גליה עוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גליה עוז

גליה עוז (נולדה ב-1964 בקיבוץ חולדה) היא סופרת ילדים ובמאית סרטים תיעודיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליה עוז היא בוגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה - אוניברסיטת תל אביב.

ספרי "שקשוקה" שכתבה לילדים היו לרבי מכר בישראל וזכו בספרי זהב ופלטינה. הספרים ראו אור גם בארצות הברית, צרפת, ספרד וברזיל. על סדרת "שקשוקה" זכתה גליה עוז בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים תשע"ב. ספרה "שקשוקה מאמצת חתול איום ונורא" זכה בעיטור כתב העת המקוון "הפנקס" לספר ראשית-קריאה מצטיין לשנת 2011.

ההצגה "שקשוקה ושוד הלימונים הגדול" על פי סדרת ספריה מוצגת בתיאטרון אורנה פורת (במאית - שירילי דשא).

סרטיה התיעודיים עוסקים בנושאים חברתיים ופוליטיים, שודרו במסגרות טלוויזיוניות שונות והוקרנו בפסטיבלים בארץ ובעולם.

נשואה, אם לשני ילדים, מתגוררת עם משפחתה ברמת השרון.

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "יואלי הכל התקלקל לי" (2001), הד ארצי, הוצאת מעריב (איורים ליאורה גרוסמן)
  • "יואלי ברקים ורעמים" (2002) הד ארצי, מעריב (איורים ליאורה גרוסמן)
  • "שבע דרכים לעשות הורים שמחים" (2006), הקיבוץ המאוחד (איורים ליאורה גרוסמן)
  • "שקשוקה נעלמת" (2007), הוצאת כתר (איורים תמר נהיר-ינאי)[1][2]
  • "שקשוקה שתיים" (2008), כתר (איורים תמר נהיר-ינאי)[3]
  • "שקשוקה מאמצת חתול איום ונורא" (2010), כתר (איורים תמר נהיר-ינאי)[4]
  • "שקשוקה והמלחמה העולמית בין הטובים לרעים" (2012), כתר (איורים תמר נהיר-ינאי)[5]
  • "שקשוקה ושוד הלימונים הגדול" (2014), כתר (איורים תמר נהיר-ינאי)[6]
  • "אני מייקי" (2017) הוצאת כנרת זמורה ביתן.
  • "מתי כבר החתול שלנו יאהב אותנו?" (2017) הוצאת כנרת זמורה ביתן.[7]

סרטים תיעודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "למרוד במלכות" (55 ד'), 2007, ערוץ 1, על המחתרת היהודית של שנות ה-80 והזרם האנטי ממלכתי בחוגי הימין
  • "קולף הסברס" (45 ד'), 2009, על הצייר הנשכח אשר פלדמן, בן העיר רחובות[8][9][10]
  • "יהודים עכשיו" (55 ד') 2010, ערוץ 1, על הזהות היהודית של החילונים בישראל[11]
  • "שקופים" (58 ד') 2013, ערוץ 1, על המתח בין תושבי דרום תל אביב לפליטים האפריקאים[12][13]

מאמרי דעה ורשימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרק מן הספר שקשוקה נעלמת באתר text.org.il
  2. ^ על הספר שקשוקה נעלמת באתר הוצאת כתר
  3. ^ על הספר שקשוקה שתיים באתר הוצאת כתר
  4. ^ על הספר שקשוקה מאמצת חתול איום ונורא באתר הוצאת כתר
  5. ^ על הספר שקשוקה והמלחמה העולמית בין הטובים לרעים באתר הוצאת כתר
  6. ^ מאיה לוין, כמה חבל שעלילות הכלבה שקשוקה מגיעות לסיומן באתר הארץ, באוגוסט 2014
  7. ^ מאשה צור-גלוזמן, מלך העולם לא מרשה לנו כמעט אף פעם ללטף אותו, באתר הארץ, נובמבר 2017
  8. ^ קולף הסברס, באתר הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות
  9. ^ אתר המוקדש לצייר אשר פלדמן
  10. ^ אשר פלדמן, נופים ואנשים 1895- 1975, באתר המשכן לאמנות עין חרוד
  11. ^ אליען לזובסקי, חילונית מסורתית, כביש ארבעים - מגזין התרבות של הדרום, גיליון 115, מרץ 2011
  12. ^ הסרט "שקופים" - ראיון עם ורד לי באתר "הארץ"
  13. ^ הסרט "שקופים" - כתבה מאתר "ynet"
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גליה_עוז&oldid=23340218"