גמביט המלכה (סדרת טלוויזיה)
 | |
| מבוסס על |
הספר "גמביט המלכה" מאת וולטר טוויס |
|---|---|
| סוגה | דרמה |
| יוצרים |
סקוט פרנק, אלן סקוט  |
| כותבים |
סקוט פרנק |
| בימוי |
סקוט פרנק |
| שחקנים |
|
| ארץ מקור |
ארצות הברית |
| שפות | אנגלית |
| מספר עונות |
1 |
| מספר פרקים | 7 |
| הפקה | |
| הפצה |
נטפליקס |
| אתר צילומים |
קיימברידג' (אונטריו), Yakhroma, ברלין |
| מוזיקה |
קרלוס רפאל ריברה |
| אורך פרק | 46–67 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור | Netflix |
| תקופת שידור מקורית |
23 באוקטובר 2020 |
| קישורים חיצוניים | |
| https://www.netflix.com/title/80234304 | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
גמביט המלכה (באנגלית: The Queen's Gambit) היא סדרה מוגבלת מסוגת דרמת נעורים תקופתית אמריקאית, שפותחה על ידי סקוט פרנק (אנ') ואלן סקוט על פי רומן בשם זה מאת וולטר טוויס משנת 1983.[1] הסדרה עלתה לשידור ב-23 באוקטובר 2020 בנטפליקס.[2] הסדרה מתארת ילדת פלא בשחמט בשם אליזבת' (בת') הרמון בשנות ה-60 בארצות הברית, החל מילדותה כיתומה בבית יתומים, דרך התמודדותה עם סמי הרגעה והתמכרות לאלכוהול, ועד עלייתה המטאורית כאלופת שחמט. הסדרה זכתה בפרס אמי ובפרס גלובוס הזהב למיני-סדרה הטובה ביותר.
מהרומן ועד סדרת הטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדרה מבוססת על ספרו של וולטר טוויס באותו שם, שהוא רומן מתח פסיכולוגי העוסק בחייה של ילדת פלא בשחמט. הרומן יצא לאור לראשונה בשנת 1983 על ידי רנדום האוס, ולאחר מכן פורסם שוב בשנת 2003 בהוצאת וינטייג'. הרומן עוסק בנושאים כמו פמיניזם, שחמט, התמכרות לסמים ואלכוהוליזם. אחד החששות העיקריים שעולה ברומן הוא ההשפעה הנפשית של גאונות על אישה. טוויס דן בחשש זה בריאיון מ-1983. הרומן מתאר ילדת פלא בשחמט בשם אליזבת' (בת') הרמון, החל מילדותה כיתומה בבית יתומים, דרך התמודדותה עם סמי הרגעה והתמכרות לאלכוהול, ועד עלייתה המטאורית כאלופת שחמט. היתומה בת השמונה בת' הרמון שקטה וזועפת, ולפי הופעתה הצעירה אינה ראויה לציון, עד שהיא משחקת את משחק השחמט הראשון שלה. חושיה הולכים ומתחדדים, כשרונה בולט, ולראשונה בחייה היא מרגישה בשליטה מלאה. בגיל שש עשרה היא מתמודדת באליפות ארצות הברית הפתוחה בשחמט. אך ככל שהיא מחדדת את כישרונה בשחמט, ההימור שלה עולה, בידודה הופך למפחיד יותר, והמחשבה על בריחה הופכת מפתה יותר.
בשנת 1983 נעשה ניסיון להפוך את הרומן לסרט עלילתי, כשעיתונאי הניו יורק טיימס ג'סי קורנבלוט רכש את הזכויות לתסריט. כשהסופר טוויס מת בשנת 1984, נמכרו הזכויות על הסרט לאולפן אחר, אך הפרויקט בוטל בשל חששות כלכליים. בשנת 1992 רכש התסריטאי הסקוטי אלן שיאץ' את הזכויות לתסריט. בין הבמאים שהיו מעורבים בשלב כלשהו בפרויקט היו מייקל אפטד וברנרדו ברטולוצ'י, אך כל אחד מהם עבר בסופו של דבר לפרויקטים אחרים. בשנים 2007 ו-2008 עבד שיאץ' עם הית' לדג'ר במה שהיה אמור להיות הופעת הבכורה של לדג'ר כבמאי ומי שהיה אמור לככב לצד אליוט פייג'. צילומי הפקה וצילומים עיקריים תוכננו לסוף שנת 2008, אך הוקפאו עם מותו של לדג'ר. במרץ 2019 הזמינה נטפליקס סדרה בת שבעה פרקים המבוססת על הרומן. סקוט פרנק הוא התסריטאי, הבמאי והמפיק בפועל, ואניה טיילור-ג'וי מגלמת את בת' בתפקיד הראשי.[3]
בעקבות הצלחתה של סדרת הטלוויזיה תורגם הרומן לעברית.[4]
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדרה מגוללת את חייה של ילדת פלא גאונת שחמט בשם בת' הרמון, מגיל 8 עד 22, כשהיא נאבקת בהתמכרויות לסמי הרגעה ולאלכוהול, לצד הצלחותיה כאלופת שחמט.[5]
עלילת הסדרה מתרחשת מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 ועד סוף שנות ה-60. בת' הרמון בת השמונה ניצלה מתאונת דרכים שבה נהרגה אמהּ. היא מועברת לבית יתומות שבו היא מתחברת עם ג'ולין המבוגרת ממנה בשנים אחדות. במרתף בית היתומות היא רואה את השרת, מר שייבל, מול לוח שחמט, ומפצירה בו שילמד אותה את המשחק. הוא נענה לבקשתה, וכעבור משחקים אחדים היא מנצחת אותו. הוא מפגיש אותה עם מנהל מועדון השחמט המקומי, והיא מנצחת בקלות את כל חברי המועדון. בית היתומות נותן מדי יום ליתומות שבו סמי הרגעה, ובת' מתמכרת להם. לאחר שהמדינה אוסרת מתן סמי הרגעה לילדים, בת' פורצת לחדר שבו נותרו סמי ההרגעה, ומתעלפת לאחר שלקחה מנת יתר. כעונש נאסר עליה לשחק שחמט.
לאחר שנים אחדות היא מאומצת על ידי זוג חשוך ילדים אלמה ואלסטון ויטלי מלקסינגטון שבקנטקי. בביתה החדש בת' מגלה שאמה משתמשת באותם סמי הרגעה שניתנו לה בבית היתומות, והיא לוקחת מסמים אלה לעצמה. היא נרשמת לתחרויות שחמט, ומנצחת ברבות מהן. היא מתיידדת עם אחדים ממתחריה – הארי בלטיק, בני ווטס וטאונס, שבו היא מתאהבת. אלסטון ויטלי עוזב את הבית, ובת' נשארת עם אלמה, שמעודדת אותה להמשיך בתחרויות שחמט שנושאות פרס כספי למנצח.
ב-1966 בת' משתתפת בתחרות ארצות הברית בלאס וגאס שם היא פוגשת שוב את טאונס, שהפך לעיתונאי שחמט. בתחרות היא מפסידה לבני ווטס. בת' טסה עם אמה למקסיקו סיטי, שם האם מבלה עם חבר לעט מקומי. בת' מנצחת במשחקים אחדים, אך מפסידה לאלוף הרוסי, וסילי בורגוב. כשהיא חוזרת לחדרה במלון, היא מגלה שאמה נפטרה, והרופא קובע שסיבת המוות היא דלקת כבד, שהוחמרה עקב שתייה המופרזת.
בת' חוזרת לביתה שבקנטקי, ומארחת בו את הארי בלטיק, שמעביר אליה את כל הידע שלו בשחמט. הוא מביע את אהבתו לה אך היא לא מגלה עניין בכך והוא נפרד ממנה. בשנת 1967 בת' מתחרה באליפות ארצות הברית ומנצחת את מתחריה. ערב משחק הגמר שלה מול בני ווטס הוא מזמין אותה לסדרת משחקי בליץ ומנצח בכולם, אך למחרת היא מנצחת אותו במשחק הגמר וזוכה באליפות.
בת' יוצאת לתחרות בפריז, וערב משחק הגמר מול בורגוב מתפתה להשתכר עם ידידתה קלאו. במשחק עצמו בורגוב מנצח אותה פעם נוספת.
ג'ולין מגיעה לביתה של בת' ומודיעה לה שמר שייבל נפטר. שתיהן משתתפות בהלווייתו, ובת' נרגשת לגלות שהוא אסף קטעי עיתונות המדווחים על הצלחתה. בת' מוותרת על מימון מקרן נוצרית לאחר שבתמורה הקרן דורשת ממנה הצהרה פומבית בעלת אופי דתי. במקום זאת היא מקבלת הלוואה מג'ולין למימון נסיעתה למוסקבה.
בת' יוצאת לתחרות במוסקבה, ומפתיעה בניצחונותיה על שחמטאים נודעים. הקהל הרוסי מקבל את בת' בהתלהבות רבה, והיא שמחה לגלות שגם טאונס הגיע לסקר את התחרות. במשחק הגמר היא פוגשת פעם נוספת את בורגוב. לאחר שעות אחדות בורגוב מבקש הפסקה. בבוקר שלפני המשך המשחק מתקשר אליה בני ווטס מניו יורק ומספר לה שהוא וחבריה הנוספים נתחו את האפשרויות להמשך המשחק, ומציג לה את האפשרויות. בהמשך המשחק היא מנצחת את בורגוב. בדרכה לשדה התעופה היא עוברת בשדרה שבה מתרכזים תושבים למשחקי שחמט ומצטרפת למשחק אתם.
שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אניה טיילור-ג'וי – בת' הרמון, יתומה שגדלה להיות נערה תחרותית עם שאיפה להפוך לאלפות עולם בשחמט, בעודה מתמודדת עם התמכרות לתרופות ולאלכוהול לצורך תפקוד.
- איסלה ג'ונסטון – בת' הרמון הצעירה
- אנבת' קלי – בת' הרמון בת ה-5
- ביל קמפ – מר (ויליאם) שייבל, השרת בבית היתומים לילדות, "בית מתואן" ("Methuen Home"), שחמטאי מקצועי שלימד את בת' לשחק את המשחק.
- מריאל הלר – אלמה ויטלי, יחד עם בעלה אלסטון אימצו את בת' כנערה מתבגרת. בהמשך שימשה לסוכנת של בת' בקריירת השחמט.
- מוזס אינגרם – ג'ולין, נערה אמריקאית אפריקנית מרדנית ב"בית מתואן" שהופכת לחברה הקרובה ביותר בילדותה של בת'.
- כריסטיאן זיידל – הלן דרידורף, מנהלת בית היתומים לילדות, "בית מתואן".
- רבקה רוט בתור מיס לונסדייל, מנהלת המקהלה בבית היתומים.
- קלואי פירי בתור אליס הרמון, אמה המנוחה של בת' (נראית רק בפלאשבקים) שזכתה לתואר דוקטור.במתמטיקה באוניברסיטת קורנל לפני שחוותה התמוטטות בבריאותה הנפשית.
- תומאס סאנגסטר – בני ווטס, צעיר ניו-יורקי ואלוף ארצות הברית המכהן בשחמט, לימים המנטור, המאהב והחבר של בת'.
- הארי מלינג – הארי בלטיק, אלוף מדינת קנטקי, שבת' מביסה אותו בטורניר הראשון שלה ומאוחר יותר מתיידדת איתו.
- פטריק קנדי בתור אולסטון ויטלי, בעלה של אלמה ואביה המאמץ המנוכר של בת'.
- מרצין דורוצ'ינסקי – וסילי בורגוב, אלוף העולם הסובייטי והאתגר הגדול ביותר של בת'.
- ג'ייקוב פורצ'ן-לויד - טאונס. שחמטאי ועיתונאי שמתיידד עם בת' ובו היא מאוהבת.
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 במרץ 2019 הזמינה נטפליקס סדרה בת שישה פרקים. את הסדרה ביים פרנק סקוט, שגם כתב את התסריט יחד עם אלן סקוט. השניים הפיקו את הסדרה לצד ויליאם הורברג.[1][2] קרלוס רפאל ריברה חיבר את פסקול הסדרה.[6] נטפליקס שינו את שם הכדורים שהדמות הראשית בת' הרמון לוקחת בספר מליבריום, לשם המומצא "זן זלאם" - זאת כדי להימנע מחשיפה לתביעות על שימוש בשם המותג.[3]
ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
לצד הודעת הזמנת הסדרה הוכרז כי אניה טיילור-ג'וי אמורה לככב בגילום הדמות הראשית.[7] טיילור ג'וי לא קראה את התסריט כשהסכימה להשתתף בסדרה, היא התבקשה לקרוא את הספר, ונשאבה כל כך עד שהסכימה להשתתף.[3] בינואר 2020 דווח כי מוזס אינגרם הצטרפה לצוות השחקנים של הסדרה.[8] עם הכרזת תאריך הבכורה של המיני-סדרה, הוכרז כי ביל קמפ, תומאס ברודי-סאנגסטר, הארי מלינג ומריאל הלר לוהקו לתפקידים בסדרה.[9][10]
צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילומי החוץ של קנטקי החלו באוגוסט 2019 בקיימברידג' שבפרובינציית אונטריו שבקנדה.[11] צילומי פנים וחוץ של המבנים השונים שבהם נערכו התחרויות (לכאורה בסינסינטי, בלאס וגאס במקסיקו סיטי, בפריז ובמוסקבה) וכן צילומי בית היתומות וחנות הבגדים שבה קונה בת', נערכו בברלין.[12]
הצגת משחק השחמט ושחמטאים בסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב אילוצי הטלוויזיה, משחקי השחמט מוצגים במהירות גדולה לאין שיעור ממהירותם במציאות - משחק בן חמש שעות מוצג בסדרה במשך דקות מעטות. אחדים מהמהלכים במשחקים מוצגים בצורה ברורה לצופים, דרך לוחות התצוגה שנועדו לקהל באולם התחרות. המשחקים ששוחקו והוצגו בסדרה, גם אם הוצגו בחטף, שוחקו לפי כללי השחמט. חלק מהמשחקים מלווה בפרשנות של שדרן המנתח את המשחק בשידור חי. במהלך המשחקים מתמקדת הסדרה ברגשות של השחקנים, כפי שהם מתבטאים בפניהם ובהתנהגותם (כשבת' הרמון מפסידה לבורגוב, זולגת דמעה מעיניה). בצוות ההפקה שולבו מומחי שחמט שייעצו על המהלכים במשחקים השונים. בין המומחים שייעצו לסדרה נמנה גם גארי קספרוב, שאף קיבל הצעה לשחק בסדרה בתור יריבה הראשי של בת', בורגוב, הצעה לה קספרוב סירב.
אנשי האנימציה של הסדרה, דיווחו שהם נאלצו ללמוד שחמט בעצמם, על מנת ליצור את רצפי האנימציה שבת' מדמיינת בראשה ו"מקרינה" על התקרה.
שמות שני חבריו של בני וואטס בסדרה - "דני וייס" ו"דייוויד פרידמן", הם מחווה של יוצר הסדרה פרנק סקוט לשני חבריו, דניאל ברט וייס ודייוויד בניוף, יוצרי "משחקי הכס" (שם משפחתו המקורי של בניוף הוא "פרידמן").[3]
מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדרה מלווה בלהיטים מהתקופה המתוארת בסדרה (שנות ה-60 של המאה ה-20), ובהם "Classical Gas" של מייסון ויליאמס, "Fever" בביצועה של פגי לי ו"ונוס", להיטה הגדול של להקת Shocking Blue. בסדרה בת' הרמון רוקדת שיכורה מול הטלוויזיה שבה מוקרן הקליפ המקורי של השיר.[13]
פסקול הסדרה קיבל מועמדות בטקס פרסי גראמי ה-64 בקטגוריה הפסקול הטוב ביותר למדיה חזותית.
שם הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גמביט המלכה הוא סוג של פתיחה במשחק השחמט. זו פתיחה מסוג גמביט, שבה השחקן מקריב רגלי במטרה להשיג יתרון עמדתי על לוח המשחק, בדרך כלל על ידי עיכוב פיתוח הכלים של היריב. במשחק השחמט המסיים את הסדרה, בין אליזבת' הרמון לווסילי בורגוב, פותחת אליזבת' בגמביט המלכה, פתיחה שהעניקה לסדרה את שמה.
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדרה קיבלה ביקורות טובות מאוד ונחשבת כסדרה מעולה.[14]
על פי הדרוג באתר IMDb, הסדרה ממוקמת בין 50 הסדרות הטובות בכל הזמנים.
תביעת לשון הרע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-16 בספטמבר 2021 הגישה השחמטאית הגאורגית (סובייטית לשעבר) נונה גפרינדשווילי, תביעת לשון הרע בסך 5 מיליון דולר נגד "נטפליקס", עקב אזכור שמה בהקשר סקסיסטי מכפיש לכאורה, בפרק השביעי והאחרון של הסדרה, "סיום", שבו משחקת בת' הרמון משחק מורט עצבים במוסקבה. על פי כתב התביעה, בפרק זה אומר פרשן את המשפט הבא: "למען האמת, הדבר היחיד היוצא דופן בה הוא המין שלה, ואף זה לא ייחודי ברוסיה ... ישנה נונה גפרינדשווילי, אבל היא אלופת עולם של הנשים, ומעולם לא התמודדה עם גברים". בתביעה, שהוגשה בבית משפט פדרלי בקליפורניה, צוין שגפרינדשווילי היא האישה היחידה בהיסטוריה שזכתה בתואר רב-אמן בינלאומי בהתמודדות בקרב גברים.[15] ב-27 בינואר 2022 דחה בית משפט פדרלי את בקשת "נטפליקס" למחוק את התביעה.[16]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גמביט המלכה (באנגלית)
"גמביט המלכה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"גמביט המלכה", באתר נטפליקס
"גמביט המלכה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "גמביט המלכה", באתר Metacritic (באנגלית)
"גמביט המלכה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- וול סטריט ג'ורנל, מט בשבעה פרקים: "גמביט המלכה" היא סדרה הרואית ושוברת לב, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2020
- ניר וולף, מטפליקס: הניצחון של גמביט המלכה, באתר ישראל היום, 1 בנובמבר 2020
- רותה קופפר, מט בשבעה מהלכים: ביקורת על "גמביט המלכה", באתר כלכליסט, 1 בנובמבר 2020
- שרון גולן מאירי, כל מה שצריך לדעת על "גמביט המלכה", באתר מאקו, 1 בנובמבר 2020
- ברי כינורי, כשיהודית פולגאר פוגשת את בובי פישר ב"גמביט המלכה", באתר הארץ, 9 בנובמבר 2020
- יעל בוים-פיין, האם "גמביט המלכה" בנטפליקס היא אכן סדרה פמיניסטית?, "פוליטיקלי קוראת", 16 בנובמבר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Petski, Denise (19 במרץ 2019). "Netflix Orders 'The Queen's Gambit' Limited Series From Scott Frank; Anya Taylor-Joy To Star". Deadline Hollywood. נבדק ב-20 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 McHenry, Jackson (27 באוגוסט 2020). "The Queen's Gambit Trailer: Anya Taylor-Joy Dives Into Chess, Drugs, and More Chess". Vulture. נבדק ב-27 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 סמדר שילוני, מקספרוב ועד היוצרים של "משחקי הכס": מאחורי הקלעים של "גמביט המלכה", באתר ynet, 15 בנובמבר 2020
- ^
בועז כהן, "גמביט המלכה": גם מי שראה את הסדרה ימצא עומק, רגש ויופי בספר, באתר הארץ, 8 באפריל 2021
- ^ "NETFLIX ORDERS LIMITED SERIES THE QUEEN'S GAMBIT FROM SCOTT FRANK" (Press release). Netflix Media Center. 19 במרץ 2019. נבדק ב-20 ביולי 2019.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ "Carlos Rafael Rivera Scoring Netflix's 'The Queen's Gambit'". FilmMusicReporter. 27 באוגוסט 2020. נבדק ב-1 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Thorne, Will (19 במרץ 2019). "Anya Taylor-Joy to Star in 'The Queen's Gambit' Limited Series at Netflix". Variety. נבדק ב-21 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sneider, Jeff (15 בינואר 2020). "Newcomer Moses Ingram Joins Denzel Washington in Joel Coen's 'Macbeth'". Collider. נבדק ב-11 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Roots, Kimberly (27 באוגוסט 2020). "Game of Thrones, Peaky Blinders Stars Play a Risky Game in Netflix Chess Drama The Queen's Gambit — Watch". TVLine. נבדק ב-27 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nolfi, Joey (27 באוגוסט 2020). "Anya Taylor-Joy puts the patriarchy in check in The Queen's Gambit teaser". Entertainment Weekly. נבדק ב-27 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'The Queen's Gambit' filming in Cambridge for 2 days". Cambridge Times. 22 באוגוסט 2019. נבדק ב-28 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ שימרי טוריס, מלאס וגאס ועד מוסקבה: גמביט המלכה בברלין, באתר ynet, 10 בנובמבר 2020
- ^ Ashley Chervinski, The Queen’s Gambit Soundtrack Is Gloriously ’60s, Refinery29
- ^ חן חדד, "גמביט המלכה": מי שחושב שזו סדרה על שחמט עלול לפספס דרמה יוצאת מן הכלל, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2020
- ^ Dominic Patten, Checkmate! Netflix Hit With $5M Suit Over “Sexism” Of ‘Queen’s Gambit’ Line About Soviet Chess Legend. Deadline Hollywood, September 16, 2021
- ^ Patten, Dominic, Nyet! Netflix Loses Move To Get $5M ‘Queen’s Gambit’ Suit Tossed; Soviet-Era Chess Champ Claims Defamation. Deadline Hollywood, January 27, 2022
| פרס גילדת המפיקים של אמריקה למיני סדרה הטובה ביותר | |
|---|---|
|
| הקודם: 2020: – |
פרס האקדמיה האוסטרלית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה הבינלאומי – סדרת הדרמה הטובה ביותר 2021: גמביט המלכה |
הבא: 2022: יורשים |