גלן האוורטון
 | |
| האוורטון, 2013 | |
| לידה |
13 באפריל 1976 (בן 48) יפן  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1997 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
Jill Latiano (2009–?) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
גלן פרנקלין האוורטון השלישי (באנגלית: Glenn Franklin Howerton III; נולד ב-13 באפריל 1976) הוא שחקן, מפיק, תסריטאי ובמאי אמריקאי.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלן פרנקלין האוורטון השלישי נולד ביפן, בנם של ג'ניס וגלן פרנקלין האוורטון ג'וניור. אביו היה טייס קרב.[2] את ילדותו העביר במדינות זרות ואזורים שונים בארצות הברית עקב עבודתו של אביו. כמעט מיד לאחר לידתו עברה משפחתו לאריזונה ואז לניו מקסיקו לזמן קצר. כשהיה בן שלוש הם עברו לעיירה פליקססטו בסופוק. לאחר מכן הם עברו לווירג'יניה, ולאחר מכן לדרום קוריאה, שם התיישבו בסיאול. כשהיה בן 10 חזרה משפחתו לארצות הברית והתיישבה באלבמה.[3] לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון ג'פרסון דייוויס במונטגומרי, אלבמה, בילה שנתיים בבית הספר הבינלאומי החדש לאומנויות במכללת דיימי מיאמי. הוא למד בבית הספר ג'וליארד (1996 – 2000),[4] שם סיים תואר ראשון באמנויות.[5]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2002, האוורטון כיכב בתפקיד קורי הווארד בסדרה "מופע שנות השמונים".[6] לאחר מכן הוא שיחק בתפקיד אורח ב-:ER" בתפקיד ד"ר ניק קופר בשנת 2003.
הוא שיחק בתפקידים קטנים בסרטים "חייב לאהוב כלבים" (2005), סרניטי (2005) ובסרט "הזרים" (2008). הוא הופיע גם כאח בבית חולים בסרט "קראנק" משנת 2006, והמשיך לשחק בסרט ההמשך, "קראנק: מתח גבוה" גם הוא לצד ג'ייסון סטיית'האם.
האוורטון משחק, מפיק, תסריטאי של פרקים רבים והבמאי הראשי של הסדרה "פילדלפיה זורחת" משנת 2005. להאוורטון היה תפקיד קולי בסדרה "המופע של קליבלנד", כמו גם תפקיד חוזר בסדרה הקומית "מינדי" של רשת פוקס[7] ובסדרת הקומדיה האפלה "פארגו".[8] הוא שיחק בסרט הקומדיה "Coffee Town" משנת 2013. בין השנים 2018-2021 כיכב בסדרת הקומדיה A.P. Bio.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 בספטמבר 2009 התחתן האוורטון עם השחקנית ג'יל לטיאנו, שהתארחה בפרק של הסדרה "פילדלפיה זורחת". בנם הראשון, מיילס רוברט, נולד בשנת 2011.[9] באוגוסט 2014 נולד בנם השני, איזלי ריי.[10]
האוורטון אמר שהוא מקפיד על תזונה טבעונית "בערך 95% מהזמן".[11]
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2005 | חייב לאהוב כלבים | מייקל | |
| סרניטי | לילאק יאנג | ||
| 2006 | קראנק | דוֹקטוֹר | |
| שבועיים | מתיו ברגמן | ||
| 2008 | הזרים | מייק | |
| 2009 | קראנק: מתח גבוה | דוֹקטוֹר | לא זוכה |
| 2010 | מכירת חיסול | גארי | |
| 2013 | Coffee Town | ויל | |
| 2016 | Officer Downe | דומיניק | |
| 2020 | The Hunt | ריצ'רד | |
| Archenemy | המנהל | ||
| 2021 | מסיבת סוף העולם | ג'ון | |
| 2022 | הגנב האספן | ג'רי אלטר | |
| 2023 | גן עדן של טעויות | מנהל עסקים | |
| בלקברי | ג'ים בלסיל |
|
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | כותרת | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2002 | Monday Night Mayhem | דיק אברסול | סרט טלוויזיה |
| 2002 | The Job | בחור צעיר | פרק: "גיי" |
| 2002 | המופע של שנות ה-80 | קורי האוורד | תפקיד ראשי |
| 2003 | ER | ד"ר ניק קופר | 6 פרקים |
| 2005–הווה | פילדלפיה זורחת | דניס ריינולדס וונדל אולברייט |
תפקיד ראשי; תסריטאי, במאי ומפיק בפועל |
| 2009 | אבא אמריקאי | בקרת בעלי חיים מס' 1 (קול) | פרק אחד |
| 2009–2010 | גלן מרטין, DDS | קולות שונים | 3 פרקים |
| 2009–2013 | המופע של קליבלנד | ארני קרינקלסק | תפקיד קול; 30 פרקים |
| 2011 | וייטנאם: הסרטים האבודים | דונלד דבור | מיני-סדרה; 5 פרקים |
| 2012 | Unsupervised | קלינט | 4 פרקים; גם מפיק בכיר |
| 2013–2017 | מינדי | קליף גילברט | 13 פרקים |
| 2014–2015 | איש משפחה | קולות שונים | 4 פרקים |
| 2014 | פארגו | דון צ'ומף | 5 פרקים |
| 2015 | TripTank | חבר הקונגרס רוטברד חבר הקונגרס הום חבר הקונגרס אדורנו |
תפקיד קול; פרק: "מר ווינצ'סטר הולך לוושינגטון" |
| 2016 | בית השקרים | סת' באקלי | 4 פרקים |
| 2018–הווה | A.P. Bio | ג'ק גריפין | תפקיד ראשי; גם מפיק |
| 2020 | הנמלט | ג'רי | 14 פרקים |
| 2023–הווה | ולמה | פרד | דיבוב; 20 פרקים |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלן האוורטון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
גלן האוורטון, ברשת החברתית אינסטגרם
גלן האוורטון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
גלן האוורטון, באתר AllMovie (באנגלית)
גלן האוורטון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
גלן האוורטון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Glenn Howerton: Biography". TVGuide.com. נבדק ב-2010-12-29.
- ^ "Glenn Howerton Biography, Celebrity Facts and Awards". TVGuide.com. נבדק ב-2017-03-05.
- ^ "Glenn Howerton Is Dead Serious About Being Funny". gq.com. נבדק ב-2018-03-17.
- ^ "Alumni News". The Juilliard School. בנובמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-2011-11-11.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Glenn Howerton". All Movie Guide. The New York Times. נבדק ב-2 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Schmikowitz, Matt (13 במאי 2013). "Getting Trapped in Nostalgia in 'That 80s Show'". Split Sider. אורכב מ-המקור ב-2018-02-09. נבדק ב-2021-02-09.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Gonzalez, Sandra (7 באוגוסט 2013). "'It's Always Sunny' star to woo [spoiler] on 'Mindy Project'". Entertainment Weekly.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Damon, Lauren (20 במאי 2014). "Glenn Howerton talks about his role in FX's hit show "Fargo"". Media Mikes.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Leon, Anya (16 בספטמבר 2011). "Glenn Howerton Welcomes Son Miles Robert". People magazine. אורכב מ-המקור ב-2011-09-24.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Glenn Howerton of It's Always Sunny in Philadelphia Welcomes Second Son With Wife Jill Latiano". US Weekly magazine. 14 בנובמבר 2014. נבדק ב-14 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Howerton, Glenn [@GlennHowerton] (30 ביוני 2019). "I eat vegan about 95% of the time. Good for the planet and for my body. The other 5% I'll eat a fuckin' burger or some fried chicken cause life's too damn short. t.co/TEpPArwAAi" (Tweet) (באנגלית). נבדק ב-14 בינואר 2021 – via Twitter.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2024 Indie Spirit Awards: See the Complete List of Winners, Peoplemag (באנגלית)