גילברט סטיוארט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גילברט סטיוארט
Gilbert Stuart Selfportrait.jpg
לידה 3 בדצמבר 1755
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 ביולי 1828 (בגיל 72)
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Gilbert Charles Stuart עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מסצ'וסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות John Jones of Frankley, Mrs. Stephen Peabody, Lansdowne Portrait עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ג'יין סטיוארט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שרה גודרידג', דיוקן של גילברט סטיוארט, 1825

גילברט צ'ארלס סטיוארטאנגלית: Gilbert Charles Stuart;‏ 3 בדצמבר 17559 ביולי 1828) היה צייר אמריקני מרוד איילנד שנחשב לאחד הדיוקנאים המובילים באמריקה. עבודתו הידועה ביותר היא דיוקנו הבלתי גמור של ג'ורג' וושינגטון, שסטיוארט התחיל לעבוד עליה בשנת 1796. דמותו של ג'ורג' וושינגטון המופיע בציור שימשה כתחריט לשטר של דולר אחד בארצות הברית במשך יותר ממאה שנים ועל חותמות דואר שונות של המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילברט סטיוארט נולד ב־3 בדצמבר 1755 בסאונסטאון, כפר בצפון קינגסטאון במושבה של רוד איילנד.[2] הוא היה ילדו השלישי של גילברט סטיוארט, מהגר סקוטי שהועסק בתעשיית ייצור הנחושת, ואליזבת אנתוני סטיוארט, בת למשפחה בולטת בעלת אדמות ממידלטאון, רוד איילנד. אביו של סטיוארט היה הבעלים של מפעל טבק הראשון באמריקה, שנמצא במרתף בית האחוזה המשפחתי.[3]

סטיוארט עבר לניופורט, רוד איילנד בגיל שש, שם אביו חיפש עבודה בתחום המסחר. בניופורט החל לראשונה להפגין כישרון כצייר.[4] בשנת 1770 הכיר את האמן הסקוטי קוסמו אלכסנדר, שביקר במושבות וערך דיוקנאות של פטרונים מקומיים והפך למודל חיקוי לסטיוארט.[5] בהנחייתו של אלכסנדר, סטיוארט צייר את הדיוקן של ד"ר האנטר כשהיה בן 14, שתלוי עדיין באחוזת האנטר האוס בניופורט.

גילברט סטיוארט, המחליק על הקרח – דיוקן של וילאם גרנט, 1782

בשנת 1771 עבר סטיוארט עם אלכסנדר לסקוטלנד כדי לסיים את לימודיו. עם זאת, אלכסנדר נפטר באדינבורו שנה לאחר מכן. סטיוארט ניסה להתפרנס ולהמשיך בקריירת הציור שלו, אך ללא הועיל, ולכן חזר לניופורט בשנת 1773.

אנגליה ואירלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

עתידו של סטיוארט כצייר דיוקנאות היה בסכנה בעקבות המהפכה האמריקאית ושיבושי החיים. הוא נשאר נאמן לאנגליה, ויצא לשם בשנת 1775 בעקבות הדוגמה שקבע הצייר ג'ון סינגלטון קופלי.[6] סגנון הציור שלו בתקופה זו החל להתפתח מעבר לסגנון הקשה והליניארי יחסית שלמד מאלכסנדר. תחילה הוא לא הצליח אך הוא הפך לבן טיפוחיו של בנג'מין ווסט בשנת 1777 ולמד אצלו במשך שש השנים הבאות. היחסים היו טובים, וסטיוארט הציג לראשונה באקדמיה המלכותית באביב 1777.

בשנת 1782, סטיוארט זכה בהצלחה, בעיקר בעקבות ההוקרה על "הסקייטר" - דיוקן של ויליאם גרנט. הציור היה דיוקנו הראשון באורך מלא של סטיוארט, שאמר שהוא "הועלה לפתע לתהילה על ידי תמונה יחידה".[7]

בשלב מסוים ההמירו המחירים של תמונותיו על ידי האמנים האנגלים הנודעים ג'ושוע ריינולדס ותומאס גיינסבורו. עם זאת, למרות העבודות הרבות שלו, הוא הזניח את ניהול הכספים, והיה בסכנה תמידית להישלח לכלא של חייבים. בשנת 1787 הוא ברח לדבלין, אירלנד, שם צייר וצבר חובות נוספים.

ניו יורק ופילדלפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיוארט סיים את שהותו בת 18 השנים בבריטניה ובאירלנד בשנת 1793, והותיר אחריו ציורים רבים לא גמורים. הוא חזר לארצות הברית עם מטרה מסוימת: לצייר דיוקן של ג'ורג' ו שינגטון, להעתיק ולחרוט אותה ולספק למשפחתו פרנסה ממכירת התחריטים. הוא התיישב בעיר ניו יורק וחיפש אנשים מפורסמים לציור דיוקנאותיהם, שיכולים לחבר אותו עם וושינגטון.

גילברט סטיוארט, ג'ורג' וושינגטון עומד, 1796

בשנת 1794 הוא צייר את המדינאי ג'ון ג'יי, ממנו קיבל מכתב המלצה לוושינגטון. בשנת 1795 עבר סטיוארט לגרמנטאון, פילדלפיה, שם פתח סטודיו, ,[8] וושינגטון הגיע אליו מאוחר יותר באותה שנה.

סטיוארט צייר את וושינגטון בסדרת דיוקנאות אייקוניים, שכל אחד מהם הוביל לדרישה לעותקים והעסיק אותו מאוד במשך שנים. המפורסם ביותר מכונה The Atheneeum והוא מוצג על שטר של דולר אמריקאי. סטיוארט צייר כ 75 רפרודוקציות של ציור.[9]

עם זאת, הוא מעולם לא השלים את הגרסה המקורית; לאחר שסיים את פניו של וושינגטון, הוא שמר את הגרסה המקורית להכנת העותקים. הוא מכר כ־70 רפרודוקציות של הציור במחיר של 100 $ כל אחת, אך הדיוקן המקורי נותר לא גמור בזמן מותו בשנת 1828. הציור נרכש במשותף על ידי גלריית הפורטרטים הלאומית והמוזיאון לאמנויות יפות בבוסטון בשנת 1980, והוא בדרך כלל מוצג בגלריית הפורטרטים הלאומית.

ציור מפורסם נוסף של וושינגטון הוא דיוקן Lansdowne, דיוקן גדול עם גרסה אחת התלויה בחדר המזרחי של הבית הלבן. ציור זה ניצל במהלך השריפות בוושינגטון במלחמת 1812 בזכות המאמצים של הגברת הראשונה דולי מדיסון ופול ג'נינגס, אחד מעבדי הנשיא ג'יימס מדיסון.

ארבע גרסאות של הדיוקן מיוחסות לסטיוארט, והעתקים נוספים נצבעו על ידי אמנים אחרים להצגה במבני ממשל אמריקאיים. בשנת 1803, סטיוארט פתח אולפן בוושינגטון .

בוסטון, 1805–1828[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיוארט עבר לרחוב דבונשייר בבוסטון בשנת 1805, והמשיך לקבל שבחי הביקורת ולצבור בעיות כלכליות. אמנים אחרים חיפשו אותו לקבל הדרכה ועצות כמו ג'ון טרומבול, תומאס סולי, וושינגטון אלסטון וג'ון ונדרלין.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילברט סטיוארט, הדיוקן הלא גמור של וושינגטון, 1796

גילברט סטיוארט סבל ממחלת נפש כל חייו, והצליח להסתיר אותה.[10] הוא התחתן עם שרלוט קייטס בספטמבר 1786; היא הייתה צעירה ממנו ב-13 שנים. נולדו להם 12 ילדים, חמישה מהם נפטרו עד שנת 1815 ושניים אחרים נפטרו כשהיו צעירים. בתם ג'יין סטיוארט (1812-1888) הייתה גם ציירת. היא מכרה רבים מציוריו ואת העותקים המשוכפלים שלהם בסטודיו שלה בבוסטון ובניופורט, רוד איילנד. בשנת 2011 היא הוכנסה להיכל התהילה של מורשת רוד איילנד.[11]

בשנת 1824 לקה סטיוארט בשבץ מוחי שהותיר אותו משותק חלקית, אך הוא עדיין המשיך לצייר במשך שנתיים עד מותו בבוסטון ב־9 ביולי 1828, בגיל 72.

הוא נקבר באזור הקבורה הדרומי העתיק של בוסטון קומון.

סטיוארט הותיר את משפחתו בחובות עמוקים, ואשתו ובנותיו לא הצליחו לרכוש אתר קבורה. לפיכך, הוא נקבר בקבר לא מסומן שנרכש בזול מבנימין האוולנד, נגר מקומי. משפחתו התאוששה מצרותיה הכספיות עשר שנים לאחר מכן, והם תכננו להעביר את גופתו לבית העלמין המשפחתי בניופורט. עם זאת, הם לא הצליחו לזכור את המיקום המדויק של גופתו, והוא מעולם לא הועבר.

קיימת אנדרטה לזכר סטיוארט, אשתו וילדיהם בשטח הקבר המשותף בניופורט.

המוזיאון בבוסטון ערך תערוכה מיצירותיו של סטיוארט באוגוסט 1828 במאמץ להעניק סיוע כספי למשפחתו. יותר מ -250 דיוקנאות הושאלו לתערוכה שזכתה לשבחים רבים. זה גם סימן את התצוגה הציבורית הראשונה של דיוקן ראשו של Athenæum הבלתי גמור משנת 1796 של וושינגטון.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקריירה שלו, גילברט סטיוארט צייר יותר מאלף דמויות פוליטיות וחברתיות אמריקאיות. הוא זכה לשבחים על חיוניותם וטבעיותם של דיוקנאותיו, ונתיניו מצאו את חברתו נעימה. סטיוארט היה ידוע כמי שעבד ללא רישומים, החל לעבוד ממש על הבד, תהליך מאוד חריג לתקופתו.

ג'ון אנרי אייזק בראואר כתב ביוגרפיה של סטיוארט בסביבות 1825.

בשנת 1940 הוציא משרד הדואר האמריקני סדרת בולים שנקראה "סדרת האמריקנים המפורסמים", המנציחה אמנים, סופרים, ממציאים, מדענים, משוררים, אנשי חינוך ומוזיקאים. גילברט סטיוארט הוא הראשון בקטגוריית האמנים, יחד עם ג'יימס מקניל ויסלר, אוגוסטוס סן-גאודנס, דניאל צ'סטר פרנץ' ופרדריק רמינגטון.

גילברט סטיוארט, הצייר ג'ון טרומבול, 1818

בעיר הולדתו של סטיוארט, סונדרסטאון, רוד איילנד, ביתו הפך למוזיאון של יצירותיו הפתוח לקהל. המוזיאון מורכב מהבית המקורי בו נולד, עם עותקים מציוריו שתלויים ברחבי הבית. המוזיאון נפתח בשנת 1930.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גילברט סטיוארט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Gilbert Stuart (1775–1828)", www.worcesterart.org
  2. ^ Gilbert Stuart Birthplace & Museum | North Kingstown, Rhode Island, Gilbert Stuart Birthplace & Museum | North Kingstown, Rhode Island (באנגלית)
  3. ^ Gilbert Stuart, www.nndb.com
  4. ^ Gilbert Stuart Birthplace (ארכיון)
  5. ^ Newport Notables, web.archive.org, ‏2011-04-27
  6. ^ National Gallery of Art
  7. ^ The Skater (Portrait of William Grant
  8. ^ Gilbert Stuart - Washington, www.americanrevolution.org
  9. ^ George Washington Portrait by Gilbert Stuart, George Washington's Mount Vernon (באנגלית)
  10. ^ Dorinda Evans, Gilbert Stuart and the Impact of Manic Depression, Ashgate Publishing, Ltd., 2013-01-01, ISBN 978-1-4094-4164-9. (באנגלית)
  11. ^ Rhode Island Heritage Hall of Fame: Jane Stuart, Inducted 2011, www.riheritagehalloffame.org