גמילות חסדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רכב ונגרר לאיסוף מוצרים לגמילות חסדים

גְּמִילוּת חֲסָדִים הוא מושג המשקף את חובתו של היהודי על פי ההלכה להיטיב עם אחרים, כשלרוב הדבר מתייחס רק ליהודים. חסיד על פי המקרא הוא אדם שעניינו בגמילות חסדים ובנתינה.

במקומות רבים בתנ"ך מודגשת החשיבות הרבה של מצוות בין אדם לחברו, שאחדות מהן, כגון "לא תעמוד על דם רעך", עוסקות בגמילות חסדים. בתלמוד כתוב[1] שגמילות חסדים חשובה יותר מצדקה, שנעשית רק בממון, ואילו גמילות חסדים היא כוללת ונעשית גם לעשירים וגם למתים, וקשורה גם בסיוע לאחרים במציאת עבודה והכשרה המקצועית.

גמילות חסדים במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור החיוב בתורה הוא מהפסוקים:

מלבד זאת ישנן מצוות מיוחדות לגמילות חסדים ספציפית, כמו מצוות פריקה וטעינה.

  • על חשיבותה של גמילות חסדים ניתן ללמוד מהמשנה השנייה בפרקי אבות, שבה נאמר: "על שלושה דברים העולם עומד, על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים". באותיות דרבי עקיבא גם נאמר: "אלמלא גמילות חסדים, אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת".
  • הלל הזקן אמר שהתורה כולה על רגל אחת היא להימנע מלהתנהג בסתירה לחיוב "ואהבת לרעך כמוך". להימנע מלעשות לשני דבר שאני שונא שעושים לי[6].

מוסדות גמ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעלים רבים של ייעוץ משפטי, קבוצות תמיכה, מתן סעד רפואי או נפשי ודומיהם ניתנים לסיווג תחת הכותרת של גמילות חסדים. בנוסף ישנן עמותות רבות העוסקות בעזרה לחלשים ולנזקקים, כגון בחלוקת בגדים ומזון, בהפעלת בתי תמחוי ובמתן סיוע למשפחות מרובות ילדים. ארגונים אלה נקראים לרוב גמ"חים.

הקיצור גמ"ח הוא ראשי תיבות של גמילות חסדים, שקנה לעצמו משמעות ספציפית של מתן הלוואות ללא ריבית ללא מטרות רווח. קיימים בעולם היהודי אלפי מוסדות גמ"ח (הקרויים גמ"חים), קטנים וגדולים, רובם פועלים במגזר החרדי. גמ"חים מתלווים לרבים מבתי הכנסת ולמוסדות אחרים ובראש ובראשונה מלווים כסף לחברי הקהילה של המוסד או בית הכנסת. חלק מהגמ"חים מלווים כסף השייך לגמ"ח והמתקבל מתרומות. גמ"חים אחרים מקבלים הפקדות ופועלים כמעין בנק ללא מטרות רווח.

המושג גמ"ח התרחב גם למוסדות המשאילים ציוד ללא כוונות רווח. קיימים גמ"חים רבים, לדוגמה השאלת שמלות כלה, כלי אוכל לשמחות, ציוד רפואי (גמ"ח תרופות), ריהוט לתינוק, סידורים וחומשים.

כמו כן קיימים גמ"חים בדמות מוקדים להשבת ילדים אובדים[7], שפועלים בשכונות חרדיות, שמסייעים להורים במקרים שילדם הקטן אבד באזור מגוריהם[8], לרוב מתקיימת הפעילות בשבתות וחגים בהם נמנעים ההורים להשתמש מיד בשירותי ההצלה הרגילים כדי להימנע מחילול שבת.

יש גמ"חים שמחלקים ציוד מתכלה כמו מוצצים ותרופות, במיוחד כשהחנויות סגורות.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צדקה (יהדות)

על-פי ההלכה חל על כל יהודי לקיים מצוות הפרשת חלה, תרומות ומעשרות, יובל וסיוע לעניים בכל הניתן ובמידה וקיימת האפשרות. כשהדרך המומלצת ביותר היא להפריש עשירית מכל הכנסה לעניים, כשקודמים הם על פי הסדר הבא: בניך ובנותיך, משפחתך, רחובך, שכונתך, עירך, מדינתך וכו'. במקרה ואדם ירד מנכסיו, על הסביבה לדאוג לסייע לאותו אדם לחזור למצב הקודם בו היה. למשל אם אדם היה עשיר וירד מנכסיו, יש לסייע לו להשיבם, עד שיחזור למעמד שהיה. כמו"כ קיימת חובה להפריש 10% מההכנסות לעניים.

בקהילה החרדית אשכנזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם בודדים מבני הקהילה החרדית יוצאת אירופה בשם קהילת נטורי הקרתא שמאמינים כי לא היה עליהם להגיע לישראל אלא עד לשובו של משיח בן-דוד ושאין להתקיים במדינת ישראל בצביונה הקיים, אלא עד הגעתו של המשיח והפיכתה של מדינת ישראל למדינת הלכה. בודדים אלו אינם סוברים כי עליה לקחת חלק בתשלום מס במדינת ישראל ואינם עובדים ואינם משתכרים וכן אינם מקבלים או מסכימים לקבל שום מענקים, תשלומים מהסכם השילומים, תשלומי רווחה, קבצת אבטלה או קבצת נכות מהמדינה - אלא תוך התבססות על תרומות מארגוני צדקה וגמח"ים מחו"ל ולעיתים אף מתרומות של ארגונים נוצריים ואף עוינים למדינת ישראל, או כאלו הפועלים ובציוויון מיסיונרי בניסיון לנצר אותם. ומעדיפים שהקהילה החרדית מזרחית תחזיק בתפקידים המנהליים בעירותיהם. זאת בעודם ממשיכים להחזיק בתפקידי הרבנות והשידוכים, כמעט ללא תשלום.

בישיבות לומדים הרבנים והתלמידים תורה ומצוות בחינם, בסיוע מהרבנים וראשי הישיבה המארגנים אירועי התרמות למימון כלל לימודי תלמידיהם. בנוסף, מעסיקים בחינם שדכנים ושדכניות שדואגים לסדר בין השניים ומסייעים באיתור גמח"ים לתשלום שכר דירה, ומימון משכנתאות ללא ריבית.

בקהילה החרדית מזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור הגזענות בקבלה לישיבות, מדרשיות ולאולפנות של הקהילות החרדיות אירופאיות בישראל.[9] מפלגת ש"ס הקימה גנים, בתי-ספר, ישיבות ומדרשיות לבני ובנות קהילות אלו. בנוסף, בניו ובנותיו של הרב עובדיה יוסף הקימו ישיבות לבנים ובית מדרש לבנות דתיים, דתיים-לאומיים וחוזרים בתשובה. בהן האחרונים לומדים תורה ומצוות בחינם, מעבר להוצאות שכר הדירה. בנוסף, מעסיקים בחינם שדכנים ושדכניות שדואגים לסדר בין השניים ומסייעים באיתור גמח"ים לתשלום שכר דירה, ומימון משכנתאות ללא ריבית ורכישת דירה למגורים, בדומה לאוכלוסיה החרדית אשכנזית.[10][11]

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנצרות קיימת התמקדות גבוה בסיוע לזולת, אפילו על חשבון עצמך והורדה מעצמך, לעתים אף תוך התנזרות, גידול יתומים וסיוע בגידול ילדים של אנשים אחרים. ללא כל חשבון ולפנים משורת הדין בכל אמצעי אפשרי: בממונו (צדקה, השאלת חפצים), בגופו - עזרה פיזית, ביקור חולים, השתתפות בשמחות וקבורה, ובדיבורו (עצה טובה, עידוד וניחום).

באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – זכאה

קיימת חובה להפריש 2.5% מההכנסות לעניים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים"), אהבת חסד, ספר המפרט את דיני המצווה וחשיבותה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוכה מ"ט
  2. ^ ספר שמות, פרק י"ח, פסוק כ'. בבא קמא צ"ט עמוד ב', בבא מציעא ל', עמוד ב. בספר המצוות היא לא נמנית, על פי כללו של הרמב"ם שאינו מונה מצוות כלליות. הבה"ג, רבינו יונה (שערי תשובה, שער ג' אות י"ג) והריטב"א (בבא מציעא שם) מונים זאת כמצוות עשה, וכן הרמב"ן בהשגות על ספר המצוות, שורש א' ובספר חרדים.
  3. ^ ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק ט', סוטה י"ד עמוד א'. ספר המצוות מצווה ח'. ספר החינוך מצווה תרי"א. על טעם הכללת המצווה בספר המצוות ראו תשובות רבי אברהם בן הרמב"ם סימן ס"ג.
  4. ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח, ספר המצוות מצווה רו.
  5. ^ ספר דברים, פרק י"ג, פסוק ה', ספרי שם, ספר יראים קנ"ג-קנ"ד.
  6. ^ שבת ל"א עמוד א'
  7. ^ פרסום רשימת המוקדים באזור ירושלים באתר ארגון זק"א
  8. ^ יצחק טסלר, בני ברק: הנה עוד ילד אבוד, באתר nrg‏, 10 באוגוסט 2010
  9. ^ יועד אליעז, אפליית המזרחים בבית הספר של ילדכם, באתר ynet
  10. ^ מדרשות לבנות
  11. ^ ישיבה לבעלי תשובה "תורת החיים"