גליל כורש
 | |
| גליל כורש | |
| פרטי הממצא | |
|---|---|
| סוג | כתובת גליל |
| חומרים | חמר |
| תוכן הממצא | |
| שפה | אכדית |
| יצירת הממצא | |
| תאריך יצירה | 539–538 לפנה"ס לערך |
| הוזמן על ידי | כורש |
| תרבות |
הממלכה האחמנית  |
| פרטי האתר והחפירה | |
| תאריך גילוי | 1879 |
| התגלה בידי | הורמוזד רסאם |
| שם אתר | מקדש אסגילה, בבל |
| פרטי הממצא כיום | |
| מיקום נוכחי | המוזיאון הבריטי |
| מזהה קטלוגי |
90920 |
  | |
גליל כורש הוא מסמך מאמצע המאה ה-6 לפני הספירה, המכיל הכרזה של המלך כורש הגדול לבבלים תחת שליטתו. המסמך העניק זכויות אדם כמו ביטול העבדות, חופש דת ושוויון אתני. המסמך נחשב מסמך זכויות האדם הראשון בהיסטוריה.[1] המסמך כתוב על גבי גליל חמר ונכתב אכדית, כיום מוצג במוזיאון הבריטי.
הרעיונות במסמך התפשטו מן האימפריה הפרסית לממלכות שכנות ביניהן הודו, יוון ורומא וסייע לקדם מושגים כמו "משפט הטבע".[1] בתקופה המודרנית תורגם המסמך לכל שש השפות הרשמיות של האו"ם, כאשר הוראות בו מקבילות לארבעת הסעיפים הראשונים של ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם.[1]
תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהכרזה נאמר, בין השאר (שורות 20–35):[2]
אנוכי כורש מלך תבל המלך הגדול, המלך העז, מלך בבל, מלך שומר ואכד, מלך ארבע כנפות הארץ,
בן כמבוזי המלך הגדול, מלך אנשן, בן בנו של כורש הגדול מלך אנשן, יוצא חלציו של שִשפִּש המלך הגדול מלך אנשן,
זרע מלכים, אשר בֵּל ונַבּוּ אוהבים את שלטונו ואשר לחדוות לבם רוצים בממשלתו. כאשר נכנסתי בידידות לבבל
וכוננתי בשמחה ובגיל את מושב המלכות בהיכל המושל, מַרְדֻךְּ האדון הגדול, הפך את תושבי בבל הרבים לאהבה אותי וביקשתי לעבוד אותו מדי יום ביומי.
צבאותי העצומים התהלכו בשלום בקרב בבל, לא התרתי לאיש להפריע את שלומם של אנשי שומר ואכד.
דאגתי לשלום בבל ובשאר ערי הקודש. בני בבל, שמח לבם בהסירי את העול המוטל עליהם שאינו הולם אותם.
את בתיהם שהתיישנו תיקנתי ושמתי קץ לסבלם. מַרְדֻךְּ האדון הגדול שמח
וביד נדיבה ברך אותי – את כורש המלך הירא, בן כמבוזי בני יוצא חלצי ואת כל צבאי,
ואנחנו בשלום לפניו הללנו היטב את אלוהותו הנעלה. כל מלכי תבל היושבים בחדרי מלכותם,
מארבע כברות ארץ, למן הים העליון ועד הים התחתון, כל מלכי ארץ אמורו (המערב, הלבנט) יושבי אהלים, כולם,
הביאו את מנחתם הגדולה לתוך שואנּה וינשקו את רגלי. משואנּה שלחתי חזרה למקומותיהם, לערים אשור ושושן,
אכד וארץ אשנונה והערים זמבן, מתורנו, דיר וכל גבול ארץ הגותים שמעבר לחדקל, אשר מקדשיהם היו חרבים מלפני כן,
החזרתי את האלים יושבים בתוכם, וכוננתי להם מקדש עולמים. כינסתי את כל תושביהם והשבתי את מקום מגוריהם,
ואת אלוהי שומר אכד, אשר נבונאיד, שנוא אדון האלים, הביא לשואנּה, בפקודת מַרְדֻךְּ האדון הגדול
השבתי בשלום למשכנם, מקדשי שמחתם. לו כל האלים שהשבתי למקדשיהם,
בכל יום לפני בֵּל ונבוּ יבקשו לי חיים ארוכים ויזכירו את מעשיי הטובים.
משמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסתבר, כי מעשי השיקום של כורש נעשו כתגובה ליריבו – נבונאיד מלך בבל, שמלך יחד עם בנו בל-שר-אֻצֻר (בלשאצר המקראי). כהני בבל הביעו התנגדות עזה לרוח החדשה שהביא איתו נבונאיד, שכללה העדפת פולחן אל הירח סין מצפון מסופוטמיה על פני אלי בבל ובראשם מרדוך. כורש עשה יד אחת עם כהני מרדוך והצליח להפיל את נבונאיד בעזרת תמיכה מבית שהשיג בבבל.
הממצא מגלה זיקה להכרזת כורש המקראית. היהודים אינם נזכרים בכתובת הגליל, לא במישרין ולא ברמיזה. על כן, היה מי שהניח שהכרזת כורש המקראית כלל לא נכתבה, או שמא התנסחה באופן שונה. לשיטה זו, הנהגת שבי ציון עשתה בהכרזה שימוש על מנת לבסס את שליטתה בפחוות יהודה, אל מול הנהגת האוכלוסייה היהודית הגדולה שנשארה בארץ, ואכן הצליחה להעביר את מוסרות השלטון הדתי לידי השבים מבבל – והשימוש בהכרזה הפך אותה בחלוף הזמן למסמך היסטורי.
גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגליל התגלה על ידי האשורולוג הבריטי יליד מוסול הורמוזד רסאם, בשנת 1879 ביסודות מקדש אסגילה לאל מרדוך בבבל.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיים תדמור, הרקע ההיסטורי להצהרת כורש, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח- דנה הרמן, בריטניה ואיראן שוב מתעמתות. אבל הפעם בגלל ממצא ארכאולוגי, באתר הארץ, 19 בפברואר 2010
- גליל כורש, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 "History of Natural Law & Basic Freedoms, Cyrus the Great". Archived from the original on 20 March 2023
- ^ מאת Robert William Rogers, כפי ש מופיע בויקיטקסט האנגלי. לתרגום נוסף ראו cylinder באתר המוזיאון הבריטי (מופיע גם בערך The Cyrus Cylinder באתר World History Encyclopedia