גיא לוזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיא לוזון
גיא לוזון כמאמן הנבחרת הצעירה עד גיל 21 במהלך היורו לנבחרות צעירות לשנת 2013
גיא לוזון כמאמן הנבחרת הצעירה עד גיל 21 במהלך
היורו לנבחרות צעירות לשנת 2013
מידע אישי
לידה 7 באוגוסט 1975 (בן 48)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.80 מטרים
עמדה מגן, full-back, מגן ימני עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדוני נוער
מכבי פתח תקווה
מועדונים מקצועיים כשחקן
שנים מועדונים
1992–1995 מכבי פתח תקווה
קבוצות כמאמן
2001–2007
2007
2008
2008–2010
2010–2013
2013–2014
2015
2016–2017
2017
2018
2019–2021
2022– 		מכבי פתח תקווה
הפועל תל אביב
מכבי פתח תקווה
בני יהודה
נבחרת ישראל הצעירה
סטנדרד ליאז'
צ'רלטון אתלטיק
הפועל תל אביב
מכבי חיפה
בית"ר ירושלים
מכבי פתח תקווה
נבחרת ישראל הצעירה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גיא לוזון (נולד ב-7 באוגוסט 1975) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל ישראלי, המאמן את נבחרת ישראל הצעירה עד גיל 21.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיא לוזון הוא בוגר מחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה, בה שיחק מגיל 10. לוזון החל לשחק בקבוצת הבוגרים בגיל 18, והופעת הבכורה שלו הייתה נגד קבוצת בית"ר תל אביב בשנת 1992. את שירותו הצבאי עשה כמדריך כושר בבה"ד 10. הוא הספיק לשחק כשלוש שנים, לפני שנפצע עקב תיקול עם ז'אן טלסניקוב בגיל 19.

לאחר פציעתו, קיבל לוזון את משרת מאמן קבוצת הנוער של מכבי פתח תקווה. בעונת 2001/2002 החליף לוזון את אלי אוחנה כמאמן הקבוצה הבוגרת. הישגיו המרכזיים כמאמן הקבוצה היו זכייה בגביע הטוטו לעונת 2003/2004, סגנות אליפות המדינה לעונת 2004/2005 והעפלה לשלב הבתים של גביע אופ"א בעונת 2005/2006. בתקופתו כמאמן הקבוצה נהנה לוזון מגיבוי משפחתי. דודו, אבי לוזון, ניהל את הקבוצה, ובני משפחה אחרים מילאו בה תפקידים שונים.

בעונת 2007/2008 מונה לוזון למאמן הפועל תל אביב. עם הגעתו לקבוצה אילץ את יוסי אבוקסיס לפרוש ממשחק פעיל ולהפוך לסקאוט, ובכך הוכיח שבידיו הסמכות המקצועית במועדון. לוזון הצליח להוביל את הקבוצה בפעם השנייה ברציפות לשלב הבתים בגביע אופ"א. אף על פי כן, במשחקי ליגת העל השיגה הקבוצה תוצאות מאכזבות ולאחר עשרה מחזורים דורגה במקום האחרון עם 6 נקודות מתוך 30 אפשריות, כאשר את הניצחון הראשון שלה השיגה הקבוצה רק במחזור התשיעי, בדרבי מול מכבי תל אביב. בעקבות תוצאות אלה הודיע לוזון על התפטרותו מאימון הקבוצה ב-25 בנובמבר 2007, לאחר הפסד למכבי חיפה.

לוזון חזר לאמן את מכבי פתח תקווה באמצע העונה, בניגוד להבטחת יו"ר הקבוצה ודודו, עמוס לוזון, שאמר כי גיא לא יחזור לאמן את מכבי פתח תקווה בעונה זו. ב-6 באפריל 2008, לאחר רצף הפסדים, התפטר מתפקידו.

ב-12 ביוני 2008 מונה לוזון למאמן בני יהודה תל אביב. את עונת 2008/2009 סיימה הקבוצה בהדרכתו במקום החמישי. עקב חוסר יכולתה של בית"ר ירושלים להשתתף במפעלים אירופאיים קיבלה בני יהודה את ההזדמנות, והעפילה בתחילת עונת 2009/2010 לסיבוב הרביעי במוקדמות הליגה האירופית, שם הודחה על ידי פ.ס.וו. איינדהובן. את עונה זו סיימה הקבוצה במקום הרביעי בליגה, והעפילה לגמר גביע המדינה, שם הפסידה 1–3 להפועל תל אביב.

ב-4 באוגוסט 2010 מונה לוזון למאמן הנבחרת הצעירה של ישראל. תחת הדרכתו התמודדה הנבחרת באליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 לשנת 2013, אליה העפילה באופן אוטומטי כמארחת, שם סיימה את שלב הבתים במקום השלישי בבית שכלל את איטליה, אנגליה ונורווגיה. לוזון ספג ביקורת כאשר חגג את ניצחון הנבחרת מול אנגליה בצורה שנתפסה בעיני רבים כמוגזמת, על אף שלא מנע את הדחתה מהטורניר.

ב-27 במאי 2013 חתם לוזון על חוזה לעונה אחת בקבוצת סטנדרד ליאז' מליגת העל הבלגית. מינויו לווה במחאה מצד האוהדים.[1] אף על פי כן, לוזון פתח את העונה ב-13 ניצחונות רצופים בכל המסגרות, ובכך שבר שיא מועדון בן 14 שנים.[2] הקבוצה סיימה את העונה במקום השני. ב-26 במרץ 2014 הודיע המועדון על הארכת חוזהו לשנתיים נוספות.[3] ב-20 באוקטובר 2014 פוטר בעקבות תוצאות מאכזבות של הקבוצה בתחילת העונה.[4]

ב-13 בינואר 2015 החליט בעליה המשותפים של ליאז' וצ'רלטון אתלטיק מליגת המשנה האנגלית להעבירו לאמן את צ'רלטון. ב-24 בינואר 2015, במשחקו הראשון כמאמן צ'רלטון נפרדה קבוצתו בתיקו 0–0 עם וולברהמפטון וונדררס. ב-14 בפברואר 2015 רשם ניצחון בכורה כמאמן צ'רלטון, 3–0 על ברנטפורד. ב-24 באוקטובר 2015, לאחר תשעה משחקי ליגה ללא ניצחון, פוטר לוזון מתפקידו.

ב-20 בספטמבר 2016, שב לוזון לקדנציה שנייה כמאמן הפועל תל אביב כשהחליף את אלי גוטמן שעבר לתפקיד המנהל המקצועי במועדון. ב-12 בינואר 2017 התפטר מתפקידו לאחר שהקבוצה נכנסה לפירוק ובעליה התחלפו.[5]

כחודש לאחר שעזב את הפועל תל אביב, לוזון מונה למאמן מכבי חיפה במקום רנה מלנסטיין שפוטר.[6], תחת מוחמד אלאך שמונה למנהל הספורטיבי. לאחר שבסיבוב הראשון השיגה הקבוצה 16 נקודות בלבד מ-13 משחקים, ב-9 בדצמבר 2017 פוטר לוזון מתפקידו.[7]

ב-27 במאי 2018 מונה לוזון למאמנה של בית"ר ירושלים,[8] אך פוטר ב-22 באוקטובר, לאחר שבעה מחזורים, כאשר הקבוצה ניצבת במקום הלפני אחרון בטבלה עם 5 נקודות בלבד.[9]

ב-20 בינואר 2019 שב למכבי פתח תקווה וחתם לעונה וחצי. ב-12 במאי 2019, הקבוצה בהדרכתו ירדה לליגה הלאומית, לאחר שבע שנים בליגת העל. אך הוא העלה את הקבוצה לליגה הבכירה לאחר עונה אחת בלבד בליגה הלאומית. ב-28 בדצמבר 2021, לאחר הפסד למכבי תל אביב, כשהקבוצה במקום האחרון בליגה עם 10 נקודות בלבד, הודיע המועדון על סיום תפקידו, בהסכמת שני הצדדים.[10]

ב-12 במאי 2022 מונה בשנית למאמן נבחרת ישראל הצעירה עד גיל 21. איתה העפיל לאליפות אירופה עד גיל 21 ב-2023 לאחר ניצחון על נבחרת אירלנד בבעיטות עונשין. באליפות זו צלחה הנבחרת, באופן חסר תקדים, את שלב הבתים, בו הוגרלה עם גרמניה, האלופה הקודמת, אנגליה וצ'כיה, והעפילה לרבע-הגמר.

ב-1 ביולי 2023 הצעיד את הנבחרת הצעירה כמאמן הלאומי שלה, לשלב חצי-גמר היורו עד גיל 21 לשנה זו.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקריירה של גיא לוזון ידועים מספר מקרים של התנהגויות בעייתיות שלא פעם גרמו לביקורות נוקבות, זועמות ושליליות כלפיו.

לאחר ניצחון נבחרת ישראל הצעירה באליפות אירופה עד גיל 21 ב-2013 על אנגליה במשחק שהוא לפרוטוקול בלבד, לוזון חגג את הניצחון בצורה מוגזמת מה שהביא ללעג עליו ברשתות החברתיות.[11]

לוזון נודע בחגיגות מוגזמות גם כשאימן את סטנדרד ליאז' בבלגיה, ואת צ'רלטון אתלטיק באנגליה.[12]

במשחק הפלייאוף מול אירלנד, בו העפילה הנבחרת הצעירה של ישראל לאליפות אירופה עד גיל 23 ב-2023 תחת אימונו של לוזון, הוא סטר לזיו מורגן שחקן הנבחרת,[13] דבר אשר הביא לגינויים רבים ולביקורות זועמות כלפיו בתקשורת וברשתות החברתיות.[14] בנוסף לוזון אמר בריאיון בסוף אותו המשחק "סידרתי לישראלים חופשה בבוקרשט עם אליבי" (הטורניר נערך ברומניה ובגאורגיה) אמירה שזכתה לגינויים בין היתר מצד השרה לשוויון חברתי, מירב כהן.[15] באופן אירוני, בסופו של דבר לא הוגרלה הנבחרת במשחקים שרומניה אירחה, אלא רק בגאורגיה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבי לוזון, דודו של גיא לוזון, הוא יו"ר ההתאחדות לכדורגל לשעבר וכיום הבעלים של מכבי פתח תקווה. דודו עמוס לוזון הוא הבעלים של הפועל ראשון לציון ודודו איציק לוזון הוא מנהל הקבוצה ויו"ר מחלקת הנוער. אחיו אורי לוזון ובן דודו תמיר לוזון הם שחקני הקבוצה בעבר, ובן דודו ייטב לוזון היה עוזר מאמן קבוצת הבוגרים של מכבי פתח תקווה. בן דודתו, עידן מליחי, כדורגלן עבר אף הוא.

לוזון נשוי למדריכת הפילאטיס ומגישת הטלוויזיה, דנה פאן-לוזון. בקדנציה הראשונה שלו כמאמן הפועל תל אביב שימשה דנה כמדריכת הפילאטיס של השחקנים.[16] לזוג שני ילדים.

משפחתו של לוזון נחשפה בעונתה השלישית של הסדרה "מחוברים פלוס" אשר שודרה ב-HOT, בו תיעדה אשתו דנה את חייה בזמן שאימן את מועדון הכדורגל צ'רלטון באנגליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיא לוזון בוויקישיתוף

סערה בממלכה עם גיא לוזון חלק א'

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 5,000 אוהדים של ליאז' מחו נגד מינוי גיא לוזון למאמן, באתר ערוץ הספורט, 27 ביוני 2013
  2. ^ שיא לגיא לוזון וסטנדרד: 13 ניצחונות רצופים, באתר ynet, 15 בספטמבר 2013
  3. ^ דוד בן-שימול, גיא לוזון האריך חוזהו בשנתיים בליאז', באתר ynet, 26 במרץ 2014
  4. ^ נדב צנציפר, פרסום ראשון: גיא לוזון פוטר מסטנדרד ליאז', באתר ynet, 20 באוקטובר 2014
  5. ^ מיקרון דורשת מארה"ב להטיל מס על יבוא שבבים מדרום קוריאה, באתר וואלה!‏, 3 בנובמבר 2002
  6. ^ יניב טוכמן‏, גיא לוזון מונה למאמן מכבי חיפה: "זה אתגר גדול, פסגת הקריירה", באתר וואלה!‏, 13 בפברואר 2017
  7. ^ שחר, אלאך ולוזון סיכמו על סיום דרכו של המאמן, באתר הרשמי של מכבי חיפה, 9 בדצמבר 2017
  8. ^ גיא לוזון מונה למאמנה של בית"ר י-ם: "כבוד ואתגר", באתר ערוץ הספורט, 27 במאי 2018
  9. ^ אופיר סער, בית"ר ירושלים: גיא לוזון פוטר, באתר ynet, 22 באוקטובר 2018
  10. ^ רענן ברנובסקי‏, מכבי פתח תקוה נפרדה מגיא לוזון, קלינגר וברדה המועמדים המובילים, באתר וואלה!‏, 28 בדצמבר 2021
  11. ^ ברשת לעגו לגיא לוזון: ברכות על זכייתו במונדיאל, באתר ONE‏, 12 ביוני 2013
  12. ^ גליץ', קפיצה או קללה. החגיגות של לוזון, באתר ערוץ הספורט, 5 במאי 2019
  13. ^ אסי ממן, ‏חצה גבול: גיא לוזון סטר לזיו מורגן במהלך ויכוח, באתר ONE‏, 27 בספטמבר 2022
  14. ^ עודד קרמר, ‏לא סוטר: אסור לעבור בשתיקה על מעשה לוזון, באתר ערוץ הספורט, 28 בספטמבר 2022
  15. ^ "היחס לנשים בהתאחדות תקוע במאה הקודמת", באתר ONE‏, 28 בספטמבר 2022
  16. ^ רותם גרוסמן, הנהלת הפועל ת"א לשחקנים: חיתמו על מסמך אמון, באתר ynet, 9 ביולי 2007


מאמני מכבי פתח תקווה
מכליס (1951–1953) • פולק (1953–1955) • שפיגל (1955–1957) • פיירברדר (1957–1958) • ש. בן דרור (1958–1959) • פוגל (1959–1960) • שפיגל (1960–1961) • פוקס (1961–1962) • שפר (1962–1963) • י. בן דרור (1963–1965) • פופוב (1965–1966) • בנדורי (1968) • קוז'ידלו (1968–1969) • רדלר (1969–1970) • קוז'ידלו (1970–1971) • גרונדמן (1971–1973) • ליטבק (1973–1974) • רדלר (1974) • מאירי (1974–1975) • זלצר (1975–1977) • שפיגל (1977–1978) • מרימוביץ' (1979–1981) • זלצר (1981–1983) • מאירי (1983–1986) • בר-נור (1986) • קונסטנטינובסקי (1986–1987) • מנסל (1987) • רוזן (1987–1988) • אדן (1988) • מאירי (1988–1989) • מרצ'ינסקי (1989–1991) • קשטן (1991–1992) • זלצר (1992–1993) • פייגנבוים (1993–1995) • נוריאל (1995–1996) • מרצ'ינסקי (1996–1997) • רמלר (1997) • סיני (1997–1998) • לחמן (1998–1999) • מזרחי (1999–2001) • אוחנה (2001) • ג. לוזון (2001–2007) • מזרחי (2007) • פביאן (2007–2008) • ג. לוזון (2008) • שירזי (2008) • עזורי (2008) • ר. לוי (2008–2009) • דוד (2009–2011) • בלבול (2011) • לחמן (2011–2012) • סיני (2012–2013) • י. לוזון (2013) • רפואה (2013–2014) • בן שמעון (2014–2016) • ד. גולן (2016) • רפואה (2016–2017) • מימר (2017–2018) • א. לוי (2018–2019) • ג. לוזון (2019–2021) • קלינגר (2021–2022) • ע. גולן (2022) • ברדה (2022) • לם (2022–2024) • קוז'וך (2024–)
מאמני הפועל תל אביב
גולדשטיין (1947–1949) • פוליאקוב (1949–1950) • ארליך (1950–1952) • בית הלוי (1952–1953) • וייס (1955–1956) • יאזבינצ'ק (1956–1957) • שמילוביץ' (1958–1960) • קלמאר (1960–1962) • פוקס (1962–1963) • גיים (1963–1964) • שווייצר (1965–1966) • מרימוביץ' (1966–1968) • רוזנבאום (1968–1970) • שניאור (1970–1971) • ר. לוי (1971) • בן יהונתן (1971–1972) • גיים (1972–1974) • בן יהונתן (1974–1975) • קונפורטי (1975) • רוזנבאום (1975–1976) • בכר (1976–1977) • מנחם (1977) מרימוביץ' (1977–1979) • שווייצר (1980–1982) • רוזן (1982–1984) • שפילגר (1984) • גרונדמן (1984–1985) • שווייצר (1985–1986) • שניאור (1986–1988) • מאטיץ' (1988–1989) • בן יהונתן (1989) • עופר (1989–1990) • שווייצר (1990) • בז'רנו (1990) • שנהר (1990–1991) • גרונדמן (1991) • סיני (1991–1992) • גרונדמן (1992) • שניאור (1992–1993) • פייגנבוים (1993–1994) • כהן צדק (1994) • סיני (1994–1996) • קשטן (1996–1997) • א. כהן (1997–1999) • קשטן (1999–2004) • לנדאו (2004) • חנין (2004) • פייגנבוים (2004–2005) • קשטן (2005–2006) • שום (2006–2007) • לוין (2007) • לוזון (2007) • גוטמן (2007–2011) • קשטן (2011–2012) • שירזי (2012) • אבוקסיס (2012–2013) • דוד (2013) • בן שמעון (2013–2014) • דומב (2014–2015) • א. כהן (2015) • מנדיונדו (2015) • באדיר (2015) • ג. לוי (2015–2016) • גוטמן (2016) • לוזון (2016–2017) • קורצקי (2017) • איוניר (2017) • רפואה (2017–2018) • חיים (2018–2019) • רפואה (2019) • אביטן (2019) • קלינגר (2019–2021) • רפואה (2021–2022) • דראפיץ' (2022–2023) • סילבס (2023) • ואלקאניס (2023) • לאמה (2023–2024) • אבוקסיס (2024-)
מאמני בני יהודה תל אביב
גלנץ (1949–1950) • סולמי (1951–1961) • שפר (1961–1962) • מרימוביץ' (1962–1963) • שפר (1963–1964) • קוך (1964) • חליבנר (1964) • גרונדמן (1964–1965) • גלקסמן (1965–1966) • גרונדמן (1966–1968) • ז. מזרחי (1968) • רדלר (1968–1969) • סטלמך (1969–1970) • גרונדמן (1970–1971) • מאליס (1971–1972) • ז. מזרחי (1972) • מור (1972–1973) • מהלל (1973–1975) • פוקס (1975–1976) • סינגל (1976–1977) • זלצר (1977–1979) • מור (1979) • בן יהונתן (1979–1980) • שרף (1980–1983) • גרונדמן (1983–1984) • קונסטנטינובסקי (1984–1985) • שניאור (1985–1987) • שווייצר (1987–1988) • בן טובים (1988) • שפיגל, נפתלי (1988–1989) • שפיגל, ר. לוי (1989–1992) • לבקוביץ', ר. לוי (1992–1993) • ר. לוי (1993–1994) • בכר (1994–1995) • פס (1995) • גרונדמן ור. לוי (1995–1997) • חדד (1997) • גרונדמן (1997–1998) • ר. לוי (1998–1999) • שפיגל (1999) • שפיגל, פייגנבוים (1999–2000) • אוחנה (2000–2001) • ר. לוי (2001) • אוחנה (2001–2003) • ג. לוי (2003) • שירזי (2003–2007) • א. כהן (2007–2008) • אסייג, שירזי (2008) • לוזון (2008–2010) • קשטן (2010–2011) • אבוקסיס (2011–2012) • קשטן (2012–2013) • אבוקסיס (2013–2015) • י. מזרחי (2015–2016) • בנדו (2016) • יחזקאל (2016–2017) • אדרי, אסייג (2017) • אבקוסיס (2017–2020) • א. לוי (2020) • ברקוביץ' (2020) • אבוקסיס (2021–2022) • אביטן (2022) • גוטמן (2022) • א. לוי (2022–2023) • פרץ (2023–)
מאמני מכבי חיפה
א. שוורץ (1946–1947) • טורנטאואר (1950–1952) • שלפנברג (1952–1954) • פוקס (1954–1956) • קיש (1956–1957) • קוך (1957–1959) • פרקש (1959–1961) • פורבס (1961–1962) • קיש (1962) • שלפנברג (1962–1963) • ספאסוב (1963–1965) • חליבנר (1965) • מנצ'ל (1965–1969) • שמילוביץ (1969–1970) • הרדי (1970–1972) פוקס (1972) • מנצ'ל (1972–1974) • וינברג (1974–1975) • שנהר (1975–1977) • ששון (1977) • הרדי (1977–1978) • קוליק (1978–1979) • שפיגלר (1979) • הרדי (1979–1982) • מנסל (1982–1983) • הרדי (1983) • שרף (1983–1987) • קשטן (1987–1988) • לבקוביץ' (1988–1990) • שרף (1990–1992) • שפיגל (1992–1998) • בריילובסקי (1998) • אוהרין (1998–1999) • בריילובסקי (1999) • אלי כהן (1999–2000) • ר. לוי (2000) • גרנט (2000–2002) • שום (2002–2003) • ר. לוי (2003–2008) • א. לוי (2008–2012) • עטר (2012) • בנדו (2012–2014) • סטנוייביץ' (2014) • בלבול (2014–2015) • ר. לוי (2015–2016) • מלנסטיין (2016–2017) • לוזון (2017) • רוטן (2018) • גוטמן (2018) • בלבול (2018–2020) • בכר (2020–2023) • דגו (2023–)
מאמני בית"ר ירושלים
צוובנר (1948) • אלפסי (ש) (1953–55) • דבורין (ז) (1954) • פולק (1955–1956) • וינברגר (ש) (1956–1958) • פישר (1958–1959) • שניאור (1959–1960) • אלמליח (1960–1961) • אלפסי (1961) • ברטפלד (1961–1963) • רזניק (ש)(1963–1964) • וארון (1964–1966) • רזניק (1966–1969) • חליבנר (1969–1970) • רדלר (1970–1972) • שפר (1972–1973) • רזניק (ז) (1973) • סטלמך (1973–1974) • פורטל (1974–1975) • חליבנר (1975) • בכר (1975–1976) • מור (1976–1977) • שוויצר (1977–1978) • פוקס (1978) • שנהר (1978–1979) • בכר (1979–1980) • רדלר (1980–1981) • עופר (1981–1982) • בן יהונתן (1982) • דוידוף (1982) • עופר (1982–1983) • שוויצר (1983–1985) • קשטן (1985–1987) • שפיגלר (1987–1988) • עופר (1988) • קשטן (1988–1989) • זלצר (1989–1991) • קדוש (1991–1992) • קשטן (1992–1994) • לבקוביץ' (1994) • מזרחי (1994–1995) • השריף (1995–1997) • קשטן (1997–1999) • אוחנה (1999–2000) • גוטמן (2000–2001) • בכר (2001) • מזרחי (2001–2002) • השריף (2002–2003) • ח. אזולאי (ז) (2003) • אוחנה (2003–2005) • עזורי (ז) (2005) • קאנן (2005) • פרננדס (2005–2006) • ארדילס (2006) • מזרחי (2006–2007) • שום (2007–2008) • עטר (2008–2009) • שום (2009–2010) • אמסלם (ז) (2010) • מלמיליאן (2010–2011) • רוני לוי (2011) • נעים (2011–2012) • ח. אזולאי (2012) • השריף (2012–2013) • א. כהן (2013) • רוני לוי (2013–2014) • קורצקי (2014–2015) • גיא לוי (2015) • דראפיץ' (2015–2016) • בן שמעון (2016–2017) • מימר (2017) • לבנדה (2017) (ז) (2017) • בן זקן (2017–2018) • לוזון (2018) • קלינגר (2018–2019) • רוני לוי (2019–2020) • מזרחי (ז) (2020) • דראפיץ' (2020–2021) • מזרחי (ז) (2021) • קומאן (2021) • מזרחי (2021–2022) • אבוקסיס (2022–2024) • גל כהן (2024) • יצחקי (2024–)

(ש) = מאמן-שחקן ; (ז) = מאמן זמני

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גיא_לוזון&oldid=37495663"