גיוס ישראלים בידי איראן
במהלך מלחמת חרבות ברזל ולפניה נחשפו בישראל עשרות פרשיות ריגול, שבהן הופעלו ישראלים על ידי סוכנים איראנים במטרה להשיג מידע מודיעיני, להפיץ מסרים אנטי-ישראלים, לפגוע בלכידות החברתית, לפגוע בתשתיות, לזרוע הרס ולהתנקש באזרחים ובבכירים.
ניסיון קודם של הפעלת ישראלים על ידי סוכנים איראנים נחשף בינואר 2022. ניסיון זה התמקד בנשים יהודיות יוצאות איראן בדרך של הטעיה כאילו מדובר ביהודי-איראני המתכוון לעלות לישראל. הנשים והגבר שנעצרו ונשפטו בפרשה זו, זוכו מלבד אחת שהורשעה בעבירת מגע עם סוכן חוץ.
במהלך מלחמת חרבות ברזל נחשפו מקרים רבים שבהם פרופיל הישראלים שגויסו לריגול בידי איראן היה מגוון.[1]. הגורמים האיראניים יצרו קשר עם הישראלים דרך רשתות חברתיות שונות, והעבירו להם תשלומים דרך מטבעות מבוזרים. רבים מהאזרחים שגויסו לריגול היו מודעים לכך שהם פועלים עבור איראן. המפעילים האיראניים נתנו למגויסים שורת משימות תמורת תשלום.[2] מי שגויס לריגול נדרש להוכיח לסוכן האיראני כי ביצע את המשימות שהוטלו עליו. לשם כך הוא התבקש לצלם את הפעולה ולשלוח את התמונות והסרטונים לסוכן. עם הזמן הייתה עלייה בחומרת המשימות, ולצד זאת גם עלייה בסכומי הכסף שהמבצע קיבל לאחר כל משימה. השלבים הראשונים כללו פעולות כמו ריסוס גרפיטי ותליית שלטים מעוררי פילוג והתססה וצילום בתי ח"כים. בהמשך נדרשו המגויסים לבצע משימות מורכבות וחמורות יותר, כגון מעקב אחר מדענים ואישי ציבור, צילום מתקנים ואתרים רגישים, התקנת מצלמות מעקב, גרימת נזק לרכוש ולסמלי שלטון, הצתת יערות ומכוניות ורכישת או העברת כלי נשק וחומרי נפץ. המקרים הקיצוניים ביותר היו תכנון פגיעה בבכירים במערכת הביטחון, במדענים, בבעלי תפקידים בדרג המדיני ובראשי רשויות מקומיות, כולל תכנון של רצח.[3][4][5]
לפי ניתוח שפרסם הפרשן אריה אגוזי במאי 2026, "לרוב מדובר באנשים ללא רקע מודיעיני – מובטלים, בעלי חובות, צעירים, פושעים קטנים, ואפילו חרדים ועולים חדשים. חלקם נגררים ממשימות שוליות לבגידה חמורה".[6] באוקטובר 2024 הסיק בני סבטי, ש"לא מדובר באנשי שוליים, אלא אנשים שלא קיבלו על עצמם את המרות של מדינת ישראל באופן מלא". דביר קריב, איש שב"כ לשעבר, שרטט את הפרופיל של המרגל הפוטנציאלי כאדם עם בעיות כלכליות, בעוד הלאומיות שלו לא קבועה וניתן לשלם לו כסף כדי שיעשה מעשה פוליטי כמו לסכסך בין ימין לשמאל.[7] תחקיר של הארץ ביוני 2026 העלה, כי מתוך 72 הנאשמים בעבירות הריגול, לרובם אין מניע אידאולוגי או כוונה לפגוע במדינה, והפרופיל הממוצע הוא של גבר בשנות העשרים והשלושים לחייו, שמחפש כסף מהיר והוא אדיש לתוצאות מעשיו. כשליש מהנאשמים הם יוצאי ברית המועצות (מעל לפי שניים משיעורם באוכלוסייה ומחציתם הואשמו בעבירות חמורות במיוחד). כ-20 אחוז מהנאשמים הם ערבים וכ-11 אחוז חרדים (בדומה לשיעורם באוכלוסייה).[8] מאמר דעה בזמן ישראל הפנה את תשומת הלב לצורך לא רק בענישה אלא גם בחינוך, מכיוון שרבים מהנאשמים כלל לא היו מודעים לכך שמעשיהם אסורים על פי החוק.[9]
מפרוץ המלחמה ועד יוני 2026 סיכל שב"כ מעל 40 פרשיות ריגול חמורות של ישראלים עבור גורמי המודיעין של איראן שהוגשו בהן כתבי אישום כנגד מעל 70 ישראלים. ארבע מהם כבר הורשעו.[2][4][10][11]
פרשת גיוס הנשים הישראליות לרשת ריגול איראנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרשת גיוס הנשים הישראליות לרשת ריגול איראנית היא פרשת מעצרם של ארבע נשים וגבר אחד מיוצאי איראן בישראל בחשד לריגול למען איראן. הפרשה נחשפה על ידי שירות הביטחון הכללי של ישראל בינואר 2022. עד לחשיפת הפרשה הנאשמים נכלאו בצינוק ונותקו מהעולם החיצון. נמנע מהם ליצור קשר עם עורכי דין ובני משפחותיהם, ולקרוביהם לא נמסרה סיבת המעצר. כל הנאשמים זוכו מלבד אחת שהורשעה בעבירת מגע עם סוכן חוץ.
הפרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסיון גיוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגיוס הופעל באמצעות חשבון פייסבוק פיקטיבי של אדם בשם ראמבוד נמדר.[12] הלז התחזה ליהודי־איראני, בן לקבלן אמיד, המתאווה לעלות לישראל. הוא פנה לעשרות אנשים באמצעות דף זה. בייחוד התמקד בנשים יהודיות יוצאות איראן שעלו לישראל, רובן ממשפחות מעוטות יכולת. הוא רכש את אמונן בהדרגה, באמצעות יצירת קשר ממושך. בשלב הראשוני הוא לא ביקש מהן דבר אלא התמקד בתיאור "חייו", כולל חיי הקהילה היהודית ובית הכנסת אברישמי בו הוא כביכול מתפלל, וסיפר כי יש להם חברים משותפים. בשיחות בשפה הפרסית שילב גם מילים בעברית, כדי לשוות אמינות לסיפור הרקע שלו. עם התפתחות הקשר, קיבל מהן "ראמבוד" את מספר הטלפון האישי שלהן, והמשיך לשוחח עמן בשיחות צ'אט באמצעות אפליקציית "ווטסאפ". בכל העת הוא נמנע מלחשוף את פניו בשיחות וידאו מצולמות שניהל עימן, בטענה שהמצלמה שברשותו מקולקלת.[13] רק בשלב מאוחר יותר, כשהקשר התחזק, הוא ביקש מאותן נשים בקשות שונות. למשל, להעביר באמצעות חלקן כספים לישראל, תמורת אחוז מסוים, או לצלם אתרים שונים.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]"ראמבוד" פנה למשתמשי פייסבוק רבים, וכנגד חמישה הוגשו כתבי אישום:
- אפסנה מזלומיאן, בת 47, אם לשבעה ילדים מכפר סבא. עלתה לישראל בגיל 17. אפסנה התבקשה לצלם אתרים בעירה כפר סבא וכן לצלם את בית הספר בו היא עובדת, אולם היא סרבה. ראמבוד העביר כספים לישראל, דרך קרובת משפחה שלה, לכאורה כטובה אישית. להפתעתה כשדודתה הגיעה לישראל, ראמבוד ביקש שאפסנה תשמור לעצמה חלק מהכסף. במאי 2022 שודר תחקיר "עובדה" שעסק בניסיון הגיוס שלה, לאחר שהחליטה לחשוף את זהותה ואת סיפורה.[14] בינואר 2023 חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום, ובית המשפט זיכה אותה כשהשופט קבע שהופלה בפח וש"לא עשתה דבר ולא התכוונה לעשות דבר שיפגע בביטחון המדינה".[15]
- ח', אישה בת 57 מבית שמש, עובדת ניקיון למחייתה. עמדה בקשר עם "ראמבוד" במשך למעלה מארבע שנים. הוא ניסה להכווין את בנה לשרת בחיל המודיעין, והיא שלחה לו תיעוד צבאי שלו ומדיה מטקס צבאי של בנה. לבקשתו, הקימה ד' מועדון של יוצאי איראן בבית שמש, במסגרת פעילות "קרן מיראז'", והעבירה לו את פרטי הישראלים הפעילים בו. בנוסף ניסתה להעביר לו צילומים של הקלפי, במהלך הבחירות לכנסת ה-23 וכן ניסתה לצלם את השגרירות האמריקאית בירושלים, אך נכשלה בשל עיכובה בידי מאבטחי המקום. בנוסף נרכשו אמצעים אלקטרונים והותקנה מצלמה נסתרת בחדר עיסויים בביתה. באמצעותם, הייתה אמורה לצלם את חברת הכנסת קטי שטרית מהליכוד[16][17], אליה התקרבה לבקשת ראמבוד, והעבירה לו מידע על הקשר ביניהן. עבור המשימות שביצעה עבורו קיבלה בסך הכל כ-5,000 דולרים.[18] באוגוסט 2023 זוכתה על ידי בית המשפט שקבע כי אינו סבור שחשדה כי תוכן המידע הנמסר על ידה הוא מידע העלול להיות לתועלת האויב וכי התייחסותה לראמבוד, הייתה מתוך הבנה שמדובר ביהודי שמבקש לשמש עבורה אוזן קשבת נוכח מוצאם המשותף.[19]
- ד', כבת 50 מירושלים. ספרית במקצועה. במסגרת הקשר העביר לה ראמבוד 1,240 דולרים אוסטרליים וביקש להשתתף עימה במיזמים עסקיים ומיזמי צדקה בישראל במימונו.[18] באוקטובר 2022 ד' זוכתה על ידי בית המשפט אשר קבע כי לא מדובר במרגלת שפעלה נגד ביטחון ישראל.[20]
- בני זוג מחולון, הורים ל-3 ילדים. בני הזוג ידועים בקהילה הפרסית בחולון ושידרו במספר תחנות רדיו ייעודיות של הקהילה בישראל. האם, ס', אף התראיינה בתקשורת הממוסדת בישראל נגד משטר האייתולות וגם בעלה התבטא נגדו בחריפות. המפעיל שלה, ראמבוד, שלח לה מידע המעיד כי פרטיה פורסמו באיראן, וכי הוגדרה כ"אויבת המדינה", בצירוף מסמך שכביכול חתום על ידי בכיר איראני. ראמבוד נתן לה תחושה שהיא מתקדמת בתחקיר עיתונאי אותו היא תשדר ברדיו, ובכך רכש את אמונה והמשיך להפעיל אותה. היא שלחה לו תמונות של קניון חולון ושל שגרירויות שונות בישראל. בעקבות זאת היא הואשמה במסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב, ולבעלה, שהסיע אותה לשגרירויות, יוחסה עבירה של סיוע למסירת ידיעה. באוגוסט 2022, בעת שהייתה נתונה במעצר בית, אושפזה ס' במצב אנוש לאחר שניסתה לשים קץ לחייה באמצעות מנת יתר.[21]באוגוסט 2023, הורשעה ס' בעבירה של מגע עם סוכן חוץ. בעלה זוכה מאשמה בטיעון שצילום מבחוץ של שגרירות ארצות הברית בתל אביב אינו ידיעה שאדם סביר צריך להעלות על דעתו שתהיה לתועלת האויב.[19]
מעצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 בנובמבר 2021 בשעות הבוקר המוקדמות אנשי שב"כ פשטו על בתיהם של חמשת החשודים, עצרו אותם, ביצעו חיפוש ותפסו את כל המכשירים האלקטרוניים שלהם. המעצר הותר לפרסום בינואר 2022. חשיפת הפרשה הותירה הלם בקהילה הפרסית בישראל. מבחינה חברתית, חברי הקהילה הביעו תחושה שמסביב רואים בהם כ"מרגלים בפוטנציה"[22][17]. ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט התייחס למקרה ואמר כי ניסיונותיה של איראן מתרחבים גם למאמצי השפעה על אזרחי ישראל, על החברה הישראלית, לזריעת קיטוב ומחלוקת, לערעור היציבות הפוליטית בישראל ולפגיעה באמון הציבור בשלטון.[23] נגד כל החמישה הוגשו כתבי אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירה של מגע עם סוכן חוץ. מתוקף החלטת בית המשפט ובהתאם לצו איסור פרסום שניתן לבקשת סניגוריהם של החשודים נמנע פרסום שמותיהם, למעט אחת שהסכימה לחשוף את עצמה.
משפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמשת העצורים הועמדו לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים. באוקטובר 2022 זוכתה נאשמת ראשונה, ד'.[24] בינואר 2023 פרקליטות המדינה חזרה בה מכתב האישום שהוגש נגד אפסנה מזלומיאן.[25] באוגוסט 2023 זוכו עוד נאשם ונאשמת, ורק נאשמת אחת הורשעה במגע עם סוכן זר.[19]
מורשעים במגע עם סוכן זר איראני תוך כדי המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלכסנדר גרנובסקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2024 נעצר אלכסנדר גרנובסקי, תושב פתח תקווה, בחשד שהיה מעורב בתיעוד מתקנים ביטחוניים, הצתות כלי רכב ופעילויות נוספות בשליחות סוכן איראני איתו קיים קשרים מתמשכים. בינואר 2025 הוגש נגדו כתב אישום, שכלל בין היתר את צילום שכונת מגוריו של בני גנץ ותחנת כוח בתל אביב.[26] באפריל 2025 קבע בית המשפט כי גרנובסקי כשיר נפשית לעמוד לדין - למרות עברו הפסיכיאטרי.[27] באפריל 2026, בעקבות הודאתו בהאשמות שהוגשו נגדו, הורשע גרנובסקי בשורה של עבירות ביטחוניות חמורות, בהן מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב והצתות. גזר דינו טרם נקבע.[28]
אלימלך שטרן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2024 הוגש כתב אישום נגד אלימלך שטרן, תושב בית שמש על כך שבהכוונת סוכן זר תלה כרזות ובהן מודעות עם כף יד שטופת דם וכתובות באנגלית נגד ישראל. עם הסוכן האיראני הוא תקשר דרך רשת הטלגרם, כאשר הסוכן מתחזה לאישה בשם "אנה".[29] הגורם האיראני שילם לשטרן במטבעות דיגיטליים תמורת ביצוע משימות שונות.[30]
יונתן נחומקה קיבל תשלום מאלימלך שטרן על כך שעזר לו לתלות מודעות נגד ישראל. נחומקה אף רכש טלפון סלולרי במטרה ליצור קשר עם "אנה" ולקבל תשלומים על ביצוע המשימות. בין היתר, התבקש שטרן לבצע משימות להשחתת רכוש בזמן הפגנות ושליחת מסר מאיים לשגריר ישראל בסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית.[31]
שטרן נחקר על ידי השב"כ והודה בחקירתו שהבין שהוא מופעל על ידי סוכן עוין לישראל. בספטמבר 2025 הורשע במגע עם סוכן חוץ וקשירת קשר לאיומים.[32]
בפברואר 2026 גזר עליו בית המשפט המחוזי בירושלים שלוש שנות מאסר וקנס של 10,000 ש"ח.[33] כחודש לאחר מכן הפרקליטות הגישה ערעור לבית המשפט העליון בדרישה להחמיר את עונשו.[34]
מרדכי ממן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2024 פורסם כי תושב אשקלון בעל עבר פלילי בשם מרדכי (מוטי) ממן, גויס על ידי הביון האיראני כרוצח שכיר להתנקש בבכירים בישראל. ממן הגיע מספר פעמים דרך טורקיה לאיראן, שם נפגש עם גורמי ביטחון איראניים. הסוכנים האיראנים ביקשו מממן לקדם בין היתר התנקשות בראש הממשלה, שר הביטחון ובכירים נוספים. לאחר סירובו, נידונה האפשרות להתנקש בראשי רשויות מקומיות, להתנקש בנפתלי בנט או ביצוע פעולות טרור. תמורת ביצוע המשימה דרש ממן מיליון דולרים כמקדמה, אותה הוא לא קיבל.
במפגשיו עם האיראנים, הם הציעו לממן מספר משימות, שכללו הטמנת מזומנים לסוכנים אחרים, יצירת קשר עם גורמים רוסיים, ואמריקנים, ואף גיוס איש "המוסד" כסוכן כפול.[35][36] בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע את ממן וגזר עליו 10 שנות מאסר בפועל, על סמך הודאתו בעבירות מגע עם סוכן חוץ וכניסה למדינת אויב ללא היתר.[37][38][39]
דניאל כי טוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2025 עצרו השב"כ והמשטרה את דניאל כי טוב, תושב פתח תקווה, באשמה של ביצוע משימות עבור איראן כולל ריסוס כתובות גרפיטי והצעה לצלם את ביתו של ח"כ בני גנץ. הוא התבקש גם לצלם את ביתו של ראש השב"כ רונן בר, לצלם בסיסים צבאיים ונשאל על ידי הסוכן האיראני האם הוא מכיר טייסים בחיל האוויר. בתמורה למעשיו קיבל סכום של 7,000 דולר. בסוף פברואר הוגש נגדו כתב אישום ובאפריל 2025 החליט בית המשפט כי יישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.[40][41] כי טוב הורשע ב-1 ביוני 2026 בבית המשפט המחוזי בלוד בעבירות שיוחסו לו.[42]
חייל צה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2026 גזר בית דין צבאי עונש של חמש שנות מאסר לחייל צה"ל שהורשע לפי הודאתו בעבירה של מגע עם סוכן חוץ ובעבירה של מסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב. התביעה הוגשה בעקבות חקירה משולבת של היחידה לחקירות מיוחדות במצ"ח, היאחב"ל ושב"כ. החייל הורשע בכך שב-2025 קיבל לחשבון הטלגרם שלו הודעות מגורמים שונים, שחלקם זוהו עם איראן, הכוללות הצעות עבודה שונות. בהמשך, הוא שלח לסוכן חוץ איראני שני סרטונים שבהם נראים יירוטים של טילים במבצע "עם כלביא" וקיבל תמורת אחד מהם תשלום. נגזרו עליו גם קנס בסך 1,000 שקלים והורדה לדרגת טוראי[43].
נאשמים במגע עם סוכן זר איראני תוך כדי המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עדן דבס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-5 באוגוסט 2024 נעצר עדן דבס, תושב רמת גן, אחרי שקיים מגע עם סוכן איראני. הסוכן הדגיש כי הוא איראני, וביקש מדבס לרכוש טלפון וסים ייעודי לתקשורת איתו.
דבס ביצע עבור איראן הדפסת ותליית כרזות המעודדות הפיכה צבאית, וקידום קבוצת טלגרם שמטרתה גיוס אזרחים ישראלים נוספים, והקמת 2,200 פרופילים ברשתות החברתיות. מנגד משימות שונות הונה את מפעיליו כי ביצע אך לא ביצע בפועל בהם הצתת מכוניות והנחת ראש בובה כרות בסמוך לביתו של איש מערכת הביטחון. על מעשיו קיבל תגמול 12 אלף דולר.
נגד עדן דבס הוגש כתב אישום באשמת מגע עם סוכן זר. אמו נעצרה אף היא אך לא הוגש נגדה כתב אישום.[44] בנוסף, הואשם עדן דבס בסחר בסמים.[45][46]
ולדיסלב ויקטורסון ואנה ברנשטיין
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2024 פורסמה פרשה לפיה בני הזוג ולדיסלב ויקטורסון (קוקלין) ואנה ברנשטיין, גויסו על ידי איראן דרך רשת חברתית. בקיץ 2024 ביצעו השניים מספר עבירות פליליות בהכוונת סוכנים איראניים. החל מחודש אוגוסט 2024, עמד ויקטורסון בקשר ברשתות החברתיות עם גורם בשם "Mari Hossi", אשר הכווין אותו לביצוע משימות של ריסוס כתובות גרפיטי, תליית כרוזים, הטמנת כספים, הצתת כלי רכב באזור פארק הירקון, שבירת כספומטים והצתת יערות, תמורת 5,000 דולרים במצטבר. בהמשך הסכים ויקטורסון להתנקש בחייה של אישיות בכירה ולהשליך רימון יד לעבר מבנה, ופעל לשם כך להשגת אמצעי לחימה.
לצורך ביצוע המשימות נעזר ויקטורסון בבת זוגו אנה ברנשטיין. בני הזוג נעצרו ימים ספורים לאחר קבלת משימת הרצח,[47][48] והם עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
ולדיסלב קוקלין הוא בעל עבר פלילי וב-2015, בגיל 21, הורשע בביצוע עבירות מין בקטינות במתחם דיזנגוף סנטר ונידון לשנתיים מאסר, שלאחריהן החליף את שם משפחתו מ"קוקלין" ל"ויקטורסון".[49][47][50]
ולדימיר ורחובסקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2024 פורסמה פרשה בה הופעל תושב תל אביב, ולדימיר ורחובסקי, על ידי סוכנים איראניים למשימות שונות, בהן ריסוס כתובות בגנותו של בנימין נתניהו, צילום של הפגנות נגד הממשלה, הטמנת מכשירי מעקב, השגת אקדח ולבסוף משימת רצח של מדען ישראלי. על משימת הרצח הובטח לוורחובסקי תשלום של 100 אלף דולר וסיוע בהימלטות לרוסיה. המגע עם האיראנים, שהפעילו פרופיל מזויף של ישראלי תושב קנדה בשם "אלי", התבצע דרך רשת טלגרם. לאחר ביצוע כל משימה קיבל ורחובסקי תשלום לארנק הדיגיטלי.
בין המשימות שקיבל ורחובסקי היה תכנון רצח, בו הוא התבקש להגיע עם תמונתו של קורבן פוטנציאלי לבית מגורים ולנסות לאתר אותו שם. ב-28 בספטמבר הוא אסף אקדח, שנועד לשמש אותו לביצוע הרצח. באותו היום הוא נעצר על ידי כוחות הביטחון הישראלים. הרצח סוכל על ידי השב"כ, יחידת להב 433 ויאחב"ל.[51]
ורחובסקי עומד לדין בבית המשפט המחוזי מרכז.
שבעה תושבי חיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2024 פורסמה פרשה בה הופעלו שבעה ישראלים עולים מאזרבייג'ן תושבי חיפה והסביבה על ידי הביון האיראני במשך תקופה ממושכת. האזרחים קיבלו תשלום על שלל משימות ריגול שכללו צילום של בסיסי צה"ל ואתרי סוללות כיפת ברזל ומעקב אחרי בכירים ישראלים. התשלום על המשימות נעשה באמצעות מטבעות קריפטו. הסוכנים שהפעילו את הישראלים השתמשו בכינויים 'אלחאן' ו'אורחן'. המידע נאסף לפי הכוונה מאיראן, בה המפעילים מבקשים צילומים של מתקנים מוגדרים מראש. בין היתר התבקשו להגיע למוקדי פגיעות טילים בישראל בשביל לאמוד את היקף הנזק ולשפר את דיוק הפגיעה. בין היתר עקבו אחרי מומחית לענייני גז מאוניברסיטת חיפה ואספו עליה מידע אישי. במצטבר קיבלו כ-300 אלף דולר על משימות הריגול.[52]
העצורים הם אזיז ניסנוב ובנו יגאל ניסן, אלכסנדר סדיקוב, ויצ'סלב גושצ'ין, יבגני יופה ושני קטינים. לפי החקירה, ביצוע משימות הריגול החל לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל.[53][54]
בין המתקנים שאותם צילמה החוליה: נמל אשדוד, נמל חיפה, מנחת עין שמר, בסיס נבטים, בסיס רמת דוד, יב"א 506 בהר מירון, בא"פ אליקים, בסיס פלמחים, בסיס עובדה, בסיס תל נוף, מחנות גלילות, מתקני נובל אנרג'י, משרדי התעשייה האווירית לישראל, מיקומי סוללות הגנה אווירית ועוד.[55][56] השבעה עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה.
שבעה תושבי מזרח ירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2024 פורסמה פרשה בה הופעלו שבעה תושבי בית צפאפא (ראמי עליאן, עבד אל רחמאן עליאן, מוחמד חטיב, ממדוח חדר, עומרי אבו חמידה, מחמוד חדר ומוחמד טהה) על ידי סוכנים מאיראן וקיבלו משימות שכללו הצתת כלי רכב פרטיים וניידת משטרה, ריסוס גרפיטי, כוונה לפגוע באיש ביטחון ואף להתנקש בחייו של ראש העירייה.
השבעה נעצרו לאחר שתכננו לחסל מדען בכיר. החוליה אספה מידע מודיעני על ראש העיר ומספר בכירים נוספים וקיבלו על כך תשלום. נעצרו לפני שהצליחו להשיג נשק למשימת הרצח. בחקירה גילו כי בשלבי תכנון הרצח הגיעו למכון ויצמן למדע, וגם צילמו את ביתו הפרטי של מדען, לצורך איסוף מידע.[57][58] השבעה עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים.
רפאל וללה גולייב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-31 באוקטובר 2024 פורסם כי הוגש כתב אישום נגד רפאל וללה גולייב, עולים מאזרבייג'ן, תושבי לוד, הנאשמים בסיוע לאויב במלחמה ומסירת ידיעה לאויב במטרה לפגוע בביטחון המדינה. זאת בעקבות הפעלתם על ידי סוכן איראני לטובת ריגול עבור איראן במשך כשלוש שנים.[59] בני הזוג אספו מידע מודיעני על המכון למחקרי ביטחון לאומי ועקבו אחר אחת מהחוקרות של המכון, במטרה לפגוע בה.[60][61] בני הזוג עומדים לדין בבית המשפט המחוזי מרכז.
אשר בנימין וייס
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2024 נעצר אשר בנימין וייס, תושב בני ברק[62] והוגש נגדו כתב אישום לאחר שעקב אחרי מדען גרעין ישראלי במטרה לאסוף מידע שיוביל להירצחו, וזאת בהכוונת סוכנים איראניים. וייס תיעד באמצעות מצלמת "גו פרו" את ביתו ורכבו של המדען. המידע נשלח לתושב מזרח ירושלים מבית צפאפא, שלפי התכנון היה אמור לבצע את הרצח עצמו.[63][64] בנוסף, תמורת תשלום במטבעות קריפטו, וייס הצית כלי רכב, פיזר צינורות בכבישים ותלה שלטים שקוראים למרי אזרחי. בפברואר 2026 תוקן כתב האישום נגדו והאשמתו במסירת ידיעה לאויב מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה, עבירה שעונשה מאסר עולם, הוחלפה לחלופה מקילה יותר של מסירת ידיעה שהייתה עלולה להביא תועלת לאויב. בעקבות זאת ביקשה ההגנה מבית המשפט להורות על שחרורו של וייס מהמעצר לחלופת מעצר באיזוק אלקטרוני. מועדי ההוכחות במשפטו נקבעו לאפריל עד יוני 2026.[65]
ארטיום זולוטרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2024 נעצר ארטיום זולוטרב, תושב נוף הגליל, על ידי השב"כ ומשטרת ישראל בחשד לביצוע עבירות ביטחוניות הכוללות קשר עם גורמי מודיעין איראניים. לפי האישום הוא ריסס כתובות בגנותו של ראש הממשלה וביצע מעשים פליליים של הצתה ופגיעה ברכוש תמורת תשלום.[66] זולוטרב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בנצרת.
ארדלר אמויאל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2024 נעצר ארדלר (ישראל) אמויאל, תושב ירושלים, על ידי השב"כ ומשטרת ישראל בחשד שיצר קשר עם גורמי מודיעין של המשטר האיראני וביצע עבירות ביטחוניות בישראל בהכוונתם, בעבור תמורה כספית.[67] העבירות כוללות איסוף מידע על אנשים פרטניים, ריסוס כתבות גרפיטי ואף ניסיון לרכוש אקדח ולהכין חומרי נפץ. המגעים החלו באוקטובר 2024 על ידי פרופילים מזויפים ברשתות החברתיות. התשלומים הועברו דרך מטבעות מבוזרים.[68] אמויאל עומד לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים.
לאמויאל היו הרשעות בעבירות קודמות שכללו תקיפה של קשיש ברכבת, עבירות מרמה כאשר הוא השתמש בכרטיס אשראי של אדם אחר, והחזקת אמצעי לחימה כמו סכין וגז מדמיע.[69]
באסם צפדי ותחריר צפדי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2024 עצרו השב"כ והמשטרה שני תושבי מסעדה בחשד שריגלו במשך שנים עבור כוח קודס של איראן. בדצמבר 2024 הוגש כתב אישום כנגד הבן תחריר ספדי שלפי האישום פעל בשליחות אביו. האב באסם הועבר למעצר מנהלי בהתאם לצו של שר הביטחון.[70]
יורי אליאספוב וגאורגי אנדרייב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2025 נעצרו שני חיילי מילואים תושבי הקריות, יורי אליאספוב וגאורגי אנדרייב, והוגש נגדם כתב אישום באשמת מגע עם סוכנים איראניים, מסירת מידע מסווג וסיוע לאויב במלחמה. אליאספוב יצר קשר עם מפעילו האיראני דרך הרשתות החברתיות. הוא ריסס גרפיטי בתל אביב ושיתף את חברו אנדרייב, תמורת תשלום. אנדרייב שתחילה שיתף פעולה הפסיק את המגע. את הריגול אליאספוב התחיל עוד בשירותו כחייל סדיר במערך כיפת ברזל והמשיך במילואים. הוא צילם ומסר מידע מסווג לאיראנים.
תמורת הריגול קיבל אליאספוב 2,500 דולר, ואנדרייב 50 דולר.[71][72]
דורון בוכובזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2025 הואשם דורון ויקטור בוכובזה, תושב באר שבע, בריגול לטובת איראן. בניגוד לפרשות אחרות, בוכובזה יזם בעצמו קשר עם סוכנים איראניים והציע להם למסור מידע מודיעני על הקריה למחקר גרעיני – נגב, תמורת תשלום. לפי יאחב"ל להב 433 והשב"כ, האזרח היה בקשר עם גורמים איראניים במשך תקופה של מספר חודשים בהם ביצע מספר משימות בהכוונתם, לרבות צילומים של מתקנים והעברת מידע. בוכובזה הציג את עצמו לסוכנים איראניים כבעל גישה למידע מסווג, כשבמציאות המידע אותו מסר להם היה נגיש לציבור הרחב.[73][74]
אדוארד יוסופוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2025 הוגש כתב אישום נגד תושב נתיבות, אדוארד יוסופוב שנעצר חודש קודם לכן, בגין עבירות הקשורות לבגידה ולפגיעה בביטחון המדינה לאחר שקיבל 41 אלף דולר תמורת תיעוד אתרים צבאיים ותשתיות אסטרטגיות ברחבי הארץ עבור סוכן זר שפעל מטעם איראן ובאמצעות עזרים טכנולוגיים ייעודיים.[75][76]
משה אטיאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 2025 נעצר משה אטיאס בן ה-18 מיבנה בחשד שביצע מספר משימות בהכוונת סוכנים איראניים. בין היתר התבקש לעקוב אחרי נפתלי בנט ולמסור מידע לגבי שהותו בבית חולים.[77] הוא מסר תיעוד של דרכי הגישה לבית החולים ושרטוט מפורט של סידורי האבטחה. בין משימותיו המקדימות היו גם צילום של שריפת סמלי המדינה ומדי צה"ל, צילומי אתרים אזרחיים וריסוס כתבות כמו "סינוואר חי" במקומות ציבוריים. סוכני מודיעין איראניים התקשרו עם אטיאס דרך אפליקציית טלגרם.[78]
רועי מזרחי ואלמוג אטיאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 2025 נעצרו רועי מזרחי ואלמוג אטיאס בני ה-24 מהעיר נשר. סוכנים יצרו קשר עם מזרחי, לטענתו סטודנט מצטיין בטכניון, שנקלע לחובות הימורים, דרך קבוצת טלגרם לחילופי זוגות, והציעו לו "עבודה מהבית". בהמשך הזדהו כאיראנים. המפעילים הטילו עליו משימות מודיעיניות: תחילה נדרש לצלם את סביבת ביתו, בהמשך לתעד לוח מכירות של סוכנות רכב, ואז לשרוף פתק שעליו נכתב מסר נגד בנימין נתניהו.[2]
הוא התבקש לאסוף מודיעין על אושיות אינסטגרם ישראלית.[2] לאחר מכן נדרש מזרחי לרכוש מצלמה עם כרטיס סים, המשדרת וידאו בזמן אמת, שאותה התקין במוקדים הומי אדם בחיפה והעביר את השליטה במצלמות לידי מפעיליו האיראנים.[2]
לאחר מכן הגיעה המשימה המרכזית שלו; לצורך ביצועה פנה מזרחי לחברו מילדות, אלמוג אטיאס, שעוסק כשליח "וולט", שגם הוא מצוי בחובות כספיים. השניים נעתרו לבקשת האיראנים בתמורה לתשלום של מעל למיליון ש"ח.[2] משימתם המרכזית הייתה להטמין מצלמות עם שליטה מרחוק בכפר אחים מקום מגוריו של שר הביטחון ישראל כ"ץ, על מנת לתצפת על מתחם מגוריו.[79] ביצוע המשימה לא צלח, לאחר שהשניים התגלו על ידי רכב ביטחון של היישוב.
במשימה הבאה נאמר להם להגיע לקריית מלאכי ולהעביר תיק הטמון באדמה מנקודה אחת לנקודה נוספת ובו, להבנתו, מטען חבלה. לשם כך, שכרו רכב ונסעו מהצפון לעבר היעד.[2] את המשימה הזאת הם ביצעו בהצלחה וכבר באותו יום, לאחר שהיו תחת מעקב של השב"כ, הם נעצרו.[79]
השניים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
דמיטרי כהן
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 2025 עצר השב"כ את דמיטרי כהן, תושב חיפה בן 28, שגויס על ידי הביון האיראני. על פי החשד, החשוד ביצע עבור האיראנים, בעבור תשלום, משימות עיקוב על אזרחים ישראלים שאת פרטיהם קיבל ממפעילו האיראני, במסגרת זו צילם את סביבת מגוריהם והעביר את תמונות הבתים של מושאי המעקב למפעילו. כמו כן, העביר למפעיליו צילומים של נסיעות שונות ברחבי הארץ.[80][81][82]
ביוני 2025 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד דמיטרי כהן, בגין מגע עם סוכן חוץ איראני ומסירת ידיעה לאויב. בין היתר נטען, כי כהן צילם דרכים לבסיסי צה"ל בין באר שבע למצפה רמון וביצע מעקבים נגד אזרחים.[83][84]
רג'ב סלאח
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוני 2025 הוגש כתב אישום נגד תושב ירושלים רג'ב סלאח, בגין קיום קשר עם גורם איראני, שדרש ממנו לבצע משימות שונות עבור תשלום של אלפי שקלים, כולל צילום אתרים רגישים בעיר ושריפת מדי צה"ל.[85]
יוני סגל ונהוראי מזרחי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-3 ביולי 2025 הגישה הפרקליטות כתבי אישום נגד יוני סגל (18) ונהוראי מזרחי (20) תלמיד תיכון ותושב טבריה, שהואשמו בקשר עם גורמים איראניים בטלגרם וביצעו עבורם משימות ריגול בדרגות חומרה שונות תמורת תשלום במטבעות קריפטוגרפיים. ראשית ביצעו פעולות סמליות כמו צריבת פתקים עם הכיתוב "ביבי דיקטטור", ובהמשך עברו למשימות מתקדמות שכללו תיעוד סידורי אבטחה בקניונים ברחבי הארץ ובבית חולים איכילוב בתל אביב. האיראנים אף הציעו להם לטוס לאיראן להשתתף באימונים לחיסול של "דמות בכירה בישראל", והם הסכימו, אך הטיסה לא יצאה לפועל. על פי הפרקליטות, הם פעלו במסגרת המלחמה המתחוללת בין ישראל לאיראן וסיכנו את ביטחון המדינה.[86] השניים עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בנצרת.
מרק מורגיין פינסקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-3 ביולי 2025 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד מרק מורגיין פינסקי (33) מחמרה, שביצע משימות עבור סוכני חוץ איראניים תמורת תשלום. פינסקי מואשם במגע עם סוכן חוץ, במסירת ידיעות לאויב ובהחזקת סמים מסוכנים.[87]
אור ביילין
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2025 הוגש כתב אישום נגד אור ביילין, בן 27 מבאר יעקב, בגין מגע עם סוכן איראני בתמורה לכסף וכדי לפגוע בביטחון המדינה. על פי כתב האישום, ביילין נחשד בקיום קשר עם הסוכן באמצעות טלגרם ובמסגרת הקשר ביצע עשרות משימות שיש בהן פגיעה במדינה כמו רכישת מדי צה"ל ושרפתם וריסוס כתובות גרפיטי בעלות אופי פוליטי מסית. בתמורה לביצוע המשימות, קיבל ביילין מהסוכן סך של כ-9,000 דולר לארנק דיגיטלי.[88]
אזרח שעלה מאיראן בשנת 1999
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2025 הוגש כתב אישום נגד אזרח שעלה מאיראן בשנת 1999. ב־2024 נפגש האזרח בטורקיה עם שני אנשי משטר איראנים ועם בת זוגו האיראנית שתיווכה ביניהם. בשנים 2015 עד 2025 הוא היה במערכת יחסים עם אזרחית איראנית שהיה לה קשר עם אנשי מודיעין איראנים, והיא תיאמה מפגש בינם ובין הנאשם. לאחר מכן – בזמן מבצע עם כלביא היה בקשר עם סוכן איראני והעביר לו מידע על התקיפות הישראליות באיראן ומסלולי טיסת הכטב"מים ששוגרו משם לישראל. הוא נעצר לאחר המלחמה עם איראן, ב־1 ביולי.[89]
יעקב פרל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2025 הוגש כתב אישום נגד יעקב פרל, חסיד סאטמר בן 49, אזרח אמריקאי בעל דרכון ישראלי שהואשם כי תיעד את בית הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי ואת סידור האבטחה סביב בית השר איתמר בן גביר תמורת תשלום מהאיראנים.[90]
מאור קרינגל וטל עמרם
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2025 הוגש כתב אישום נגד מאור קרינגל וטל עמרם בני 26 מחולון שהואשמו בתיעוד יעדים שונים בישראל, אותם העבירו לידי סוכנים איראנים. קרינגל תיעד גם את הבסיסים בהם הוצב כמי ששירת במילואים - ואף התבקש לחסל את מפקדו תמורת 100 אלף שקלים. על פי כתב האישום, קיים קרינגל קשר עם מספר רב של אנשים שפעלו מטעם איראן החל מאמצע 2024 ועד מעצרו באוגוסט 2025, תוך שהוא מודע לכך שהוא פועל בשליחות סוכנים עוינים לישראל וביצע את הוראותיהם בתמורה לתשלום במטבעות קריפטוגרפיים. בסביבות ינואר 2025 גייס ישראלים נוספים לביצוע המשימות מאיראן, אז גייס גם את טל עמרם, שיצר קשר עם אחד מסוכני החוץ בפברואר 2025.[91][92]
יוסף עין אלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2025 הוגש כתב אישום נגד יוסף עין אלי, בן 23 מטבריה, שריגל עבור סוכנים איראניים. הצעיר, שעבד באחד המלונות באזור ים המלח, נעצר בספטמבר 2025. הוא העביר לגורמים עוינים מידע על המלונות באזור ועל אזורי תיירות נוספים בדרום בתמורה לסכומי כסף והתבקש גם לבצע משימות נוספות שלא יצאו לפועל.[93]
רפאל ראובני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2025 הוגש כתב אישום נגד רפאל ראובני, חייל בחיל האוויר בן 21 מבאר שבע בעקבות חקירה של השב"כ והמשטרה שהעלתה כי עמד בקשר עם גורמי מודיעין איראנים וביצע משימות ביטחוניות שונות עבורם, תוך שהוא מבין כי הוא פועל בהכוונה איראנית וכי יש במעשיו כדי לפגוע בביטחון המדינה. בתמורה למשימות שביצע, קיבל ראובני סכומי כסף רבים באמצעים דיגיטליים.[94]
שמעון אזרזר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2025 הוגש כתב אישום נגד שמעון אזרזר, בן 27 מקריית ים. לפי האישום, אזרזר היה נתון בקשיים כלכליים, ויצר ביוזמתו קשר עם סוכנים איראנים באמצעות רשת טלגרם עבור תשלום. הקשר התנהל לסירוגין מאוקטובר 2024 גם במהלך מבצע "עם כלביא" ועד שנעצר בפעילות משותפת של היחידה המרכזית במחוז חוף ושב"כ באוקטובר 2025. אזרזר ניצל את שירות המילואים בחיל האוויר של בת זוגו כדי לקבל מידע על צה"ל. הוא השתמש ב"ענן" המשותף שלהם כדי להעביר תמונות של חדרי בקרה ואפילו של כטב"מים לגורמי מודיעין איראנים.[95][96]
אמיר מלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2025 שב"כ והמשטרה עצרו את אמיר מלכה בן ה-37 מאשקלון בחשד שביצע עבירות ביטחוניות ויצר קשר עם גורמי מודיעין איראניים. בחקירתו עלה כי ניהל קשר עם גורמים איראניים במשך כמה חודשים ואף התבקש על ידיהם לבצע משימות שונות. לפי החשד, הוא קיבל תגמול כספי של אלפי דולרים עבור המשימות שביצע.[97] מלכה עומד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
ודים קופריאנוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2025 הוגש כתב אישום כנגד ודים קופריאנוב בן ה-40 מראשון לציון שנעצר קודם לכן בידי השב"כ והמשטרה בחשד לביצוע עבירות ביטחוניות בהכוונה של גורמי מודיעין איראנים. לפי כתב האישום, יצר קופריאנוב קשר עם סוכן חוץ איראני ובהנחיתו צילם את סביבת ביתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. קופריאנוב עבד בשלוש השנים האחרונות כאיש תחזוקה וקבלן שיפוצים בקריה בתל אביב ועבודתו שם התבצעה במקומות רגישים כולל תיקון נזילה מהמזגן במשרד הרמטכ"ל אייל זמיר ביום כניסתו לתפקיד.[98]
שני אחים מאזור ירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2026 הוגש כתב אישום כנגד שני אחים מאזור ירושלים שהואשמו במגע עם סוכן חוץ,העברת ידיעות שקריות הנחזות להיות ביטחוניות תוך שהם מודעים כי הם פועלים בהכוונת גורמים איראניים, אפילו שאין חולק על כך גם מטעם ההגנה וגם מטעם הפרקליטות שהנאשם המרכזי סיפק חומרים שקריים לחלוטין, הפרקליטות שבה ומזהירה שיש לחדול מכל קשר כלשהו. הנאשמים עשו את פעולותיהם מתוך כוונה להונות ולפגוע באויב וכל זה בתמורה לתשלום.[99]
רז כהן
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2026 הוגש כתב אישום נגד חייל מילואים בכיפת ברזל, רז כהן, בן 26 מירושלים שהואשם בסיוע והעברת מידע לאיראן. כהן נעצר על ידי המשטרה והשב"כ ובחקירתו עלה כי היה בקשר עם גורמי המודיעין האיראנים החל מדצמבר 2025, במהלכם העביר להם מידע ביטחוני רגיש אליו נחשף במסגרת תפקידו. עוד עלה בחקירה כי כהן היה מודע לטיב הקשר ולזהות הגורמים איתם דיבר ועבורם ביצע משימות עבור כסף. לפי כתב האישום מסר כהן מידע על תפקידו במערכת "כיפת ברזל", לרבות אופן פעילותה, מבנה הסוללה, הליכי חימוש ושיגור ותיעוד מבצעי של המערכת. ובנוסף מסר מיקומים של סוללות "כיפת ברזל".[100]
משה לחוביץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרקליטות המדינה הגישה ב-10 באפריל 2026 לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד משה לחוביץ, תושב ירושלים כבן 21, לאחר שקיים קשר עם גורם שפעל מטעם המודיעין האיראני וביצע עבורו משימות תמורת תשלום. לפי כתב האישום, לחוביץ יצר קשר עם גורם שפעל מטעם המודיעין האיראני שכינה את עצמו "מייקל". במהלך חילופי הדברים ביניהם, שהתרחשו אף במהלך מבצע "עם כלביא", התבקש הנאשם בין היתר לתעד אתרים שונים ברחבי הארץ. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להורות על מעצרו של לחוביץ עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.[101]
מוקדאד מודר חוסני נאטור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקדאד מודר חוסני נאטור, תושב קלנסווה, נעצר בחשד ליצירת קשר עם גורם מודיעין זר בתיווך ערוץ אלג׳זירה. בחקירתו עלה, כי בחיפוש אחרי משרות עבודה, פנה הנאשם אל ערוץ "אלג'זירה", וגורמי הערוץ הפנו אותו לאדם אשר פעל מטעם גורם עוין לשם קידום ביצוע משימות בטרם ובמהלך המלחמה. נאטור התבקש לתפעל עמוד חדשותי בהנחייתו של אותו גורם למולו עמד בקשר, שמטרתו הדהוד מסרים המשרתים את האויב. לאחר פרוץ מלחמת "שאגת הארי" התבקש נאטור לאסוף מידע אודות אתרי נפילות טילים, מספר פצועים בבתי החולים, מספרי הרוגים וכן מידע על הלכי רוח בקרב הציבור הישראלי. בתום חקירתו הוגש נגדו כתב אישום באפריל 2026.[102]
צעיר בן 21 מירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נגד צעיר בן 21 מירושלים הוגשה באפריל 2026 הצהרת תובע, בחשד לעבירות ריגול עבור גורמי מודיעין איראניים.[103] לפי הודעת השב"כ והמשטרה, החקירה העלתה, כי החשוד הכיר את הגורם האיראני באמצעות רשת חברתית, והוא ביצע שורה של משימות שכללו איסוף מידע ותיעוד חזותי של אזורים שונים בארץ, ורכישת ציוד צילום ואמצעים שונים, תוך שהוא מודע לכך שהוא פועל בשליחות גורם עוין ועושה זאת תמורת בצע כסף.[104]
עמי גיידרוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2026 נעצרו עמי גיידרוב מחיפה ושלושה אנשים נוספים, בעקבות חקירה של היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) בלהב 433 ושירות הביטחון הכללי (שב"כ). לפי הצהרת תובע שהוגשה לבית המשפט לקראת הגשת כתב אישום נגדם, גיידרוב פנה ביוזמתו באוגוסט 2025 לסוכן איראני, שהטיל עליו משימות לביצוע. בכל פעם שהמטלה עברה בהצלחה, הועבר לו תשלום באמצעות מטבעות קריפטו או פייפאל. גיידרוב נחשד כי ייצר בביתו חומר נפץ בהנחיית המפעיל האיראני, במטרה לפגוע בנפתלי בנט, והעביר אליו מידע על מיקום נפילת הטילים בחיפה בזמן המלחמה.[105]
באפריל 2026 הגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בחיפה כתבי אישום נגד עמי גיידרוב (22) ודניס קום (24) מחיפה, סרגיי ליבמן (24) מעכו ואדוארד שובטיוק (24) מתל אביב. גיידרוב מואשם בגין עבירה של סיוע לאויב במלחמה תוך ביצוע משימות ביטחוניות עבור גורמי מודיעין איראניים, שבמסגרתן גם ייצר חומר נפץ שיועד לפגיעה בראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט. השלושה האחרים נאשמים שסייעו לגיידרוב.[106]
שומוע אבו עאבד
[עריכת קוד מקור | עריכה]שומוע אבו עאבד, אזרחית ישראלית תושבת נצרת, נעצרה בחודש מרץ 2026 בפעילות משותפת של השב"כ והיחידה המרכזית במחוז צפון של המשטרה, לאחר שנחשדה כמי שביצעה עבירות ביטחוניות שעניינן קשר עם גורמים ממדינת אויב וביצוע משימות בהכוונתם, בעבור תמורה כספית. עם סיום שלב החקירה הוגש נגדה כתב אישום לצד בקשה למעצר עד תום ההליכים על ידי בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת.[107]
שגיא חייק ואסף שטרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 באפריל 2026 הוגש כתב אישום כנגד שגיא חייק ואסף שטרית לבית המשפט המחוזי מרכז לוד. השניים נעצרו חודש קודם לכן, בפעילות משותפת של שירות הביטחון הכללי וימ"ר מרכז. ראשון נעצר שגיא חייק, צעיר כבן 19 תושב נס ציונה, בחשד לקשר עם גורמים איראניים וביצוע משימות בהכוונתם. במסגרת חקירתו של חייק עלה, כי במשך מספר חודשים עמד בקשר עם סוכן זר איראני בתווך רשתי, הסכים לבצע אימונים באחת ממדינות ערב, ואף התבקש לגייס אנשים נוספים לביצוע משימות בהכוונתם. במהלך הקשר של חייק מול הסוכן האיראני, קיבלו בני משפחתו של חייק פניות מאיימות ישירות מצד הסוכן האיראני, ועל אף זאת המשיך חייק לעמוד בקשר עם הסוכן. בנוסף, בחקירתו הודה כי הוא הסתייע בצעיר נוסף בשם אסף שטרית, כבן 21, תושב בית עובד, זאת לצורך ביצוע משימה עבור הסוכן הזר ועל כן נעצר גם הוא.[108][109]
לפי כתב האישום, חייק, הנאשם המרכזי, רתם את שטרית לצורך הכנת מסמך מזויף שכלל מידע סודי על תוכנית התקיפה של ישראל וארצות הברית באיראן. בנוסף, ניהל חייק משא ומתן על גיוסו לשירותי המודיעין באיראן תמורת שכר ומענקים בשווי עשרות אלפי שקלים, שהועברו בחלקם במטבעות קריפטו, ואף רכש כרטיס טיסה לדובאי, שם סוכם כי ייפגש עם הסוכן האיראני. הוא הודה כי ידע שהוא פועל מול גורם מטעם איראן, אך טען שניסה "לעקוץ" את הסוכן ולהרוויח כסף.[110]
שני טכנאים מחיל האוויר
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 2026 הוגש כתב אישום נגד שני טכנאים בבסיס חיל האוויר במרכז הארץ. לפי כתב האישום, במסגרת תפקידם הם היו חשופים למידע רגיש על מטוסים ומכ"מים. במשך כשנה ועד למעצרם בחודש מרץ 2026, היו הנאשמים בקשר עם "סוכני חוץ" בטלגרם, לפי האישום, "כשהם ידעו כי מדובר בסוכנים איראנים או כאלה שעובדים עבור מדינת חוץ או ארגון מחבלים באיסוף מודיעין על מדינת ישראל או במעשים אחרים העשויים לפגוע בביטחון המדינה". לפי כתב האישום, השניים צילמו מתקנים צבאיים, מטוסים ומערכות נשק, אספו מידע על אנשי ציבור ומידע צבאי רגיש.[111]
שלושה חיילים ואזרח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחודש מאי 2026 הגישה הפרקליטות כתבי אישום נגד שלושה חיילים ואזרח, בחשד שרגילו עבור גורמי מודיעין איראנים בעת שהיו קטינים. הארבעה נעצרו בחודש מרץ בידי שב"כ והמשטרה בחשד שניהלו קשרים ארוכי טווח עם גורמי המודיעין האיראנים, במסגרתם צילמו מוקדים שונים ברחבי הארץ, כולל תיעודים של בית הספר הטכני של חיל האוויר שבו למדו חלקם. כמו כן, כמה מהם פנו ביוזמתם לגורמים אחרים לצורך ביצוע משימות ביטחוניות, ואף היו מעורבים בהשחתת רכוש.[112]
אחד הנאשמים הציע ביוזמתו לשלוח לסוכן האיראני תמונות של מטוסי F-16 ומיקומם בבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה תמורת 15 אלף שקל. הסוכן האיראני דחה את הצעתו ובמקומה דרש לקבל מיקומים של מערכות כיפת ברזל, תמורתם ישלם 5,000 שקל עבור כל מיקום שיישלח לו. הנאשם סירב להצעה.[113]
עמרן סרסור
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרקליטות המדינה הגישה בחודש יוני 2026 לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום נגד אזרח ישראלי, עמרן סרסור (26) מכפר קאסם בגין מגע עם סוכן חוץ. מכתב האישום עולה, כי סרסור קיים קשר באמצעות טלגרם עם גורמים מטעם ארגון "ח'ליה 48", אשר פועל לקידום קמפיין השפעה ברשתות החברתיות שמטרתו להעמיק את השסע והפילוג בחברה הישראלית ולעורר מחאה נגד מדינת ישראל ומוסדותיה.
ניסן אביב
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתב אישום הוגש בחודש יוני 2026 לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד ניסן אביב (39) מבת ים, בגין מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעות וצילומים שעלולים להועיל לאויב. לפי כתב האישום, הנאשם קיבל תשלומים במטבעות קריפטוגרפיים בתמורה למידע שהעביר.[114]
בהרוז סובריגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהרוז סובריגון, אזרח זר מטג'יקיסטן שמחזיק בדרכון רוסי, נעצר בחודש יוני 2026 בחשד לביצוע משימות ביטחוניות עבור גורמי מודיעין איראניים. לפי הצהרת התובע, בין המשימות שביצע סובריגון עבור הסוכן האיראני שהפעילו, היו בין היתר תיעוד והעברה של מיקומי נפילות טילים איראניים במהלך "שאגת הארי", העברת מיקום של מגדלי עזריאלי, צילום נמל חיפה וניסיון לצלם מתקן ביטחוני רגיש בצפון הארץ. כמו כן הוא סייע בצורה אקטיבית לגייס אנשים נוספים לטובת משימות של גורמים איראניים[115].
אזרח ששירת במילואים ביחידה מסווגת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2026 הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד אזרח ישראלי, אשר שירת בסדיר ובמילואים ביחידה מסווגת, בגין עבירות של מגע עם סוכן חוץ וניסיון למסירת ידיעה לתועלת האויב. לפי כתב האישום, הנאשם עמד בקשר עם גורם, שהזדהה בפניו כגורם מודיעין איראני, ובשלב מסוים אף התבקש לסייע בגיוס חייל לטובת קשר עם אותם גורמים.[116]
אמיר הישאם מוחמד תיתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2026 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד אמיר הישאם מוחמד תיתי, בן 34 מהמועצה המקומית בענה שבגליל, בגין ביצוע משימות עבור איראן. על-פי כתב האישום, הנאשם עבד כנהג אמבולנס וניצל את הגישה החופשית שהייתה לו לבתי החולים בארץ כדי להעביר למפעיל שלו אינפורמציה ותמונות מהיערכות בתי חולים בשגרה ובחירום, ואף תיעד את נשיא המדינה יצחק הרצוג בעת ביקורו בבית חולים בנהריה[117]. לפי כתב האישום, בעבור משימותיו קיבל תיתי עשרות אלפי שקלים שהועברו לידיו דרך חשבונות של בני משפחתו וכן בתשלום בארנק דיגיטלי.[118][119]
טמירלן אמשוקוב ואלינה קושנירנקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2026 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד טמירלן אמשוקוב (26) ואלינה קושנירנקו (24), בני זוג מאשקלון, בגין עבירות ריגול למען איראן. כתב האישום מייחס להם תיעוד של אתרים באילת, ואף תיעוד של אזור הר הרצל בירושלים, לרבות הכניסה, דרכי הגישה, מוזיאון הרצל וחיילי צה”ל במקום. תקופת ההפעלה, לפי כתב האישום, נמשכה מאפריל 2026 ועד יולי 2026, ובמהלכה פעלו בני הזוג בשיטתיות לאיסוף מודיעין על מקומות שונים בארץ, כולל מקומות מגוריהם של אנשי ביטחון ותשתיות אזרחיות וצבאיות. הם העבירו את המידע לסוכן איראני תמורת תשלום שקיבלו גם במטבעות קריפטוגרפיים, בידיעה כי מדובר במסירת מידע לגורמים עוינים.[120]
עצורים בחשד למגע עם סוכן זר איראני תוך כדי המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נער בן 16 מאזור השפלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 2025 בפעילות משותפת של השב"כ ויחידת ההונאה והפשיעה המקוונת של מחוז מרכז במשטרת ישראל, נעצר נער בן 16 מאזור השפלה בחשד שפעל בשירות גורמי טרור איראניים תמורת בצע כסף. במהלך החקירה התברר כי הנער דיווח בשלב מסוים לרשויות על הקשר עם הגורמים האיראניים, אולם לאחר פנייה זו המשיך ביודעין לשתף איתם פעולה, בעיצומה של המלחמה.[דרוש מקור]
נער בן 13 מתל אביב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-10 ביוני 2025 עצר השב"כ נער בן 13 תושב תל אביב שגויס על ידי הביון האיראני. הנער התבקש לרסס כתובות גרפיטי ולתעד את מיקום סוללות מערכת כיפת ברזל. הנער ריסס גרפיטי וקיבל על כך תשלום, אולם חשש להתקרב לחיילים ולכן כשל בתיעוד מערכת כיפת ברזל. ההתקשרות נעשתה דרך רשת טלגרם. בתום חקירתו, שוחרר למעצר בית.[121]
יובדה ישראילוב ודוריה אחיאל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-30 ביוני 2025 נעצרו בני הזוג יובדה ישראילוב (31) ודוריה אחיאל (29) מרעננה, בחשד לריגול נגד מדינת ישראל עבור איראן. על פי המשטרה, לבני הזוג מיוחסות העבירות שכוללות מסירת ידיעה סודית כדי לפגוע בביטחון המדינה, מגע עם סוכן זר, קשירת קשר לביצוע פשע, וכן החזקה ושימוש בסמים.[122]
ארבעה לוחמים בשירות סדיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארבעה לוחמים בשירות סדיר נעצרו בפברואר 2026 בחשד שריגלו יחד למען איראן גם בזמן המלחמה.[123] במסגרת החקירה נחקר חשד שלפיו החשודים בפרשה פעלו לבקשת מפעיליהם האיראנים לייצור חומר נפץ, ואף ערכו ניסויים בחומר שייצרו.[124]
חשודים ביצור חומרי נפץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) בלהב 433 חוקרת כמה חשודים בייצור חומרי נפץ לבקשת גורמים איראניים. לפי החשד, הם גם ערכו ניסויים בחומרי הנפץ שייצרו.[125]
שני חיילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני חיילים נעצרו במרץ 2026, בחשד שפעלו עבור גורמים איראניים במהלך שירותם הצבאי. על פי החשד, השניים התבקשו להעביר מיקומים ומידע על מערכות, בסיסים וחימוש - וגם על בכירים. בתחילת החקירה נעצרו חיילים נוספים, חלקם ממערכים רגישים, והטיפול בעניינם הועבר למשטרה צבאית חוקרת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניצן יסעור ודני סיטרינוביץ, התערבות והשפעה זרה איראנית במהלך מלחמת חרבות ברזל, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, 11 באוגוסט 2024
- אור רביד, "נפלו במלכודת": כך מאות ישראלים קיבלו פקודה לרגל למען איראן, באתר מאקו, 31 באוקטובר 2024
- מילאן צ'רני, מסלול הבגידה: מנגנון גיוס המרגלים של איראן והצעירים הישראלים שעל הכוונת, באתר "שומרים", 19 במרץ 2025
- הודיה רן, חשיפה: כך מגייסת איראן מרגלים ישראלים בטלגרם, מתחת לאף של שב"כ, באתר וואלה, 15 במאי 2025
- רוני זינגר, "אגף המרגלים" נחשף: כך מוחזקים בכלא הנאשמים בריגול עבור איראן, באתר "שומרים", 26 ביוני 2025
- יוסי מלמן ודן רביב, Spies Like Us, 2 באוגוסט 2025
- טל אריאל יקיר, איציק סבן, הישראלי שריגל למען איראן הסביר את המניע. החוקרים היו המומים, באתר ישראל היום, 11 בספטמבר 2025
- אמיר בוחבוט, "שיטת הדרדור": דפוסי הפעולה של איראן - והיקף גיוס המרגלים הישראלים, באתר וואלה, 6 באוקטובר 2025
- רון קריסי, הישראלי שטס לאיראן, המידע מתוך בסיסי צה"ל - ואלו שהסכימו להתנקש, באתר ynet, 27 בדצמבר 2025
- יואלי ברים, ביוגרפיה קודרת של כישלון חברתי, באתר רשת X, ב-5 בפברואר 2026
יאיר פולדש ועדן סולומון, עשרות ישראלים מואשמים בריגול למען איראן. מי הם?, באתר הארץ, 4 ביוני 2026
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑
המרגל הכי צעיר? כך הצליחה איראן לגייס ילד בן 13 מתל אביב, סרטון בערוץ "כאן| חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב, 10 ביוני 2025 - 1 2 3 4 5 6 7 לירן תמרי, אלישע בן קימון, פרשת ריגול חדשה למען איראן: תכננו להציב מצלמות מול בית כ"ץ, אחד אסף תיק נפץ, באתר ynet, 20 במאי 2025
- ↑ ליאור אוחנה, שני חיילי מילואים חשודים בריגול: "מידע מאוד רגיש על כיפת ברזל הועבר לאיראן", באתר ynet, 27 בינואר 2025
- 1 2 אבי אשכנזי, הביטחון נפגע: איראן חדרה לישראל - עכשיו נחשפת עליית המדרגה, באתר מעריב אונליין, 18 בדצמבר 2024
- ↑ אור רביד, גיא פלג, בן 25 נשוי טרי ללא ילדים: זה אשר בנימין וייס שנאשם בריגול עבור איראן, באתר מאקו, 31 באוקטובר 2024
- ↑ אריה אגוזי, מגפת הריגול הישראלי לטובת איראן, באתר זמן ישראל, 3 במאי 2026
- ↑ אבי כהן, לא אנשי שוליים ו"ישראלים על מלא": הפרופילים של המרגלים בשירות איראן, באתר ישראל היום, 21 באוקטובר 2024
- ↑ יאיר פולדש, עדן סולומון, עשרות ישראלים מואשמים בריגול למען איראן. מי הם?, באתר הארץ, 4 ביוני 2026
- ↑ אבי בן הר, 72 ישראלים גויסו לרגל לאיראן – כשל חינוכי חמור, לא רק פלילי, באתר זמן ישראל, 15 ביוני 2026
- ↑ מעקב כאן חדשות: כל פרשיות הריגול עבור איראן, באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי
- ↑ על סמך סיכום כלל ההרשעות וכלל כתבי האישום שהוגשו המפורטים בהמשך הערך.
- ↑ עמוד הפייסבוק של ראמבוד נמדר
- ↑ לילך שובל, הותר לפרסום: איראן גייסה אזרחיות ישראליות שריגלו עבורה, באתר ישראל היום, 12 בינואר 2022
- ↑ איל גונן, יאיר איזנברג, עובדה | הנאשמת בפרשת הריגול האיראני מדברת לראשונה: "מרגלת? לא הייתי ובחיים לא אהיה", באתר מאקו, 19 במאי 2022
- ↑ יאיר איזנברג, "הוא הציג את עצמו כנכד של רב מטהרן": שיחה עם האישה שאיראן ניסתה לגייס כמרגלת, באתר ישראל היום, 24 באוקטובר 2024
- ↑ בנצי רובין, מתי ברנהרט, הח"כית חושפת: מרגלת איראנית פנתה אליי, באתר "סרוגים", 12 בינואר 2022
- 1 2 חופית כהן-אולאי, חשיפת הריגול לטובת איראן: "פתאום מסתכלים עלינו כמרגלים פוטנציאליים", באתר mynet חולון, 21 בינואר 2022
- 1 2 הותר לפרסום קטי שטרית היתה מטרה: שב"כ חשף פעילות איראנית לגיוס אזרחיות ישראליות, באתר כיפה, 12 בינואר 2022
- 1 2 3 זיכויים בפרשת הריגול לאיראן: "לא הייתה כוונה לפגוע במדינה", באתר ynet, 9 באוגוסט 2023
- ↑ יאיר איזנברג, זוכתה אחת הנאשמות בפרשת הריגול האיראני: "לא עשתה דבר", באתר מאקו, 3 באוקטובר 2022;
ת"פ (ירושלים) 43479-12-21 מדינת ישראל נ' פלונית, ניתן ב-3 באוקטובר 2022 - ↑ ברהנו טגניה, אחת הנאשמות בפרשת הריגול למען איראן ניסתה לשים קץ לחייה - בעלה מאשים את השב"כ, באתר מאקו, 11 באוגוסט 2022
- ↑ אביבית מיסניקוב, "בושה לקהילה שלנו": ישראלים ממוצא אירני בהלם מחשיפת רשת הריגול, באתר מאקו, 12 בינואר 2022
- ↑ ראש הממשלה בנט בהתייחסות לחקירת השב"כ והמשטרה בדבר גיוס אזרחיות ישראליות ע"י גורמי מודיעין איראניים, סרטון בערוץ "IsraeliPM", באתר יוטיוב (אורך: 01:02)
- ↑ גלעד כהן, עולה מאיראן שהואשמה במגע עם סוכן חוץ - זוכתה: "לא עשתה דבר נגד המדינה", באתר ynet, 3 באוקטובר 2022
- ↑ גלעד כהן, ריגול לאיראן? הפרקליטות חזרה בה מכתב אישום נגד אישה שנחקרה בשב"כ, באתר ynet, 25 בינואר 2023
- ↑ ליאור אוחנה, צילום ביתו של גנץ ותחנת הכוח ברידינג: בן 29 מפ"ת נאשם בריגול למען איראן, באתר ynet, 2 בינואר 2025
- ↑ אברהם בלוך, התרגיל נכשל: נאשם בריגול למען איראן הוכרז ככשיר לעמוד לדין, באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2025
- ↑ מאיה כהן, אלכסנדר גרנובסקי מפתח תקווה הודה באישומים נגדו והורשע בסיוע לאיראן, באתר ynet, 13 באפריל 2026
- ↑ אור רביד, כתב אישום הוגש נגד אלימלך שטרן בגין שת"פ עם גורמים איראנים: "התבקש לאיים על שגריר ישראל בסבא"א עם ראש של כבש", באתר מאקו, 16 ביולי 2024
- ↑ לירן תמרי, חקירות אלימלך שטרן בשב"כ נחשפות: כשאיראן גייסה חסיד ויז'ניץ, באתר ynet, 1 ביוני 2025
- ↑ אחרי שנשבר בחקירה - התמלילים חושפים את גרסת הצעיר החרדי, המחדש
- ↑ עידן בלומהוף, צעיר חרדי הורשע במגע עם סוכן זר | אלה המשימות שביצע עבור איראן, באתר ynet, 14 בספטמבר 2025
- ↑ גלעד כהן, 3 שנות מאסר לאברך מבית שמש שריגל למען איראן: "נורמטיבי שנקלע למשבר", באתר ynet, 5 בפברואר 2026
- ↑ ורד פלמן חיים גולדיטש, דרישה להחמיר בעונשו של תושב בית שמש שריגל עבור איראן: "זה עלול לעודד את התופעה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 במרץ 2026
- ↑ אילנה קוריאל, ליאור אוחנה, אלישע בן קימון, הנאשם שגויס להתנקש בבכירים: "לא יודע מה הייתי עושה אם היו נותנים מיליון דולר", באתר ynet, 19 בספטמבר 2024
- ↑ אלמוג בוקר, גיא פלג, התמונות של האזרח הישראלי שגויס בידי סוכנים איראניים - וההצעה שלו לרשויות החקירה, באתר מאקו, 21 בספטמבר 2024
- ↑ אילנה קוריאל, נכנס פעמיים לאיראן - ונפגש עם סוכני מודיעין: 10 שנות מאסר למוטי ממן, באתר ynet, 29 באפריל 2025
- ↑ כתב אישום נגד מרדכי ממן
- ↑ טל אריאל יקיר, "הם ביקשו שאחסל את נתניהו, רעדתי": עלילות מוטי ממן באיראן, באתר ישראל היום, 26 בפברואר 2026
- ↑ ליאור אוחנה, שילה פריד, קיבל 7,000 דולר, התבקש לצלם את בית ראש השב"כ: תושב פ"ת הואשם בריגול למען איראן, באתר ynet, 27 בפברואר 2025
- ↑ שמעון איפרגן, נאשם בריגול למען איראן יישאר במעצר: "הוכיח שהוא מסוגל לפעול עבור מדינת אויב תמורת בצע כסף", באתר מאקו, 30 באפריל 2025
- ↑ יצחק וייס, הורשע צעיר מאלעד שפעל בשליחות סוכנים זרים, באתר בחדרי חרדים, 1 ביוני 2026
- ↑ אלישע בן קימון, 5 שנות מאסר לחייל צה"ל: שלח לסוכן איראני סרטוני יירוטים תמורת תשלום, באתר ynet, 15 ביולי 2026
- ↑ יוסי מלמן, למה החליט סטודנט מן השורה לשתף פעולה עם סוכן מודיעין איראני?, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2024
- ↑ יעל צ'כנובר, אישום נגד תושב רמת גן: תלה כרזות בעד הפיכה צבאית - בשליחות איראן, באתר ynet, 19 באוגוסט 2024
- ↑ כתב אישום נגד עדן דבס
- 1 2 ניצן כרמלי, "כולם ידעו שהוא בן אדם מסוכן, קראו לו 'ולד האנס מהסנטר'", באתר מאקו, 16 באוקטובר 2024
- ↑ רוני שקדי, מי זאת אנה ברנשטיין מרמת גן – ואיך הפכה מדוגמנית למואשמת בסיוע לאיראן?, באתר ישראל היום, 15 באוקטובר 2024
- ↑ אלון חכמון, אישום: צעיר בן 20 ביצע עבירות מין בקטינות, בהן נערה בת 12, באתר מעריב אונליין, 6 בינואר 2015
- ↑ ליאור שלו, ילדי הדיזנגוף סנטר ראו את ולאד בחדשות, והחליטו לא לשתוק יותר, באתר מאקו, 7 בנובמבר 2024
- ↑ ליאור אוחנה, יואב זיתון, גלעד מורג, סוכל ניסיון איראני נוסף: תושב ת"א נאשם שהסכים לחסל מדען ישראלי תמורת 100 אלף דולר, באתר ynet, 16 באוקטובר 2024
- ↑ ליאור אל-חי, 7 נאשמים בריגול למען איראן: "אם תיתפסו מצלמים - תגידו שאתם מדריכי טיולים", באתר ynet, 25 באוקטובר 2024
- ↑ הותר לפרסום: שבעה ישראלים פעלו כסוכנים איראנים בזמן המלחמה, באתר "סרוגים", 21 באוקטובר 2024
- ↑ ליאור אוחנה, איתן גליקמן, פרשת ריגול חמורה: ישראלים יואשמו בצילום בסיסים - שהיו למטרות במתקפת איראן, באתר ynet, 21 באוקטובר 2024
- ↑ ליאור אל-חי, יום אחר יום, במשך שנה של מלחמה: צילומי חוליית הריגול לאיראן | מסמך יוצא דופן, באתר ynet, 25 באוקטובר 2024
- ↑ כתב האישום נגד שבעת תושבי חיפה
- ↑ לירן תמרי, במעורבות איראן: צעירים מי-ם יואשמו שתכננו לחסל ראש עיר מהמרכז ומדען בכיר, באתר ynet, 22 באוקטובר 2024
- ↑ כתב האישום נגד תושבי מזרח ירושלים
- ↑ אמיר בוחבוט, הודיה רן, זוג מהמרכז נאשם בריגול עבור איראן, באתר וואלה, 31 באוקטובר 2024
- ↑ לילך שובל, אבי כהן, איציק סבן, פרשיית ריגול נוספת: בני זוג חשודים בסיוע למודיעין האיראני – עקבו אחרי תשתיות לאומיות ואשת אקדמיה, באתר ישראל היום, 31 באוקטובר 2024
- ↑ כתב אישום נגד הזוג גולייב
- ↑ כתב האישום נגד אשר בנימין וייס
- ↑ גיא פלג, בן 25 נשוי טרי ללא ילדים: זה אשר בנימין וייס שנאשם בריגול עבור איראן, באתר מאקו, 31 באוקטובר 2024
- ↑ אור רביד, הותר לפרסום: תושב בני ברק עקב אחר מדען גרעין בשליחות איראן, באתר מאקו, 31 באוקטובר 2024
- ↑ מאיה כהן, שב"כ פישל, הסעיף החמור הוסר, הנאשם בריגול לאיראן דורש: "שחררו אותי ממעצר", באתר ynet, 11 בפברואר 2026
- ↑ שקד שדה, סוכל ריגול איראני: תושב נוף הגליל ביצע משימות עבור טהרן תמורת אלפי דולרים, באתר מעריב אונליין, 9 בדצמבר 2024
- ↑ יואב זיתון, לירן תמרי, פרשת ריגול איראני נוספת: צעיר מירושלים נעצר - הציע לשרוף ניידת ותכנן פיגוע, באתר ynet, 17 בדצמבר 2024
- ↑ כתב האישום נגד ארדלר אמויאל
- ↑ דוד סירקין, העבר הפלילי העשיר של ישראל אמויאל החשוד בריגול לאיראן, באתר בחדרי חרדים, 17 בדצמבר 2024
- ↑ אב ובנו מהכפר מסעדה שבגולן נעצרו: "הופעלו בידי כוח קודס האיראני", באתר מאקו, 6 בדצמבר 2024
- ↑ ליאור אוחנה, שני חיילי מילואים חשודים בריגול: "מידע מאוד רגיש על כיפת ברזל הועבר לאיראן", באתר ynet, 27 בינואר 2025
- ↑ כתב האישום נגד אליאספוב ואנדרייב
- ↑ אילנה קוריאל, ליאור אוחנה, "אני ישראלי ורוצה לעבוד איתכם": תושב ב"ש הציע לאיראן מידע על הכור בדימונה, באתר ynet, 2 במרץ 2025
- ↑ כתב האישום נגד דורון בוכובזה
- ↑ אילנה קוריאל, תושב נתיבות נאשם בעבירות בגידה עבור איראן: "41 אלף דולר לתיעוד בסיסים", באתר ynet, 24 במרץ 2025
- ↑ איציק זוארץ אסף פוזיילוב, כתב אישום בגין בגידה הוגש נגד תושב נתיבות: "ריגל עבור איראן", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 במרץ 2025
- ↑ לירן תמרי, אלישע בן קימון, מורן אזולאי, עוד פרשת ריגול איראנית: בן 18 נעצר בחשד לאיסוף מודיעין על ביה"ח שבו אושפז בנט, באתר ynet, 18 במאי 2025
- ↑ רועי רובינשטיין, אישום בריגול למען איראן: בן 18 התחזה לקרוב של בנט כדי לצלם את חדרו בביה"ח, באתר ynet, 22 במאי 2025
- 1 2 אפרת פורשר, שני צעירים מהצפון חשודים שריגלו אחר שר הביטחון כ"ץ, באתר וואלה, 20 במאי 2025
- ↑ מישל מכול, המשטרה ושב"כ עצרו תושב חיפה בחשד לריגול איראני?, באתר ישראל היום, 23 ביוני 2025
- ↑ דרך מרגל ישראלי: איראן ניסתה לאסוף מידע על מקורבים למשפחת נתניהו, באתר מעריב אונליין, 23 ביוני 2025
- ↑ אורלי אלקלעי, אסף מודיעין על אזרחים: תושב חיפה נעצר בחשד שפעל בשירות איראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 ביוני 2025
- ↑ אורלי אלקלעי, צילם בסיסים וביצע מעקבים: אישום נגד ישראלי שריגל עבור איראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 ביוני 2025
- ↑ איתן גליקמן, אישום: תושב חיפה ביצע תצפיות ומעקבים וצילם מסלולי נסיעה עבור סוכן איראני, באתר ynet, 26 ביוני 2025
- ↑ עידן בלומהוף, אישום: תושב ירושלים קיבל תשלום מסוכן איראני עבור צילום אתרים רגישים בעיר, באתר ynet, 6 ביוני 2025
- ↑ ישראל מושקוביץ, אילנה קוריאל, כתב אישום נגד יוני ונהוראי, שגויסו לחיסול: "הסכימו לטוס לאימונים באיראן", באתר ynet, 3 ביולי 2025
- ↑ רונית זילברשטיין, "עוד לא יודעים איפה הטיל נפל": כתב אישום נגד תושב חמרה שביצע משימות עבור סוכנים איראניים, באתר ישראל היום, 3 ביולי 2025
- ↑ כתב אישום נגד אור ביילין בגין מגע עם סוכן חוץ, אתר gov.il
- ↑ יעל פרידסון, אזרח שעלה מאיראן הואשם בריגול למענה בזמן המלחמה, באתר הארץ, 27 ביולי 2025
- ↑ אור הדר, רועי רובינשטיין, זה חסיד סאטמר שצילם לאיראן את ביתו של הרצי הלוי - וסימן גם את בן גביר, באתר ynet, 26 בספטמבר 2025;
אדר גיציס, מבית הרמטכ"ל ועד בית השר: מסלול הריגול של חסיד סאטמר אמריקני - עבור איראן | בלעדי, באתר מאקו, 4 באוגוסט 2026 - ↑ רועי רובינשטיין, מאיר תורג'מן, נשלח לחסל את מפקדו: חייל מילואים נאשם בריגול לאיראן; עובד בים המלח נעצר, באתר ynet, 3 באוקטובר 2025
- ↑ מאיר תורג'מן, יואב זיתון, אישום יוגש נגד מילואימניק מחולון: פעל עבור איראן - והציע את שירותו גם בזמן המלחמה איתה, באתר ynet, 30 בספטמבר 2025
- ↑ יואב זיתון, מאיר תורג'מן, נשלח לאסוף מידע על בן גביר: צעיר מטבריה נאשם בריגול עבור איראן, באתר ynet, 2 בנובמבר 2025
- ↑ איתי בלומנטל איציק זוארץ אסף פוזיילוב, אישום נגד חייל מב"ש שריגל לטובת איראן: "עבירות חמורות", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 בנובמבר 2025
- ↑ איתן גליקמן, אישום: העביר לאיראנים תיעודים מבסיס רמת דוד בסיוע בת זוגו המילואימניקית, באתר ynet, 16 בנובמבר 2025
- ↑ נעצר חשוד שהעביר תמונות ומיקומים של אתרים רגישים לגורמי מודיעין איראניים, באתר משטרת ישראל, 16 בנובמבר 2025
- ↑ יואב זיתון, לירן תמרי, גבר מאשקלון נעצר בחשד שקיים קשר עם גורמים איראניים בתמורה לאלפי דולרים, באתר ynet, 4 בדצמבר 2025
- ↑ הדס גרינברג, הנאשם בריגול שתיעד את ביתו של בנט עבד במשרד הרמטכ"ל בקריה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 בדצמבר 2025
- ↑ חיים גולדיטש ורד פלמן, שני אחים מאזור ירושלים הואשמו בריגול למען איראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 בפברואר 2026
- ↑ כרמלה מנשה ורד פלמן, חייל מילואים בכיפת ברזל מואשם בסיוע והעברת מידע לאיראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 במרץ 2026
- ↑ אישום: צעיר מירושלים ריגל עבור איראן ותיעד אתרים ברחבי הארץ, באתר ynet, 10 באפריל 2026
- ↑ יאיר קרש, אזרח ישראלי תושב קלנסווה, מקדאד מודר חוסני נאטור, נעצר בחשד ליצירת קשר עם גורם מודיעין זר בתיווך ערוץ אלג'זירה, באתר רגע NEWS, 2026-04-03
- ↑ אלינור שירקני-קופמן, לילך שובל, אסף מידע וצילם: תושב ירושלים מואשם בריגול לטובת איראן, באתר ישראל היום, 6 באפריל 2026
- ↑ עדי חשמונאי, ארבעה חיילים בשירות סדיר עצורים במתקני שב"כ בחשד שריגלו בשביל איראן, באתר הארץ, 7 באפריל 2026
- ↑ מאיר תורג'מן, צעיר מחיפה יואשם: הונחה מאיראן לייצר חומר נפץ כדי לפגוע ברה"מ לשעבר בנט, באתר ynet, 9 באפריל 2026
- ↑ איתן גליקמן, אישום: תושב חיפה ו-3 נוספים ביצעו משימות עבור איראן, בהן ניסיון פגיעה בבנט, באתר ynet, 13 באפריל 2026
- ↑ לילך שובל, מישל מכול, צילום בתי הזיקוק בחיפה ואתרים ביטחוניים: תושבת נצרת חשודה בריגול לאיראן, באתר ישראל היום, 15 באפריל 2026
- ↑ מאיר תורג'מן, אלישע בן קימון, התבקש להגיע לאימונים באיראן - וזייף כרטיס טיסה: 2 צעירים נעצרו בחשד לריגול, באתר ynet, 20 באפריל 2026
- ↑ בוגד במושבה: שגיא חייק בן 19 "בן טובים" מנס ציונה נאשם בריגול עבור איראן !, באתר nessziona.net
- ↑ מאיה כהן, אישום נגד שני תושבי המרכז: "הכינו מסמך מזויף על התקיפות באיראן", באתר ynet, 20 באפריל 2026
- ↑ אלישע בן קימון, מאיר תורג'מן, "איזו משכורת תספק אותך?": כך פעלו חיילי צה"ל למען איראן במשך כשנה, באתר ynet, 23 באפריל 2026
- ↑ ישראל מושקוביץ, 3 חיילים ואזרח מואשמים בריגול עבור איראן בעת היותם קטינים, באתר ynet, 8 במאי 2026
- ↑ ישראל מושקוביץ, חיילים הואשמו בריגול לאיראן לפני הגיוס לצה"ל: "הציע לשלוח תמונות של F-16", באתר ynet, 8 במאי 2026
- ↑ מאיה כהן, איתן גליקמן, "צילם טיל שעבר מעל ראשו ושלח תמונה": תושב בת ים הואשם בריגול למען איראן, באתר ynet, 9 ביוני 2026
- ↑ גל גנות, אזרח זר מטג'יקיסטן נעצר בישראל, ויואשם בריגול למען איראן - בזמן המלחמה, באתר ynet, 2 ביולי 2026
- ↑ מאיה כהן, אישום: ישראלי ששירת במילואים ובסדיר ביחידה מסווגת ריגל עבור איראן, באתר ynet, 29 ביולי 2026
- ↑ ישראל מושקוביץ, אלישע בן קימון, אישום: נהג אמבולנס העביר לאיראן מידע על היערכות בתי חולים - ותיעד את הרצוג, באתר ynet, 30 ביולי 2026
- ↑ ישראל מושקוביץ, איתן גליקמן, אישום: נהג אמבולנס אסף מידע על בתי חולים - ושלח לאיראן, באתר ynet, 30 ביולי 2026
- ↑ יהושע בריינר, נהג אמבולנס מבענה שבגליל נאשם בהעברת מידע על בתי חולים לגורמי מודיעין מאיראן, באתר הארץ, 30 ביולי 2026
- ↑ מאיה כהן, בני זוג מאשקלון מואשמים בריגול לאיראן: אלו האתרים שהונחו לצלם, בין השאר באילת, באתר ynet, 6 באוגוסט 2026
- ↑ הודיה רן, ריסס גרפיטי, לבקשתם: בן 13 מתל אביב נעצר בחשד לביצוע משימות עבור איראן, באתר וואלה, 10 ביוני 2025
- ↑ רענן בן צור, אלה בני הזוג מרעננה החשודים בריגול בשליחות איראן, באתר ynet, 1 ביולי 2025
- ↑ לי עייש, התבקשו לצלם מתקנים רגישים: ארבעה לוחמים בסדיר נעצרו בחשד לריגול עבור איראן, i24NEWS, 6 באפריל 2026
- ↑ יאיר קראוס, עליית מדרגה נוספת: 4 חיילים בסדיר נעצרו בחשד לריגול למען איראן, באתר ynet, 6 באפריל 2026
- ↑ יהושע בריינר, המשטרה חוקרת כמה חשודים בייצור חומרי נפץ לבקשת גורמים איראניים, באתר הארץ, 6 באפריל 2026
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • הקו הצהוב (רצועת עזה) • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • הסיוע ההומניטרי | ||||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 (חמשת המוצבים) • זירת לבנון במבצע שאגת הארי (מבצע חושך נצחי • קרב בינת ג'בייל) • הסכם ישראל–לבנון 2026 • הקו הצהוב (לבנון) | ||||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • מבצע שאגת הארי • הסכם אסלאמאבאד • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||||
| פיגועים |
| ||||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||||
