גלוקליזציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גלוקליזציה או עולמקומיות היא הלחם בסיסים גלובליזציה ולוקליזציה, או של "עולמי" ו"מקומי". מושג זה בא לתאר תופעה של שילוב בין תהליכים גלובליים לתהליכים לוקליים שמתרחשת בעולם המודרני של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 (המונח תורגם למונח עולמקומיות על ידי אורי רם)[1]. השילוב הניגודי בין המגמות הכלכליות והטכנולוגיות העולמיות (על-לאומיות), ובין המגמות הזהותיות והפולטיות המקומיות, לוחץ ומחליש את מדינת-הלאום (יחידת הארגון של המצב המודרני הקודם). הגלובליזציה היא הכוח השוחק את מדינת הלאום מ"למעלה", כאשר הלוקליזציה, כתגובת נגד, שוחקת מ"למטה" (הכוונה לזהויות אתניות, דתיות, תרבותיות וכיוצא בזה). העולמקומיות הוא אותו מהלך דיאלקטי בין שתי המגמות הסותרות.

התפתחות המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המושג עולמקומיות הוא במודל יפני חקלאי שמבוסס על התפיסה של שילוב בין מקומי לגלובלי, רעיון זה אומץ גם בעסקים היפניים כאשר עקרונות גלובליים הותאמו לתנאים מקומיים. בשנות התשעים נעשה שימוש במושג זה על ידי הסוציולוג רולנד רוברטסון כדי לציין את הקשר שבין גלובליזציה ללוקליזציה.

עולמקומיות בעיני חוקרים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוברטסון טען כי הגלובליזציה לא בהכרח מבטלת ייחוד תרבותי וכי הגלובלי והמקומי יכולים לבוא ביחד ולהשלים אחד את השני.
  • ברקר התייחס לעולמקומיות כשילוב של רעיונות מודרניים ופוסט-מודרניים לגבי זמן, מרחב, הגיון, צרכנות, משפחה, מגדר ועוד, שמתקיימים זה לצד זה ומתחרים בתפיסות ישנות יותר. התוצאה היא שילוב בין השניים, מעין זהויות היברידיות. לאומיות ומדינת לאום אשר מתקיימות ביחד עם קוסמופוליטיות והחלשות של הזהויות הלאומיות[2].
  • תומאס פרידמן מתייחס לעולמקומיות כדרך היחידה בה יכולות חברות ותרבויות שונות להתמודד עם ההומוגניזם התרבותי שמגיע עם הגלובליזציה. הוא אומר כי עולמקומיות היא הדרך בה תרבויות יכולות לאמץ היבטים מסוימים של הגלובליזציה, מבלי לאבד תוך כדי את הייחודיות שלהן. לטענתו תרבויות שאינן חזקות מספיק על מנת לבצע תהליך זה ייעלמו לבסוף, מכיוון שההשפעה של הגלובליזציה בעידן הטכנולוגי של ימינו היא בלתי נמנעת[3].

מקדונלד'ס כמקרה פרטי של עולמקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סניף מקדונלד'ס כשר בישראל

כדוגמה לעולמקומיות ניתן לקחת את המקרה הפרטי של מקדונלד'ס, מקדונלד'ס אשר נחשבת כיום לאחד התאגידים הגדולים ביותר, אינה מוכרת רק אוכל, אלא גם חוויה תרבותית. למקדונלד'ס הייתה השפעה תרבותית על הרגלי האכילה והבילוי במדינות רבות, רבים תופסים אותה כמסמלת את האימפריאליזם התרבותי של ארצות הברית על שאר העולם. אך עם זאת ניתן להשתמש בה גם כדוגמה לכך שישנן השפעות לוקליות על מוצרים בינלאומיים, על מנת להצליח בשווקים שונים בעולם עשתה מקדונלד'ס התאמות בתפריט שלה. כך בישראל נפתחו סניפים כשרים, בהודו לא מוכרים המבורגר מבשר בקר, וישנן מנות נוספות אשר הותאמו במיוחד לקהל היעד שלהן[4].ניתן להוסיף דוגמאות לא מעטות, לא רק של מוצרים, אלא גם של שירותים, לדוגמה, רשתות טלוויזיה בינלאומית. מעבר לכך, בעידן הנוכחי חובה להתייחס גם לרשתות חברתיות המושפעות מתהליך הגלוקליזציה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Robertson R. (1995). Glocalization: Time- space and homogeneity- heterogeneity. In M. fearherstone et al (eds.), Global modernities. London: Sage.
  2. ^ Barker, C. (1999). Television, Globalization and Cutural Identities, Open University Press. Buckingham - Philadelphia.
  3. ^ פרידמן, תומאס ל. (1999). הלקסוס ועץ הזית: הגלובליזציה - מבט אל עולם משתנה; מאנגלית: עמוס כרמל. אור יהודה: הד ארצי.
  4. ^ Watson, J. L. (1997). Golden arches east : McDonald's in East Asia. Stanford: Stanford University Press..

רשתות חברתיות כחלק מהגלוקליזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין להתעלם, בעידן האינטרנט, מהגלוקליזציה של הרשתות החברתיות. מחד, הרשתות החברתיות לסוגיהן (פייסבוק, לינקד-אין ועוד) הינן גלובליות, ומאידך, אין להתעלם מה"לוקאליות" שלהן: רוב החברים שלנו בפייסבוק הם מקומיים, ברשתות המקצועיות לסוגיהן אנו מחפשים בעיקר אנשים מקצועיים מקומיים. עם זאת, הרשתות החברתיות מאפשרות לנו גם להגיע לאנשי מקצוע בחו"ל ואף ליצור קשר עם אנשים היכולים לעזור לנו (לדוגמה, איתור מידע על מחלות נדירות ויצירת קשר עם אנשים החולים במחלות אלו. דבר זה ניתן לעשות באמצעות פתיחת קבוצה בפייסבוק, כדוגמה, הכנסת חברים מקומיים ואחר כך מציאת חברים מחו"ל ובדרך זו, יצירת קבוצה בעלת תחום משותף). אין להתעלם מהיתרונות שבכך (העברת מידע על ידי תושבי סוריה אודות המתרחש בארצם, באמצעות סרטונים ושימוש ב"יוטיוב") אך יש לזכור את הסיכון הקיים בפגיעה בשמו של אדם המוכר בקהילה הבינלאומית, ללא הצדקה. פגיעת לשון הרע באדם מסוים בשוק המקומי הינה בעיתית, אולם פגיעה בשמו של אדם בעולם, בעיקר אם הוא בקשרים עם אנשים בחו"ל, עלולה להיות בעלת השלכות כבדות מעבר לכל פרופורציה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Barker, C. (1999). Television, Globalization and Cutural Identities, Open University Press. Buckingham - Philadelphia.
  • Robertson R. (1995). Glocalization: Time- space and homogeneity- heterogeneity. In M. fearherstone et al (eds.), Global modernities. London: Sage.
  • Watson, J. L. (1997). Golden arches east : McDonald's in East Asia. Stanford: Stanford University Press.
  • פרידמן, תומאס ל. (1999). הלקסוס ועץ הזית: הגלובליזציה - מבט אל עולם משתנה; מאנגלית: עמוס כרמל. אור יהודה: הד ארצי.
  • רם, א. (1999). "אתנוקרטיה" ו"עולמקומיות": גישות חדשות לחקר החברה והמרחב בישראל. באר שבע: מרכז הנגב לפיתוח אזורי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]