גל הטרור בישראל (אביב 2022)
מערכה: חלק מההסכסוך הישראלי-פלסטיני | ||||||||||||||||||
מלחמה: פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2022 | ||||||||||||||||||
תאריכים | 2 במרץ 2022 – 13 במאי 2022 (73 ימים) | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קרב לפני | המהומות במבצע שומר החומות | |||||||||||||||||
קרב אחרי | פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2023 | |||||||||||||||||
מקום | ישראל | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
גל הטרור ב־2022 הוא רצף פיגועי טרור שבוצעו באביב 2022 בידי פלסטינים וערבים ישראלים, במהלכם נרצחו עשרים ואחד בני אדם ונפצעו מעל לשישים ושמונה. בעקבות האירועים צה"ל ומשטרת ישראל יזמו את מבצע "שובר גלים" לסיכול פיגועי הטרור.
הפיגועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גל הטרור כלל אירועים בהם ניסו מחבלים ערבים לרצוח יהודים.
אחדים מהפיגועים העיקריים הראשונים בלטו בכך שהמחבלים הזדהו עם ארגון הטרור דאעש.[1][2] לאחר מכן, בלטה פעילותם של פלסטינים מאזור יהודה ושומרון אשר לא הזדהו עם דאעש.[3]
עם הזמן, במערכת הביטחון הישראלית זיהו על רקע גל הטרור כי הייתה ירידה במניע הלאומני ולעומתה עלייה במניע הדתי שהוביל לפיגועים בישראל. החוט המקשר של גל הפיגועים היה השראה בדגש על הר הבית או מניעים אישיים, מבלי לייחס זאת לארגון טרור פלסטיני שעמד באופן ישיר מאחורי מעשי הרצח וניסיונות הרצח.
ארגון הטרור חמאס (עם בולטות למטה הארגון באזור יהודה ושומרון) שאף להתסיס את השטח.[4][2]
הפיגועים העיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2022
- פיגוע הדקירה בשכונת ארמון הנציב (21 במרץ) – פיגוע דקירה שביצע המחבל ואסים א-סעיד מחברון שבו רצח את איוואן טרנובסקי (אזרח מולדובה, עובד זר), בשכונת ארנונה בירושלים, עובד זר נוסף נפצע באופן בינוני. המחבל נעצר שעות אחר כך על ידי כוח מג"ב כאשר ניסה לחצות את גדר ההפרדה. תפיסת המחבל הובילה לפענוח רצח בני הזוג כדורי שגם אותו ביצע א-סעיד כשלוש שנים לפני כן.
- הפיגוע המשולב בבאר שבע (22 במרץ) – פיגוע דקירה ודריסה שביצע ערבי-ישראלי תושב חורה בשלוש זירות בבאר שבע. בפיגוע נרצחו ארבעה ישראלים ונפצעו שניים. המחבל נורה על ידי אזרחים חמושים ונהרג.
- פיגוע הירי בחדרה (27 במרץ) – פיגוע ירי שביצעו שני מחבלים ערבים-ישראלים תושבי אום אל-פאחם ברחוב הרברט סמואל בחדרה. בפיגוע נרצחו שני שוטרי משמר הגבול ונפצעו חמישה ישראלים.[5] שני המחבלים נורו ונהרגו במקום.
- פיגוע הירי בבני ברק (29 במרץ) – פיגוע ירי שביצע מחבל פלסטיני מהכפר יעבד, בו נרצחו חמישה – ארבעה אזרחים ושוטר ערבי-ישראלי שניסה לירות במחבל ולעצור את הפיגוע, עשר אזרחים נוספים נפצעו. המחבל נהרג מירי על ידי שוטר נוסף. זהו הפיגוע הראשון שהתרחש בתוך העיר בני ברק[דרוש מקור].
- פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף (7 באפריל) – פיגוע ירי במספר זירות[6] ברחוב דיזנגוף בתל אביב. 3 נרצחו בפיגוע[7] ועוד 14 אזרחים נפצעו בדרגות פציעה שונות.[8] המחבל, פלסטיני תושב ג'נין, נהרג לפנות בוקר (למחרת הפיגוע) על ידי לוחמי היחידה המבצעית של השב"כ ביפו בסמוך למסגד שממנו יצא לביצוע מסע ההרג.[9]
- פיגוע הירי באריאל (29 באפריל) – פיגוע ירי בליל שבת שביצעו שני מחבלים פלסטינים בכניסה לעיר אריאל ובו נרצח מאבטח.[10] המחבלים נתפסו למחרת בבתיהם בכפר קראוות בני חסן.[11]
- הפיגוע באלעד (5 במאי) – פיגוע גרזן במוצאי יום העצמאות בעיר אלעד שביצעו מחבלים חמושים בגרזנים. בפיגוע נרצחו ארבעה ישראלים ושלושה נוספים נפצעו. לאחר מצוד של כ-60 שעות המחבלים נתפסו ביער נחשונים הסמוך לאלעד.[12]
בעקבות אירועי הטרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]היערכות מערכת הביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע שובר גלים
במהלך גל הטרור מערכת הביטחון הגבירה את הכוננות, ובייחוד סביב הרמדאן שעשוי להתאפיין במתיחות ביטחונית מוגברת.[13][14][15] בתגובה להתפתחויות, צה"ל החליף את כינוייה של ההערכות המתוכננת לתקופה זו,[16] מ"עומר התנופה" ל"שובר גלים".[17][18] כדי למנוע כניסה של שוהים בלתי חוקיים דרך פרצות בגדר הביטחון, הציע צה"ל להגדיל את היתרי העבודה לפועלים פלסטינים בטענה שיש קשר בין רגיעה ביטחונית ומספר ההיתרים הזמינים. השב"כ התנגד להצעה זו, בטענה שצעד כזה עלול להוביל לפיגועים נוספים.[19]
ב-13 במאי, לוחם הימ"מ נעם רז נורה בגבו ונהרג במהלך חילופי אש בזמן פעילות בכפר בורקין שליד ג'נין. בזמן חילופי האש דאוד זביידי אחיו של המחבל זכריא זביידי שנמלט מכלא גלבוע נהרג ו-12 פלסטינים נוספים נפצעו בהם שניים נפצעו קשה.
פעולות תגמול
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשני מקרים, יהודים שהגיעו לכפרים הפלסטינים זיתא וג'אלוד הציתו מכוניות, השליכו אבנים והשאירו אחריהם גרפיטי על קירות.[20] בכפר זיתא אף הושלך למסגד חומר בעירה, שהצית שטיח בכניסה וכבה.[21] המשטרה עצרה שלושה חשודים במעשה.[22] בכפר ג'ינבה דיווחו הפלסטינים על מקרה אלימות נוסף ובמקומות נוספים דיווחו על פגיעה ברכוש.[23] לאחר הפיגוע בחדרה, דרוזים השליכו אבנים לעבר מסגד במע'אר, סמוך לביתו של מנסור עבאס.[24][25]
תגובות במערכת הפוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש הממשלה נפתלי בנט הודיע כי בכוונת מערכת הביטחון להקים חטיבת מג"ב ייעודית. בנוסף, קרא לאזרחי ישראל בעלי רישיון לנשק לשאת אותם עליהם.[26]
בעקבות האירועים, הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס והחליט כי תבוצע הריסת בתים מהירה של בתי מחבלים, ישללו היתרי עבודה מקרובי משפחה של מחבלים ותקודם בנייה מחדש של גדר ההפרדה.[27][28][29]
ח"כ מנסור עבאס, יו"ר רע"ם, כתב בתגובה לאחד מהפיגועים: ”כולנו ביחד ניצבים מול גל טרור רצחני, כולנו ללא הבדל. רחובות הערים בישראל גדושים באזרחים ערבים ויהודים, ומי שיוצא במסע הרג נבזה לא מבחין ולא מבדיל בין דם לדם... חובתנו המוסרית, הדתית והמנהיגותית כממשיכי דרכו של הנביא אברהם ובני שלוש הדתות, היא ליזום תהליך פיוס ושותפות מושתת על ערכי הדת והאמונה באלוקים...”.[30]
ביקורת על מדיניות הממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזרחים וחברי כנסת העבירו ביקורת על התנהלות הממשלה בגל הפיגועים.[31] לאחר הפיגוע בבאר שבע נערכו מספר אירועי מחאה ספונטניים ומאורגנים במחאה על המצב הביטחוני המעורער ותחושת חוסר הביטחון של האזרחים.[32][33] עשרות מתושבי בית אל, בהנהגת הרב אריאל בראלי, רב הישוב, חסמו את אחת הכניסות לרמאללה בהפגנת מחאה.[34][35]
תגובות במגזר הערבי בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי סקר של מרכז "אקורד" שנערך בשלהי מרץ 2022 בקרב ערביי ישראל, 98% הביעו התנגדות לפעילות אלימה נגד יהודים, אף שרק 56% מהיהודים סבורים שהציבור הערבי מתנגד לאלימות נגד יהודים.[36] לצד זאת, לפי סקר של תנועת הביטחוניסטים שנערך במאי 2022 בקרב ערביי ישראל, 75% סבורים שאין ליהודים זכות לריבונות בארץ ישראל, ו-23% אמרו שיתמכו במדינות שיתקפו את מדינת ישראל במקרה של מלחמה קיומית.[37]
ב-31 במרץ פרסמה עיריית אום אל-פחם פוסט בפייסבוק ובו הביעה תנחומים על מותם של שני המחבלים שביצעו את הפיגוע בחדרה. בעקבות הביקורת הציבורית ופניית מנכ"ל משרד הפנים נמחק הפוסט וראש העירייה הודיע כי הוא מתפטר מתפקידו, אולם חזר בו כעבור זמן קצר.[38]
גורמי תקשורת ומחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה דיווחו על תמיכה ברשתות החברתיות ובעיקר בטיקטוק של ערבים-ישראלים צעירים בפעולות הטרור.[39][40]
במאי 2022 דווח על טרנד בקרב ערביי מזרח ירושלים והשטחים ללבוש חולצות עם הדפס של רובה M16.[41][42][43] הפרשן צבי יחזקאלי הסביר כי הטרנד החל בעקבות הרג שלושה מבוקשים בשכם בסוף פברואר באותה שנה.[דרוש מקור][מפני ש...] עם זאת, בדיקה של צוות התכנית מהצד השני הראתה כי הטרנד התחיל כבר בינואר 2022, עוד בטרם החל גל הטרור, וכי חולצות עם הדפס של M16 הן מוצר פופולרי באתרי מכירות באינטרנט כעלי אקספרס ואמזון.[44]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רן שמעוני, פיגוע שלישי בתוך שבוע: חמישה נרצחו בירי בבני ברק; בנט: "גל טרור ערבי רצחני", באתר TheMarker, 29 במרץ 2022
- דני זקן, גל טרור: חמישה נרצחים בפיגוע ירי בבני ברק; הכוננות במשטרה עלתה לרמה הגבוהה ביותר, באתר גלובס, 29 במרץ 2022
- Eliav Breuer, Five killed in Bnei Brak shooting in latest Palestinian terror attack, The Jerusalem Post, 2 בפברואר 2022
- עמוס הראל, החשש של מערכת הביטחון התממש: למחבלים מישראל קמו חקיינים בגדה, באתר הארץ, 30 במרץ 2022
- מורן אזולאי, מאיר תורג'מן, בנט: "ישראל ניצבת בפני גל טרור ערבי רצחני, נילחם בעיקשות וביד ברזל", באתר ynet, 30 במרץ 2022
- האב שהגן על בנו, השוטר שהסתער על המחבל: סיפורי הנרצחים בגל הטרור, באתר ynet, 1 באפריל 2022
- פשיטות, עימותים ומעצרים: כך נראה שבוע ההסלמה ביהודה ושומרון ובירושלים, באתר מאקו, 17 באפריל 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מה לדאע"ש ולישראל ולאזרחיה הערבים?, באתר www.inss.org.il
- ^ 1 2 ליעד אוסמו, הכוח של דאעש אולי נחלש, אבל ההשפעה עדיין קיימת, באתר ynet, 2 באפריל 2022
- ^ עמוס הראל, החשש של מערכת הביטחון התממש: למחבלים מישראל קמו חקיינים בגדה, באתר הארץ, 30 במרץ 2022
- ^ אלישע בן קימון, בצה"ל מעריכים: המניע לפיגועים בגל הטרור - דתי ולא לאומני, באתר ynet, 17 במאי 2022
- ^ ברק רביד, מעצרים מנהליים לחשודים בפעילות טרור ומעקב ברשתות: צעדי הממשלה נגד הטרור, באתר וואלה, 28 במרץ 2022
- ^ עם בריחת המחבל מזירת הפיגוע העיקרית, הוא המשיך לירות במספר מקומות
- ^ כתבי ynet, פיגוע ירי במרכז ת"א: שניים נרצחו בדיזנגוף, 6 במצב קשה. המחבל נמלט, באתר ynet, 7 באפריל 2022
- ^ דיגיטל 14, הותרו לפרסום שמות הנרצחים בפיגוע בת"א: ברק לופן, תומר מורד ואיתם מגיני הי"ד, באתר עכשיו 14, 7 באפריל 2022
- ^ יואב זיתון, אליאור לוי, איתמר אייכנר, הדר גיל-עד, בתום מצוד: חוסל ביפו המחבל שביצע את הפיגוע בת"א, באתר ynet, 8 באפריל 2022
- ^ יואב זיתון, אליאור לוי, המאבטח מאריאל הגן בגופו על בת זוגו - וספג את הקליעים, באתר ynet, 30 באפריל 2022
- ^ יואב זיתון, בתום מצוד של 20 שעות: נעצרו שני המחבלים שרצחו מאבטח באריאל, באתר ynet, 30 באפריל 2022
- ^ כתבי ynet, לאחר יותר מ-60 שעות: נתפסו המחבלים שרצחו שלושה בני אדם באלעד | תיעוד, באתר ynet, 8 במאי 2022
- ^ יניב קובוביץ ויהושע בריינר, כוננות המשטרה עלתה לגבוהה ביותר; צה"ל יעבה כוחות בגדה ובגבול עזה, באתר הארץ, 29 במרץ 2022
- ^ ניר דבורי, מתיחות ביטחונית: כוננות מוגברת לקראת יום הנכבה, באתר מאקו, 14 במאי 2022
- ^ שילה פריד, הרמדאן הגיע והמתיחות הביטחונית עולה שלב, בעיתון מקור ראשון, 3 באפריל 2022
- ^ אטילה שומפלבי, מתיחות לקראת הרמדאן: "המשטרה הפיקה לקחים מהשנה שעברה", באתר ynet, 22 במרץ 2022
- ^ אריה יואלי, שובר גלים: צה"ל נתן שם לגל הטרור הנוכחי, באתר "סרוגים", 31 במרץ 2022
- ^ טל לב רם, השם שנבחר להיערכות הביטחונית בעקבות גל הטרור - "שובר גלים", באתר מעריב אונליין, 31 במרץ 2022
- ^ יניב קובוביץ, צה"ל מציע להקל את התנאים לקבלת היתרי עבודה בישראל, אך שב"כ מתנגד, באתר הארץ, 10 באפריל 2022
- ^ גדעון לוי ואלכס ליבק, המתנחלים יצאו בלילה עם בקבוקי תבערה. מהמכוניות נותרה רק עיסה אפורה, באתר הארץ, 1 באפריל 2022
- ^ אלישע בן קימון, חסן שעלאן, חיים גולדיטש, חשד לפשעי שנאה בכפרים פלסטיניים: ניסו להצית מסגד, השחיתו מכוניות וריססו "יהודים לא שותקים" | תיעוד, באתר ynet, 24 במרץ 2022;
הגר שיזף וג'קי חורי, חשד לפשעי שנאה: הוצתו כלי רכב ורוססו כתובות נאצה בשני כפרים פלסטיניים, באתר הארץ, 28 במרץ 2022 - ^ נעצרו שלושה יהודים בחשד ל"תג מחיר" בכפרים פלסטיניים, באתר ערוץ 7, 30 במרץ 2022
- ^ הגר שיזף, עדויות פלסטינים: בן 17 נפצע מחפץ שזרקו עליו מתנחלים והתפוצץ בפניו, באתר הארץ, 30 במרץ 2022
- ^ ציוץ של יאיר קראוס ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 במרץ 2022
- ^ הוארך מעצרם של חמשת החשודים במעורבות בפיגוע, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 במרץ 2022
- ^ איתמר אייכנר, בנט: "נקים חטיבת מג"ב. כל מי שיש לו רישיון לנשק - זה הזמן לשאת אותו", באתר ynet, 30 במרץ 2022
- ^ רפאל כהן, הקבינט יתכנס מחר; בנט: "גל טרור רצחני", באתר כיכר השבת, 30 במרץ 2022
- ^ מיכאל האוזר טוב, הקבינט החליט: היתרי עבודה יישללו מקרובי מחבלים, תקודם הבנייה מחדש של גדר ההפרדה, באתר הארץ, 30 במרץ 2022
- ^ חזקי ברוך, הריסת בתים מהירה ושלילת היתרי עבודה למשפחות מחבלים, באתר ערוץ 7, 30 במרץ 2022
- ^ ציוץ של מנסור עבאס ברשת החברתית אקס (טוויטר), 30 במרץ 2022
- ^ מורן אזולאי, אלכסנדרה לוקש, עינב חלבי, נתניהו למשפחת נרצח: "צריך יד קשה, אך הממשלה תלויה בתנועה האיסלאמית", באתר ynet, 30 במרץ 2022
- ^ ניר כהן, חוששים מהסלמה ברמדאן: "אין הרתעה. פתאום זה קורה ליד הבית שלי", באתר ynet, 29 במרץ 2022
- ^ בר פלג, "הנגב מדמם": כ-200 בני אדם הפגינו מול תחנת המשטרה בבאר שבע, באתר הארץ, 22 במרץ 2022
- ^ בעקבות הפיגוע: רב היישוב בית אל חסם את הכניסה לרמאללה, באתר ערוץ 7, 22 במרץ 2022
- ^ קובי אטינגר, הח"כית מ'כחול לבן' ביקרה את התנהלות הממשלה - ומחקה את הציוץ, באתר כיכר השבת, 27 במרץ 2022
- ^ מוחמד מג'אדלה, גינויי הטרור בחברה הערבית מעידים על שינוי עמוק, באתר גלובס, 1 באפריל 2022
- ^ חנן גרינווד, 75% מערביי ישראל: ליהודים אין זכות בארץ, באתר ישראל היום, 9 במאי 2022
- ^ חסן שעלאן, לאחר הפוסט שחולל סערה, ראש העיר אום אל פחם הודיע: "אני מתפטר", באתר ynet, 31 במרץ 2022
- ^ עינב חלבי, גל תמיכה בטיקטוק של צעירים ערבים בפיגועים: "הביאו לנו כבוד", באתר ynet, 30 במרץ 2022
- ^ יאיר אלטמן, בתוך שלושה שבועות: יותר מ-4,400 תכנים מסיתים ותומכי טרור הוסרו מהרשתות החברתיות, באתר ישראל היום, 13 באפריל 2022
- ^ אופיר חובב, כיצד הפך הרובה הכי מפורסם בצה"ל להצהרה אופנתית נגד הכיבוש, באתר הארץ, 15 במאי 2022
- ^ גלעד כהן, אלישע בן קימון, עינב חלבי, תופעת "חולצות הנשק" מתפשטת: "זו הסתה לרצח יהודים", באתר ynet, 13 במאי 2022
- ^ חיים גולדברג, הטרנד החדש של הערבים: נשק M16 על הבגדים, באתר כיכר השבת, 12 במאי 2022
- ^ מהצד השני 12 במאי 2022, בעמוד הפייסבוק של מהצד השני עם גיא זהר (אורך: 3:58)
פיגועי טרור נגד ישראלים בשנות ה-20 של המאה ה-21 | ||
---|---|---|
פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים | < • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 | |