גלעד מאירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גלעד מאירי
גלעד מאירי
גלעד מאירי
לידה 21 במרץ 1965 (בן 53)
עיסוק משורר, סופר, מתרגם, חוקר ואיש חינוך
לאום יהודי
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה שירה, תרגום, חקר הספרות
זרם ספרותי פוסטמודרניזם
פרסים פרס היצירה לסופרים עבריים
פרס אקו"ם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גלעד מאירי (נולד בירושלים ב-21 במרץ 1965) הוא משורר וסופר ישראלי, חוקר, עורך ויזם בתחום השירה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאירי גדל בירושלים. אבי סבו היה אב בית דין רבני בסונדור, צפון עיראק הכורדית וסבו היה רב בקמישלי (סוריה הכורדית). המשפחה המורחבת עלתה ארצה ב-1929 וחלקה התיישב בירושלים. אביו, דוד, עובד סוציאלי וממקימי הפנתרים השחורים[דרוש מקור]. אימו, חנה, ניצלה מהנאצים על ידי משפחה נוצרית, והיא הניצולה היחידה ממשפחתה. מאירי הוא הבכור ולו אח ואחות צעירים. גר בירושלים עם אשתו ושלושת ילדיהם.

מאירי שיחק בצעירותו כדורגל בקבוצת הנערים של הפועל ירושלים. במסגרת שליחויות של אביו הוא שהה שש שנים בארצות הברית וסיים תיכון בבית הספר דנמרק בירושלים. הוא שירת בנח"ל. היה בגרעין של השומר הצעיר שיועד לקיבוץ סמר. מאירי הוא בעל תואר מוסמך מהאוניברסיטה העברית, ודוקטורט לספרות עברית מאוניברסיטת תל אביב; עבודת המחקר שלו, "שירה כפארודיה" (2007), עוסקת בשירת דוד אבידן. מאירי עסק בחינוך פורמלי בבתי ספר, חינוך בלתי פורמלי ונוער במצוקה.

פעילותו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן שיינפלד פרסם את שירו הראשון - מחזור בשם "שלוש ספרדיות" - בעל המשמר (27.7.90)[דרושה הבהרה]. מאירי הוא בוגר בית הספר לשירה של הליקון (2001), מייסד ומנהל מוסד הספרות "מקום לשירה" (2002) וממייסדי קבוצת המשוררים "כתובת" (2002). במסגרת "כתובת" יזם מאירי אירועי שירה ופסטיבלים בירושלים ומנהל את "מטר על מטר, פסטיבל ירושלים לשירה". מאירי פרסם חמישה ספרי שירה, ספר סיפורים קצרים, ספר שירה ופרוזה המשותף לקבוצת המשוררים "כתובת", שלוש אנתולוגיות וספר עיון בנושא שירת דוד אבידן המבוסס על הדוקטורט שלו. יצירותיו התפרסמו באנתולוגיות ובכתבי עת רבים, בהם אפיריון, עיתון 77, הליקון, ביטאון שירה, משיב הרוח, מאזנים, הכיוון מזרח, מעין ועוד. כמו כן פרסם מספר תרגומים, בהם ספר שיריו הראשון של לורקה, ושירים של משוררים נוספים. בנוסף, מאירי היה ממייסדי ומעורכי כתב העת לשירה וביקורת "כתובת", אשר יצא לאור בשנים 2009 - 2012. כתב העת נערך בידי חברי קבוצת "כתובת". הוא ממייסדי ומעורכי כתב העת ננופואטיקה, אשר יוצא לאור מאז 2013. ייסד את "מאבק המשוררים" (תנועה למען קידום השירה והמשוררים) בשנת 2011 עם רועי צ'יקי ארד. יזם חוק לשירה - ההצעה לחוק מופיעה בגיליון כתובת 8.[דרושה הבהרה]

על יצירתו הספרותית זכה בפרס היצירה לסופרים ומשוררים בשנת תשס"ח. זכה בפרס אקו"ם ע"ש שלמה טנאי לעידוד היצירה לשנת 2012 עבור כתב היד "שחרור בתנאים מגבילים". כתב היד של פגני אורגני זכה בפרס אגף התרבות של עיריית ירושלים ע"ש זבולון המר, תחרות בעילום שם (2001). סיפור פרי עטו, 'עידן הזאב', זכה בציון לשבח בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ".

בשנת 2015 ייסד מאירי את בית הספר לאמנויות המילה בירושלים עם נועה שקרג'י ומשמש כמנהלו ביחד עם שקרג'י.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]