גלקסיית סקסטנט הננסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גלקסיית סקסטנט הננסית
קבוצת כוכבים סקסטנט
מגלה מייק אירווין, פיטר בנקלארק, מיק ברידג'לנד וריצ'רד מקמהון
תאריך גילוי 1990
סוג אליפסואידית ננסית
בהירות 10.4[1]
סיווג מורפולוגי dSph[1]
עלייה ישרה 10ʰ 13ᵐ 02.9ˢ
נטייה ‏53″ ‏36′ ‏01°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 9.25-
מרחק[2] 280,000 שנות אור
85,847.44 פארסק
קוטר 2,440[2] שנות אור
מסה ‎2.5×107‎‏[3] M
הסחה לאדום 224[1] ק"מ/שנייה

גלקסיית סקסטנט הננסית, נקראת גם גלקסיית סקסטנט האליפסואידית הננסית, היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים סקסטנט במרחק של כ-280,000 שנות אור ממערכת השמש. הגלקסיה התגלתה בשנת 1990 על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' שסרקו תמונות שצולמו על ידי טלסקופ שמידט בשנות ה-70 של המאה ה-20 וזיהו אזור שבו צפיפות הכוכבים גדולה ביחס לסביבה.[4]

במרחק זוויתי של כ-10 מעלות מגלקסיית סקסטנט הננסית נמצאות שתי הגלקסיות הלא סדורות סקסטנט A וסקסטנט B. למרות שהן נראות קרובות אליה, שתי הגלקסיות הלא סדורות נמצאות למעשה במרחק גדול פי 15 מאשר המרחק של גלקסיית סקסטנט הננסית ולא ברור אם הן שייכות לקבוצה המקומית או נמצאות מחוץ לה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא בין 12 ל-30 דקות קשת שממרחקה שקול לקוטר של כ-2,440 שנות אור. מסתה מוערכת בכ-‎2.5×107מסות שמש, כ-100-50 מיליוניות ממסת שביל החלב. בדומה לגלקסיות הננסיות האחרות שמלוות את שביל החלב, גם בגלקסיה זו רובם המוחלט של הכוכבים הם כוכבים זקנים שנוצרו לפני למעלה מ-10 מיליארד שנים ועם מתכתיות נמוכה יחסית. במרכז הגלקסיה נמצאים כוכבים מעט פחות זקנים ועם מתכתיות פחות נמוכה ביחס לכוכבים שבשולי הגלקסיה.[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 SIMBAD: Sextans Dwarf Galaxy
  2. ^ 2.0 2.1 NASA/IPAC EXTRAGALACTIC DATABASE: The Sextans Dwarf Spheroidal Galaxy
  3. ^ M. G. Walker, M. Mateo, E. W. Olszewski, J. Peñarrubia, N. W. Evans & G. Gilmore: A Universal Mass Profile for Dwarf Spheroidal Galaxies?, The Astrophysical Journal, Vol. 704, Iss. 2, p. 1280 (2009)
  4. ^ M. J. Irwin, P. S. Bunclark, M. T. Bridgeland & R. G. McMahon: A new satellite galaxy of the Milky Way in the constellation of Sextans, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, vol. 244, p. 16P (1990)
  5. ^ S. Okamoto, N. Arimoto, E. Tolstoy, P. Jablonka, M. J. Irwin, Y. Komiyama, Y. Yamada & M. Onodera: Population gradient in the Sextans dSph: comprehensive mapping of a dwarf galaxy by Suprime-Cam, The Astrophysical Journal, Vol. 703, Iss. 1, p. 692 (2009)