גלאוקופן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גלאוקופן
Glaucophane bleu de Groix.jpg
תכונות המינרל
הרכב כימי Na2Mg3Al2Si8O22(OH)2
מערך קריסטלוגרפי מונוקליני
צורת הגביש בדרך כלל מקבץ חסר צורה גרגרי אבל גם גבישים פריזמתיים עמודיים עד מחטיים, לרוב סיביים.
צבע אפור עד כחול אזוביון, שחור כחלחל
ברק זגוגי עד ברק הפנינה
שקיפות שקוף למחצה
פצילות טובה בשני כוונים בזוויות של 56 ו-124 מעלות
שבירה דמוית קונכייה, המינרל פריך
קשיות 6-5 בסולם מוס
משקל סגולי 3.2-3
שרטוט אפור בהיר עד כחול
מידע נוסף תופעת גבישים תאומים קיימת. אופטית המינרל דו-צירי והוא ניחן בפליאוכרואיזם.
מינרלים נלווים כלוריט, אפידוט, אקטינוליט, ארגוניט, טיטניט, רוטיל, לוסוניט, ג'יידיט, וקוורץ

גלָאוּקוּפַן הוא מינרל, חבר בקבוצת האמפיבול - קבוצה של אינוסיליקטים (סיליקטים במבנה דמוי שרשרות) מאפיים שהם מינרלים בוני הסלעים חשובים. נוסחת המבנה הכימי של הגלאוקופן היא: Na2,Mg3Al2Si8O22(OH)2. הגלאוקופן בנוי משרשרת כפולה שבה שתי שורות של ארבעונים של סיליקט (SiO4) מתחברות אל שתי שורות אחרות דרך קטיונים של אלומיניום, מגנזיום או נתרן.

הגלאוקופן מתגבש במערך קריסטלוגרפי מונוקליני ובדרך כלל מופיע בתצורה של גבישים פריזמתיים סיביים. משקלו הסגולי 3 עד 3.2 וקשיותו 5.0 עד 6 בסולם מוס. למינרל פצילות טובה בשני כיוונים בצורת יהלום. המינרל הוא בדרך כלל שקוף למחצה וצבעו כחול. הצבע הכחול הוא מאפיין בולט של סוג מינרלים זה. הגלאוקופן, יחד עם המינרל מאותה משפחה הריבקיט, הם מינרלי האמפיבול הנפוצים היחידים שהם בדרך כלל כחולים.

הגלאוקופן משתתף בשתי שורות איזומורפיות (מצב בו אטום אחד או יותר במבנה המינרל יכולים להיות מוחלפים על ידי אטומים אחרים מבלי שיחול שינוי במבנה המינרל):

  • הראשונה בה מוחלף אטום מגנזיום בנוסחת הגלאוקופן Na2Mg3Al2Si8O22(OH)2 באטום ברזל בערכיות 2 על מנת ליצור את המינרל העשיר בברזל פרוגלאוקופן (Ferroglaucophane) ‏Na2Fe2+3Al2Si8O22(OH)2. הפרוגלאוקופן דומה בתכונותיו לגלאוקופן, אם כי צפיפותו גבוהה יותר, צבעו כהה יותר וברק הפנינה שלו עמום יותר.
  • השורה השנייה איננה מושלמת משום שיש פערים בין האחוזים של היסודות במינרלים. שורה זו היא בין הגלאוקופן לריבקיט שנוסחתו הכימית Na2Fe2+3Fe3+2Si8O22(OH)2. הגלאוקופן הוא הקצה העשיר באלומיניום ובמגנזיום של השורה האיזומורפית, בעוד שהריבקיט הוא הקצה העשיר בברזל בערכיות 3. באמצע השורה בין שני המינרלים מצוי המינרל הנדיר קרוסיט שנוסחתו Na2(Fe2+,Mg)3(Fe3+,Al)2Si8O22(OH)2. למעשה זוהי שורה איזומורפית המשלבת שתי שורות. האחת, שהוזכרה לעיל בין הגלאוקופן לפרוגלאוקופן, המקביל לריבקיט, אלא שבריבקיט יש ברזל במקום אלומיניום. והשנייה בין הריבקיט למגנזיוריבקיט Na2(Fe2+,Mg)3Fe3+2Si8O22(OH)2 המקביל לגלאוקופן.

לכל המינרלים שצוינו לעיל יש מבנה זהה ותכונות זהות, אבל עם הגידול בכמות הברזל צבע המינרל נעשה כהה יותר, השרטוט הופך כחול יותר, המשקל הסגולי עולה והברק מתגבר.

מבחינת תכונותיו האופטיות הגלאוקופן הוא דו-צירי, והוא ניחן בפלאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) בולט. הוא נראה צהוב עד חסר צבע מזווית אחת, סגול עד כחול אזוביון מזווית שנייה וכחול מזווית שלישית.

הגלאוקופן נתגלה לראשונה בשנת 1845 באי היווני סירוס שבקבוצת האיים הקיקלאדיים. מקור שמו הוא צבעו הכחול האופייני, ביוונית "גלאוקוס" – צבע ירוק כחול ו"פאנוס" – נראה, כלומר "נראה כחול".

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלאוקופן נוצר בסלעים מותמרים שהיו עשירים במיוחד בנתרן, או שעברו התמרה בלחץ גבוה וחום נמוך כפי שמתרחש לאורך אזורי הפחתה. בהתמרה עבר החומר לחץ חזק במיוחד וחום בינוני בזמן ששקע מטה כלפי מעטפת כדור הארץ. הגלאוקופן הוא שנותן לפאצייס צפחות כחולות את שמו. גלאוקופן נתגלה גם באקלוגיט שעבר התמרה נסוגה (התמרה שבמהלכה הטמפרטורה והלחץ יורדים).

קיים גם אמפיבול נדיר המכונה הולמקוויסטיט שנוסחת המבנה הכימי שלו היא Li2Mg3Al2Si8O22(OH)2, המצוי אך ורק בסלעים יבשתיים עשירים בליתיום. במשך שנים רבות נהגו לטעות ולזהות את ההולמקוויסטיט כגלאוקופן, שכן השניים נראים זהים בבדיקה של פרוסות סלע תחת מיקרוסקופ פטרוגרפי שבו האור מקוטב.

ניתן למצוא גלאוקופן באי היווני סירוס שבקבוצת האיים הקיקלאדיים - המקום בו נתגלה המינרל לראשונה, ובכמה שלשלות הרים: ברכס החוף של קליפורניה ובקבוצת איי קודיאק באלסקה שבארצות הברית, בנפת ביאלה שבמחוז פיימונטה באיטליה, באנגלסי שבוויילס ובכמה מקומות ביפן.[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלאוקופן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.

|