גלעד צוקרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלעד צוקרמן
פרופ' גלעד צוקרמן, 2011
פרופ' גלעד צוקרמן, 2011
לידה 1 ביוני 1971 (בן 50)
גבעתיים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות, רוויוואליסטיקה
מקום מגורים ישראלישראל ישראל, אוסטרליה, אנגליה, איטליה, ארצות הברית, סינגפור, סין, סלובקיה, יפן
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת קיימברידג', מכון ויצמן, אוניברסיטת טקסס באוסטין, האוניברסיטה הלאומית של סינגפור, אוניברסיטת ג'יאו טונג שאנגחאי, מידלברי קולג', אוניברסיטת קווינסלנד, אוניברסיטת אדלייד
www.professorzuckermann.com
תרומות עיקריות
ניתוח ה"ישראלית" כשפת-כלאיים, תופעת התשמו"ץ (תרגום שומר משמעות וצליל), רוויוואליסטיקה (מדע החייאת השפות), חקר השפה והתרבות, מגע בין לשונות, בלשנות היסטורית, אטימולוגיה, לקסיקולוגיה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גלעד צוקרמן (נולד ב-1 ביוני 1971 בתל אביב) הוא בלשן ומחייה שפות ישראלי, פרופסור לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה.

מחקריו עוסקים בעיקר בהחייאת שפות, במגע בין לשונות, בשפה ותרבות, בבלשנות היסטורית, בלקסיקולוגיה, בגנטיקה לשונית ובהתפתחות של לשונות, במקורות העשרה מילונית, בריבוי סיבות ובהיברידיות (הכלאה לשונית ותרבותית). הוא מרבה לחקור את העברית הישראלית (שהוא מכנה "ישראלית") והיידיש כמקרי מבחן לתאוריות שלו, וגם עוסק בהחייאת שפות אבוריג'יניות באוסטרליה.[1][2]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוקרמן נולד בגבעתיים וגדל באילת. לפני שירותו בצה"ל, למד בקולג' בינלאומי באיטליה, השייך לרשת ה-United World Colleges. את שירותו הצבאי עשה ביחידה 8200. צוקרמן סיים בהצטיינות יתרה תואר שני בבלשנות בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן שבאוניברסיטת תל אביב.[3] הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד ומאוניברסיטת קיימברידג'. באוקספורד שימש צוקרמן כנשיא ארגון הסטודנטים היהודי של האוניברסיטה, לחיים. מתחילת שנת 2011, צוקרמן הוא פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד, אוסטרליה.

צוקרמן כיהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת ג'יאו טונג שאנגחאי, באוניברסיטת שאנגחאי ללימודים בינלאומיים ובמידלברי קולג'. ב-2006–2011 הוא כיהן כפרופסור באוניברסיטת קווינסלנד. הוא היה מדען אורח במכון ויצמן וחוקר באוניברסיטת טקסס באוסטין ובמכון רוקפלר בבלאג'ו. הוא לימד גם באוניברסיטת קיימברידג', האוניברסיטה הלאומית של סינגפור, והאוניברסיטה העברית.[4]

צוקרמן הוא פוליגלוט: הוא דובר 13 שפות וקורא כ-30. פרסומיו האקדמיים כוללים מאמרים באנגלית, בעברית, ביידיש, באיטלקית, בספרדית, בגרמנית, ברוסית ובסינית.[5]

גישתו הבלשנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של צוקרמן מחלישים את מודל אילן היוחסין בבלשנות, לפיו כל שפה התפתחה משפה אחת שקדמה לה. צוקרמן גורס כי תיתכן התפתחות של לשונות חדשות, למשל "שפות החייאה", שחל בהן מיזוג של יסודות משתי שפות או יותר. במילים אחרות, ייתכן שלשפה נתונה יהיה יותר מ"הורה" אחד.

התאוריה של צוקרמן מערערת על החלוקה הקלאסית של שפות למשפחות גנטיות. לפי צוקרמן, ייתכן ששפה תהיה שמית והודו-אירופית כאחת, אם היא התפתחה ממיזוג של אלמנטים משפה שמית מצד אחד ומשפה הודו-אירופית מצד שני. ה"ישראלית" (העברית החדשה), לדעת צוקרמן, היא דוגמה ל"שפת החייאה" בעלת מספר "הורים" בו-זמנית. גישה זו נובעת מטענתו של צוקרמן, שה"ישראלית" ממזגת יסודות שמיים והודו-אירופיים. את היסודות השמיים תרמה העברית לתקופותיה, ואילו האלמנטים ההודו-אירופיים הגיעו בעיקר מיידיש, וכן מרוסית ומפולנית. לפי צוקרמן, הישראלית איננה אבולוציה אורגנית של העברית אלא גנזה היברידית.[6]

צוקרמן טוען שכל "שפת החייאה" מוצלחת היא היברידית. הסיבה לכך היא עקרון החפיפה, שהוא סטטיסטי: "ככל שמאפיין לשוני קיים ביותר שפות תורמות, כך יש לו סיכוי גדול יותר לחדור לשפה המתהווה".[7]

התאוריה ההיברידית הרב-הורית שייסד צוקרמן לגבי היווצרות ה"ישראלית" סותרת לא רק את מודל ההחייאה (חיים רבין, חיים רוזן), אשר לפיו ה"ישראלית" היא עברית שהוחייתה, אלא גם את תאוריית הרה-לקסיפיקציה (פאול וקסלר, ג'וליה הורבט), אשר לפיה ה"ישראלית" היא יידיש שהחליפו את אוצר המילים שלה באוצר מילים עברי.

"תשמו"ץ"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשמו"ץ, ראשי תיבות של תרגום שומר משמעות וצליל, הוא מונח שטבע צוקרמן, תרגום של Phono-Semantic Matching (גם הוא מונח של צוקרמן), תחדיש המשלב צליל דומה ומשמעות דומה. לדוגמה, ״סחר מכר" הוא תשמו"ץ של "שאַכער מאַכער" היידי.

דוגמה נוספת לתחדיש מסוג זה היא המילה "קוקית", שנקבעה כתרגום למילה האנגלית cookie ומשמעותה "מידע על הגולש שהדפדפן שומר במחשבו". המילה "קוקית" שומרת על הצליל של המקור האנגלי, וכן רומזת לציפור קוקייה, המטילה את ביציה בקיני זרים. השימוש בתחדיש מסוג זה קיים בשפות רבות (שמיות, הודו-אירופיות וכו), וגם ברבדים קדומים של העברית. המילה מסתורין היא דוגמה לכך.[8]

לפי צוקרמן, הביטויים "כלי ראות", "כלי עיניים" ו"בתי עיניים" פינו את מקומם למילה "משקפיים", תשמו"ץ של חיים לייב חזן מ-1890 על בסיס סְקוֹפֶּאוֹ (אני מביט) היווני ושק"פ העברי.[9]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוקרמן הוא דמות שנויה במחלוקת בקרב עמיתיו ודעותיו אינן מקובלות. "הוא נחשב על ידי עמיתיו הישראלים גאון, או פרובוקטור".[10] המונח "ישראלית" שהוא הציע כדי לתאר את העברית בת זמננו נתפס כפרובוקטיבי. משה בר-אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, אמר על צוקרמן שכמו נועם חומסקי, גם הוא "חוקר טוב מאוד, שמסתכן בהשקעת מאמצי-סרק עקב עירוב בין בלשנות לפוליטיקה".[11]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של צוקרמן Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew (מגע בין שפות והעשרה לקסיקלית בעברית הישראלית), שפורסם ב-2003 בהוצאת פלגרייב מקמילן, עוסק ברב-סיבתיות (multiple causation) ובתחדישים רב-מקוריים בעברית ישראלית, בטורקית, במנדרינית, ביפנית ובערבית.

בשנת 2008 יצא לאור בהוצאת עם עובד ספרו ישראלית שפה יפה. הספר חולל דיונים ציבוריים סוערים, זכה לסקירה בעיתונות ונמכר בעותקים רבים.[12]

בשנת 2011 יצא לאור בהוצאת קרן הספר טינגו, שצוקרמן תרם לו שלושה פרקים על יידיש, אטימיתולוגיה (אטימולוגיה עממית) וסלנג ישראלי.[13]

בשנת 2020 יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד ספרו של צוקרמן Revivalistics: From the Genesis of Israeli to Language Reclamation in Australia and Beyond (רוויוואליסטיקה: מהתהוות הישראלית להחייאת שפות באוסטרליה ומעבר לה). הספר מציג שדה-מחקר בינתחומי חדש העוסק בהחייאת לשונות ברחבי העולם.

בשנת 2021 יצא לאור בהוצאת East China Normal University ספרו של צוקרמן 多源造词研究, העוסק במילים חדשות הנובעות ממספר מקורות בו-זמנית בלשונות כמו סינית מנדרינית ו"ישראלית".

ספרים נוספים:

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות ברדיו ופודקאסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דברי שגריר ישראל באוסטרליה יובל רותם Address for the opening of the Allira Aboriginal Knowledge IT Centre
  2. ^ Alex Rawlings, March 22, 2019, BBC Future, The man bringing dead languages back to life
  3. ^ אתר למנויים בלבד ניצה לואנסטין, ‏אמר לשבט את דברו, באתר "ידיעות אחרונות", 28 באוקטובר 2016
  4. ^ Featured Linguist - לינגוויסט ליסט
  5. ^ פרופ' צוקרמן באתר Academia.Edu – כולל רשימת ספריו ומאמריו.
  6. ^ ראו: Revivalistics: From the Genesis of Israeli to Language Reclamation in Australia and Beyond
  7. ^ שם
  8. ^ ראו: https://he.wiktionary.org/wiki/מסתורין
  9. ^ [1], גלעד צוקרמן, מעריב, 25/12/2008.
  10. ^ "עברית בשתי שקל" – מאמר של עמרי הרצוג (הארץ, 30 בספטמבר 2008).
  11. ^ הדברים נאמרו לסוכנות הידיעות רויטרס, והתפרסמו בגרסה האנגלית של אתר‎[2] ynet ‎.
  12. ^ הספר ישראלית שפה יפה הופיע ברשימת רבי-המכר של העיתון "הארץ", למשל ב-31 בדצמבר 2008, 7 בינואר 2009, 14 בינואר 2009, 21 בינואר 2009.
  13. ^ נמרוד דביר, סטיבן פריי מגיע לישראל, באתר nrg‏, 16 בינואר 2011