גלאם מטאל
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
להקת קיקס בהופעה ב-1983 ,אחת מהלהקות הבולטות בז'אנר | |
מקורות סגנוניים | הבי מטאל, פופ רוק, הארד רוק, בלוז רוק, גלאם רוק ורוק אנד רול. |
---|---|
מקורות תרבותיים | שנות ה-80 המוקדמות, ארצות הברית והממלכה המאוחדת |
מוצא | ארצות הברית, הממלכה המאוחדת |
כלים | גיטרה חשמלית (לעיתים קרובות שתיים), גיטרה בס, זמרה, תופים, כלי מקלדת |
פופולריות מיינסטרים | מרבית בין 1983 ל-1991. תחייה מתונה מאז שנת 2000. |
סצינות אזוריות | |
לוס אנג'לס, ניו יורק, הממלכה המאוחדת, קנדה, שוודיה, פינלנד | |
גלאם מטאל (באנגלית: Glam metal; תרגום חופשי: מתכת זוהרת) הוא תת-ז'אנר של סגנון ההבי מטאל אשר פרח בשנות ה-70 המאוחרות ובשנות ה-80 המוקדמות של המאה ה-20 בארצות הברית, בייחוד בשדרות סנסט בלוס אנג'לס. הז'אנר הגיע לפסגת הפופולריות שלו במהלך שנות השמונים עם להקות כמו מוטלי קרו, בון ג'ובי ו-Guns N' Roses. סגנון זה הפך למוזיקת רוק פופולרית במהלך השמונים ותחילת שנות התשעים.
הז'אנר שילב את המראה המצועצע של להקות הגלאם רוק משנות ה-70, (כדוגמת דייוויד בואי והניו יורק דולס) יחד עם נגינה בסגנון הבי מטאל והארד רוק (בהשפעת להקות כמו ואן היילן, אליס קופר, קיס ואירוסמית).
הליריקה בגלאם מטאל מדברת על נושאים כמו אהבה, סקס, סמים, רוקנ'רול ואלכוהול. המוזיקה מאופיינת בשימוש גיטרות מלודיות, שירה נקייה וגבוהה, פזמונים קליטים ולעיתים גם קלידים (פחות נפוצים בהבי מטאל מסורתי).
עד שנות התשעים המוקדמות המוקדמות נהנה סגנון ה-"Hair metal" מדומיננטיות במצעדי הפזמונים העולמיים, אולם בשנים 1991–1993 חלה ירידה דרסטית בפופולריות שלו עקב התפתחות מוזיקת הגראנג' עם להקות כדוגמת נירוונה. עם זאת, מאז תחילת שנות ה-2000 מתרחשת תחייה של הז'אנר, שבאה לידי ביטוי בעיקר בשוודיה.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוזיקלית, שירי גלאם מטאל הם שירי הארד רוק והבי מטאל, בתוספת פזמונים קליטים בהשפעת מוזיקת פופ. מרכיב מרכזי בשירים יהיה סולו גיטרה. מהז'אנר יצאו גיטריסטים מהמוערכים בהיסטוריה, דוגמת סלאש, אדי ואן היילן, סטיב ואי, ג'ורג' לינץ', מייקל אנג'לו באטיו, דיימבאג דארל, ויויאן קמפבל, רנדי רודס וריצ'י סמבורה. חיצונית, הז'אנר אימץ את המראה של להקות הגלאם רוק הבריטיות משנות ה-70, שכולל שיער מנופח, לבוש צעקני וראוותני, ולעיתים גם איפור.
ההיבטים הוויזואלים של הז'אנר משכו מפיקי טלוויזיה, ובייחוד את ערוץ MTV שהקמתו התרחשה במקביל להתפתחות הז'אנר.
בנוסף, רבות מלהקות הגלאם מטאל (בייחוד מוטלי קרו וGuns N' Roses) נודעו לשמצה בשל אורח החיים המסוכן והדקדנטי שלהן שכלל שימוש מופרז בסמים ובאלכוהול וכן קיום מסיבות פרועות.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעיתים השם Pop metal משמש כשם-נרדף לגלאם מטאל, אך לעיתים הכוונה היא לתנועה קשורה אך נפרדת. יש המבדילים בין גלאם מטאל, שמאפייניו הם איפור ולבוש צעקני (כדוגמת טוויסטד סיסטר ומוטלי קרו) לבין פופ מטאל שמשמש כשם כולל לכל מוזיקת ההארד רוק וההבי מטאל שהושפעה מפופ בשנות ה-80 (כדוגמת יורופ, בון ג'ובי ודף לפרד).
שם נוסף אשר מקובל לסגנון זה הוא Hair metal (או בתרגום חופשי לעברית "מטאל שיער"), מונח אשר הפך פופולרי במהלך שנות התשעים ונובע מהאופנה שהייתה מקובלת בקרב הלהקות שניגנו בסגנון זה לגדל שיער ארוך ומנופח. בתקופת שיא הפופולריות של סגנון זה, הסגנון היה מוכר בעיקר כ"הבי מטאל" או פשוט "מטאל".
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן לעקוב אחרי מקורות הז'אנר עד להקות כמו אירוסמית', בוסטון, צ'יפ טריק, והניו יורק דולס. הלהקה הפינית האנוי רוקס מזוהה כחלוצת המראה החיצוני של הז'אנר, אולם הלהקה שהשפיעה הכי הרבה על עליית הז'אנר הייתה קיס. המוזיקה של להקת קיס הייתה קליטה ופשוטה, והמראה התיאטרלי שלהם היה חלק מרכזי בפרסומם.
להקה אחרת שהיוותה השפעה עצומה על הז'אנר היא להקת ואן היילן. הלהקה צמחה מתוך הסצנה המוזיקלית של שדרת סנסט בלוס אנג'לס ב-1978, והסאונד שלה התבסס על כישורי הנגינה של הגיטריסט אדי ואן היילן שפיתח שיטת נגינה מלודית ומהירה שכללה טאפינג ושימוש נרחב בידית הטרמולו. הסאונד הזה, וההתנהגות של הסולן דייוויד לי רות על הבמה היו השפעה גדולה על הסגנון, אולם הלהקה עצמה מעולם לא אימצה לגמרי את מראה הגלאם.
בהמשך, להקת דף לפרד הבריטית, שבמקור שויכה לגל החדש של הרוק הכבד הבריטי, הוציאה ב-1981 את אלבומה השני "High 'N' Dry", שערבב בין ז'אנר הגלאם רוק לבין ז'אנר ההבי מטאל ותרם להגדרת הצליל של מוזיקת ההארד רוק למשך כל העשור הבא. האלבום מכר 10 מיליון עותקים, הגיע למקום השני במצעד 200 האלבומים של בילבורד, ו3 סינגלים מתוך האלבום הגיעו לטופ 40 בבילבורד הוט 100 בעזרת MTV.
הגל הראשון (1981–1984)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות ה-80 להקות רבות בארצות הברית התחילו לנוע לקראת הסאונד שייקרא בהמשך גלאם מטאל, לדוגמת להקת Kix ולהקת Night Ranger, שב-1983 אחד משיריה ("Sister Christian") הגיעה למקום החמישי בבילבורד הוט 100.
הלהקה הניו-יורקית טוויסטד סיסטר הוציאה את אלבומה הראשון ב-1982.
הסצנה הכי פעילה הייתה המועדונים לאורך שדרת סנסט בהוליווד, בלוס אנג'לס, קליפורניה. המועדונים הללו נמנעו מהבאת להקות פאנק רוק מתוך חשש לאלימות, מה שיצר קרקע נוחה לפריחת הגלאם מטאל. בין הלהקות הראשונות שיצאו מהמועדונים האלו הייתה מוטלי קרו, עם האלבומים "Too Fast For Love" ב-1981 ו"Shout At The Devil" ב-1983. האלבום "Metal Health" של להקת Quiet Riot (במקור להקתו של רנדי רודס, שעבר לנגן עם אוזי אוסבורן ב-1980 ונפטר ב-1982) היה לאלבום הגלאם מטאל הראשון (וייתכן גם האלבום ההבי מטאל הראשון) שהגיע למקום ראשון במצעד 200 האלבומים של בילבורד.
בשנתיים הבאות, להקות רבות מלוס אנג'לס, ביניהם להקת Ratt, להקת Dokken ועוד להוציא את אלבומי הבכורה שלהם, שזכו להצלחה נרחבת והשמעות רבות ברדיו וב-MTV.
הגל השני (1985–1990)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמצע שנות ה-80 ז'אנר הגלאם מטאל נעשה כוח מרכזי במיינסטרים. מספר להקות מוצלחות יצאו גם מפילדלפיה, דוגמת פויזן ו-Cinderella שזכו להצלחה נרחבת. להקת סטרייפר שילבה ליריקה דתית-נוצרית יחד עם המראה האופייני לגלאם ומוזיקת הארד רוק. ואן היילן שחררו את אלבומם הראשון עם סמי הייגר ב-1986 והוא מכר מעל 6 מיליון עותקים והגיע למקום הראשון במצעד של בילבורד.
הלהקה השוודית יורופ הוציאה את אלבומה "The Final Countdown" בשנת 1986 ושיר הנושא הפך מיד ללהיט בכל העולם והגיע למקום הראשון ב-26 מדינות. האלבום נמכר ביותר מ-6 מיליון עותקים בכל העולם.
האלבום שהיה ההצלחה המסחרית הגדולה ביותר באותה התקופה הוא "Slippery When Wet", האלבום השלישי של להקת בון ג'ובי, ששילב הארד רוק והבי מטאל עם ליריקה שמשלבת השפעות פופ, יחד עם פזמונים קליטים שנכתבו כך על מנת לכלול בקהל היעד גם את חובבי מוזיקת המיינסטרים. האלבום הוא כעת אלבום האולפן ה-21 הכי נמכר בכל הזמנים, והוא מכר מעל 12 מיליון עותקים בארצות הברית ו-28 מיליון בכל העולם. האלבום הפך לאלבום ההארד רוק הראשון ש-3 שירים מתוכו הגיעו לעשרת המקומות הראשונים במצעד ההוט 100 של בילבורד, ומתוכם 2 הגיעו למקום הראשון ("You Give Love A Bad Name", "Livin' On A Prayer"). לאלבום זה מיוחסת הרחבת קהל היעד של הז'אנר, לראשונה להקת הארד רוק הצליחה למשוך נשים לצד הקהל המסורתי של גברים.
ב-1985 הוציאה Dokken את האלבום השלישי שלהם"Under Lock And Key" שבו הלהקה ניגנה גלאם מטאל / הארד רוק יותר מלודי עם מקצבים פחות מהירים הצליחו להגיע לביקורות חיוביות והשמעות רבות מאוד וגילה צד שונה בשירתו של הסולן דון דוקן וביססה את עצמה כאחת מלהקות הגלאם האהובות בארצות הברית ובמצעדי הבילבורד בז'אנר הרוק מיינסטרים וההוא 100 הגיע למקומות גבוהים בטבלאות וגם אלבום זה הפך את ג'ורג לינץ' לגיטריסט מוערך וגיבור גיטרה שבלט בתקופות אלה.
בחצי השני של העשור הז'אנר הפך לסגנון הפופולרי ביותר של מוזיקה בארצות הברית, למרות ביקורת שליליות רבות ועל אף שהוחרם בקבוצות שונות בתעשיית המוזיקה (ת'ראש מטאל, למשל).
ב-1987 מוטלי קרו הוציאו את אלבומם "Girls, Girls, Girls" שזכה להצלחה רבה, דף לפרד הוציאו את אלבומם "Hysteria" שמתוכו 6 שירים נעשו להיטים גדולים והוא מכר 20 מיליון עותקים, אבל ההצלחה הגדולה ביותר באותה שנה הייתה Guns N' Roses עם אלבומם "Appetite for Destruction" שהפך לאלבום הבכורה המוצלח ביותר בהיסטוריה. עם צליל מלוכלך וגולמי יותר מרוב להקות הגלאם מטאל, האלבום מכר 28 מיליון עותקים ו3 שירים מתוכו הגיעו לעשרת המקומות הראשונים במצעד הוט 100 של בילבורד, ומתוכם Sweet Child o' Mine שהגיע למקום הראשון.
באותה שנה הוציאו Dokken את "Back For The Attack" שזכה להצלחה גדולה והיה האלבום הכי מוצלח שלהם והגיע לפלטינה X6 השיר DREAM WARRIORS היה שיר הנושא של הסרט המפורסם "סיוט ברחוב אלם 3 - לוחמי החלומות" מה שהביא את השיר להכרה גדולה והביא עוד הרבה סינגלים ללהיטים ולמקומות גבוהים מאוד בבילבורד פה הגיע רגע השיא של הלהקה שלאחר מכן גם הוציאה את האלבום ההופעה החיה שלהם "Beast From The East" שהגיע להצלחה גדולה והציב להם מועמדות לגראמי על ההופעה הטובה ביותר. בשנת 1989 הלהקה נפרדה .
עד סוף העשור יצאו אלבומים מאוד מוצלחים- בון ג'ובי הוציאו את "New Jersey" ב-1988, פויזן הוציאו את אלבומם המוצלח ביותר ב-1988 ומתוכו הגיעה הבלדה "Every Rose Has Its Thorn" למקום הראשון במצעדים. ב-1989 מוטלי קרו הוציאו את אלבומם המוצלח ביותר, "Dr. Feelgood", שהופק על ידי בוב רוק בדרך חדשנית (מה שגרם לחברי להקת מטאליקה לשכור את בוב רוק על מנת שיפיק את "האלבום השחור" שלהם ב-1991).
להקות חדשות רבות התחילו באותן שנים, ביניהם Warrant, Winger, Skid Row ועוד. להקת הבלוז רוק/הארד רוק הבריטית וייטסנייק שינתה את הסגנון המוזיקלי שלה והוציאה אלבומים בסגנון הגלאם מטאל, שבאחד מהם ניגן הגיטריסט סטיב ואי. גם הלהקות אליס קופר, אירוסמית' וקיס עשו קאמבק בהשראת הז'אנר וזכו לפופולריות מחודשת ולהיטים גדולים. להקת ההבי מטאל המסורתי ג'ודס פריסט ניסתה גם היא להוציא אלבום גלאם מטאל, אך הוא לא הצליח מבחינה מסחרית כלל.
ב-1991 יצאו אלבומי "Use Your Illusion" של להקת Guns N' Roses וב-1993 הלהקה הגיעה לארץ במסגרת סיבוב ההופעות של אותם אלבומים.
שקיעה (1991–1997)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות ה-90 חלה ירידה דרסטית בפופולריות של הז'אנר. אחת מהסיבות לשינוי זה הייתה הגישה לבלדות - שירים איטיים, שקטים ומרגשים שלאט לאט נבנו לקראת סיום דרמטי, שבהתחלה היו פופולריים מאוד ובהמשך איבדו את הפופולריות שלהם. במקביל להקות רבות שהתחילו ב-1990 ו-1991 ניסו להעתיק את הלהקות המוצלחות יותר, מה שגרם לרתיעה גדולה של קהל היעד.
עם זאת, הגורם המרכזי לירידה בפופולריות הוא התפתחות סגנון הגראנג'. ב-1991 להקת נירוונה הוציאו את אלבומם השני, "Nevermind", שסלל את הדרך לפריצתה של תנועת הגראנג', ששלטה בתעשיית המוזיקה במחצית הראשונה של שנות התשעים. כתוצאה מהצלחתו של האלבום הקהל נחשף ללהקות גראנג' נוספות כגון סאונדגארדן, פרל ג'אם ואליס אין צ'יינס ותרם להצלחתן. כמו כן הצלחת האלבום הכניסה את הרוק האלטרנטיבי היישר ללב המיינסטרים האמריקאי. הסאונד המלוכלך החדש ששילב הבי מטאל עם הארדקור פאנק, נפטר מסולואים של גיטרה, וכלל ליריקה אפלה משך תשומת לב רבה. MTV הפנה את גבו למה שהוא התחיל לכנות כ"להקות השיער" והשמיע אותם רק מאוחר בלילה.
באקלים המוזיקלי החדש להקות רבות ניסו לשנות את סגנונם (כדוגמת דף לפארד, ובון ג'ובי שהתרחקו ממקורות הגלאם מטאל שלהם ופנו לכיוון שהושפע יותר מאמנים כמו ברוס ספרינגסטין) וחלקם ניסו להיאבק על הסאונד המקורי שלהם ללא הועיל. ללא השמעות ברדיו, להקות הגלאם מטאל לא יכלו לתקשר עם המעריצים שלהם ונשכחו מהתודעה.
בעקבות כך, להקות רבות - Skid Row, Ratt, Cinderella וסטרייפר התפרקו, וההרכבים של מוטלי קרו, פויזן וסלאות'ר השתנו רבות מה שגרם לירידה נוספת בפופולריות שלהם ואיבוד קהל. חברייה של להקת Guns N' Roses חלקם פוטרו ואיזי סטראדלין (1991), סלאש (1996) ודאף מק'אגן (1998) עזבו בעקבות מתיחות עם הסולן אקסל רוז.
תחייה (1998 עד היום)
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם סוף שנות ה-90, פופולריות מוזיקת הגראנג' גם היא נפגעה לטובת אמני היפ הופ, ובמקביל ז'אנר הגלאם החל לעבור מעיין תחייה ושיקום. להקות שהתפרקו התאחדו מחדש ויצאו לסיבובי הופעות, ולהקות צעירות חדשות רבות הוקמו וניסו לשחזר את הסאונד המקורי של הז'אנר.
בעקבות גל פופולריות חדש לשירם "The Final Countdown", יורופ חזרו ויצאו לסיבובי הופעות בעולם ושחררו אלבומים חדשים.
להקת בון ג'ובי הצליחו ליצור להיט עצום ב-2000 עם השיר "It's My Life", בהמשך (2007) הם גם הוציאו אלבום קאנטרי שהצליח מאוד וב-2009 הם שוב חזרו למקורות ההארד רוק שלהם עם האלבום The Circle. סיבובי ההופעות שלהם ב-2008 וב-2010 היו סיבובי ההופעות הריווחים ביותר, יותר מכל אמן אחר. ב-2011 הם היו במקום השני, אחרי U2 ולפני ליידי גאגא.
גם פויזן וגם מוטלי קרו התאחדו עם חבריהם המקוריהם ויצאו לסיבובי הופעות מצליחים מאוד ב-2005. הם גם יצאו למסע הופעות משותף בארצות הברית ב-2011. Skid Row, Night Ranger, Ratt, Cinderella, סטרייפר ועוד להקות רבות חזרו לפעול ויצאו לסיבובי הופעות.
בשנת 2005, בלדת הרוק "Sorry" של הלהקה האמריקנית Buckcherry הגיעה למקום העשירי במצעד טופ 100 של בילבורד, ובעונה העשירית של אמריקן איידול הזמר ג'יימס דורבין הגיע למקום הרביעי בגמר, לאחר שהופיע עם שירים של בון ג'ובי, ג'ודס פריסט ואירוסמית'.
התעניינות מחודשת בז'אנר נוצרה בעקבות האינטרנט. הלהקה הבריטית The Darkness זכתה להצלחת ענק והגיעה למקומות הראשונים במצעדים הבריטיים. הלהקה התפרקה ב-2006 והתאחדה מחדש ב-2012.
הלהקה סטיל פנתר מלוס אנג'לס זכתה לפופולריות עצומה על ידי שחזור ההופעות והמוזיקה של התקופה, יחד עם ליריקה הומוריסטית.
להקת הפוסט-הארדקור האמריקנית Black Veil Brides שינתה את סגנונה באלבום השני שלה "Set The World On Fire" משנת 2011 לסגנון שמושפע מאוד מסצנת הגלאם מטאל של שנות ה-80, וחברייה אימצו מראה הדומה מאוד למראה של מוטלי קרו בתקופת "Shout At The Devil" ולאיפור הפנים של להקת קיס. בדצמבר 2011 הם גם הוציאו EP בו יש גרסאות כיסוי ללהקת קיס ולבילי איידול.
ההצלחה הכי גדולה בהחייאת הז'אנר היא בשוודיה על ידי תנועת הסליז רוק, הלהקות Hardcore Superstar, Crashdïet ועוד זכו להצלחה עצומה במצעדים בשוודיה ופסטיבלים גדולים של גלאם מטאל מתקיימים שם כל שנה.
נוסטלגיה לז'אנר באה לידי ביטוי במחזמר הפופולרי "Rock Of Ages" שמבוסס על סצנת הגלאם מטאל ב-1987. ב-2012 יצא סרט בכיכובו של טום קרוז המבוסס על המחזמר. סרט ביוגרפי על להקת מוטלי יצא גם כן בשנת 2012.
להקות בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גלאם מטאל בועט בתל אביב - על גלאם מטאל בישראל ובכלל באתר "מטאליסט"
- Sleaze Roxx אתר שמתרכז בחדשות מז'אנר הגלאם מטאל.
הבי מטאל | |
---|---|
תת-סוגות | |
מטאל קיצוני (כולל בלאק מטאל, דת' מטאל, דום מטאל, ספיד מטאל, ת'ראש מטאל) • גרוב מטאל • פאוור מטאל • מטאל גותי (דת'-דום גותי, מטאל גותי סימפוני) • מטאל סימפוני • גלאם מטאל | |
סוגות היתוך | |
מטאל אלטרנטיבי (כולל נו-מטאל, ראפ מטאל, פאנק (Funk) מטאל) • מטאלקור (כולל דת'קור) • גריינדקור • אינדסטריאל מטאל • פולק מטאל • מטאל נאו-קלאסי • פרוגרסיב מטאל • סלאדג' מטאל • סטונר רוק • גראנג' | |
סצינות אזוריות | |
דת' מטאל סקנדינבי • הגל החדש של ההבי מטאל הבריטי • הקשיחות הגרמנית החדשה | |
ראו גם | |
מטאל בישראל • מטאליסט • פוליטיקה במטאל • פולחן השטן במטאל פורטל הבי מטאל |