גיבור זמננו
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת |
מיכאיל לרמונטוב ![]() |
שפת המקור |
רוסית ![]() |
סוגה |
רומן ![]() |
מקום התרחשות |
פיאטיגורסק, קיסלובודסק ![]() |
תקופת התרחשות |
שנות ה-30 של המאה ה-19 ![]() |
הוצאה | |
תאריך הוצאה |
1840 ![]() |
![]() ![]() |
גיבור זמננו או גיבור דורנו (ברוסית: Герой нашего времени) הוא רומן מאת הסופר הרוסי מיכאיל לרמונטוב. הספר ראה אור לראשונה ב-1840. בשנתיים שלפני פרסומו כספר, נדפסו פרקיו בהמשכים בכתב־העת "רשומות המולדת". הספר מגולל את תולדות חייו של פֶּצ’וֹרִין, שכולל מאפיינים אוטוביוגרפיים רבים של לרמטונוב, המתאר את גיבורו בשילוב של אהדה, סלידה ואירוניה. בפרט זירת ההתרחשות של אירועי הרומן בהרי הקווקז, בהם בילה לרמטונוב את שנותיו המעצבות, שהיו באותה עת חזית ההתפשטות של האימפריה הרוסית (בדומה להמערב הישן של אמריקה באותה תקופה בערך). הרומן נחשב לאחד הרומנים הרוסיים הגדולים בכל הזמנים[1][2] וזכה לחמישה תרגומים לעברית (מאת דוד שמעוני, דב גפונוב, צבי ארד (בהשלמת ועריכת פטר קריקסונוב), יעקב בסר ונילי מירסקי). הרומן זכה להילה כמו-נבואית, כיוון שהוא כולל סצנת דו-קרב מפורטת, ולרמטונוב עצמו מצא את מותו פחות משנה לאחר פרסום הספר בדו-קרב.
עלילת הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההקדמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בהקדמה, אותה כתב לרמטונוב עבור פרסום הספר לאחר שפרקיו פורסמו בהמשכים, הוא מצהיר שהרומן הוא ציור-דיוקנו של דור משועמם, מלא בוז לעולם, לגינוני המעמד הגבוה ולערכיו. בוז שנובע לא מתוך ריקבון מוסרי אלא מתוך חוסר משמעות בחיים המוכתבים על ידי חוקי חברה וכללים נוקשים. לרמטונוב פונה בהקדמה למבקריו, אשר "קיבלו את המסופר בו כפשוטו. מקצתם נעלבו מאוד, וברצינות גמורה, על שמציגים לפניהם כדוגמה ומופת אדם בלתי מוסרי כ'גיבור דורנו'." לכך הוא משיב ש"'גיבור דורנו'", רבותי הנכבדים, הוא אמנם דיוקן, אך לא של איש אחד: זהו דיוקן שנתגלמו בו כל חטאי דורנו".[3]
חלק ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרומן נפתח במסע של המספר בקווקז, שם הוא שומע סיפור על גרגורי אלכסנדרוביץ' פצ’ורין, קצין רוסי צעיר שהוצב בצ'צ'ניה כעונש על השתתפות בדו-קרב בלתי חוקי. פצ’ורין, שהתאהב בנערה מוסלמית-צ'צ'נית צעירה בשם בלה, חטף אותה מאביה הנסיך. אולם, לאחר תקופה קצרה של אהבה, נרצחה בלה בידי אויב. באופן שמפגין את שטניותו ואדישותו לחיים, פצ’ורין רק צוחק לאחר הרצח. פצ’ורין, שאינו מוצא עוד טעם בחייו, מייצג את דמות הקצין הצעיר המשועמם, שהכל מאוס בעיניו. דבר אינו מסב לו עונג.
בפרק הבא נפגש המספר עצמו לשעה קלה עם פצ’ורין באכסניה הררית נידחת. הדברים מתגלגלים כך שפצ’ורין, שממהר לנסוע לשליחות לפרס מוסר למספר את יומנו.
חלק שני: יומנו של פצ’ורין
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בתחילת חלק זה מתברר שפצ’ורין מת בדרכו חזרה מפרס.
ביומן שלושה סיפורים מחיי הקצינים בקווקז: "טמן", "הנסיכה מרי" ו"הפטאליסט". סיפורים אלו בנויים סביב תמה חוזרת, פצ’ורין מביא תמיד הרס ומוות על האנשים סביבו, ואילו הוא נשאר תמיד משועמם.
הסיפור המרכזי בחלק זה הוא "הנסיכה מרי". פצ’ורין מתגלה כדמות טראגית, רדופה וחסרת־מנוחה. הסיפור מתחיל בעיירת המרפא פיאטיגורסק בה פוגש פצ’ורין את ורה, אישה נשואה שהייתה אהובתו ואת מרי, נסיכה צעירה ומקסימה שמתאהבת בו, על אף הזלזול הבוטה שהוא מפגין כלפיה. התנהגותו של פצ’ורין ופגיעתו בחברו התמים, גרושצינקי, שמחזר אחר הנסיכה – משניאה את פצ’ורין על חבורת הקצינים שבעיירת המרפא. נודע לו שהם זוממים לגרור אותו לדו-קרב עם אקדח בלתי טעון כדי להציג אותו כפחדן. הסיפור ממשיך בעיירת המרפא קיסלובודסק. לאחר שפצ’ורין שוכב עם ורה ופוגע במרי, גרושצינקי מעליב את פצ’ורין באופן שמחייב אותו להזמינו לדו-קרב. פצ’ורין, שמודע לתרמית, משחק את המשחק עד הסוף. הוא מניח לגרושצינקי לירות בו תחילה, גרושצינקי פגע קלות ברגלו. אז דוחק פצ'ורין את גרושצינקי להתוודות על תרמיתו השפלה, טוען את אקדחו בכדור אמיתי, יורה ומפיל את גרושצינקי לתהום.
השפעה תרבותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'יימס ג'ויס, שהתכוון לקורא לספרו דיוקן האמן כאיש צעיר בשם Stephen Hero, אמר כי "מכל הספרים המוּכרים לי, היחיד הדומה לספרי הוא 'גיבור דורנו' של לרמונטוב."[2]
אלבר קאמי פותח את ספרו "הנפילה" בציטוט מההקדמה ל"גיבור זמננו".
בספרו של איאן פלמינג, "מרוסיה באהבה" מדמה המרגלת הרוסיה את ג'יימס בונד לגיבורו של לרמטונוב.
שניים מגיבורי סרטיו של אינגמר ברגמן קוראים את הספר, בסרטים "השתיקה" (1963) ו"פרסונה" (1966).
תרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתרגום עברי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גבור דורנו; תרגם: ד' שמעונוביץ, ורשה: א"י שטיבל, תרפ"א. (מהדורה נוספת: [תל אביב]: מסדה, תש"ד)
- גיבור דורנו (תרגם: ד' גפונוב), מרחביה ותל אביב: ספרית הפועלים ('ספרי מופת בעריכת א’ שלונסקי'), תשל"ב.
- גיבור זמננו; מרוסית: צבי ארד; השלים תרגום וערך: פטר קריקסונוב, תל אביב: דביר, תשנ"ה 1995
- גיבור זמננו; מרוסית: יעקב בסר, תל אביב: גוונים ('גוונים של שחור'), תשע"ב 2012
- גיבור דורנו; מרוסית: נילי מירסקי, תל אביב: אחוזת בית; משכל; המפעל לתרגום ספרות מופת, תשע"ג 2013
שפות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לאנגלית תורגם מספר פעמים תחת השם A Hero of Our Time, אחד התרגומים מאת ולדימיר נבוקוב
- ליידיש "דער העלד פון אונזער ציַיט" בתרגום קאסל בהוצאת א. גיטלין (תרפ"ג)
- לגרמנית תחת השם Ein Held unserer Zeit[4]
טקסט מלא
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכאיל לרמונטוב, "גבור דורנו בתרגום דוד שמעוני" בפרויקט בן-יהודה
- A Hero of Our Time - אתר פרויקט גוטנברג (באנגלית) - טקסט מלא באנגלית בתרגום וילסון ומורי 1997
- טקסט מלא ברוסית (ברוסית)
- גרסאות להאזנה (באנגלית)
ציטוטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהוד בן עזר, ""גיבור דורנו" למיכאיל לרמונטוב" בפרויקט בן-יהודה
- גיבור דורנו למיכאיל לרמונטוב באתר המגדלור
- יותם שווימר, "גיבור דורנו": גיבור שלא כובש את היצר, באתר ynet, 24 באוגוסט 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ [https://www.e-vrit.co.il/Product/2296/גיבור_דורנו? על הספר באתר עברית
- ^ 1 2 גיבור דורנו למיכאיל לרמונטוב באתר המגדלור
- ^ תרגום נילי מירסקי
- ^ טקסט מלא בפרויקט גוטנברג-גרמניה