גינתר שוונטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גינתר שוונטס
Günther Schwantes
אין תמונה חופשית
לידה 15 באוקטובר 1881
קולברג, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
פטירה 11 באוגוסט 1942 (בגיל 60)
גלזן, גרמניה הנאצית גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר  רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 18991942
דרגה גנרל-לוטננט (ורמאכט) גנרל לוטננט (ורמאכט)
תפקידים צבאיים
מפקד הדיוויזיה ה-19
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גנרל גינתר שוונטסגרמנית: Günther Schwantes;‏ 15 באוקטובר 1881 - 11 באוגוסט 1942), היה מפקד בורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוונטס נולד ב-15 באוקטובר 1881 בקולברג, ובשנת 1899 הוא התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-5 (שלזיה התחתית ה-1 - אויגן אנטון תיאופיל פון פודביאלסקי), עמו לחם במהלך מלחמת העולם הראשונה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא הועלה לדרגת האופטמן ומונה לקצין במטה הקורפוס ה-6. ב-14 במאי 1916 הוא הועבר למפקדת דיוויזיית התחלופה ה-4, וב-29 באוגוסט 1916 הוא הועבר למטה הארמייה החמישית. ב-26 בנובמבר 1916 הוא הועבר למטה הדיוויזיה ה-39, שם נשאר עד סוף המלחמה. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של מסדר בית הוהנצולרן עם חרבות, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף שוונטס לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-5 במרץ 1922 הוא הועלה לדרגת מיור, וב-12 בפברואר 1924 הוא התחתן עם אדית פון אייקה ופולוויץ. ב-1 בפברואר 1928 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, וב-1 בפברואר 1930 הוא מונה למפקד רגימנט הפרשים ה-11 (שלזיה העילית). ב-1 בינואר 1931 הוא הועלה לדרגת אוברסט, וב-1 באוקטובר 1933 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-1 במרץ 1938 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-19, וב-1 ביוני 1938 הוא הועלה לדרגת גנרל לוטננט.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ המלחמה פיקד שוונטס על הדיוויזיה ה-19, ולחם עמה במהלך המערכה בפולין, כחלק מהקורפוס ה-11, במסגרת הארמייה העשירית. בסוף 1939 הוא עבר עם הדיוויזיה שלו לזירה המערבית, ובינואר 1940 הוא עבר אירוע מוחי, ובעקבות מסר את הפיקוד על הדיוויזיה לאוטו פון קנובלסדורף. ב-1 בספטמבר 1941 הוא פרש מהוורמאכט, וב-11 באוגוסט 1942 הוא מת בביתו בגלזן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]