גיז'רמו וילאס
 | |
| לידה |
17 באוגוסט 1952 (בן 73) מאר דל פלאטה, פרובינציית בואנוס איירס, ארגנטינה |
|---|---|
| מדינה |
 ארגנטינה |
| מקום מגורים |
בואנוס איירס  |
| גובה | 1.80 מטר |
| יד חובטת |
שמאליות |
| תקופת פעילות |
1969–1992 (כ־23 שנים) |
| מספר ילדים |
4 |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה הבין-לאומי של הטניס (1991) |
| סה"כ פרסים שצבר |
4,923,882 דולר אמריקאי |
| יחידים | |
| מאזן קריירה |
949–291 |
| דירוג שיא | 1 (1977) |
| זכיות בטורנירים | 68 (62 טורנירים רשומים ב ATP) |
| זוגות | |
| מאזן קריירה |
225–156 |
| דירוג שיא | 175 (3 בינואר 1983) |
| זכיות בטורנירים | 16 |
| שיאי גראנד סלאם | |
| זכיות זכיות : 4 | |
| אליפות אוסטרליה הפתוחה | זכייה (1978, 1979) |
| אליפות צרפת הפתוחה | זכייה (1977) |
| וימבלדון | רבע גמר (1975, 1976) |
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | זכייה (1977) |
  | |
גיז'רמו אפולינריו וילאס (בספרדית: Guillermo Apolinario Vilas; נולד ב-17 באוגוסט 1952 במאר דל פלאטה שבפרובינציית בואנוס איירס) הוא טניסאי עבר ארגנטינאי, שבשיאו דורג במקום הראשון בדירוג העולמי. וילאס הוא הטניסאי הארגנטינאי הראשון שזכה בטורניר מסוג גראנד סלאם.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וילאס החל בקריירה מקצוענית בשנת 1969, כאשר היה בן 17. וילאס התמחה בעיקר על מגרשי החימר, אבל שיחק היטב גם במגרשים קשים, דשא ושטיח.
זכה בארבעה תוארי גראנד סלאם: רולאן גרוס ובאליפות ארצות הברית הפתוחה ב-1977 (שניהם שוחקו על מגרש החימר) ופעמיים באליפות אוסטרליה הפתוחה ב-1978 וב-1979 (מגרש דשא).
בשנת 1974 הוא אף זכה באליפות סבב המאסטרס העולמי. והוא גם זכה ב־5 תוארי מאסטרס בין השנים (1975-80).
השנה המוצלחת בקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנה המוצלחת בקריירה הייתה ב-1977 כאשר זכה בשניים מתוך ארבעת טורנירי הגראנד סלאם ו-16 מתוך 31 טורנירי הסבב העולמי לגברים שבהם השתתף, אשר מדובר בשיא זכיות לשנה בסבב. בנוסף באותה שנה הוא ניצח ב-145 משחקים מול 15 הפסדים בלבד (בסבב העולמי 15–130, שיא ניצחונות לעונה).
וילאס נבחר שלוש פעמים לספורטאי השנה בארגנטינה (פרס "אולימפיית זהב"): ב-1974, ב-1975 וב-1977.
שיאים בסבב העולמי המקצועני
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הכי הרבה תארים בעונה אחת, 16 תארים (1977)
- מספר הניצחונות הגבוה ביותר בעונה אחת, 134 ניצחונות (1977)
- רצף הניצחונות הארוך בהיסטוריה, 46 ניצחונות (1977)
- הכי הרבה התארים על מגרשי החימר, 49 תארים
- מקום שמיני בכמות תוארי היחידים בקריירה, 62 תארים
- מקום רביעי במספר הניצחונות בקריירה, 928 ניצחונות
- מקום שני במספר הניצחונות ברצף על מגרשי חימר (שני לרפאל נדאל), 53 ניצחונות ברצף
- הוביל את נבחרת ארגנטינה לגמר הראשון שלהם בגביע דייוויס (הפסידו לנבחרת האמריקאית)
- שיאן ההופעות בנבחרת הארגנטינאית בגביע דייוויס עם 81 הופעות במאזן של 57 ניצחונות מול 24 הפסדים
הישגים בגראנד סלאם
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תוצאה | שנה | טורניר | יריב בגמר | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| גמר | 1975 | אליפות צרפת הפתוחה |  ביורן בורג |
2–6, 3–6, 4–6 |
| גמר | 1977 | אליפות אוסטרליה הפתוחה |  רוסקו טאנר |
3–6, 3–6, 3–6 |
| זכייה | 1977 | אליפות צרפת הפתוחה | בריאן גוטפריד |
6–0, 6–3, 6–0 |
| זכייה | 1977 | אליפות ארצות הברית | ג'ימי קונורס |
2–6, 6–3, 7–6(7–4), 6–0 |
| גמר | 1978 | אליפות צרפת הפתוחה | ביורן בורג |
1–6, 1–6, 3–6 |
| זכייה | 1978 | אליפות אוסטרליה הפתוחה |  ג'ון מרקס |
6–4, 6–4, 3–6, 6–3 |
| זכייה | 1979 | אליפות אוסטרליה הפתוחה | ג'ון סדרי |
7–6(7–4), 6–3, 6–2 |
| גמר | 1982 | אליפות צרפת הפתוחה | מאטס וילאנדר |
6–1, 6–7(6–8), 0–6, 4–6 |
פרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וילאס פרש מהסבב המקצועני בשנת 1989, אך המשיך לשחק בטורנירי צ'לנג'ר עד 1992. הוא נבחר להיכל התהילה של הטניס בשנת 1991.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיז'רמו וילאס, באתר ה-ATP
- גיז'רמו וילאס, באתר ה-ITF
- גיז'רמו וילאס, באתר גביע דייוויס
- גיז'רמו וילאס, באתר היכל התהילה של הטניס