גיבוש (צה"ל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מועמדת לשירות קרבי בצה"ל במהלך גיבוש

גיבוש נערך בצה"ל כחלק מתהליכי המיון ליחידות מובחרות. הגיבוש בוחן את יכולות החייל או המועמד לשירות ביטחון להתמודד עם מספר רב של מצבי קצה הן מבחינת גופנית והן מבחינה נפשית ושכלית. מרבית המשתתפים בגיבוש הם בעלי מאפיינים קרביים - (פרופיל רפואי מתאים, בעלי קב"א ודפ"ר גבוהים ועוד פרמטרים על פי הנדרש מאופי היחידה). אורך הגיבושים משתנה בין היחידות השונות, ואורכים בין יום לשבוע. בין המבדקים הנערכים בגיבושים השונים ישנו שוני, בהתחשב באופי השירות של היחידה הממיינת, אולם לכל הגיבושים יש מאפיינים דומים ומספר בחינות זהות שמטרתן לבדוק את ההתמודדות של המתמיין במצב שאינו טבעי לו. את מערכות המיון והגיבוש למועמדים לקורס הקצינים, לחטיבת הצנחנים ולסיירות, במתכונתם הנוכחית, פיתח צוות שבראשו עמד האלוף יורם יאיר[1].

מהלך גיבוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשתתפים בגיבוש מחולקים לצוותים בעלי מאפיינים דומים ע"פ מבחנים שנערכו קודם לכן - חלק מהגיבושים נפתחים בבוחן בר-אור (ריצה של 3000 מטר, עליות מתח ועליות מקבילים ). בשלב הבא (בחלק מן הגיבושים) נערך הסבר על הגיבוש על ידי מפקד הגיבוש, שבו הוא מסביר באופן כללי על מהלך הגיבוש (ללא ציון זמנים ומבחנים מפורטים). בחלק מן הגיבושים יינתן בשלב זה מידע על היחידה שעורכת את הגיבוש ועל הקשר בין המבחנים השונים לאופי השירות ביחידה. בגיבוש נבחנים הכישורים האישים של המתמודד, ידע ויכולות גופניות שהכרחיות מלוחם ביחידה. הנחת המוצא היא כי עדיין לא מצויים בידי המשתתפים הכישורים להיות לוחמים, ומטרתו של הגיבוש היא לבחון האם למתמודד יש את הפוטנציאל להיות לוחם.

סוגי המבדקים השונים בגיבוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות ההבדלים בין הגיבושים השונים ישנם מבדקים הנערכים בכלל הגיבושים:

  • מבחני כושר גופני - לוחם חייב להיות בעל כושר גופני וקרבי גבוה. אף על פי שהכושר הגופני נבנה על פי "סרגל מאמצים" קבוע בשבועות הראשונים של הטירונות, קיים כושר גופני בסיסי שעל המתמודד להימצא בו. למבחני הכושר ישנן עוד שתי מטרות עיקריות: הראשונה בוחנת מהי רמת המוטיבציה שקיימת אצל כל מתמודד ועד כמה הוא התכונן באופן עצמאי לגיבוש. השנייה היא בחינת החוסן הנפשי ויכולת ההתמודדות במצבי לחץ פיזי.
  • דינמיקה קבוצתית - ברוב היחידות המובחרות בצה"ל השירות נעשה בצוותים הטרוגניים קטנים, כתוצאה מכך נדרש מהלוחם יכולות חברתיות גבוהות. הדבר מקבל חשיבות כפולה כאשר השירות הוא שירות אינטנסיבי וקשה הדורש שיתוף פעולה מלא בין חברי הצוות על מנת להתגבר על מכשולים רבים ולהסתגל לסביבה משתנה. אחת ממטרות הגיבוש היא לבחון את הכישורים החברתיים של המתמודדים ליחידות המובחרות.
  • מבחני מנהיגות - מטרת הגיבוש אינה רק לבדוק מי הם הלוחמים המתאימים ליחידה, אלא גם לאתר את בעלי הפוטנציאל להמשך שירות קבע ביחידה. לאור זאת נערכים מבחנים שמטרתם למצוא את אותם בעלי פוטנציאל לקצונה. המבחנים כוללים דילמות מוסריות, הדמיה שבה המתמודד צריך להיות "מפקד הצוות" וכו'.
  • מבחני הדמיה - "הדרך הטובה ביותר לבדוק האם אדם יכול לבצע מטלה מסוימת היא לתת לו לבצעה": מבחני ההדמיה מבוססים על הנהלים, מהות העבודה והכישורים הנקבעים לפי אחת מארבע השיטות המוזכרות לעיל. זהו השלב המכריע ביותר בגיבוש וכל פרט חייב לעבור שלב זה על מנת להשתייך ליחידה בה בחר.
  • ראיונות אישים - בחלקם של הגיבושים מתקיים ראיון אישי בין הבוחנים בגיבוש לבין הנבדקים. כאשר זמן הראיון ואופי הראיון (ראיון פתוח ללא מבנה אחיד או ראיון מובנה) משתנה מיחידה ליחידה. בחלק מהיחידות במהלך הראיון נחשפים המתמודדים בפעם הראשונה לאופי השירות ביחידה על ידי המידע שניתן על ידי המראיינים.
  • מבחן סוציומטריה - מכיוון שכל מתמודד נמצא בצוות במהלך הגיבוש, וחבריו לצוות לומדים להכיר אותו טוב במצבי הקיצון השונים, הם יודעים להעריך האם הם היו מעוניינים לשרת עמו או תחת פיקודו. כתוצאה מכך בסוף כל גיבוש נערך מבחן סוציומטרי בו המתמודדים מדרגים את חבריהם לגיבוש לפי קריטריונים שונים.

בחינת המתמודדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרבית הגיבושים הבוחנים הם אנשי מילואים, חיילים, קצינים או נגדים ותיקים מהיחידה, שמכירים את אופי השירות ביחידה ולכן הם יכולים על סמך ניסיונם לבחון טוב יותר מי הם אותם מתמודדים שמתאימים לשירות הספציפי ביחידה. הבוחנים נוקטים במספר שיטות בחינה:

  • תצפית טהורה וכתיבת יומן - הבוחנים צופים מהצד ואינם מתערבים, הם מתעדים הכל ביומן האישי שלהם. כאשר בחלק מהגיבושים הם נדרשים לתת ציונים לכל נבחן על פי קריטריונים ברורים.
  • ראיונות - הבוחנים מראיינים כל מתמודד, כאשר בחלק מהגיבושים הראיון נעשה בשלב הסופי של הגיבוש ולכן הוא נעשה באווירה נינוחה יותר. ישנם גיבושים בהם הבוחנים אפילו חושפים מידע ראשוני על אופי הפעילות ביחידה.
  • בדיקה על סמך מבחן סוציומטרי - בהתאם למבחן הסוציומטרי קובעים הבוחנים את הציון הכללי של המתמודד. (משקלו של מבחן זה משתנה מיחידה ליחידה)

הגיבושים השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבוש מטכ"ל

- מבחני דינמיקה קבוצתית - הלוחמים בסיירת מטכ"ל נדרשים ליכולת גבוהה בעבודת צוות, מהסיבה שמבנה היחידה מתבסס על צוותים קטנים.

- מבחני כושר גופני - הלוחמים, במהלך המסלול, ידרשו לסחוב ציוד כבד, הכולל אלונקות לדוגמה, במסעות ארוכים וכמובן גם במבצעים.

גיבוש קורס טיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבחני מנהיגות - קורס טיס הוא גם קורס קצינים ולכן נבחנת יכולת ההנהגה של המתמודדים.
  • מבחני חשיבה אנליטית - קורס טיס הוא קורס ארוך וממיין, כאשר במהלך הקורס נלמד חומר עיוני רב בנושאים שונים ביניהם פיזיקה ומתמטיקה.
  • מבחנים טכניים - אלו בעצם מבחני סימולציה שכן התכונה הבולטת והחשובה ביותר שנדרשת מטייס היא היכולת והכישרון הטכני בהטסת כלי טיס.

גיבוש שייטת 13[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבחני כושר גופני - הלוחמים בשייטת 13 הם בעלי כושר גופני גבוה, כאשר במהלך שירותם הצבאי הם יסחבו משקלים גבוהים על גבם, ויגמעו מאות קילומטרים במסעות ובמבצעים.
  • מבחני סימולציה - מכיוון שמרבית פעולותיה של שייטת 13 נעשות במי ים או בקרבתם נדרשות מהלוחם יכולות שחיה גבוהות, בפרט במי ים.

גיבוש לוחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הדגש בגיבוש ניתן על ראיונות אישים ומבחן הסציומטרי. מטרת הגיבוש היא לבדוק את המוטיבציה של המתמודדות לשרת כלוחמות בצה"ל או במג"ב.
  • לחלק מהתפקידים מחויבות המלש"ביות לחתום שנת שירות נוספת.

גיבוש לשייטת הצוללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דינמיקה קבוצתית - הלוחמים בצוללת מצויים בתנאים לא אידיאלים מבחינה פיזית, כמו כן הם משרתים שעות רבות ביחד בתוך הצוללת, ולכן נדרש מהלוחם יכולת גבוהה של אינטליגנציה רגשית והתמודדות עם בני אדם אחרים ברגעי קיצון.
  • מבחני חשיבה אנליטית - הלוחמים בצוללת מפעילים מערכות מורכבות אשר הפעלתן דורש חשיבה וידע אנליטי.
  • מבחנים טכניים - הפעלת המערכות דורשת יכולת והבנה טכנית גבוהה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קורות חייו, מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים.