גלגלצ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גלגל"צ)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גלגלצ
GLGLTZ NewLogo 2013.jpg

הלוגו החדש לרגל חגיגות 20 שנים לתחנה.

פרטי התחנה
סוג: רדיו ממלכתי
שפה: עברית
מדינה: ישראל Flag of Israel.svg
אזור קליטה: עמק בית שאן
נקלט בתדר: 104.0FM
אזור קליטה: חיפה, אצבע הגליל, הגליל המערבי, אילת, מצפה רמון
נקלט בתדר: 107FM
אזור קליטה: באר שבע, הנגב
נקלט בתדר: 99.8FM
אזור קליטה: מחוז המרכז
נקלט בתדר: 91.8FM
אזור קליטה: ירושלים והסביבה
נקלט בתדר: 93.9FM
אתר האינטרנט

גלגלצ הוא ערוץ רדיו ישראלי המופעל על ידי גלי צה"ל (תחנת הרדיו של צה"ל, שנוסדה ב-1950). הערוץ הוקם בשנת 1993 ומשדר בעיקר מוזיקה פופולרית ברצף, דיווחי תנועה, ומעט תוכניות תוכן. הערוץ הוקם בסיוע משרד התחבורה (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), והוא מרבה לשדר תשדירים בנושא בטיחות בדרכים. במרבית שעות היממה, בתחילת השעה, משדר הערוץ מהדורת חדשות לעתים מחדר החדשות של גלי צה"ל ולעתים מחדר חדשות של הערוץ.

הערוץ נחשב לפופולרי ביותר בישראל,‏[1] וזוכה לאחוזי האזנה גבוהים מאוד, בעיקר בקרב הקהל הצעיר: בשנת 2009 אחוז ההאזנה בקרב המאזינים בגילאי 18 עד 45 הוא כ-38.5 אחוז‏‏. [2] השדרנים בתחנה, חלקם חיילים בשירות סדיר, הוכשרו כקריינים בגלי צה"ל.

התחנה הוקמה על ידי מפקד גלי צה"ל באותה התקופה, העיתונאי משה שלונסקי, כתשובה מקדימה לרדיו האזורי.

שם הערוץ הוא הלחם של המילים גלגל (הקשור לתחבורה) וגל"צ (תחנת האם), והוצע על ידי מרב מיכאלי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צה"ל 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלגלצ הוקם על בסיס הערוץ צה"ל 2, שפעל במסגרת גלי צה"ל. צה"ל 2 הוקם באפריל 1990, בתקופת כהונתו של נחמן שי כמפקד התחנה, על ידי ארז טל. לצורך השידורים ב"מיצהל" קיבל הערוץ משדר נוסף בתדר FM. לאחר תום מבצע השידורים, לא הוחזר המשדר. המטרה הייתה לשדר מוזיקה לחיילים באמצעות משדר FM איכותי.

הערוץ שידר במשך שמונה שעות כל יום. השידורים הכילו בעיקר מוזיקה, וכללו מוזיקה פופולרית, מוזיקה מזרחית ולהקות צעירות, כגון אתניקס שפרצו לתודעה בערך בתקופה זו. אז הוכר לראשונה מושג ה-Playlist, רשימת שירים שנבחרו על ידי צוות העורכים המוזיקליים של התחנה כשירים אהובים על הקהל, או בעלי פוטנציאל גבוה להצלחה, וזכו לכמות השמעות גבוהה מהמקובל. בתקופה זו הצטרף לצוות צה"ל 2, כעוזר הפקה, עודד נפחי, חייל צעיר ולימים מנהל גלגלצ.

ארז טל, שעמד בראש צה"ל 2, חיפש באותה תקופה מקורות מימון נוספים לתחנה, הוצע לפנות לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים של משרד התחבורה (באותה התקופה - "המינהל"). המינהל מימן תוכנית בשם "אוטוטו", ששודרה מדי יום בין 14:00 ל-17:00. המגישה, מרב מיכאלי, שוחחה באמצעות טלפון סלולרי עם שני אנשים מפורסמים שנמצאו בשתי מכוניות נפרדות, יחד עם בוחני תנועה. שני הכוכבים התחרו ביניהם מי יגיע קודם לנקודת היעד, ובמקביל ינהג באופן בטיחותי. זו הייתה הפעם הראשונה ברדיו הישראלי שהוכנסו שיחות דרך טלפון סלולרי לשידורי הרדיו.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וחברת פלאפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המימון שהושג לתחנה היה בגובה שלושים אלף שקלים חדשים בלבד. בכירי התחנה הטיחו ביקורת קשה בצוות התוכנית וצה"ל 2, וטענו שעצם הרעיון של "מכירה" של תוכנית למממן, הוא מבזה לגל"צ, ובוודאי שבעבור סכום כה נמוך. למרות ההתנגדות, היה זה שיתוף הפעולה הראשון של התחנה עם המינהל, ותחילת הקשר שהביא לבסוף להקמת גלגלצ - בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בין הכוכבים שהתחרו במסגרת התוכנית היו גם חיים יבין ואילנה דיין, וכן להקת פורטרט שעשתה תאונה בשידור חי תוך כדי שיחה עם האולפן בטלפון הסלולרי, באמצעות חברת התקשורת פלאפון. כך הביאה התוכנית להתקשרות של התחנה עם גוף מממן נוסף. בעקבות תקרית זאת, ותאונות נוספות, הואשמה חברת פלאפון בגרימת תאונות דרכים, עקב שימוש בטלפונים סלולריים במהלך הנהיגה. ארז טל הציע לשפר את תדמיתם באמצעות שיתוף פעולה עם צה"ל 2 והקמפיין "חברת פלאפון נרתמת למלחמה בתאונות הדרכים", שרץ בגלגלצ עוד שנים ארוכות לאחר מכן.

איומי הסגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 קיבל משה שלונסקי את הפיקוד על גלי צה"ל. בהגיעו לתחנה הוזמן אהוד ברק, הרמטכ"ל דאז, שהביע רצון לסגור את גלי צה"ל. ברק אמר לשלונסקי שאם ימצא דרך לממן את התחנה מבלי שתעלה כסף לצבא, הוא יסכים שלא לסגור אותה. מקורות המימון הנוספים שמצאה גלי צה"ל הפכו עכשיו חשובים יותר לגלי צה"ל כולה, ועל כן הוחלט לחזק את תחנת הבת.

הקמת גלגלצ[עריכת קוד מקור | עריכה]

באותה תקופה הייתה בשיאה נטייתה של גלי צה"ל לכיוון תוכניות אקטואליה, ולעומת מגמה זו התפתחותה של צה"ל 2 בכיוון השמעת מוזיקה. במקביל התבהרו באותה התקופה הכוונות לפתיחת תחנות רדיו אזוריות בעתיד הקרוב. התחנות הללו היו צפויות להתמקד בעיקר בתוכניות מוזיקה ופנאי, ולמעשה לגזול חלק גדול ממאזיני גל"צ. סיבות אלה היו המניעים העיקריים של משה שלונסקי ושל אנשי צה"ל 2 להחליט על הקמת תחנת רדיו חדשה, על בסיס צה"ל 2, שתשמש הן כרשת ביטחון כלכלית לגל"צ, והן כאלטרנטיבה למאזיני גלי צה"ל שלא יימצאו ביטוי להעדפותיהם בשידורי גל"צ.

צוות ההקמה, שכלל את משה שלונסקי עצמו, ארז טל ואת עודד נפחי, התחיל לעבוד על תחנת הרדיו החדשה: "גלגלצ". בין חברי צוות ההקמה לבין עצמם ולבין ראשי המחלקות בגלי צה"ל התפתח ויכוח סוער לגבי הקונספט בו תשדר התחנה. ארז טל התכוון לתחנה שתשדר מוזיקה בנוסף למגזינים בענייני תנועה, ותהיה מכוונת יותר לנושאי תחבורה. מול האפשרות הזו עמדה האופציה שהתחנה תתמקד כמעט לחלוטין במוזיקה. ראשי המחלקה התנגדו בתוקף לאפשרות זו וטענו שלתחנה כזו, שתהיה כאילו חסרת תוכניות, אין סיכוי להצליח, ואף רובם איימו בהתפטרות אם תיפתח תחנה כזו. רבים בתחנה חששו גם מהאפשרות שהתחנה החדשה תיגזול את מאזיני גל"צ ותביא בכך להידרדרות התחנה ולחיסולה. אף על פי כן, שלונסקי ואנשי צוות ההקמה התעקשו שאם המאזינים לא יעזבו לגלגלצ, הם יעזבו לתחנות אחרות. מפקד גלי צה"ל, משה שלונסקי, החליט כי התחנה תעלה לאוויר ותתמקד בשידורי מוזיקה ודיווחי תנועה. זאת בניגוד לדעת כל בכירי גלי צה"ל באותה התקופה, שחששו ממפגיעה בתחנת האם.

עם התקדמות העבודה הציע שלונסקי לארז טל את משרת מנהל גלגלצ. טל סירב בגלל קשריו ועבודתו בחברת "קשת", אחת מזכייניות הרשות השנייה בטלוויזיה. המועמד הטבעי הבא היה עודד נפחי, אולם באותה התקופה היה עוד צעיר יחסית. ארז טל הציע לתפקיד את מרב מיכאלי, ושלונסקי קיבל את ההצעה, אולם מיכאלי עזבה את התחנה מיד לאחר שלב ההכנה, ולא המשיכה בהפעלת התחנה עקב תוכנית הטלוויזיה "שישי חי" שהחלה לשדר בערוץ 2, וכן כיוון שהוצע לה לשדר ברדיו תל אביב. כארבעה חודשים לפני פתיחת השידורים שלונסקי החליט למנות לתפקיד את ראש מחלקת הקריינים בגלי צה"ל, נועם אבירם.

הלוגו הקודם של התחנה

שידורי גלגלצ[עריכת קוד מקור | עריכה]

שידורי גלגלצ החלו ב-31 באוקטובר 1993, בשעה שבע בבוקר, בתוכנית "מדינה בדרך" עם אמיר אשר. התחנה שידרה 17 שעות ביממה, החל בשבע בבוקר ועד חצות הלילה. כבר מתחילתם הכילו השידורים בעיקר מוזיקה ודיווחי תנועה. אבירם האמין שיש למעט בדיבורים ולהתמקד בצד המוזיקלי. הדרישה המוזיקלית הוגדרה ככזו שמעדיפה שירים שמוכרים לכולם ואהובים על ידי כולם, במטרה לפנות לקהל הרחב ביותר האפשרי. עם זאת, מבנה השידורים נבנה באמצעות פנייה לקהל מאזינים מגוון, על ידי שידור תוכניות שפונות לפלחים שונים בציבור. כך כללה המוזיקה ששודרה גם מוזיקת טכנו, רוק, ג'אז ומוזיקה משנות ה-70 וה-80. לוח המשדרים כלל תוכניות בעלות נושא שעסקו בנושאי תחבורה. שימוש במסוק נעשה בגלגלצ כבר מהיום הראשון, אולם דיווחי התנועה לא היו מפותחים באותה תקופה: לא היו כללים ברורים לאופן הניסוח וגם זמני שידור הדיווחים לא היו קבועים.

בשנה הראשונה לפעולתה זכה צוות גלגלצ בפרס מפקד גל"צ, על הקמת התחנה. למרות זאת, בתחילת דרכה זכתה גלגלצ לאחוזי האזנה נמוכים למדי, והייתה מוקד להתקפות מבית ומחוץ, כאשר רבים מאנשי גל"צ טענו כי לתחנה אין סיכוי להצליח או כי היא פוגעת בתחנת האם. נועם אבירם שימש בתפקיד קרוב לשנה, אולם אז החליט לקבל הצעות מבחוץ ולעבור לרדיו האזורי. כשאבירם עזב, קיבל את המשרה עודד נפחי. נפחי הדיח בהדרגה את רוב עובדי גלגלצ, במטרה לאפשר לו לערוך מספר שינויים ושיפורים במבנה השידורים של התחנה. בתקופה זו עזבו את התחנה בין השאר ארז טל, רפי רשף, מרב מיכאלי וראודור בנזימן.

שיפורי מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהתוכניות שונו, העבודה במשמרות הופסקה וגובש צוות קבוע לכל תוכנית, שכלל מגיש, עורך ראשי ומפיק. נפחי ניסה לשפר את תדמית גלגלצ בעיני אנשי התחנה, דרש לכלול בכח האדם שלה בוגרי קד"צ של התחנה, שינה את התקן של עובדי גלגלצ מפקידים לעיתונאים ונתן להם קרדיט בשידור כמפיקים ועורכים. נפחי דרש מהשדרנים בלעדיות לגלגלצ, והתחייבות שלא ילכו לשדר בתחנות האזוריות למשך שנה. אמיר אשר שהיה חתום ברדיו תל אביב פוטר, ובמקומו שידרה נועה ירון. לאה עוז יצאה לחופשה בת שבועיים, ומשראתה שגדי טאוב מצליח בהחלפתה, קיצרה את חופשתה ושבה מיד. כך אט אט נוצרה תחרות בין אנשי התחנה שהביאה בסופו של דבר להגברת המקצועיות ולשיפור השידורים.

נפחי הורה להפחית את כמות המלל בתוכניות, ולהתמקד במוזיקה. גם הקו המוזיקלי שונה והושמעו רק להיטים. בכל שעה הושמעו שני שירי דאנס, והוכנו ג'ינגלים על מוזיקת דאנס. מוזיקה מזרחית הושמעה, אולם בהדרגה הועברה כולה להשמעה בסוף השבוע[דרוש מקור].

גלגלצ החלה בשיווק אינטנסיבי של עצמה, הן באמצעות סטיקרים וחולצות שחולקו למאזינים, הן באמצעות חיזוק מועדון הנאמנים ובעיקר על ידי ג'ינגלים ואותות שהוכנו בתחנה. קמפיין בולט במיוחד היה "כבר אי אפשר בלי גלגלצ", שנערך עם אלי ישראלי, ובמהלכו הסבירו מאזינים מדוע גלגלצ חשובה להם.

בתוך זמן קצר תפסה לעצמה גלגלצ מקום של כבוד בקרב כלי התקשורת בישראל, אחוזי ההאזנה עלו מארבעה אחוזים בלבד ל-13 אחוז, ודיווחי התנועה של גלגלצ זכו לאמינות גבוהה בקרב הציבור.

שינויי מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפחי החזיק במשרת מנהל גלגלצ במשך שנה ושלושה חודשים, וכשעזב החליף אותו אלדד קובלנץ. אלדד שירת בתחנה כחייל משנת 1985 ושימש כעורך מוזיקלי. בנובמבר 1995 חזר נפחי כדי לנהל את גלגלצ, ותוך זמן קצר שינה את מבנה השידורים מהיסוד.

תפיסת השידורים של גלגלצ שונתה לפנייה לקהל יעד מסוים, מוגדר ובעל מאפיינים ברורים, ופנייה אליו בלבד במשך כל שעות היממה. קובלנץ, בעצתו של ארז טל ומתוך למידת ניסיונות דומים בתחנות רדיו בעולם, הגיע למסקנה שאופי שידור כזה יביא להגדלת מספר המאזינים, וייצור קהל מאזינים שיהיה נאמן לתחנה, במשך כל שעות היום. בשלב הראשון פנתה גלגלצ לציבור של בני הגילאים 18 עד 40. בהתאם לכך נבחרה המוזיקה, שכללה כמעט להיטים בלבד, חלקם חדשים, וחלקם ותיקים יותר, רובם משנות ה-80 וה-90. רוב התוכניות שלא התאימו להגדרות הללו בוטלו. עם הזמן התגבש קהל שכלל את בני הגילאים 15 עד 35, ובקרבו זכתה גלגלצ לפופולריות עצומה.

במקביל התבצע שינוי קיצוני במבנה שעת שידור. גם לאחר השינויים שהנהיג עודד נפחי, עדיין הכילה שעת שידור בגלגלצ כמות רבה של מלל. קובלנץ דגל בתפיסה שמאזיני גלגלצ מאזינים לה בגלל המוזיקה, ומעוניינים לשמוע מוזיקה, ומוזיקה בלבד. כך הגיעו השדרנים למצב שכמעט ולא דיברו במהלך שעת שידור.

בעקבות השינויים בלוח המשדרים וההתערבות ההולכת וגוברת של הנהלת המערכת במבנה התוכניות, התעורר כעס רב בלב השדרנים והעורכים המוזיקליים, שאיבדו חלק גדול מהחופש שלהם בשידור. דבר זה הביא לעזיבה של חלק גדול מהשדרנים הוותיקים והחלפתם בקריינים צעירים יותר. בין הקריינים שעזבו היו אלי ישראלי, אלכס אנסקי, אורלי יניב ורון לוינטל. במקום התוכניות הישנות עלו לשידור תוכניות חדשות, ביניהן "מדינה בדרך" עם אודיה בוגאי, התוכנית "נעים" עם לילך ברנע והתוכנית "הבחירות" עם עידו מור. באותה תקופה עלתה לשידור בגלגלצ תוכנית שחרגה מהקו הקבוע שנבחר לתחנה על ידי אלדד, ועסקה בסוג מוזיקה שעד לאותה תקופה נשארה למעשה כגטו עבור התחנה בפרט והרדיו הישראלי בכלל. מדי ליל חמישי בחצות שודרה התוכנית "עסק שחור" עם קוואמי דה-לה פוקס ולירון תאני, ששילבה קטעי הומור וסאטירה עם מוזיקה שחורה (ראפ, R&B והיפ-הופ).

המוזיקה השחורה זכתה לפופולריות עצומה בעיקר בקרב המאזינים הצעירים של גלגלצ. עקב ההצלחה התרבו השמעות של המוזיקה השחורה בשידורי גלגלצ ושאר תחנות הרדיו בארץ בכל שעות היממה. בתחילת 1997 הראו הסקרים שהשינויים שהונהגו היו מוצלחים וכי גלגלצ הפכה להיות התחנה המואזנת ביותר עד גיל 35.

שידורי גלגלצ רצופי ג'ינגלי (אותות) מעבר, המשובצים מספר פעמים בכל שעה, בין שירים או לפני החדשות. מערך ההפקה של התחנה דאג להכין במהלך השנים עשרות אותות חדשניים, מתוחכמים ואשר הלמו את רוח התקופה המוזיקלית. כך, למשל, נשמעים אותות שמכילים אלמנטים מוזיקליים פופולריים, אותות המשולבים בתוך שירים חדשים, או קמפיינים רבי אותות, כמו "גלגלצ - בגלל המוזיקה" או "גלגלצ - לפני כולם".

דיווחי תנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת 1997 ביצעה גלגלצ גם רפורמה במערך דיווחי התנועה. צורת הבדיקה, הניסוח והתיעוד הפכו מובנות יותר ואפילו מדעיות יותר. על סמך מידע וניסיון שהצטבר בידי המערכת ובידי עורכי הדיווחים, התאפשר לעשות מיפוי של מיקום, אורך ומועדי תחילת עומסי התנועה הגדולים. רכז תנועה מונה לעמוד בראש מערכת דיווחי התנועה ונקבעו כללים ברורים וקבועים לניסוח הדיווחים בצורה הפשוטה, הבהירה והמדויקת ביותר. כן ננקטו צעדים להפיכת המידע לאמין ומעודכן יותר, כך עמדה מערכת גלגלצ בקשר ישיר ורציף עם מוקדי אגף התנועה של משטרת ישראל וקיבלה מידע שוטף ומדויק בזמן אמת על חסימות צירים, תאונות דרכים, הפרעות לתנועה ועבודות בכביש. ניסיון המערכת וחקר הרגלי התנועה של הציבור מאפשרים לגלגלצ לעשות שימוש יעיל יותר במסוק לאיתור העומסים ולזיהוי הפרעות התנועה. השינוי בתפיסת השידור והדיווח בגלגלצ, איפשר להעביר את המידע למאזינים בצורה פשוטה ומהירה יותר, ולנצל טוב יותר את הזמן העומד לרשות צוות המסוק. שינויים אלו הציבו את גלגלצ כתחנה המובילה והאמינה ביותר בתחום דיווחי התנועה בארץ.

גלגלצ פתחה קו טלפון בשיחת חינם, שדרכו מתקשרים מאזינים כדי למסור דיווחי תנועה. הסיוע מחברת התקשורת פלאפון איפשר לגלגלצ לפתוח מוקד דיווחים נוסף, באמצעות חיוג מקוצר מטלפונים סלולריים ברשת פלאפון, שם מקבלים את השיחות מוקדני חברת פלאפון ומעבירים את המידע בתקשורת מחשבים אל העורך באולפן גלגלצ. העורך והמפיקים אחראים לוודא את אמיתות הדיווחים, לנסחם ולהזינם למחשב שנמצא מול השדרן, שקורא בהפרשי זמן קבועים. גלגלצ היא התחנה הראשונה בארץ, שהטקסטים שלה נערכו ונקראו ממערכת ממוחשבת.

באמצע שנת 1997 נוספו לתחנה שעות שידור. רצועת הבוקר נפתחה מוקדם יותר, בשעה 6:30, בהתאם לשעות העמוסות בכבישים, ולאחר חצות נוספו ללוח השידורים שעתיים שבהן שובצה מחדש התוכנית "לילה טוב" שהוגשה על ידי אילת מידן. זמן קצר לאחר מכן הוחלפה התוכנית, והוחל בשידור "שתיקת הכבישים" עם גידי שפרוט לאחר מכן עם נעמה חןולאחר מכן עם שרהלה בן אשר וכיום עם אורלי יניב[3].

שינוי לוח המשדרים 1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בינואר 1999, כשלוש שנים לאחר שקיבל לידיו את ניהול גלגלצ, החליט אלדד קובלנץ לבצע שינוי נוסף בלוח המשדרים. רצועת הבוקר הורחבה שוב ושידורי גלגלצ נפתחו מוקדם יותר, בשעה שש בבוקר. התוכנית "מדינה בדרך" צומצמה לשעתיים בלבד, ואת השידורים פתחה תוכנית חדשה, בת שעה אחת, "סטרטר" עם עמרי רונן. רונית כפיר, ששידרה בתחנה כמעט מאז הקמתה, עזבה אותה, ואת תוכניתה "בוקר טוב" קיבלה אורלי מיכאלי. עידו מור עזב את תוכנית "הבחירות" ועבר לשדר בלילה, ואת מקומו תפסה נועה גראס. בשעה ארבע אחר הצהריים שובצה תוכנית חדשה - "אבו ארבע" עם יואב גלזנר, ששילבה במהלך שעתה השנייה את דיווחי התנועה מהמסוק. כן התוכנית "נעים" עם לילך ברנע צומצמה לשעתיים בלבד.

אחד השינויים החשובים ביותר שביצעה גלגלצ בלוח השידורים החדש הוא "גלגלילה", שתי רצועות שידור יומיות, בהן משודרת מוזיקת לילה, שהייתה שונה באופייה משידורי גלגלצ במהלך שאר שעות היום. התוכניות בגלגלילה עסקו בעיקר בעשור האחרון במוזיקה העולמית. הרצועה הראשונה נקראה "90 90 90" עם עידו מור, תוכנית בה שודרו רק שירי שנות ה-90. הרצועה השנייה נקראה "הקצה" עם נדב רביד, תוכנית שהחליפה את "סופרגראס".

המאבק המשפטי עם אקו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 פקע הסכם התמלוגים של גל"צ וגלגלצ עם אקו"ם, והופסקו התשלומים. בספטמבר 2000 פתח אקו"ם במאבק משפטי נגד התחנות. ב-12 בינואר 2003 נכנס לתוקף צו מניעה לשידור מוזיקה בתחנות, ולראשונה שודרו בגלגלצ תוכניות דיבורים והעלו מאזינים לשידור. תוך יממה הושג הסכם בין הצדדים.‏[4]

תוכניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד אחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אחד אחד

התחנה עורכת מצעד שבועי המדורג על ידי המאזינים, שבוחרים עשרה שירים מתוך שלושים דרך אתר האינטרנט של התחנה. המצעד כולל שירים ישראלים ובינלאומיים במקביל. המצעד מכונה "אחד אחד" כיון שבתוכנית מושמעים פעם שיר עברי ופעם שיר לועזי.

עד לשנת 2011 שודר המצעד בימי חמישי במשך שלוש שעות - בין 13:00 ל-16:00 - וכלל 30 שירים - 15 ישראליים ו-15 לועזיים. עד לשנת 2010 הגיש את המצעד עומרי רונן, אז החליפה אותו הדר מרקס. בשנת 2011 פרשה מרקס מהתחנה, ונעמי רביע החליפה אותה בהגשת המצעד, אז קוצר המצעד לשעתיים והוא כולל 20 שירים בלבד. כיום המצעד משודר בימי חמישי במשך שעתיים בין 14:00-16:00 בהגשת דלית רצ'שטר, לפני המצעד משודרת מהדורה כפולה של קולות החיילים בין השעות 12:00-14:00. נוסף לשידור השירים שדורגו במצעד, במהלך התוכנית משובצות גם פינות בשם "היה היה" בה משמיעים שירים שכיכבו במצעדים בשנים קודמות, "מסביב לעולם" בה משמיעים שירים המדורגים במצעדים בארצות שונות בחו"ל, ו"ישראלי/בינלאומי חדש" בה מושמע שיר חדש שייכנס לפלייליסט בשבוע שלאחר מכן בהשמעת בכורה בתחנה.

המצעד השנתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למצעדים השבועיים, גלגלצ עורכת גם מצעדים שנתיים, המסכמים את שנת המוזיקה החולפת. בערב ראש השנה מתקיים מצעד עברי שנתי בו מדורגים שירים עבריים. ובסוף השנה האזרחית מתקיים מצעד בינלאומי שנתי. ב-31 בדצמבר 2009 אף שודר בתחנה, לאורך 10 שעות שידור, מצעד העשור של הלהיטים הגדולים בעשור הראשון של המאה ה-21.‏[5]

הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הבחירות שודרה מ-1996 עד 2011 בימי השבוע אחר הצהריים. בתוכנית שודרו שירים שנבחרו על ידי המאזינים באמצעות אתר גלגלצ ועמוד התוכנית בפייסבוק.

בעבר הנחה את התוכנית עמרי רונן, באותה תקופה התקיימה בתוכנית פינה בשם "מלחמת העולמות": בתחילת התוכנית נבחרים שני זמרים שבאים מעולמות תרבותיים שונים והקהל מצביע ב-SMS או באתר גלגלצ, ובסוף התוכנית משודרים שלושה שירים בביצוע האמן הנבחר.

לאחר פרישת עמרי רונן מהתחנה, עברה התוכנית לידי הדר מרקס והפינה הוחלפה במשחק "השלישייה": בכל יום נבחר נושא, והמאזינים יכולים לבחור שירים הקשורים לנושא, ושלושה מתוכם משודרים בסוף התוכנית. עם עזיבתה של מרקס את התחנה במאי 2011 בוטלה התוכנית. על שעות השידור שלה (בין 13:00-16:00) משודרת כיום התוכנית "הצתה מאוחרת" עם גידי שפרוט.

המסורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולפן גלגלצ בטעם העיר בתל־אביב

לתחנה יש מסורת של השמעת שירים מסוימים בזמנים קבועים:

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות אחוזי ההאזנה הגבוהים, נשמעה בציבור ביקורת קשה על גלגלצ לקראת סוף שנת 1997 ותחילת שנת 1998. המבקרים טענו שהנהלת התחנה עסוקה רק בהגדלת הרייטינג, וויתרה על איכות השידור. נטען שהתחנה מגבילה את עצמה לסוג מוגדר מאוד של מוזיקה, ולמעשה משדרת מתוך מבחר מצומצם מאוד של שירים מוכתבים מלמעלה, במטרה "ללכת על בטוח". מבקר המוזיקה ועורך מוזיקלי בכיר לשעבר בתחנה יואב קוטנר אף אמר ב"כנס הרדיו הראשון" שהתקיים בחיפה בשנת 2007 כי: "תחנת גלגלצ היא תחנה שמשדרת מיינסטרים מאוס, שאני אישית לא סובל אותו" [דרוש מקור]. על שיטת הפלייליסט אמר: "...אין ספק שהשיטה עובדת, אבל חייבים להרחיב את המגוון המוזיקלי כי בצמצום הזה טמון נזק תרבותי עצום".‏[6]

כתשובה לביקורת, עבדה התחנה יותר ויותר על השגת השמעות בלעדיות לאלבומים ושירים חדשים, עבריים ולועזיים. חברות התקליטים מסרו עותקים של הסינגלים לגלגלצ בלבד, ובתמורה נכנסו השירים ל-Playlist, וזכו לחשיפה מוגברת בשידורי התחנה, למשך תקופת הבלעדיות.[דרוש מקור] כך החל הקמפיין "גלגלצ - לפני כולם". אף על פי כן נמתחה ביקורת על התחנה, כי למרות היותה ממומנת מכספי ציבור, הרי שאין מושמעים בה סגנונות מוזיקליים רבים האהובים על חלקים גדולים בציבור, כגון מוזיקה ים תיכונית, מוזיקה חסידית וכדומה.

בתגובה לטענות של אמנים ותיקים כנגד התחנה ולביקורת על בחירות הז'אנרים המושמעים, אמר מנהל התחנה אלדד קובלנץ: "אני חושב שאנחנו נותנים במה לאמנים הוותיקים ושהמינון של השירים שלהם בהחלט מספק, אבל אף פעם אי אפשר לרצות את כולם. כל ז'אנר מרגיש מקופח בגלגלצ. יש משהו מגוחך בדיון הזה, כי ההצלחה של התחנה נובעת ממה שהיא. ברגע שהיא תתחיל לנסות לרצות את מבקריה, אף אחד לא ירצה להאזין לה יותר".‏[6]

עתירה לבג"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2009 הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה להתערב בבחירת השירים המושמעים בתחנה בטענה שזו מונעת משיקולים זרים, ממניעים מסחריים, ופועלת ללא רגולציה מתאימה. בתחנה הגיבו לטענות באומרם כי "שיטת עריכת המוזיקה בתחנה מתבססת על עיקרון של מתן הזדמנות שווה לאמנים, ועל שיקולים מקצועיים הנגזרים מתכליתה וייעודה של התחנה".‏[7]

בספטמבר 2010 דחה הרכב השופטים בראשות דורית ביניש את העתירה, ואין פסול בנוהל בחירת השירים של התחנה. עוד ציינו השופטים כי אין מקום להתערבות בית המשפט בתוכן המוזיקלי, וכי טענות העותר בדבר התנהלותה של התחנה היו חמורות מאד אך הן ללא כל ביסוס ותשתית.‏[8] יחד עם זאת, הורה בית המשפט לקדם בתוך 45 יום מיום מתן ההחלטה את הסדרת חוקיות פעילותה של התחנה, שעליה אמון הפיקוד העליון בראשות הרמטכ"ל.‏[8]

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפקד גלי צה"ל - ירון דקל
  • מנהלת גלגלצ - דלית עופר
  • מנהל מוזיקלי - אור צלקובניק
  • סגן מנהלת גלגלצ - נועם לוינגר
  • עורך תנועה ראשי - בני כבודי
  • מפיקה ראשית - נטע רייצס

משדרים ותדרים (FM)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרכז הארץ: 91.8 (משדר באבו גוש)
  • חיפה וצפון הארץ: 107 (משדר בחיפה)
  • ירושלים: 93.9 (משדר בירושלים)
  • צפון ים המלח: 91.6
  • באר שבע: 99.8 (משדר במשמר הנגב)
  • אצבע הגליל: 107.0 (משדר במנרה)
  • בית שאן, הכנרת, דרום רמת הגולן 104.0 (משדר בכוכב הירדן)
  • הנגב הדרומי :93.9 (משדר במחנה חיון, בקעת עובדה)
  • אילת ומצפה רמון: 106.4 (משדר באילת ומשדר נוסף במצפה רמון)
  • לינק שידור באזור יפו: 107.25 (יהודה הימית 23)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רשימת שידור: כך שינתה גלגלצ את פני המוזיקה הישראלית, שי להב, הוצאת עם עובד, תל אביב, תשס"ט 2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלכסנדר כץ, האזנה לרדיו בתחילת 2012: רשת ב' ממשיכה להיחלש, 'ללא הפסקה' מובילה באזוריות, 'קול ברמה' מדליקה את המגזר, מתאריך 25/07/12, באתר אייס
  2. ^ ‏ערן סויסה, בוקר טוב גלגלצ, באתר nrg מעריב, 15/9/2009‏
  3. ^ "שתיקת הכבישים" באתר גלגלצ
  4. ^ גלגלצ, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
  5. ^ אור ברנע, אתם קבעתם: "Californication" הוא שיר העשור, 31 בדצמבר 2009, אתר ynet
  6. ^ 6.0 6.1 תמר סוקניק, "קורבנות הפלייליסט", באתר הארץ, 23 ביוני 2006
  7. ^ שמואל מיטלמן, עתירה לבג"צ: גלגל"צ מונעת משיקולים זרים, באתר nrg מעריב, 18 באוקטובר 2009
  8. ^ 8.0 8.1 ערן בר-און, "ביהמ"ש לא יקבע מה ישודר בגלגלצ", באתר ynet‏, 20 בספטמבר 2010