גידול ירקות
גידול ירקות הוא ענף בחקלאות העוסק בגידול ירקות למטרות צריכה של בני האדם. "ירקות" הוא מונח מתחום הקולינריה והתזונה המתאר חלקים אכילים מצמחים. במשמעות הקולינרית של המושגים, מבחינים בין ירקות ופירות על פי הטעם.
על פי רוב ירקות הם בעלי טעם מר, חריף, או חסרי טעם ופירות הם בעלי טעם מתוק או חמוץ. עם זאת, מבחינה בוטנית מתייחסים לפירות כמשמעותם: פרי הצמח, לעומת ירקות שהם מהווים מרכיב אחר כמו השורש (בצל, תפוח אדמה) העלים (חסה, ברוקולי) או הגבעול (אספרגוס, סלרי). לפי ההגדרה הבוטנית, ישנם ירקות שהם פירות, כמו עגבנייה ומלפפון.
היסטוריה והתפתחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גידול ירקות קלאסי נעשה על גבי חלקת אדמה, בה נזרעים או נשתלים הירקות בשורות או במקבצים.
בעבר נועד גידול הירקות בעיקר לצריכתם של תושבי החווה החקלאית או משק הבית אליהם השתייכה הקרקע; כל חווה גידלה מגוון סוגים של ירקות, והירקות שנותרו נועדו למכירה בעיירות הסמוכות. ביישובים וקהילות גדולים יכלו התושבים להתמחות בייצור ירקות מסוימים, ובשל המרחק הקצר משוקי הירקות יכל כל חקלאי להעביר את הירקות למכירה בעודם עדיין טריים. האינדיאנים באמריקה נהגו לשתול שלושה סוגי ירקות (שיטת "שלוש האחיות") – תירס, שעועית ודלעת, שעודדו זה את גדילתו של זה.
בחקלאות המודרנית נשתלים הירקות בשורות ארוכות, המאפשרות למיכון החקלאי לעבד את הקרקע ובכך להגביר את כמות ואיכות התוצרת. עם זאת, בשל המגוון הרחב של גידולי הירקות, נדרש מגוון של טכניקות עיבוד לשם גדילה אופטימלית של כל ירק. לפיכך עברו כיום חלק מהמשקים החקלאיים במדינות המפותחות להתמחות בגידול ירק אחד או בסוגי ירקות בודדים על פני שטח רחב, ורובם המכריע נשלח לשווקים. במדינות מתפתחות ובחקלאות נישה, דוגמת חקלאות אורגנית, משקים חקלאים רבים עדיין מגדלים מגוון רחב של ירקות.
שיווק ומכירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל חשיבות העברת הירקות לשיווק בעודם טריים, דבר המחייב את אסיף התוצרת, מיונה ואריזתה לשיווק בפרק זמן קצר יחסית, ובשל העובדה שבחלק מסוגי הירקות טרם פותח אסיף מכני והאסיף מתבצע בצורה ידנית, קיים ביקוש גבוה לעובדים בתחום גידולי הירקות. במדינות המפותחות ישנם חקלאים מעטים שפותרים את הבעיה באמצעות שיטה בה הצרכנים מגיעים לשדה וקוטפים את הירקות לצריכה אישית בעצמם. אך רוב החקלאים באותן מדינות מנצלים שיטות טכנולוגיות שפותחו כדי להביא להבשלה מתאימה של הירק וכן שיטות קירור מתקדמות, שהפחיתו את בעיית הטריות והביאו לכך שהתוצרת מגיעה כיום לשיווק במצב טוב יחסית.
כיום, חלק מהמשקים החקלאים מגדלים כמות גדולה של ירקות ומוכרים אותם לשווקים גדולים בסיטונאות, דבר הדורש יכולת תפעול רחבה בגידול הירקות. משקים חקלאים אחרים, הקטנים בהיקפם בדרך כלל, מוכרים לצרכנים מקומיים, דבר הדורש מאמצים גדולים בתחום ההפצה. הדבר גם תלוי בסוג הירקות, מידת ההבשלה ואורך חיי המדף שלהם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עתר ארזי, מהגינה לצלחת: איך מגדלים צמחי מאכל?, באתר מאקו, 17 במאי 2012
- גידול ירקות בגינה הקהילתית והביתית, 2013, גינות קהילתיות ירושלים
- גידול ירקות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)