גלובוס המדע והחדשנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גלובוס המדע והחדשנות
Globe of Science and Innovation, Cern.jpg
מידע על המבנה
סוג מוזיאון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר מרן (עיר) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שווייץשווייץ  שווייץ
סיום הבנייה 2004 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 46°14′02″N 6°03′21″E / 46.2339°N 6.05583°E / 46.2339; 6.05583
www.cern.ch/expoglobe
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גלובוס המדע והחדשנותאנגלית: The Globe of Science and Innovation) הוא מרכז מבקרים במכון לפיזיקת חלקיקים CERN אשר מטרתו להציג את חשיבות המחקר המתבצע במרכז לחקר פיזיקת חלקיקים CERN. המבנה העשוי עץ, אשר גובהו 27 מטרים וקוטרו 40 מטרים, הוא סמל של כדור הארץ שנבנה במקור בשביל התצוגה השווייצרית השישית בנשאטל, שווייץ. בשנת 2004 הוא הועבר למקומו הנוכחי במרן בקנטון ז'נבה, שווייץ.

מבנה הגלובוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלובוס מתנשא לגובה של 27 מטרים ולקוטר של 40 מטרים. הגלובוס מורכב משתי כיפות קונצנטריות (בעלות מרכז זהה), זו בתוך זו, העשויות מחמישה סוגים שונים של עץ: אורן סקוטץ', אורן דאגלס, אשוחית, לארץ' ומייפל קנדי. הקליפה החיצונית עשויה מלוחות עץ ושתי רמפות בין שתי הכיפות, מה שמאפשר למבקרים להביט החוצה. הכיפה הפנימית עשויה מ-18 קשתות ומכוסה בלוחות עץ, המהווים את הקירות הפנימיים של המבנה. מכיוון שהמבנה בנוי מעץ, הוא עוזר להקטין את ההתחממות הגלובלית מפני שעץ הוא חומר הבנייה היחידי שמקטין את אפקט החממה. הוא עושה זאת בכך שהוא סופג פחמן, ואינו פולט אותו.

ההיסטוריה של הגלובוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלובוס היה תחילה פלס דה אקווילברה (Palais de l'Equilibre) בתצוגה השווייצרית השישית בנשאטל, שווייץ. הוא תוכנן על ידי הארכיטקטים הג'נבאים, הרווה דסימוז ותומאס בוצ'י, כמודל של בנייה בר קיימא.

לאחר שהתצוגה השווייצרית השישית נסגרה, האיחוד השווייצרי תרם את המבנה ל-CERN ושמו שונה לגלובוס המדע והחדשנות. המבנה הועבר ל-CERN ונפתח מחדש ב-2004, לכבוד יום ההולדת החמישים ל-CERN ב-2010. הגלובוס שופץ ומיצגו החדש והקבוע, "יקום של חליקיקים", נפתח.

הגלובוס מתוחזק על ידי האגודה לגלובוס המדע וחדשנות.

תצוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכל אדום בו מאוכסן המימן. דומה למטף כיבוי אש אך בגודל של בקבוק מים
דגם של מיכל המימן בו מתחיל המסע של החלקיק לפני שהוא מואץ במאיץ החלקיקים LHC שבסרן

יקום של חלקיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקומה הראשונה של הגלובוס המשופץ מוקדשת כולה למיצג היחיד והקבוע של הגלובוס, "יקום של חלקיקים", אשר תוכנן על ידי חברת האדריכלות אטלייר ברוקנר. הוא מחולק לשישה אזורי מייצגים:

עולמות מסתוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור זה של התצוגה מתייחס לשאלות ש-CERN מנסה לענות עליהן, מסדרי הגודל הקטנים ביותר עד לגדולים ביותר בחלל, בזמן ובאנרגיה, כגון המקור של כל המסה ביקום, של חומר אפל ואנרגיה אפלה, המקור של אנטי-חומר וממדים נוספים ומה מצבו הקדמוני של החומר.

שתי משוואות מוצגות באזור זה, אחת למודל הסטנדרטי, אשר מתאר את החוקים הידועים עבור החלקיקים והשדות, והמשוואה הנוספת עבור תורת המיתרים, תאוריה שעלולה להוביל לאיחוד כל הכוחות.

באזור זה מוצגים גם מאמרים מדעיים שפורסמו בשנת 1964, המראים שלבוזון ההיגס היה יותר ממגלה אחד.

Large Hadron Collider) LHC)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור זה קיים מידע על המאיץ הגדול ביותר הקיים במרכז (ובעולם), ה-LHC. המידע מומחש בצורה ויזואלית על ידי שולחן אינטראקטיבי שמאפשר לעקוב ולראות את מאיצי החלקיקים והניסויים של CERN.

בנוסף ניתן לצפות באזור זה ב:

גלאי חלקיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעזרת עמדות הפזורות באזור זה ניתן ללמוד כיצד גלאיי חלקיקים עובדים ואילו מדידות נדרשות על מנת למצוא חלקיקים חדשים כמו בוזון ההיגס, סיור אינטראקטיבי אל ארבעת הגלאים הגדולים לאורכו של ה- LHC: גלאי האטלס, גלאי CMS, גלאי ALICE וגלאי LHCb.

אפשר ללמוד כיצד מצליחים לכלוא חלקיקים שהם אנטי חלקיקים (טעונים חשמלית), המיוצרים ב- CERN בעזרת מלכודת פאול במאט האנטיפרוטונים.

בגלאי חלקיקים משתמשים בקריסטלים שהאינטראקציה שלהם עם החלקיקים (בדרך כלל האינטראקציה יוצרת זרם חשמלי) מתועדת, וכך אפשר לדעת האם עבר בגלאי חלקיק ומה תכונותיו. הקריסטלים שניתן לצפות בתערוכה זו הם שש מתוך מאה אלף קריסטלי עופרת טנגסטייט (PbWO4) שנמצאים בשימוש בגלאי ה-LHC. ישנם גם גלאי סיליקון אשר כל אחד מהם מכיל 8192 חיישנים בקוטר שערה.

תפקיד חשוב של הגלאי הוא למדוד את האנרגיה של ההאדרונים (פרוטונים, נייטרונים ופאיונים), והגלאים עושים זאת באמצעות קלורימטר (מהמילה קלוריה, שהיא יחידת מידה של אנרגיה). הקלורימטר מודד את החום שנוצר מתגובה כימית או פיזית עם ההאדרון.

מדע ללא גבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור זה שבתערוכה ניתן לגלות כיצד מחקר בסיסי מוביל הרבה פעמים ליצירת טכנולוגיות מודרניות שנעשה בהם שימוש בחיי היום-יום שלנו, כגון: במיחשוב, תקשורת, אלקטרוניקה, ייצור חשמל, ורפואה. בנוסף אזור זה מציג מידע על המדינות החברות בארגון זה, רגעים היסטוריים של CERN כמו גילויים מדעיים חשובים ועוד. כמו כן ניתן לראות שרת ה-WWW הראשון והמחשב בו השתמשו כדי לתפעל שרת זה על ידי טים ברנרס-לי.

אזור מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור זה של התערוכה ניתן ללמוד על נתונים בזמן אמת של CERN, כגון תצוגה של אלומת החלקיקים המואצת במאיצים השונים.

הקומה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציקלוטרון קטן מאוד, בגודל של כף יד, בצבע זהב. עגול ויוצאים ממנו אנטנותאדומות.
מיצג בגלובוס. הציקלוטרון הראשון בעולם
מושבים לבנים וכדוריים
האולם המרכזי של התערוכה

הקומה השנייה היא מרחב אירועים המשמש להרצאות, סרטים ומסיבות עיתונאים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]