכרון חברתי" ("Remembering the Year of the French: Irish Folk History and Social Memory") (2007) זכה בפרס רטקליף על "תרומה חשובה לתחום לימוד הפולקלור והחיים העממיים בבריטניה ובאירלנד"; פרס ויילנד ד. הנד לשנת 2008 לפרסום יוצא דופן בהיסטוריה ופולקלור; הוקרת המועצה הלאומית של ההיסטוריה הציבורית (NCPH) על "תרומה יוצאת דופן בתחום ההיסטוריה של הציבור ומדיניות"; והיה מועמד לפרס קונדייל עבור כתיבה ספרותית היסטורית איכותית.[4] ספרו "היזכרות רוויית שכחה: שכחה חברתית והיסטוריה עממית של מרד באלסטר" ("Forgetful Remembrance: Social Forgetting and Vernacular Historiography of a Rebellion in Ulster") (2018) זכה (בפעם השנייה) בפרס ויילנד ד. הנד לשנת 2020 ל"לספר הטוב ביותר המשלב בין שיטות ונושאים בחקר פולקלור והיסטוריה", בפרס בפרס ג'ורג' מוסה להיסטוריה אינטלקטואלית ותרבותית אירופאית מאז 1500, פרס קתרין ביגס ללימודי פולקלור, פרס המחקר בהיסטוריה אירית של האוניבריסטה הלאומית של אירלנד, באות הוקרה מטעם פרס ג'יימס דונלי לספרים בתחום היסטוריה ומדעי החברה, ואף נבחר לרשימת הגמר של הפרס לזכרו של קריסטופר יוארט-ביגס.[5][6] באוניבריסטת בן-גוריון, פרופ' ביינר זכה פעמים רבות בפרסים על הצטיינות בהוראה, לרבות זכייה כפולה בפרס דייוויד ולובה גלאט הניתן למרצים המצטיינים ביותר.[7]
פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2007 – פרס רטקליף עבור הספר "Remembering the Year of the French: Irish Folk History and Social Memory"
- "תרומה חשובה של חוקר יחיד לחקר הפולקלור או חיי העם בבריטניה הגדולה ובאירלנד"
- 2008 & 2020 – פרס ויילנד ד. הנד - על ספר יוצא מן הכלל בתחום ההיסטוריה והפולקלור
- 2019 – פרס ג'ורג' מוסה – על "ספר בעל חשיבות יוצאת דופן, על ידי הבחנתו המדעית, היצירתיות והמקוריות – בנוגע להיסטוריה האינטלקטואלית והתרבותית של אירופה מאז הרנסאנס" – עבור הספר Forgetful Remembrance: Social Forgetting and Vernacular Historiography of a Rebellion in Ulster
- 2019 – פרס קתרין ביגס – על תרומה יוצאת מן הכלל לחקר הפולקלור
- 2019 – פרס המחקר ההיסטורי של האוניברסיטה הלאומית של אירלנד
- פרס הרקטור על הצטיינות בהוראה – באוניברסיטת בן-גוריון
- פרס דוויד ולובה גלאט על הצטיינות יוצאת דופן בהוראה – פעמיים
מבחר פרסומים וספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Remembering the Year of the French: Irish Folk History and Social Memory (University of Wisconsin Press: Madison, 2007) Google Books
(זוכרים את שנת הצרפתים: היסטוריה עממית אירית וזיכרון חברתי)
- 2018 Forgetful Remembrance: Social Forgetting and Vernacular Historiography of a Rebellion in Ulster (Oxford University Press: Oxford and New York, 2018) Google Books
("היזכרות רוויית שכחה: שכחה חברתית והיסטוריה עממית של מרד באלסטר" )
- A Short History of Irish Memory in the Long Twentieth Century בתוך Cambridge History of Ireland vol.4: 1800 To Present, edited by Thomas Bartlett (Cambridge University Press, 2018)
- The Formation of Modern Irish Memory, c. 1740-1914 בתוך The Cambridge Social History of Modern Ireland (Cambridge University Press, 2017), edited by Eugenio F. Biagini and Mary E. Daly, pp. 586-93
- גיא ביינר, גילויה מחדש של מגפת השפעת הגדולה, זמנים 113, 2011, עמ' 4-13
- גיא ביינר, ניצחון התבוסה ותבוסת הנצחנות: מסורות זיכרון מתחרות באירלנד המודרנית, זמנים 95, 2006, עמ' 4-13
- גיא ביינר, 'מתינו הפִניְאָניִם': טרור אירי רפובליקני במאה התשע–עשרה, זמנים 108, 2009, עמ' 46-61
- גיא ביינר, רוחות הרפאים של הסכסוך בצפון אירלנד, הרוחות של בלפסט, 2009, עמ' 421-429
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמוד של גיא ביינר באתר של אוניברסיטת בן-גוריון.
- פרסומים נבחרים של גיא ביינר באתר Academia.edu
- פרסומים נבחרים של גיא ביינר באתר Researchgate
- מידע על גיא ביינר בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גיא ביינר, גילויה מחדש של מגפת השפעת הגדולה, זמנים 113, 2011, עמ' 4-13
- ^ גיא ביינר, יחסים מסוכנים: טרור והמדינה המודרנית, זמנים 108, 2009, עמ' 4-9
- ^ גיא ביינר, 'לבטל את טריאנון': הנצחת הזיכרון של אבדן שטחים בהונגריה", זמנים 123, 2013, עמ' 4-13
- ^ "Remembering the Year of the French: Irish Folk History and Social Memory". Wisconsin University Press.
- ^ "Forgetful Remembrance: Social Forgetting and Vernacular Historiography of a Rebellion in Ulster, Reviews & Awards". Oxford University Press.
- ^ פרס יוקרתי הוענק לספרו החדש של פרופ' גיא ביינר
- ^ מרצים מצטיינים ; מקבלי פרסי הצטיינות בהוראה ובמחקר תשע"ו; אבג: עיתון אוניברסיטת בן-גוריון, גיליון 105 (ינואר 2017), 111 (דצמ' 2017)