משפחת גינדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גינדי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משפחת גינְדי היא משפחה יישראלית שמוצאה בעיר חאלב שבסוריה, בני המשפחה עלו לארץ ישראל ממקסיקו ומניו יורק. המשפחה מוחזקת ככהנים ומיוחסת לעזרא הסופר. רבים מבני המשפחה פעילים בתחום הנדל"ן למסחר ולמגורים בישראל ובאירופה ופועלים באמצעות חברות אחדות, שכל אחת מהן בבעלות חלק אחר של בני המשפחה.

ערך זה מתייחס בעיקר לחלק הענף משפחתי המתחיל באברהם, משה ויגאל גינדי. לאורך שנות פעילותה בנתה המשפחה אלפי יחידות דיור, בנייני משרדים, קניונים ומרכזי מסחר. בעשור הראשון של המאה ה-21 הרחיבה המשפחה את פעילותה והשקעותיה גם לאירופה. המשפחה בנתה בשנים האחרונות פרויקטים רבים בישראל, בין השאר ברמלה, ברמת אביב, בגבעת שמואל, בנתניה, בראשון לציון, ובחולון.

הדור הראשון של חברת "גינדי" החל כחברה משותפת לשלושת האחים אברהם, משה ויגאל גינדי, שהתפצלה לשתי חברות: חברת אברהם גינדי בע"מ, בבעלות אברהם גינדי, וחברת מ. י. גינדי הנדסה ופיתוח בע"מ, בבעלות משה ויגאל גינדי.

חברות הדור השני שהוקמו בהדרגה במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 הן: גינדי החזקות, גינדי השקעות וחברת חן ואיתי גינדי[1]. לאחר מכן גם נוצרה גם י גינדי

אברהם גינדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אברהם גינדי

אברהם גינדי פעל תחילה כמתווך בשוק הנדל"ן, ובתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 הקים חברת בנייה, שאליה הצטרפו בהמשך אחיו משה ויגאל. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 פרשו משה ויגאל מהשותפות עם אברהם, והקימו חברה משלהם.

חברת אברהם גינדי בע"מ הייתה מחברות הבנייה הגדולות שפעלו בישראל, וניירות הערך שלה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב. באמצע שנות ה-80 הסתבכו עסקיו של אברהם גינדי, וב-1 בדצמבר 1985 נעצר בחשד לפלילים.‏[2] הסתבכות זו הובילה להתאבדותו של אברהם גינדי, בהצתה עצמית ב-5 ביוני 1986[3] ולפירוק החברה. במשך השנים צבר עוצמה כלכלית בישראל ופיתח מוסדות יוקרתיים בתעשיית הבנייה הישראלית.

משה ויגאל גינדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגף הראשון של קניון הזהב

האחים משה ויגאל גינדי פעילים בתחום הנדל"ן בישראל מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. בתחילת שנות ה-80 הקימו את חברת מ. י. גינדי הנדסה ופיתוח בע"מ. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 שהו משה ויגאל גינדי בחו"ל במשך כשנה וחצי, לאחר שעלו נגדם חשדות לפעילות עסקית לא חוקית. לאחר שהתברר שאין כוונה להעמידם לדין, חזרו לישראל. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הקימו את "קניון הזהב" בראשון לציון, בהשקעה של 45 מיליון דולר, והקניון זכה להצלחה רבה. בשנת 2008 מכרו 75% מהבעלות, ונותרו עם 25% מהבעלות. "קניון אמריקן סיטי" שהקימו באזור התעשייה של רחובות, נכשל. הם שותפים עם "גינדי השקעות" בבנייה למגורים במזרח אירופה ועם "גינדי השקעות" ורבוע כחול נדל"ן במיזם "גינדי תל אביב" המוקם במתחם השוק הסיטונאי בתל אביב.‏[4] לאחים גם פרויקט גדול של בנייה למגורים בבודפשט.

גינדי השקעות בע"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גינדי השקעות

חברת גינדי השקעות הוקמה בשנת 2003 על ידי מנור גינדי, אורי לוי ואייל פרידמן, שהם בהתאמה בנו וחתניו של משה גינדי. מפתחת ומחזיקה נדל"ן למגורים ולמסחר בארץ ובעולם.

גינדי החזקות בע"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גינדי החזקות

חברת גינדי החזקות עוסקת ביזום, תכנון, פיתוח ובהקמה של בנייני מגורים ושכונות בעיקר במרכז הארץ. החברה הוקמה בשנת 2000 ובמרוצת השנים פיתחה, יזמה ובנתה מגוון רב של פרויקטים.

החברה היא בבעלותם ותחת ניהולם של עו"ד ליטל גינדי-מטלון, רו"ח אבי גינדי, עו"ד גיא גינדי, רו"ח רועי גינדי ורו"ח מנחם גינדי, כולם ילדיו של יגאל גינדי.

חן ואיתי גינדי בע"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבעלות בניו של אברהם גינדי. החברה בונה את פרויקט Y בראשון לציון‏[5] ומשווקת פרויקט בגני תקווה ובהוד השרון.‏[6]

משפחת גינדי - ענפים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם ואסתר גינדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם ורינה
 
 
עזרא וכוכבה
 
 
יעקב ורותי
 
 
משה וטובה
 
 
 
 
יגאל ואלומה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חן
 
איתי
 
מנור
 
סתווית ואורי לוי
 
טל ואייל פרידמן
 
כפיר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ליטל ועמי מטלון
 
אבי ושירי
 
גיא ויהודית
 
רועי ולירון
 
מנחם והדר


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]