גילי דנון

גילי דנון
	דנון ב-2013
לידה	24 בדצמבר 1975 (בן 48); חולון
מדינה	ישראל
עיסוק	במאי, תסריטאי, משורר ואמן וידאו ארט
	פרופיל ב-IMDb

גילי אלכסנדר דנון (חותם בשם גילי א. דנון; נולד ב-24 בדצמבר 1975) הוא במאי קולנוע, תסריטאי, משורר, עורך, צלם ואמן וידאו ארט ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילי א. דנון נולד וגדל בחולון ובתל אביב. אביו, שי דנון, היה שחקן ובעל גלריה לאמנות, ואמו דליה דנון היא אוצרת אמנות. בתיכון למד בבית הספר לאמנויות "תלמה ילין" במגמת תיאטרון (1993-1989). בצה"ל שירת בחטיבת הנח"ל. הוא בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב והתמחה בבימוי והפקה (2002-1998).

דנון הוא אמן רב-תחומי (קולנוע, שירה ואמנות וידאו),המשמש גם כצלם ועורך של סרטים וסדרות תיעודיות ועלילתיות.

אודות יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כאשר היית איתי (2021) - סרט עלילתי קצר שדנון כתב, ערך וביים במשותף עם אפרת שלום דנון. הסרט בכיכובם של לבנה פינקלשטיין ושלמה וישינסקי עוסק בפרידה לא צפויה, והופק על ידי איתי תמיר ועמי ליבנה ובתמיכת קרן מקור לקולנוע וטלוויזיה. הסרט הוקרן בפסטיבלי קולנוע ברחבי הארץ והעולם
"חיים רגילים" (2019) - סרט תיעודי שדנון ביים במשותף עם אפרת שלום דנון, צילם וערך אותו. הסרט, קופרודוקציה ישראלית גרמנית, עוקב אחר סיפורן של הלן ופדומו, שתי מבקשות מקלט בתל אביב ובברלין. את הסרט הפיקו בני הזוג דנון בשיתוף אסנת טרבלסי (ובתמיכת קרן מקור וקרן סקסוניה לתרבות), והוא הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2019. הסרט השתתף בעשרות פסטיבלים ברחבי העולם, וזכה בפרסים בארצות הברית ובקנדה.
"גבולות" (2017)- סרט שירה קצר, בעקבות שירה של היוצרת והחוקרת מרלין וניג. דנון ביים את הסרט במשותף עם אפרת שלום דנון, צילם וערך אותו. הסרט השתתף בפסטיבל אפוס 8
2016 - השתתף בפסטיבל אפוס 7 עם הווידאו שיר "שם"
2016 - ערך את הסרט דינג', בבימויו של ארתור אברמוב, ובהפקת אסנת טרבלסי והערוץ הראשון. הסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה 2016.
"בקרוב העולם יהיה שלך", דיוקן עצמי (2014) - עבודת וידאו במסגרת התערוכה "מרחב מחיה" שאצרו ורדה גנוסר ודליה דנון, בבית האמנים בתל אביב.
"בעקבות ד"ר רוברט לוי" (2013) – מיצב וידאו אודות הווטרינר שקרא לחיי נצח והקים את עמותת "עכשיו אין סוף"; הסרט הוצג בגלריה טובה אוסמן בתל אביב ובתערוכה הקבוצתית "המשותף מיצב" בסדנאות לאמנות ביבנה.^[1]
"קריוקי עם פרנק סינטרה" (2013) – שיחק בתפקיד הראשי בסרט העצמאי באורך מלא בבימויו של צביקה פינקוס.
"3 וידאושיר" (2012) – טרילוגיית סרטוני וידאו שיר שיצר לשיריו. "שם" (2 דק'), "האיש מטנזניה" (3 דק') ו"אדם בא אדם" (2 דק').
"האיש מטנזניה" (2012, הוצאת גוונים) – ספר שיריו של דנון. שיריו התפרסמו עד כה בכתבי עת שונים, בהם "עיתון 77", "מאסף ירושלים" ו"מסעי", והוצגו בתערוכות שונות.
"לאן נושבות רוחות הסתיו" (2012) – תערוכה קבוצתית שאצר דנון בבית האמנים בתל אביב, ובה הוצג מיצב וידאו שיצר "לאן נושבות רוחות הסתיו". בתערוכה השתתפו האמנים: אורן אליאב, דבורה מורג, הילה עמרם, טלי אמיתי טביב, יאן טיכי, יוסף קריספל, מרסל ינקו, רובי שילינג, שוקה גלוטמן וחדווה שפרעם.
"החולמות" (2011) – דנון הוא בין יוצריו של הסרט התיעודי "החולמות" (כתב וערך), בהפקת ערוץ 8 וקרן גשר לקולנוע רב תרבותי, אותו ביימה בת זוגו, אפרת שלום-דנון. הסרט זכה בפרסים והשתתף בפסטיבלים רבים בישראל ובעולם.
"יום השנה" (2010) – ב-2005 הלך לעולמו אחיו הבכור של דנון, דני, בגיל 34, וב-2006 הלך לעולמו אביו. בעקבות כך דנון כתב וביים ב-2010 את הסרט (אורכו 25 דקות). הסרט עוסק באישה שביום השנה למותו של בעלה, הוא מגיח מפתח הביוב בחדר השינה ומזמין אותה להצטרף אליו לעולם הבא. בסרט שיחקו אבי פניני, טרייסי אברמוביץ' ושמעון סיאני. הסרט הוקרן בפסטיבל אייקון 2011, באוזן השלישית תל אביב ובסינמטקים ברחבי הארץ, ושודר בערוץ הראשון.
"ביער, ביער" (2009) – סרט קצר שביים דנון במסגרת התחרות "פרויקט סרטים של 48 שעות".
"קופסת התכשיטים של לי הו" (2006) – מחזה שכתב דנון וזכה בציון לשבח בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא. המחזה מתרחש בקוריאה במאה ה-17. ביים אותו אייל נחמיאס ושיחקו בו רועי אסף, שמחה ברבירו ומיכל ורשאי.
"מפולת שלגים" (2002) – סרט הגמר שביים דנון במסגרת לימודיו בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. הסרט הוקרן בפסטיבל סרטי סטודנטים שהתקיים בבלגרד ב-2002 כאחד מ-160 סרטים שהוקרנו בו.^[2]