גידולים טרום-סרטניים בצוואר הרחם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גידולים טרום-סרטניים בצוואר הרחם
Cervical Intraepithelial Neoplasia HSIL 20X.jpg
תחום אונקולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווג
 ‑ ICD-10 D06 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D018290
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גידולים טרום סרטניים בצוואר הרחם, (באנגלית: Cervical intraepithelial neoplasia) ידועים גם כדיספליזה של צוואר הרחם (באנגלית: Cervical dysplasia). דיספלזיה היא מונח מתחום הפתולוגיה, המתייחס לגדילה בלתי-תקינה של תאי-גוף בתור רקמות. לרוב מדובר בהתרחבות של תאים בלתי-בוגרים, והפחתת מספרם של תאים בוגרים. דיספלזיה עלולה להעיד לעיתים על מצב קדם-סרטני, דהיינו גידול שפיר שעשוי להפוך ממאיר עם הזמן. דיספליזה, לפיכך, יכולה לאותת על סרטן.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פני השטח של צוואר הרחם ניתן למצוא שני סוגים של תאים: תאים שטוחים הנקראים "תאים קשקשיים", ותאים מוארכים הנקראים "תאים עמודיים". נקודת המפגש של תאים אלה נקראת המפגש הקשקשי-עמודי או נקודת המעבר, באזור זה יכולים להופיע שינויים חריגים בתאים. לכן כאשר מבצעים משטח צווארי בפני השטח החיצוניים של צוואר הרחם בודקים למעשה את התאים הללו.[2]

למעשה מדובר בהתפתחות וגדילה לא נורמלית של תאים (תאי קשקש) בצוואר הרחם,עם פוטנציאל להפוך בעתיד לסרטניים. התהליך נקרא קרצינומה של תאי קשקש. [3]ברוב המקרים הגידולים הללו מופיעים בצוואר הרחם באזור המכונה הצומת הבין עמודית אך יכולים גם להימצא בשפתיי הנרתיק. רקמות תאים אלו הם לא סרטניות אך בעלות פוטנציאל להתפתח בעתיד לכאלו, כמו בן ברוב המקרים הן ניתנות לריפוי. ברוב המקרים רקמות התאים הללו נשארות יציבות ולא מתפתחות, או שמערכת החיסון מצליחה לנוונן. עם זאת באחוז קטן מן המקרים, גידולים אלו מתפתחים לתאים סרטניים לסרטן צוואר הרחם, במידה ולא טופלו קודם לכן. הגורם העיקרי של תופעה זו היא דלקת כרונית של צוואר הרחם המועברת במגע מיני נגיף הפפילומה האנושי (HPV). כיום מעל 100 סוגים של HPV זוהו, קיימים סוגים כמו נגיף מספר 16 או 18 שהם עם סיכוי גבוה יותר להתפתח בעתיד לסרטן צוואר הרחם. רוב סוגי הנגיפים ממשפחה זו עלולים לגרום להתפתחות שלסרטן צוואר הרחם וסוגים אחרים עלולים לגרום ליבלות.[4]

גידולים טרום סרטניים בדרך כלל מאובחנים על ידי בדיקת אולטראסאונד, על ידי בדיקת פאפ או על ידי ביופסיה. בדיקת פאפ מחשידה יכולה להצריך בדיקת קלונוסקופיה לאישרור סופי של האבחנה,שכן בדיקת פאפ שלעצמה לא מהימנה מספיק על מנת לאבחן כראוי את הגידול ולהצביע עליו כסרטני. בדיקה נוספת שנהוג להשמש בה היא בדיקת לגילוי נגיף הפפילומה האנושי, בדיקה זו יכולה לתת רקע על הגורמים השונים להתפתחות התאית המוגברת, ובכך לסייע בסיווג סוג הגידול ואופן התפתחותו הצפוי.[5][6]

ישנן קבוצות נשים שנמצאו בעלות שיעורי סיכון גבוהים יותר לפתח גידולים טרום סרטניים בצוואר הרחם.[7]

גורמי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נשים שנדבקו על ידי נגיף הפפילומה (HPV) מסוג כגון 16, 18, 31 או 33
  • נשים עם כשל חיסוני
  • נשים שילדו לפני שמלאו להן 17 שנה

ישנם גורמים נוספים שהראו סבירות גבוהה יותר לפתח גידולים טרום סרטניים. גורמים שכאלו הם: הראו עלייה של דיאטה לקויה, מספר גדול של שותפים למין, חוסר שימוש באמצעי מניעה, עישון סיגריות.

סיווגם של הגידולים הטרום סרטניים תלוי במספר גורמים: במיקום הזיהום, שלב ההתפתחות של הנגעים, קיימים נגעים שיכולים להתפתח במרוצת הזמן וכאלו שמתנוונים ונסוגים. רמת ההתפחות של הגידול יכולה להשתנות בין הנשים. את הדיספלזיה של צוואר הרחם ניתן לדרג לפי שלבי התפתחות.[8][9]

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב התפתחות הרקמה תיאור
התמונה
מצב בריא ונורמלי בו לא התפתחו נגעים טרום סרטניים רקמת תאים נורמלית של צוואר הרחם
Cervical intraepithelial neoplasia (1) normal squamous epithelium.jpg
נגע טרום סרטני משלב 1 סוג הנגע עם שיעור הסיכון הנמוך ביותר, מדובר בדיספלזיה מתונה או חריגה קלה בגדילת תאים. סוג זה בדרך כלל מזוהה עם זיהום כתוצאה מהידבקות בנגיף הפפילומה, לעיתים המערכת החיסונית מסוגלת להתמודד עם הזיהום לבד ולחסלו למרות שזה יכול לקחת כמה שנים עד ניקוי סופי של האזור. רק שליש מעובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם נגוע.
Cervical intraepithelial neoplasia (2) koilocytosis.jpg
נגע טרום סרטני משלב 2 דיספלזיה בינונית השלב כולל מאפיינים גם של השלב ה1 וגם של ה3. מעיין שלב ביניים. שני שלישים מעובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם נגוע.
Cervical intraepithelial neoplasia (3) CIN2.jpg
נגע טרום סרטני משלב 3 גידול המשתרע על פני יותר מ-2/3 של רקמת צוואר הרחם ועשוי לפתח עובי משמעותי. גידול בשלב זה מוגדר לעיתים כקרצינומה או כסרטן צוואר הרחם. כל עובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם נגוע.
Cervical intraepithelial neoplasia (4) CIN3.jpg
גידול טרום סרטני בצוואר הרחם

פרוגנוזה - איבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הגידולים נסוגים ונעלמים באופן ספונטני. כ-70% מהגידולים המוגדרים בשלב 1 נסוגים בתוך שנה אחת, ו-90% צפויים להיעלם בתוך כשנתיים. בערך כ- 50% מהגידולים המסווגים בשלב 2 יסוגו בתוך שנתיים ללא שום טיפול חיצוני.

התקדמות הגידולים לתאים סרטניים ולהתפתחות של סרטן צוואר הרחם, מתרחשת אצל כ-11% מהנגעים שמוגדרים שלב 1 ו-22% מהנגעים שמוגדרים שלב 2. התפתחות לסרטן פולשני ואגרסיבי מתרחשת אצל כ-1% מהמקרים של גידולים במשלב ראשוני, 5% במקרים של גידולים במשלב שני וב-12% מהמקרים של גידולים במשלב שלישיוני.

התקדמות והתפתחות הגידולים מגידול טרום סרטני לגידול סרטני יכול להימשך כ- 15 שנים. כמו כן, הראיות מצביעות על כך כי הסרטן יכול להתפתח מבלי לעבור את כל שלבי הסיווג של הגידול, למשל השלב השלישי יכול להתפתח ישירות לסרטן מבלי כלל לעבור דרך השלב הראשון.

זיהום שנוצר כתוצאה מהדבקות בנגיף הפפילומה האנושי עלול לגרום להפרשה של חומרים אשר מעקבים בקרה של גוף האדם על התפתחות תאים מואצת. למעשה מושבת מנגנון בקרת מחזור התא. ממצב זה מאפשר לתאים הנגועים לגדול ללא מעקב ואף פתח מוטציות שמובילות בסופו של דבר לסרטן.[10][6][5]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפולים לגידולים המוגדרים בשלב הראשוני לא מומלצים כל עוד הם נמצאים בגוף האישה פחות מ-2 שנים. בדרך כלל כאשר ביופסיה מזהה נגע בשלב ראשוני, האישה נדבקה בנגיף הפפילומה שגרם לזיהום ולגידול, בשלב זה מערכת החיסון יכולה להתגבר לבד על הזיהום. לכן במרבית המקרים האישה תימצא תחת מעקב ממושך ולא יינתן שום טיפול .

טיפול לנגעים המוגדרים ברמה 2-3 כולל בדרך כלל כריתה של הגידול עצמו. לעיתים משתמשים באמצעים שונים כדי להסיר את הגידול שלא בכריתה: שימוש בלייזר, שימוש בחנקן נוזלי, צריבת הגידול באמצעות לולאה חשמלית ועוד.

במקביל מתן חיסונים כנגד נגיף הפפילומה, ושיטות טיפול שונות נבדקות בניסויים ניסיוניים במטרה להקטין את שיעור התפתחות הגידולים בקרב נשים ברחבי העולם.

טיפול כירורגי מלווה לעיתים בסיכון גבוהה לגרימת הרס למערכת הרבייה של האישה ועלול אף להביא למקרים של אי פוריות.

טיפול כנגד גידולים טרום סרטניים שניתנים לאישה במהלך הריון עלול להוביל ללידה מוקדמת, ובמקרים מסוימים גם להפלה.

בעבר הניחו שדיספלזיה של צוואר הרחם בהכרח תוביל להתפחות של תאים סרטניים, אך כיום ידוע שזה לא בהכרח ולכן ישנם טיפולים רבים שמונעים הגעה למצב זה.[10][7][9]

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 250,000 ו-1 מיליון נשים אמריקאיות מאובחנים עם דיספלזיה של צוואר הרחם בשנה. נשים יכולות לפתח גידולים אלו בכל גיל, אולם נשים בדרך כלל נוטות לפתח את התופעה בין הגילאים 25 ל-35.[11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר הסוקר אודות מחלת סרטן צוואר הרחם (בשפה האנגלית) - Vaccines for the prevention of cervical cancer,Oxford : Oxford University Press

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלות צוואר הרחם - רקע על מחלות צוואר הרחם מתוך אתר בית החולים "ליס"

שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם - רקע על המחלה ודרכי טיפול אלטרנטיביות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sexton, Laurel M, Dysplasia : Causes, Types and Treatment Options, New York : Nova Science Publishers
  2. ^ בית החולים ליס, מחלות צוואר הרחם, אתר בית החולים ליס
  3. ^ Harrison's Principles of Internal Medicine, McGraw-Hill Education, 2015 New Edition
  4. ^ שחור-מיחס יעל, חיסונים כנגד נגיף הפפילומה האנושי - HPV, מדיסין - רפואת ילדים
  5. ^ 5.0 5.1 E B Butler, Cervical intraepithelial neoplasia, BMJ journals
  6. ^ 6.0 6.1 Colposcopy, principles and practice an integrated textbook and atlas, Barbara S. Apgar, Gregory L. Brotzman, Mark Spitzer, 2008
  7. ^ 7.0 7.1 Kiseki, Hisami, Tsukahara, Yutaka, Influence of co-infection complicated with human papillomavirus on cervical intraepithelial neoplasia development in patients with atypical squamous cells of undetermined significance, Journal of Infection and Chemotherapy
  8. ^ Robbins Basic Pathology, Saunders Elsevier, 2007
  9. ^ 9.0 9.1 Vaccines for the prevention of cervical cancer, edited by Peter L. Stern and Henry C. Kitchener, 2008
  10. ^ 10.0 10.1 Cassandra N. Spracklen, MS, Karisa K. Harland, MPH PhD, Barbara J. Stegmann, MD, MPH, and Audrey F. Saftlas, MPH, PhD, Cervical Surgery for Cervical Intraepithelial Neoplasia and Prolonged Time to Conception of a Live Birth: A Case-Control Study, NCBI, ‏2013
  11. ^ SEXUALLY TRANSMITTED DISEASES- 8E, Fitzpatrick's Color Atlas and Synopsis of Clinical Dermatology, 2013

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.