גמר גביע אירופה לאלופות 1982
אירוע | עונת 1981/1982 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
תאריך | 26 במאי 1982 | ||||||
מיקום | אצטדיון פיינורד, רוטרדם, הולנד | ||||||
שיפוט | ז'ורז' קונראית (צרפת) | ||||||
צופים | 46,000 | ||||||
→ 1981 1983 ← | |||||||
uefa.com | |||||||
גמר גביע אירופה לאלופות 1982 התקיים באצטדיון פיינורד ברוטרדם, הולנד ב-26 במאי 1982, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר גביע אירופה לאלופות לעונת 1981/1982 היא אסטון וילה האנגלית, שניצחה במשחק באיירן מינכן מגרמניה המערבית בתוצאה 1-0. משחק הגמר נעל את המהדורה ה-27 של גביע אירופה לאלופות.
אסטון וילה העפילה לגמר הראשון בתולדותיה. זכייתה בתואר הייתה הזכייה השישית (והאחרונה) ברציפות של קבוצה אנגלית בגביע אירופה לאלופות. אסטון וילה הפכה לאנגלית הרביעית אי פעם (אחרי מנצ'סטר יונייטד, ליברפול ונוטינגהאם פורסט) שזוכה בתואר. עבור באיירן, הייתה זו העפלה רביעית בתולדותיה לגמר, והראשונה מאז שלוש הזכיות הרצופות שלה בין 1974 ל-1976.
שתי הקבוצות העפילו לטורניר לאחר שזכו באליפות בעונת 1980/1981. אסטון וילה זכתה באליפות אנגליה הראשונה שלה מזה 71 שנים, לאחר שסיימה את העונה בפער ארבע נקודות מאיפסוויץ' טאון. באיירן מינכן זכתה בבונדסליגה בפער זהה של ארבע נקודות מהמבורג, זכייה שנייה ברציפות עבורה בתואר.
המשחק עצמו הוכרע משער של פיטר ווית' בדקה ה-67, שכבש מקרוב לאחר כדור רוחב של טוני מורלי.
הדרך אל הגמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסטון וילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסטון וילה החלה את דרכה בטורניר בסיבוב הראשון מול ואלור האיסלנדית. המשחק הראשון בבית הסתיים בניצחון מרשים של 5-0 לאסטון וילה (צמדים לפיטר ווית' ולטרי דונובן). בגומלין השלימה אסטון וילה את המלאכה עם ניצחון חוץ 2-0 (צמד לגארי שו).
השלב הבא הפגיש את אסטון וילה עם דינמו ברלין מגרמניה המזרחית לצמד מפגשים קשים. במשחק הראשון בברלין כבש טוני מורלי לאחר חמש דקות את שער היתרון. הגרמנים חזרו למשחק זמן קצר לאחר פתיחת המחצית השנייה, אך מורלי השלים צמד חמש דקות לסיום וקבע את תוצאת המשחק, 2-1 לאסטון וילה. במשחק הגומלין כבשה דינמו ברלין כבר בדקה ה-15, אך לא הצליחה לכבוש שער נוסף. בסיכום שני המשחקים התוצאה עמדה על 2-2, ואסטון וילה עלתה שלב בזכות חוק שערי חוץ.
ברבע הגמר פגשה אסטון וילה את דינמו קייב, נציגת ברית המועצות. אסטון וילה חזרה ממשחק החוץ עם שוויון 0-0, ובגומלין הביתי ניצחה 2-0 והעפילה לחצי הגמר.
שלב חצי הגמר זימן לאסטון וילה מפגש כפול עם אנדרלכט ההבלגית. מורלי העניק לקבוצתו ניצחון 1-0 במשחק הראשון בבית. בגומלין נשמרה התוצאה על שוויון 0-0 ואסטון וילה, שצלחה את שלבי רבע הגמר וחצי הגמר ללא שער חובה, העפילה לראשונה בתולדותיה לגמר גביע אירופה.
באיירן מינכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]באיירן מינכן החלה את דרכה לגמר מול אסטר השוודית. במשחק הראשון בחוץ התקשתה באיירן וניצחה רק בזכות פנדל של קרל היינץ רומניגה רבע שעה לסיום, אך בגומלין הביתי הפגינה יכולת גבוהה והביסה את השוודים 5-0 (צמדים לרומניגה ולדיטר הנס).
בשמינית הגמר פגשה באיירן את בנפיקה ליסבון מפורטוגל. המשחק הראשון בליסבון הסתיים בשוויון 0-0, ובגומלין דיטר הנס עם שלושער סייע לקבוצתו להעפיל לשלב הבא עם ניצחון 4-1.
בשלב רבע הגמר פגשה באיירן את אוניברסיטטה קראיובה הרומנית. באיירן הכריעה במהרה את המשחק הראשון בחוץ, כשקבעה 2-0 בדקה העשרים, תוצאה שנשמרה עד לסיום. במשחק הגומלין הביתי באיירן עלתה ראשונה ליתרון, אך המשחק הסתיים בשוויון 1-1, תוצאה שלא הפריעה לבאיירן להעפיל עם 3-1 בסיכום המפגשים.
בשלב חצי הגמר פגשה באיירן את צסק"א דגל ספטמבר (כיום צסק"א סופיה) מבולגריה. המשחק הראשון בסופיה היה מופת לכדורגל התקפי משני הצדדים. לאחר פחות מעשרים דקות צסק"א כבר הובילה 3-0 ונראתה בדרך להעפלה. באיירן חזרה למשחק, והמחצית הסתיימה ב-3-2 בלבד לבולגרים. במחצית השנייה כבשה כל קבוצה שער נוסף, תחילה צסק"א שהגדילה ל-4-2 ולאחריה שער של פול ברייטנר קבע את תוצאת המשחק, 4-3 לצסק"א. בניגוד למשחק הראשון והצמוד, במשחק הגומלין באיירן שמרה על רשת נקייה והביסה את צסק"א 4-0 מצמדים של ברייטנר ושל רומניגה. בסיום שלב חצי הגמר, תפסו שלושה שחקני באיירן את שלושת המקומות הראשונים בטבלת מלך שערי הטורניר - הנס (7), רומניגה (6) וברייטנר (5, במשותף עם וילי גרטס מאנדרלכט). באיירן העפילה לגמר גביע אירופה הרביעי בתולדותיה, והראשון לאחר שש שנים.
אסטון וילה | סיבוב | באיירן מינכן | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | |
ואלור | 7 – 0 | 5 - 0 (בית) | 2 - 0 (חוץ) | סיבוב ראשון | אסטר | 6 – 0 | 1 - 0 (חוץ) | 5 - 0 (בית) |
דינמו ברלין | 2 – 2 | 2 - 1 (חוץ) | 0 - 1 (בית) | שמינית הגמר | בנפיקה ליסבון | 4 – 1 | 0 - 0 (חוץ) | 4 - 1 (בית) |
דינמו קייב | 2 – 0 | 0 - 0 (חוץ) | 2 - 0 (בית) | רבע גמר | אוניברסיטטה קראיובה | 3 – 1 | 2 - 0 (חוץ) | 1 - 1 (בית) |
אנדרלכט | 1 – 0 | 1 - 0 (בית) | 0 - 0 (חוץ) | חצי הגמר | צסק"א סופיה | 7 – 4 | 3 - 4 (חוץ) | 4 - 0 (בית) |
סיכום המשחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסטון וילה הגיעה למשחק הגמר כקבוצה האנגלית השישית ברציפות במעמד זה, וכשכל קודמותיה זכו בתואר. עם זאת, היא הגיעה בעיצומה של עונה חלשה בליגה האנגלית (סיימה לבסוף במקום ה-11 בלבד) עונה בלבד לאחר שזכתה באליפות, ויתרה מכך, הגיעה לאחר שחוותה טלטלה במהלך העונה עם התפטרותו המפתיעה של המאמן רון סאונדרס, ומינויו של טוני ברטון חסר הניסיון ממש לפני שלב רבע הגמר.
מן העבר השני הגיעה באיירן מינכן כפייבוריטית ברורה למשחק. קבוצתו של פאל צ'רנאי ההונגרי הציגה סגל מרשים בכיכובם של שחקני נבחרת גרמניה המערבית, ובהם קפטן הקבוצה קרל היינץ רומניגה שזכה פעמיים ברציפות בפרס כדור הזהב, וכן פול ברייטנר,, קלאוס אאוגנטאלר ודיטר הנס.
הפתיחה הוסיפה שלא לבשר טובות לאסטון וילה. כבר בדקה התשיעית איבדה הקבוצה את שוערה הבכיר ג'ימי רימר שסבל מפציעה חוזרת בצווארו, ונאלצה לבצע חילוף מוקדם. מי שנכנס לשער היה נייג'ל ספינק בן ה-24, בהופעתו השנייה בלבד בקבוצה הראשונה, ושלוש שנים לאחר הופעתו הקודמת (הפסד 2-1 לנוטינגהאם פורסט ב-1979).
באיירן החלה להפעיל לחץ מיידי על שערה של אסטון וילה. ברנד דורנברגר ניסה בבעיטה מתוך הרחבה, כדור שנקלט על ידי ספינק. רומניגה ניסה אף הוא מטווח דומה ונתקל בעצירה מרשימה של השוער הצעיר, שעל אף המעמד הפגין משחק בטוח בין הקורות. מספר דקות אחר כך, היה קרוב רומניגה לאחד משערי הגמר הגדולים. ברייטנר הגביה מאגף ימין, רומניגה עלה לבעיטת מספרת, אך הכדור החמיץ במעט את העמוד הרחוק.
הלחץ של באיירן נמשך. התקפה מהירה שהחלה אצל אאוגנטאלר, המשיכה אצל רומניגה שהשאיר בנגיעה לברייטנר. הקפטן הגרמני הסתבך עם הכדור ואיבד אותו, דיטר הנס גלש לכדור יחד עם שחקן הגנה שהצליח לגעת בו קודם, מה ששלח את הכדור החוצה. על אף ההחמצה, היה נראה כי באיירן מסכנת את השער כמעט בכל התקפה. דקות ספורות לתום המחצית, אודו הורסמן שלח כדור עומק להנס, שהשאיר בנגיעה אחורה לרומניגה, שבעט אף הוא בנגיעה - אך שוב, החמיץ במעט את העמוד הרחוק. המחצית הסתיימה בשוויון, 0-0.
המחצית השנייה סימנה את המשך השליטה של באיירן במשחק. אאוגנטאלר קיבל כדור בחצי המגרש של קבוצתו ופרץ איתו עד לרחבה של אסטון וילה. החלקה של אלן אוואנס הותירה אותו לבד מול השוער והוא בעט חזק ושטוח לפינה הרחוקה, אך החמיץ את המסגרת. מספר דקות אחר כך, באיירן הציגה התקפה מרשימה ומהירה. אאוגנטאלר, שעלה פעמים רבות במשחק עד לחצי המגרש של היריבה ומעבר, שוב הגיע עד לעיגול האמצע ושלח כדור גובה לכיוונו של רומניגה באגף שמאל. רומניגה מסר לדורנברגר שהחל את הפריצה לכיוון הרחבה. מכאן התנהלה ההתקפה בנגיעה אחת - דורנברגר השלים מסירה כפולה עם ברייטנר ובעט בנגיעה שטוחה, אך זינוק מרשים של ספינק מנע שער מבאיירן.
באיירן הוסיפה להתקרב לכיבוש השער הראשון. רומניגה הוביל התקפה ומסר ימינה לגונטר גוטלר המחליף. גוטלר הגביה לרחבה ואאוגנטאלר, שהצטרף להתקפה, נגח את הכדור נגד כיוון ההתקפה והכניע את ספינק, אך קני סוויין היה במקום כדי להרחיק מקו השער.
לאחר דקות רבות של לחץ, שליטה ואין ספור ניסיונות הבקעה מצד באיירן, התחילה אסטון וילה להיכנס למשחק. טוני מורלי ניסה את מזלו בבעיטה מחוץ לרחבה שעלתה מעל לשער. בדקה ה-67 הובקע השער הראשון במשחק, וכנגד מהלך המשחק הייתה זו אסטון וילה שעלתה ראשונה על לוח התוצאות. גארי שו מסר כדור עומק מצוין בצד שמאל לעברו של מורלי. מורלי פרץ לרחבה, הטעה את הנס ויינר ושלח כדור רוחב שטוח שהשאיר את פיטר ווית' בתוך תיבת החמש, לבדו מול מנפרד מילר. נגיעה קטנה של ווית' בכדור לקורה ופנימה, קבעה 1-0 מפתיע לאסטון וילה. תיאורו של השער מפי השדר האנגלי בריאן מור תלויה כיום על שלט רחב וענק ביציע הצפוני של וילה פארק, אצטדיון הבית של אסטון וילה.
לאחר השער של האנגלים, באיירן לא הצליחה להתאושש ובקושי סיכנה את השער, בניגוד למה שהתרחש לפני שער היתרון. עם זאת, שתי דקות בלבד לסיום היא הצליחה למצוא את הרשת מבעיטה של הנס מתוך הרחבה - אך השער נפסל בטענת נבדל. מספר דקות אחר כך נשמעה שריקת הסיום, ואסטון וילה זכתה בפעם הראשונה בתולדותיה בגביע אירופה לאלופות.
26 במאי 1982 | אסטון וילה | 1 - 0 | באיירן מינכן | אצטדיון פיינורד, רוטרדם, הולנד צופים: 46,000 שיפוט: ז'ורז' קונראית |
פיטר ווית' 67' | (סיקור) |
הרכבי הקבוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיקור המשחק באתר אופ"א (באנגלית)
משחקי גמר גביע אירופה וליגת האלופות | ||
---|---|---|
גביע אירופה לאלופות | 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 • 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1981 • 1982 • 1983 • 1984 • 1985 • 1986 • 1987 • 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 | |
ליגת האלופות | 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 |