גל החום באירופה (2003)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גל החום באירופה
תאריך התרחשות 2003 עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 19,490 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תרשים של הפרשי הטמפרטורות הממוצעות באירופה ביולי-אוגוסט 2003 בהשוואה לאותן תקופות בשנים 2000–2002

גל חום פקד את אירופה בקיץ 2003, שהיה הקיץ החם ביותר ביבשת מאז שנת 1540 לפחות. הנפגעות היו מדינות רבות במערב אירופה ובמיוחד צרפת. מחקרים שנעשו מאוחר יותר העלו כי כתוצאה מגל החום נגרמו ביבשת כ-50 אלף עד 70 אלף מקרי מוות. כמו כן נגרם נזק משמעותי לחקלאות.

גל החום[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל החום העיקרי פקד את היבשת בחודשים יולי ואוגוסט. בתקופה זו נמדדו במקומות רבים ובמועדים שונים טמפרטורות שעלו בהרבה על הממוצע הרב שנתי והגיעו במקומות מסוימים למקסימום של 39 מעלות צלזיוס ואף למעלה מזה. באיטליה ובספרד נמדדו גם 45 ו-46 מעלות צלזיוס. בפינדל שבלוקסמבורג נמדדה במשך חמישה ימים טמפרטורה של 37.9 מעלות. בחלק מהמקומות עמדה הטמפרטורה בלילה על 30 מעלות. כמה משיאי הטמפרטורה שנמדדו בגל החום לא נשברו מאז.

המשבר הבריאותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל החום גרם לרבבות מקרים של פטירות, במיוחד של אנשים מבוגרים שחיו בגפם ולא הצליחו להתמודד לבדם עם השפעות החום. סיבות המוות היו מכת חום והתייבשות. המצב הוחמר עקב העובדה שבמדינות רבות לא היו מותקנים בבניינים מזגנים, משום שתנאי מזג האוויר הרגילים לא הצריכו זאת. התושבים, שהיו רגילים למזג אוויר ממוזג, לא ידעו כיצד להתייחס במועד לגל החום ולהשלכותיו. גם הרשויות הציבוריות לא היו ערוכות לו ולא הכינו תוכניות מתאימות לתגובה בשעת חירום.

מספר גדול במיוחד של קרבנות, כ-14,800, היה בצרפת. תרמה לכך העובדה שביולי ואוגוסט יוצאים צרפתים רבים לחופשה. רבים מהמתים נמצאו רק לאחר זמן, כאשר שבו קרוביהם מחופשותיהם. בין הנופשים היו גם פקידי ממשלה ורופאים רבים, עובדה שחיבלה בתגובה הציבורית והרפואית לגל החום. בשל ריבוי הנספים היה הכרח להשתמש במחסן בפאתי פריז כחדר מתים מאולתר לשם החזקת הגופות בקירור עד לקבורתן. ביקורת חריפה הופנתה לאחר מעשה כלפי הרשויות בצרפת ובמיוחד כלפי משרד הבריאות על תגובתם הבלתי מספקת למשבר גל החום.

על פי הערכה נספו בספרד עקב גל החום למעלה מ-12,000 איש, בבריטניה יותר מ-2,000, בפורטוגל כ-1,900 איש, בהולנד כ-1,500, באיטליה למעלה מ-500 ובגרמניה כ-300.[דרוש מקור]

נזקים סביבתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהר הלואר בעיר נוור (Nevers) במרכז צרפת כמעט והתייבש במהלך גל החום

הנזקים הסביבתיים שחולל גל החום כללו שריפות בהיקפים גדולים, במיוחד בפורטוגל, שבה נשרף שטח יער בהיקף של 2,150 קילומטר רבוע.

מפלס המים בנהרות שונים ומאגרי מים באירופה ירד מאוד עקב גל החום. בגרמניה הופרע עקב כך השיט בנהרות האלבה והדנובה. בשווייץ הביא החום להמסת קרחונים, שמצידה גרמה למפולות שלגים ולשיטפונות. בבריטניה היו עדויות להמסה של אספלט בכבישים ולהתחממות פסי רכבת עד להתרחבותם.

החום בשילוב עם תנאי בצורת הביא לירידה בהיקף יבולי החיטה, שהגיעה במערב אירופה ל-12 עד 20 אחוזים. גם יבולי הענבים לתעשיית היין הושפעו מגל החום ומועד הבציר הוקדם בהרבה.

גל החום הביא לשינוי זמני במשטר הזרמים בים התיכון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גל החום באירופה בוויקישיתוף