גנום (פנטזיה)

גְּנוֹם (מלטינית: gnomus) הוא יצור דמיוני שמקורו בפולקלור האירופי, המתואר לרוב כגמד בעל זקן ארוך ומצנפת צבעונית בצורת חרוט אשר חי במחילות תת-קרקעיות. בעברית משמשים לעיתים השמות גמד, ננס, שדון או נוֹם לתיאור גנומים אף על פי שלא קיים בעברית שם ייחודי לגזע מיתולוגי זה והשמות הללו משמשים גם לכינויים של יצורים מיתולוגיים נוספים.

מכיוון שקיימים יצורים מיתולוגיים רבים אשר דומים במראם לגנומים קיימת נטייה להתבלבל בינם לבין יצורים דמיוניים אחרים, בעיקר עם יצורים מהפולקלור האירופי כגון גובלינים וגמדים אשר לעיתים מזוהים בטעות כגנומים ולהפך.

גנומים בפולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הידוע הראשון של המושג גנום מופיע במאה ה-16, אצל האלכימאי השווייצרי פאראצלסוס, המזכיר את הגנומים כרוחות של האדמה, לצד יצורים אחרים המזוהים כרוחות אוויר, אש ומים (ביחד, ארבעת היסודות של העולם העתיק). פאראצלסוס תיאר את הגנומים כיצורים המסוגלים לנוע בעפר כשם שדג נע בתוך המים. מקור המילה גנום אינו ברור, אם כי ייתכן שהוא מגיע מהמילה היוונית "גנוזיס", שפירושה ידע.

במהלך המאה ה-19 דמויות של גנומים נעשו נפוצות במעשיות ילדים, ביניהן גם במעשיות האחים גרים והנס כריסטיאן אנדרסן. בתקופה זו גם התגבש על ידי מאיירים המראה הטיפוסי של הגנום, כפי שהוא מוכר כיום.

גמדי גינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים פסלי גנומים הפכו לפריט פופולרי בגינות רבות ברחבי העולם. בישראל פסלים אלו זכו לכינוי "גמדי גינה". גמדי גינה הם לרוב פסלים בדמות גנומים זכרים מזוקנים והם בדרך כלל עשויים מקרמיקה. משתמשים בהם בעיקר לקישוט מדשאות וגינות, המנהג פחות נפוץ בישראל אך צובר תאוצה בעשור האחרון.

העיר גרפינרודה (השוכנת במדינת תורינגיה שבגרמניה) מתהדרת כי בה נוצרו גמדי הגינה הראשונים, וניתן למצוא בה את המוזיאון לתולדות גמדי הגינה ופארק גמדי גינה. לקראת אמצע המאה ה-19 גמדי הגינה התפשטו במהירות ברחבי גרמניה, ועד מהרה הגיעו גם לגינות בצרפת, אנגליה ומקומות נוספים באירופה. כיום מספר גמדי הגינה בגרמניה לבדה מוערך בכ-25 מיליון.

חוקרים מסוימים^[^{דרוש מקור]} משערים כי ייתכן ומקור גמדי הגינה הוא דווקא באל היווני/רומי פריאפוס אשר היה אל הפריון היווני והיה מגינם של הצאן והבקר, עצי הפרי, הגנים ואיברי המין הזכריים, פסלו היה נפוץ בגנים עתיקים. על פי סיפורי העם, גמדי גינה היו נעורים לחיים באישון ליל, על מנת לעבוד בגינה, סופר כי מגעם גורם לפרחים לפרוח ולצמחים לגדול.

הם משמשים לעיתים קרובות גם כמקור למעשי קונדס שונים: גנומים נגנבים מגינות בתים ו"מוחזרים לטבע". חלק מהגנומים הנגנבים מגינות הבתים נשלחים למסע ברחבי העולם. פעולות אלה מכונות לעיתים שחרור גמדי גינה.

גנומים בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ברולס-רויס לקראת האושר" (The Gnome Mobile) סרט משנת 1967 בהפקת אולפני וולט דיסני שבמרכזו חבורת גנומים.
במרכז עלילת הסרט הצרפתי "אמלי" משנת 2001, הגיבורה הראשית בסרט מחליטה שעל מנת לעזור לאביה לגלות שכדאי לו לצאת לטייל בעולם היא גונבת את פסל הגנום בגינת אביה ונותנת אותו לדיילת אותה היא מכירה אשר לוקחת את הפסל למקומות אטרקטיביים רבים ברחבי העולם ומצלמת אותו במיקומים מוכרים.

גיבורי סרט ההנפשה נומיאו ויוליה (2011), המבוסס על מחזהו של ויליאם שייקספיר, "רומיאו ויוליה", הם גמדי גינה.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות הראשית בסדרת הילדים המצוירת הפופולרית משנות השמונים "טוב-טוב הגמד" הייתה גנום זעיר אשר אוהב את הטבע ופועל כדי לצמצם את הנזקים הסביבתיים אותם גורמים בני האדם. כמו כן, בהמשך הופקה לסדרה זו גם סדרת בת בשם "דן-דין השופט" אשר עסק בהרפתקאותיו של דן דין השופט ועוזרו בינו אשר יוצאים לעזרתם של גנומים שונים ברחבי עולם.

בסדרת המתח צמרמורת יש שני פרקים בהמשכים שבהם הגנומים מתעוררים לחיים ורוצחים בני אדם.

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנומים אשר ראויים לציון במיוחד בספרות הם שבעת הגנומים המוזכרים בסיפור "שלגיה ושבעת הגמדים", מלך הגמדים (Nome King) בסדרת ספרי עוץ אשר שימש כאחת מדמויות הנבל העיקריות בסדרת ספרי עוץ והגנומים אשר נכללו בסדרת הספרים הארי פוטר.

כמו כן, סגנון חייהם של הגנומים זכה לסקירה נרחבת בספר ההולנדי רב המכר "The Secret Book of Gnomes" ("חייהם הסודיים של הגנומים") משנת 1976 אשר שימש בהמשך כבסיס לסדרות המצוירות "טוב-טוב הגמד" ו"דן-דין השופט".

משחקי פנטזיה ומשחקי מחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העשורים האחרונים דמויותיהם של הגנומים הופיעו במשחקי פנטזיה פופולריים שונים כגון מבוכים ודרקונים^[1] ו-World of Warcraft‏^[2] כדמויות ראשיות. במשחק Watch Dogs 2 ניתן לאסוף גמדי גינה כביצת פסחא (מחשבים).