גמישות מחשבתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גמישות מחשבתית היא היכולת של אדם להתמודד כראוי עם שינויים סביבתיים וחוויות אישיות. גמישות מחשבתית היא תהליך דינמי מתמשך שמתאר תבנית של אינטראקציה עם הסביבה. התהליך כולל מודעות לזמן הנתון, יכולת לשנות פרספקטיבה, איזון הצרכים או שינוי התנהגות כדי להגיע לתוצאות טובות[1][2].

חשיבות הגמישות המחשבתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגמישות המחשבתית, מאפשרת לאדם לשקול מגוון גישות לבעיה מסוימת ולבחון את המצב, גם מנקודות מבט לא קונבנציונליות[3]. כמו כן, היצירתיות נשענת על גמישות מחשבתית, שמאפשרת חשיבה רב-ממדית ורב-כיוונית[4].

גמישות מחשבתית באה לביטוי כאשר נדרשת שליטה ברגשות, מחשבות והתנהגויות. היא מתבטאת בהפחתת הנוקשות ובהפחתת יישום של תבניות קבועות יתר על המידה. חוסר גמישות מחשבתית עלול להפחית אפשרויות לחוויות חיוביות ולהגביל אפשרויות תגובה.

הסטה קוגניטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסטה קוגניטיבית

הסטה קוגניטיבית היא אחת הצורות של גמישות מחשבתית, אשר באה לידי ביטוי ביכולת של האדם להסיט באופן מודע את מוקד תשומת הלב שלו מדבר אחד לאחר. היא כוללת זניחה של סט מנטלי בלתי רלוונטי לטובת שפעול של מטלה או סט מנטלי חדשים ורלוונטיים יותר[5]. היכולת לשנות את מוקד תשומת הלב באופן מודע היא חלק מהתפקודים הניהוליים והיא יכולה לסייע לאדם להסתגל למצבים חדשים. כאשר חל שינוי בסיטואציה או בתנאים הסביבתיים, יכול לחול שינוי גם באוסף החוקים והתגובות ההולמים את הסיטואציה החדשה[5].

הקשר בין אמפתיה לגמישות מחשבתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פיאז'ה ילדים מתחת לגיל שבע אינם מודעים לאגו של עצמם ואינם מבחינים בין נקודת המבט שלהם לבין נקודת המבט של אחרים. כלומר אמפתיה היא יכולת שנרכשת ומשתכללת עם השנים. בין אמפתיה לבין גמישות מחשבתית נמצא קשר משמעותי[6]. הקשר ביניהן יכול לנבוע מכך שגמישות מחשבתית היא כישור הכרחי לאמפתיה או שלשתיהן נדרש אותו תהליך עצבי. כמו כן, ייתכן שכתוצאה מפגיעה מוחית בגיל מבוגר, הגורמת להופעת מוגבלויות שונות, ביניהן פגיעה גמישות מחשבתית, נוצרת תגובה רגשית הפוגעת ביכולת האמפתיה.

חינוך לגמישות מחשבתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורים ומחנכים שמודעים לרגשותיהם ולרגשות הילדים, עוזרים לילד לסווג רגשות, ולהתמודד עם שינויים. ילדים שמקבלים את אותו "אימון רגשי" מסוגלים יותר להוריד את רמת ההתרגשות במצבים שמעוררים רגשות חזקים. כך מתאפשר לילדים למקד תשומת לב ולהתארגן לפעולה מתואמת למטרה מסוימת[7]. התנהגויות הוריות שמעוררות אשמה, פחד או טינה, עלולות למנוע מילדים את האפשרות לפתח מיומנות בקרה עצמית. ילד שבקביעות מקבל תגובות דחייה, ענישה או זלזול בהבעות עצב, פחד או כעס, עלול ללמוד לסווג רגשות אלו כבלתי חשובים, לא הולמים או מביישים. התנהגויות הוריות כאלו עלולות גם להסיט את תשומת לב לרגשות השליליים ולגרוע מתשומת הלב למצב ולפעולות הילד.

מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליפת המוח הקדם-מצחית מאפשרת גמישות מחשבתית[8][9] והיא מעורבת בחשיבה יצירתית[10][3]. היא מעורבת גם בתפקודים מחשבתיים גבוהים[11] ומכילה חלק מהמערכות המורכבות המעורבות בתפקודים ניהוליים[12][13].

בנוסף, התפקוד הדופמינרגי של הסטריאטום מאפשר את הגמישות המחשבתית החיונית לחשיבה יצירתית[3][14]. הקשר בין הדופמין בסטריאטום ליצירתיות הוא בעל צורת U הפוכה, כאשר רמות מתונות של דופמין מסייעות לגמישות המחשבתית ותורמות ליצירתיות, בעוד שרמות גבוהות או נמוכות של דופמין פוגעות בגמישות המחשבתית וביצירתיות[3]. בהתאם לכך, נשא הדופמין DAT מקושר לזמינות הדופמין בסטריאטום ולגמישות מחשבתית[15].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גמישות מחשבתית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hayes et al. 2006;, Figure 1. Open access articles get more citations.
  2. ^ Diane Whiting, Frank Deane, Grahame Simpson, Hamish Mcleod, Cognitive and psychological flexibility after a traumatic brain injury and the implications for treatment in acceptance-based therapies: A conceptual review, Neuropsychological rehabilitation, 2015-07-09, עמ' 1–37 doi: 10.1080/09602011.2015.1062115
  3. ^ 1 2 3 4 Boot, N., Baas, M., van Gaal, S., Cools, R., & De Dreu, C. K. (2017). Creative cognition and dopaminergic modulation of fronto-striatal networks: Integrative review and research agenda. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 78, 13-23.
  4. ^ שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
  5. ^ 1 2 Benedek, M., Jauk, E., Sommer, M., Arendasy, M., & Neubauer, A. C. (2014). Intelligence, creativity, and cognitive control: The common and differential involvement of executive functions in intelligence and creativity. Intelligence, 46, 73-83.‏
  6. ^ PsycNET, psycnet.apa.org (באנגלית)
  7. ^ Kathryn E. Williams, Joseph Ciarrochi, Patrick C. L. Heaven, Inflexible parents, inflexible kids: a 6-year longitudinal study of parenting style and the development of psychological flexibility in adolescents, Journal of Youth and Adolescence 41, 2012-8, עמ' 1053–1066 doi: 10.1007/s10964-012-9744-0
  8. ^ Dietrich, A. (2004). Neurocognitive mechanisms underlying the experience of flow. Consciousness and Cognition, 13(4), 746-761.
  9. ^ Ranganath, A., & Jacob, S. N. (2016). Doping the mind: dopaminergic modulation of prefrontal cortical cognition. The Neuroscientist, 22(6), 593-603.
  10. ^ Chakravarty, A. (2010). The creative brain–Revisiting concepts. Medical hypotheses, 74(3), 606-612.
  11. ^ Madden, Gregory J. (Ed); Bickel, Warren K. (Ed), (2010). Impulsivity: The behavioral and neurological science of discounting. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 453 pp.
  12. ^ Ott, T., & Nieder, A. (2019). Dopamine and cognitive control in prefrontal cortex. Trends in cognitive sciences.‏
  13. ^ Brown, T. E. (2005). Attention deficit disorder: The unfocused mind in children and adults. Yale University Press.
  14. ^ Zhang, W., Sjoerds, Z., & Hommel, B. (2020). Metacontrol of human creativity: The neurocognitive mechanisms of convergent and divergent thinking. NeuroImage, 116572.
  15. ^ Zabelina, D. L., Colzato, L., Beeman, M., & Hommel, B. (2016). Dopamine and the creative mind: Individual differences in creativity are predicted by interactions between dopamine genes DAT and COMT. PloS one, 11(1).