גלרי ויויאן
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
הפסאז'ים המקורים של פריז, פסאז'  |
| כתובת |
Quartier Vivienne |
| מיקום |
הרובע השני של פריז |
| מדינה |
צרפת |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1823 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1826 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות נאו-קלאסית |
| מידות | |
| אורך |
176 מ' |
| רוחב |
3 מ' |
| קומות |
1 |
| קואורדינטות | 48°52′00″N 2°20′23″E / 48.8667°N 2.3397°E |
 | |
  | |
גלרי ויויאן (fr) הוא אחד מהמעברים המקורים של פריז, הממוקם ברובע השני. הגלריה רשומה כאנדרטה היסטורית מאז 7 ביולי 1974.
הִיסטוֹרִיָה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגלריה נבנתה בשנת 1823 על ידי מרכוס, נשיא לשכת הנוטריונים, במקום בית ואנל דה סראנט ומעבר הפטיט פר'ס. הוא התבסס על תוכניות שערך האדריכל פרנסואה ג'אן דלנוי. הגלריה נחנכה בשנת 1826 תחת השם Marchoux,[1] אך עד מהרה שונה שמה ל-Vivienne. בזכות מיקומה הייחודי והחנויות המיוחדות, המקום משך אליו מבקרים רבים. בגלריה היו חנויות של חייטים ובדים, סנדלריות, חנות היין, מסעדה, חנות הספרים ג'וסום, קונדיטוריות, וחנויות לדברי דפוס.
הגלריה ממוקמת בין פאלה רויאל, והבורסה של פריז לניירות ערך והשדרות הרחבות, המעבר המקורה נקרא לרוב גלריה כי הוא משמש גם למעבר וגם כמרכז מסחרי ומקום תצוגה, וזכה להצלחה ניכרת עד סוף הקיסרות השנייה. הגלריה איבדה חלק מהמשיכה שלה עם המעבר של החנויות היוקרתיות שהיו בה, לאזור המדלן והשאנז אליזה, ובמיוחד בגלל השיפוץ של פריז על ידי ז'ורז'-אוג'ן האוסמן. גם לאחר שחשיבותה פחתה, הגלריה נותרה להוות זירת צילומי סרטים ולאירועים.
[2] לאחר 1960, הגלריה חזרה להיות פעילה ומבוקשת מאוד. יש בה חנויות אופנה וריהוט לבית, ותצוגות הוט קוטור מתקיימות בה. פתיחת הסטודיו לאופנה של של ז'אן-פול גוטייה[3] חנות שעוצבה על ידי פיליפ סטארק וגם חנות שעוני יוקרה מיוחדת, תרמו לתחיית הגלריה. כיום יש בגלריה חנויות רבות המוכרות פריטי אופנה ולבוש וכן פריטים דקורטיביים.
גלרי ויויאן וגלרי קולבר נרכשו על ידי הספרייה הלאומית של צרפת.[4] האחרון מאכלס את מוזיאון ההיסטוריה של האמנות - Institut National d'Histoire de l'Art.[4][5][6]
תֵאוּר הגלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנסואה-ז'אק דלנוי הגה את העיצוב בסגנון פומפייאני נאו-קלאסי מכוסה בחופה אלגנטית ובתוספת פסיפסים, ציורים ופסלים. בעבודות השיקום שופצו גם הקישוטים סביב החלונות בצורת חצי הירח, וגם את ציורי האלות והנימפות המעטרות את התקרה המעוגלת-הרוטונדה. על רצפות הפסיפס חתומים Giandomenico Facchina ו-Mazzioli. הפיכחון שלהם המודגש על ידי צורות גאומטריות פשוטות חוזרות, המזכירות את סגנון הפסיפסים ברחוב ריבולי 42. המבנה הארוך של הגלריה הוא בצורת רוטונדה מזוגגת עם כיפת זכוכית חצי כדורית המאפשרת זרימת אוויר. אורכו 176 מטרים (577 רגל) ורוחבו 3 מטרים (9.8 רגל).
מִקוּם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגלריה ממוקמת בקרבת הפאלה רויאל, הבורסה לניירות ערך וככר ויקטואר. אל הגלריה ניתן להיכנס דרך 3 כניסות: מרחוב פטיט שמפס, מרחוב הבנק ומרחוב ויויאן-Rue Vivienne.[3]
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
צילום גלרי ויויאן במהלך הרסטורציה -
הכניסה מרחוב Vivienne -
הכניסה מרחוב Rue des Petits-Champs -
המדרגות -
הרוטונדה והכיפה -
פרטים אדריכליים
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "Official website". Gallerie Vivienne. אורכב מ-המקור ב-2012-04-18.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ POP : la plateforme ouverte du patrimoine, Ministere de la culture
- ^ "Galerie Colbert". UFR - Histoire de l'Art et Archéologie. נבדק ב-10 באוגוסט 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Blackmore, Ruth (2012). The Rough Guide to Paris. London: Rough Guides. p. 71. ISBN 1405386959.
- ^ 1 2 Tayeb, Monir; Austin, Michel. "Galeries Colbert & Vivienne". Hector Berlioz. נבדק ב-10 באוגוסט 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "6 Beautiful Places In Paris to Escape Winter's Chill". Condé Nast Traveler. 18 בנובמבר 2014. נבדק ב-10 באוגוסט 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ BEAUMONT, Franck (14 בדצמבר 2014). "galerie Colbert". paris-promeneurs (בצרפתית). נבדק ב-10 באוגוסט 2022.
{{cite web}}: (עזרה)