גמביט המלכה (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גמביט המלכה
The Queen's Gambit
Queens gambit.jpg
מבוסס על הספר "גמביט המלכה"
מאת וולטר טוויס
סוגה דרמה
יוצרים סקוט פרנק, אלן סקוט עריכת הנתון בוויקינתונים
כותבים סקוט פרנק עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי סקוט פרנק עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים
ארץ מקור ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות אנגלית
מספר עונות 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 7
הפקה
הפצה נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר צילומים קיימברידג' (אונטריו), Yakhroma, ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה קרלוס רפאל ריברה עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 46–67 דקות
שידור
רשת שידור Netflix
תקופת שידור מקורית 23 באוקטובר 2020
קישורים חיצוניים
https://www.netflix.com/title/80234304
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גמביט המלכהאנגלית: The Queen's Gambit) היא סדרה מוגבלת מסוגת דרמת נעורים תקופתית אמריקאית, שפותחה על ידי סקוט פרנק (אנ') ואלן סקוט על פי רומן בשם זה מאת וולטר טוויס משנת 1983.[1] הסדרה עלתה לשידור ב-23 באוקטובר 2020 בנטפליקס.[2] הסדרה מתארת ילדת פלא בשחמט בשם אליזבת' (בת') הרמון בשנות ה-60 בארצות הברית, החל מילדותה כיתומה בבית יתומים, דרך התמודדותה עם סמי הרגעה והתמכרות לאלכוהול, ועד עלייתה המטאורית כאלופת שחמט. הסדרה זכתה בפרס אמי ובפרס גלובוס הזהב למיני-סדרה הטובה ביותר.

מהרומן ועד סדרת הטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה מבוססת על ספרו של וולטר טוויס באותו שם, שהוא רומן מתח פסיכולוגי העוסק בחייה של ילדת פלא בשחמט. הרומן יצא לאור לראשונה בשנת 1983 על ידי רנדום האוס, ולאחר מכן פורסם שוב בשנת 2003 בהוצאת וינטייג'. הרומן עוסק בנושאים כמו פמיניזם, שחמט, התמכרות לסמים ואלכוהוליזם. אחד החששות העיקריים שעולה ברומן הוא ההשפעה הנפשית של גאונות על אישה. טוויס דן בחשש זה בריאיון מ-1983. הרומן מתאר ילדת פלא בשחמט בשם אליזבת' (בת') הרמון, החל מילדותה כיתומה בבית יתומים, דרך התמודדותה עם סמי הרגעה והתמכרות לאלכוהול, ועד עלייתה המטאורית כאלופת שחמט. היתומה בת השמונה בת' הרמון שקטה וזועפת, ולפי הופעתה הצעירה אינה ראויה לציון, עד שהיא משחקת את משחק השחמט הראשון שלה. חושיה הולכים ומתחדדים, כשרונה בולט, ולראשונה בחייה היא מרגישה בשליטה מלאה. בגיל שש עשרה היא מתמודדת באליפות ארצות הברית הפתוחה בשחמט. אך ככל שהיא מחדדת את כישרונה בשחמט, ההימור שלה עולה, בידודה הופך למפחיד יותר, והמחשבה על בריחה הופכת מפתה יותר.

בשנת 1983 נעשה ניסיון להפוך את הרומן לסרט עלילתי, כשעיתונאי הניו יורק טיימס ג'סי קורנבלוט רכש את הזכויות לתסריט. כשהסופר טוויס מת בשנת 1984, נמכרו הזכויות על הסרט לאולפן אחר, אך הפרויקט בוטל בשל חששות כלכליים. בשנת 1992 רכש התסריטאי הסקוטי אלן שיאץ' את הזכויות לתסריט. בין הבמאים שהיו מעורבים בשלב כלשהו בפרויקט היו מייקל אפטד וברנרדו ברטולוצ'י, אך כל אחד מהם עבר בסופו של דבר לפרויקטים אחרים. בשנים 2007 ו-2008 עבד שיאץ' עם הית' לדג'ר במה שהיה אמור להיות הופעת הבכורה של לדג'ר כבמאי ומי שהיה אמור לככב לצד אליוט פייג'. צילומי הפקה וצילומים עיקריים תוכננו לסוף שנת 2008, אך הוקפאו עם מותו של לדג'ר. במרץ 2019 הזמינה נטפליקס סדרה בת שבעה פרקים המבוססת על הרומן. סקוט פרנק הוא התסריטאי, הבמאי והמפיק בפועל, ואניה טיילור-ג'וי מגלמת את בת' בתפקיד הראשי.[3]

בעקבות הצלחתה של סדרת הטלוויזיה תורגם הרומן לעברית.[4]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה מגוללת את חייה של ילדת פלא גאונת שחמט בשם בת' הרמון, מגיל 8 עד 22, כשהיא נאבקת בהתמכרויות לסמי הרגעה ולאלכוהול, לצד הצלחותיה כאלופת שחמט.[5]

עלילת הסדרה מתרחשת מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 ועד סוף שנות ה-60. בת' הרמון בת השמונה ניצלה מתאונת דרכים שבה נהרגה אמהּ. היא מועברת לבית יתומות שבו היא מתחברת עם ג'ולין המבוגרת ממנה בשנים אחדות. במרתף בית היתומות היא רואה את השרת, מר שייבל, מול לוח שחמט, ומפצירה בו שילמד אותה את המשחק. הוא נענה לבקשתה, וכעבור משחקים אחדים היא מנצחת אותו. הוא מפגיש אותה עם מנהל מועדון השחמט המקומי, והיא מנצחת בקלות את כל חברי המועדון. בית היתומות נותן מדי יום ליתומות שבו סמי הרגעה, ובת' מתמכרת להם. לאחר שהמדינה אוסרת מתן סמי הרגעה לילדים, בת' פורצת לחדר שבו נותרו סמי ההרגעה, ומתעלפת לאחר שלקחה מנת יתר. כעונש נאסר עליה לשחק שחמט.

לאחר שנים אחדות היא מאומצת על ידי זוג חשוך ילדים אלמה ואלסטון ויטלי מלקסינגטון שבקנטקי. בביתה החדש בת' מגלה שאמה משתמשת באותם סמי הרגעה שניתנו לה בבית היתומות, והיא לוקחת מסמים אלה לעצמה. היא נרשמת לתחרויות שחמט, ומנצחת ברבות מהן. היא מתיידדת עם אחדים ממתחריה – הארי בלטיק, בני ווטס וטאונס, שבו היא מתאהבת. אלסטון ויטלי עוזב את הבית, ובת' נשארת עם אלמה, שמעודדת אותה להמשיך בתחרויות שחמט שנושאות פרס כספי למנצח.

ב-1966 בת' משתתפת בתחרות ארצות הברית בלאס וגאס שם היא פוגשת שוב את טאונס, שהפך לעיתונאי שחמט. בתחרות היא מפסידה לבני ווטס. בת' טסה עם אמה למקסיקו סיטי, שם האם מבלה עם חבר לעט מקומי. בת' מנצחת במשחקים אחדים, אך מפסידה לאלוף הרוסי, וסילי בורגוב. כשהיא חוזרת לחדרה במלון, היא מגלה שאמה נפטרה, והרופא קובע שסיבת המוות היא דלקת כבד, שהוחמרה עקב שתייה המופרזת.

בת' חוזרת לביתה שבקנטקי, ומארחת בו את הארי בלטיק, שמעביר אליה את כל הידע שלו בשחמט. הוא מביע את אהבתו לה אך היא לא מגלה עניין בכך והוא נפרד ממנה. בשנת 1967 בת' מתחרה באליפות ארצות הברית ומנצחת את מתחריה. ערב משחק הגמר שלה מול בני ווטס הוא מזמין אותה לסדרת משחקי בליץ ומנצח בכולם, אך למחרת היא מנצחת אותו במשחק הגמר וזוכה באליפות.

בת' יוצאת לתחרות בפריז, וערב משחק הגמר מול בורגוב מתפתה להשתכר עם ידידתה קלאו. במשחק עצמו בורגוב מנצח אותה פעם נוספת.

ג'ולין מגיעה לביתה של בת' ומודיעה לה שמר שייבל נפטר. שתיהן משתתפות בהלווייתו, ובת' נרגשת לגלות שהוא אסף קטעי עיתונות המדווחים על הצלחתה. בת' מוותרת על מימון מקרן נוצרית לאחר שבתמורה הקרן דורשת ממנה הצהרה פומבית בעלת אופי דתי. במקום זאת היא מקבלת הלוואה מג'ולין למימון נסיעתה למוסקבה.

בת' יוצאת לתחרות במוסקבה, ומפתיעה בניצחונותיה על שחמטאים נודעים. הקהל הרוסי מקבל את בת' בהתלהבות רבה, והיא שמחה לגלות שגם טאונס הגיע לסקר את התחרות. במשחק הגמר היא פוגשת פעם נוספת את בורגוב. לאחר שעות אחדות בורגוב מבקש הפסקה. בבוקר שלפני המשך המשחק מתקשר אליה בני ווטס מניו יורק ומספר לה שהוא וחבריה הנוספים נתחו את האפשרויות להמשך המשחק, ומציג לה את האפשרויות. בהמשך המשחק היא מנצחת את בורגוב. בדרכה לשדה התעופה היא עוברת בשדרה שבה מתרכזים תושבים למשחקי שחמט ומצטרפת למשחק אתם.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אניה טיילור-ג'וי – בת' הרמון, יתומה שגדלה להיות נערה תחרותית עם שאיפה להפוך לאלפות עולם בשחמט, בעודה מתמודדת עם התמכרות לתרופות ולאלכוהול לצורך תפקוד.
    • איסלה ג'ונסטון – בת' הרמון הצעירה
    • אנבת' קלי – בת' הרמון בת ה-5
  • ביל קמפ – מר (ויליאם) שייבל, השרת בבית היתומים לילדות, "בית מתואן" ("Methuen Home"), שחמטאי מקצועי שלימד את בת' לשחק את המשחק.
  • מריאל הלר – אלמה ויטלי, יחד עם בעלה אלסטון אימצו את בת' כנערה מתבגרת. בהמשך שימשה לסוכנת של בת' בקריירת השחמט.
  • מוזס אינגרם – ג'ולין, נערה אמריקאית אפריקנית מרדנית ב"בית מתואן" שהופכת לחברה הקרובה ביותר בילדותה של בת'.
  • כריסטיאן זיידל – הלן דרידורף, מנהלת בית היתומים לילדות, "בית מתואן".
  • תומאס סאנגסטר – בני ווטס, שחמטאי מפורסם שניצח את בת' ולקח לה את התואר "בלתי מנוצחת".
  • הארי מלינג – הארי בלטיק, שחמטאי שהתחרה בבת' בתחילת דרכה.
  • מרצין דורוצ'ינסקי – וסילי בורגוב, אלוף השחמט הרוסי.
  • ג'ייקוב פורצ'ן-לויד - טאונס

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 במרץ 2019 הזמינה נטפליקס סדרה בת שישה פרקים. את הסדרה ביים פרנק סקוט, שגם כתב את התסריט יחד עם אלן סקוט. השניים הפיקו את הסדרה לצד ויליאם הורברג.[1][2] קרלוס רפאל ריברה חיבר את פסקול הסדרה.[6] נטפליקס שינו את שם הכדורים שהדמות הראשית בת' הרמון לוקחת בספר מליבריום, לשם המומצא "זן זלאם" - זאת כדי להימנע מחשיפה לתביעות על שימוש בשם המותג.[3]

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הודעת הזמנת הסדרה הוכרז כי אניה טיילור-ג'וי אמורה לככב בגילום הדמות הראשית.[7] טיילור ג'וי לא קראה את התסריט כשהסכימה להשתתף בסדרה, היא התבקשה לקרוא את הספר, ונשאבה כל כך עד שהסכימה להשתתף.[3] בינואר 2020 דווח כי מוזס אינגרם הצטרפה לצוות השחקנים של הסדרה.[8] עם הכרזת תאריך הבכורה של המיני-סדרה, הוכרז כי ביל קמפ, תומאס ברודי-סאנגסטר, הארי מלינג ומריאל הלר לוהקו לתפקידים בסדרה.[9][10]

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי החוץ של קנטקי החלו באוגוסט 2019 בקיימברידג' שבפרובינציית אונטריו שבקנדה.[11] צילומי פנים וחוץ של המבנים השונים שבהם נערכו התחרויות (לכאורה בסינסינטי, בלאס וגאס במקסיקו סיטי, בפריז ובמוסקבה) וכן צילומי בית היתומות וחנות הבגדים שבה קונה בת', נערכו בברלין.[12]

הצגת משחק השחמט ושחמטאים בסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב אילוצי הטלוויזיה, משחקי השחמט מוצגים במהירות גדולה לאין שיעור ממהירותם במציאות - משחק בן חמש שעות מוצג בסדרה במשך דקות מעטות. אחדים מהמהלכים במשחקים מוצגים בצורה ברורה לצופים, דרך לוחות התצוגה שנועדו לקהל באולם התחרות. המשחקים ששוחקו והוצגו בסדרה, גם אם הוצגו בחטף, שוחקו לפי כללי השחמט. חלק מהמשחקים מלווה בפרשנות של שדרן המנתח את המשחק בשידור חי. במהלך המשחקים מתמקדת הסדרה ברגשות של השחקנים, כפי שהם מתבטאים בפניהם ובהתנהגותם (כשבת' הרמון מפסידה לבורגוב, זולגת דמעה מעיניה). בצוות ההפקה שולבו מומחי שחמט שייעצו על המהלכים במשחקים השונים. בין המומחים שייעצו לסדרה נמנה גם גארי קספרוב, שאף קיבל הצעה לשחק בסדרה בתור יריבה הראשי של בת', בורגוב, הצעה לה קספרוב סירב.

אנשי האנימציה של הסדרה, דיווחו שהם נאלצו ללמוד שחמט בעצמם, על מנת ליצור את רצפי האנימציה שבת' מדמיינת בראשה ו"מקרינה" על התקרה.

שמות שני חבריו של בני וואטס בסדרה - "דני וייס" ו"דייוויד פרידמן", הם מחווה של יוצר הסדרה פרנק סקוט לשני חבריו, דניאל ברט וייס ודייוויד בניוף, יוצרי "משחקי הכס" (שם משפחתו המקורי של בניוף הוא "פרידמן").[3]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה מלווה בלהיטים מהתקופה המתוארת בסדרה (שנות ה-60 של המאה ה-20), ובהם "Classical Gas" של מייסון ויליאמס, "Fever" בביצועה של פגי לי ו"ונוס", להיטה הגדול של להקת Shocking Blue. בסדרה בת' הרמון רוקדת שיכורה מול הטלוויזיה שבה מוקרן הקליפ המקורי של השיר.[13]

שם הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמביט המלכה הוא סוג של פתיחה במשחק השחמט. זו פתיחה מסוג גמביט, שבה השחקן מקריב רגלי במטרה להשיג יתרון עמדתי על לוח המשחק, בדרך כלל על ידי עיכוב פיתוח הכלים של היריב. במשחק השחמט המסיים את הסדרה, בין אליזבת' הרמון לווסילי בורגוב, פותחת אליזבת' בגמביט המלכה, פתיחה שהעניקה לסדרה את שמה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה קיבלה ביקורות טובות מאוד ונחשבת כסדרה מעולה.[14]

על פי הדרוג באתר IMDb, הסדרה ממוקמת בין 100 הסדרות הטובות בכל הזמנים.

תביעת לשון הרע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 בספטמבר 2021 הגישה השחמטאית הגאורגית (סובייטית לשעבר) נונה גפרינדשווילי, תביעת לשון הרע בסך 5 מיליון דולר נגד "נטפליקס", עקב איזכור שמה בהקשר סקסיסטי מכפיש לכאורה, בפרק השביעי והאחרון של הסדרה, "סיום", שבו משחקת בת' הרמון משחק מורט עצבים במוסקבה. על פי כתב התביעה, בפרק זה אומר פרשן את המשפט הבא: "למען האמת, הדבר היחיד היוצא דופן בה הוא המין שלה, ואף זה לא ייחודי ברוסיה ... ישנה נונה גפרינדשווילי, אבל היא אלופת עולם של הנשים, ומעולם לא התמודדה עם גברים". בתביעה, שהוגשה בבית משפט פדרלי בקליפורניה, צוין שגפרינדשווילי היא האישה היחידה בהיסטוריה שזכתה בתואר רב-אמן בינלאומי בהתמודדות בקרב גברים.[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Petski, Denise (19 במרץ 2019). "Netflix Orders 'The Queen's Gambit' Limited Series From Scott Frank; Anya Taylor-Joy To Star". Deadline Hollywood. בדיקה אחרונה ב-20 ביולי 2019. 
  2. ^ 1 2 McHenry, Jackson (27 באוגוסט 2020). "The Queen’s Gambit Trailer: Anya Taylor-Joy Dives Into Chess, Drugs, and More Chess". Vulture. בדיקה אחרונה ב-27 באוגוסט 2020. 
  3. ^ 1 2 3 4 סמדר שילוני, מקספרוב ועד היוצרים של "משחקי הכס": מאחורי הקלעים של "גמביט המלכה", באתר ynet, 15 בנובמבר 2020
  4. ^ בועז כהן"גמביט המלכה": גם מי שראה את הסדרה ימצא עומק, רגש ויופי בספר, באתר הארץ, 8 באפריל 2021
  5. ^ "NETFLIX ORDERS LIMITED SERIES THE QUEEN'S GAMBIT FROM SCOTT FRANK" (הודעה לעיתונות). Netflix Media Center. 19 במרץ 2019. בדיקה אחרונה ב-20 ביולי 2019. 
  6. ^ "Carlos Rafael Rivera Scoring Netflix's 'The Queen's Gambit'". FilmMusicReporter. 27 באוגוסט 2020. בדיקה אחרונה ב-1 בספטמבר 2020. 
  7. ^ Thorne, Will (19 במרץ 2019). "Anya Taylor-Joy to Star in 'The Queen's Gambit' Limited Series at Netflix". Variety. בדיקה אחרונה ב-21 ביולי 2019. 
  8. ^ Sneider, Jeff (15 בינואר 2020). "Newcomer Moses Ingram Joins Denzel Washington in Joel Coen’s ‘Macbeth’". Collider. בדיקה אחרונה ב-11 ביוני 2020. 
  9. ^ Roots, Kimberly (27 באוגוסט 2020). "Game of Thrones, Peaky Blinders Stars Play a Risky Game in Netflix Chess Drama The Queen's Gambit — Watch". TVLine. בדיקה אחרונה ב-27 באוגוסט 2020. 
  10. ^ Nolfi, Joey (27 באוגוסט 2020). "Anya Taylor-Joy puts the patriarchy in check in The Queen's Gambit teaser". Entertainment Weekly. בדיקה אחרונה ב-27 באוגוסט 2020. 
  11. ^ "'The Queen's Gambit' filming in Cambridge for 2 days". Cambridge Times. 22 באוגוסט 2019. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2019. 
  12. ^ שימרי טוריס, מלאס וגאס ועד מוסקבה: גמביט המלכה בברלין, באתר ynet, 10 בנובמבר 2020
  13. ^ Ashley Chervinski, The Queen’s Gambit Soundtrack Is Gloriously ’60s, Refinery29
  14. ^ חן חדד, "גמביט המלכה": מי שחושב שזו סדרה על שחמט עלול לפספס דרמה יוצאת מן הכלל, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2020
  15. ^ Dominic Patten, Checkmate! Netflix Hit With $5M Suit Over “Sexism” Of ‘Queen’s Gambit’ Line About Soviet Chess Legend. Deadline Hollywood, September 16, 2021