גמר ליגת האלופות 1994

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:משחק גמר

לא נמצא templatedata תקין

גמר ליגת האלופות 1994
1994europeancupfinal.jpg
אלופה איטליהאיטליה מילאן
סגנית ספרדספרד ברצלונה
תוצאה 4 - 0
תאריך 18 במאי 1994
אצטדיון האצטדיון האולימפי, אתונה, יוון
צופים 70,000
שופט אנגליהאנגליה פיליפ דון
uefa.com

גמר ליגת האלופות 1994 התקיים באצטדיון האולימפי באתונה, יוון ב-18 במאי 1994, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר ליגת האלופות לעונת 1993/1994 היא מילאן האיטלקית, שניצחה במשחק את ברצלונה הספרדית בתוצאה 4-0.

מילאן זכתה בתואר בפעם החמישית בתולדותיה, בהופעתה השביעית בגמר. חמש הזכיות שלה הציבו אותה במקום השני בטבלת הזכיות, כשלפניה ניצבה ריאל מדריד, עם שש זכיות נכון לאותו הזמן. היא חזרה לגמר המפעל שנה שנייה ברציפות, לאחר ההפסד במשחק הגמר הקודם לאולימפיק מארסיי בתוצאה 1-0. היה זה משחק גמר שלישי ברציפות (מתוך שבעה) בו משחקת קבוצה איטלקית. עבור ברצלונה היה זה הגמר הרביעי בתולדותיה, והיא שבה לגמר הטורניר שנתיים לאחר זכייתה היחידה עד אז בתואר.

שתי הקבוצות העפילו לטורניר עקב זכייתן באליפות בארצן בעונת 1992/1993. מילאן זכתה באליפות איטליה בפעם השנייה ברציפות, בפער של ארבע נקודות מיריבתה העירונית אינטר מילאנו, בעוד ברצלונה זכתה באליפות ספרד השלישית ברציפות שלה, בפער של נקודה אחת בלבד מיריבתה ריאל מדריד.

במשחק עצמו הביסה מילאן, שלא הפסידה ולו פעם אחת בטורניר באותה עונה, את ברצלונה מצמד של דניאלה מסארו במחצית הראשונה, ושערים של דיאן סביצ'ביץ' ומרסל דסאי בשנייה.

דסאי היה לשחקן הראשון בתולדות הטורניר שזוכה בתואר שנתיים ברציפות עם שתי קבוצות שונות, לאחר שניצח עם מארסיי את מילאן עונה קודם לכן. פער השערים במשחק, ארבעה לטובת מילאן, השתווה לפער השערים הגבוה ביותר למשחק גמר, אותו השיגו בעבר ריאל מדריד (7-3 מול איינטרכט פרנקפורט ב-1960), באיירן מינכן (4-0 על אתלטיקו מדריד ב-1974) ומילאן עצמה (4-0 על סטיאווה בוקרשט ב-1989).

הדרך אל הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן החלה את דרכה בטורניר בסיבוב הראשון, בו הוגרלה לשחק מול אראו משווייץ. ז'אן-פייר פאפן כבש את השער היחיד במשחק הראשון בו מילאן הייתה האורחת, ולאחר שלא נכבשו שערים בגומלין מילאן העפילה לשלב השני.

בשלב זה פגשה מילאן את פ.צ. קופנהגן מדנמרק, והביסה אותה 6-0 במשחק הראשון בחוץ. במשחק הגומלין הביתי הסתפקה מילאן בשער אחד בלבד, ובסיכום שני המשחקים ניצחה 7-0 והעפילה לשלב הבתים.

בהגרלת שלב הבתים, הוגלה מילאן לבית ב', לצידן של פורטו, ורדר ברמן ואנדרלכט. מילאן הצליחה לנצח שני משחקים בלבד בשלב הבתים, המשחקים הביתיים מול פורטו ומול ורדר ברמן. יחד עם זאת, השכילה מילאן שלא להפסיד בארבעת המשחקים האחרים, כולל שוויון 0-0 בפורטוגל מול פורטו במחזור האחרון של שלב הבתים שהבטיח לה את ראשות הבית בפער נקודה מיריבתה.

בחצי הגמר פגשה מילאן את סגנית בית א', מונקו, למשחק בודד בסן סירו. מרסל דסאי קבע את תוצאת המחצית כשכבש לזכות מילאן את שער היתרון, ובמחצית השנייה השלימו דמטריו אלברטיני ודניאלה מסארו את תוצאת המשחק, 3-0 למילאן שהעפילה לגמר ליגת האלופות בפעם השביעית בתולדותיה.

ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלופת ספרד החלה את דרכה בסיבוב הראשון של הטורניר, מול דינמו קייב האוקראינית. במשחק הראשון בקייב, ספגה ברצלונה הפסד 3-1, כשרונאלד קומאן רק מאזן זמנית בפנדל. על אף ההפסד, השלימה ברצלונה מהפך במשחק הגומלין בקאמפ נואו, מגרשה הביתי, כשהביסה את יריבתה בתוצאה 4-1, והשלימה ניצחון 5-4 בסיכום שני המשחקים.

בסיבוב השני פגשה ברצלונה את אוסטריה וינה. ברצלונה אירחה את המשחק הראשון, וניצחה בו בתוצאה 3-0, עם צמד של קומאן. בגומלין נעזרה ברצלונה בצמד של חריסטו סטויצ'קוב כדי לנצח 2-1, ולהשלים ניצחון כפול בתוצאה 5-1 בסיכום שני המשחקים, בדרך לשלב הבתים.

ברצלונה הוגרלה לבית א', לצידן של מונקו, ספרטק מוסקבה וגלאטסראיי. בסיבוב הראשון של שלב הבתים ניצחה ברצלונה רק את משחקה הביתי מול מונקו, ופעמיים סיימה בתיקו בשני משחקי חוץ. בסיבוב השני השלימה ברצלונה ניצחון בכל שלושת משחקיה, כולל במשחק החוץ במחזור האחרון מול מונקו אליו הגיעו הקבוצות עם שוויון במספר הנקודות. בעקבות ניצחונה, הבטיחה ברצלונה את המקום הראשון בבית.

בשלב חצי הגמר אירחה ברצלונה את סגנית בית ב', פורטו. צמד של סטויצ'קוב קבע 2-0 לברצלונה במחצית, וקומאן כבש במחצית השנייה בדרך לניצחון 3-0 והעפלה לגמר הרביעי, ושני בשלוש העונות האחרונות, בתולדות ברצלונה.

איטליהאיטליה מילאן סיבוב ספרדספרד ברצלונה
יריבה סיכום משחק ראשון משחק שני סיבוב ראשון יריבה סיכום משחק ראשון משחק שני
שווייץשווייץ אראו 1 – 0 1 - 0 (חוץ) 0 - 0 (בית) אוקראינהאוקראינה דינמו קייב 5 – 4 1 - 3 (חוץ) 4 - 1 (בית)
דנמרקדנמרק פ.צ. קופנהגן 7 – 0 6 - 0 (חוץ) 1 - 0 (בית) סיבוב שני אוסטריהאוסטריה אוסטריה וינה 5 – 1 3 - 0 (בית) 2 - 1 (חוץ)
יריבה תוצאה שלב הבתים יריבה תוצאה
בלגיהבלגיה אנדרלכט 0 - 0 (חוץ) מחזור ראשון טורקיהטורקיה גלאטסראיי 0 - 0 (חוץ)
פורטוגלפורטוגל פורטו 3 - 0 (בית) מחזור שני צרפתצרפת מונקו 2 - 0 (בית)
גרמניהגרמניה ורדר ברמן 2 - 1 (בית) מחזור שלישי רוסיהרוסיה ספרטק מוסקבה 2 - 2 (חוץ)
גרמניהגרמניה ורדר ברמן 1 - 1 (חוץ) מחזור רביעי רוסיהרוסיה ספרטק מוסקבה 5 - 0 (בית)
בלגיהבלגיה אנדרלכט 0 - 0 (בית) מחזור חמישי טורקיהטורקיה גלאטסראיי 3 - 0 (בית)
פורטוגלפורטוגל פורטו 0 - 0 (חוץ) מחזור שישי צרפתצרפת מונקו 1 - 0 (חוץ)
טבלת בית ב'
קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערי זכות שערי חובה הפרש שערים נקודות
איטליהאיטליה מילאן 6 2 4 0 6 2 4+ 8
פורטוגלפורטוגל פורטו 6 3 1 2 10 6 4+ 7
גרמניהגרמניה ורדר ברמן 6 2 1 3 11 15 4− 5
בלגיהבלגיה אנדרלכט 6 1 2 3 5 9 4− 4
טבלאות שלב הבתים טבלת בית א'
קבוצה משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערי זכות שערי חובה הפרש שערים נקודות
ספרדספרד ברצלונה 6 4 2 0 13 3 10+ 10
צרפתצרפת מונקו 6 3 1 2 9 4 5+ 7
רוסיהרוסיה ספרטק מוסקבה 6 1 3 2 6 12 6− 5
טורקיהטורקיה גלאטסראיי 6 0 2 4 1 10 9− 2
יריבה תוצאה שלבי הנוקאאוט יריבה תוצאה
צרפתצרפת מונקו 3 - 0 (בית) חצי הגמר פורטוגלפורטוגל פורטו 3 - 0 (בית)

סיכום המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן הגיעה למשחק הגמר בסגל חסר מאוד. מרקו ואן באסטן וג'אנלואיג'י לנטיני סבלו מפציעות, הקפטן פרנקו בארזי הושעה עקב צבירת כרטיסים צהובים ואלסנדרו קוסטקורטה הושעה עקב ההרחקה בחצי הגמר בכרטיס אדום. עקב חוקי אופ"א באותה תקופה, על פיהם ניתן היה לשתף רק שלושה שחקנים שאינם מקומיים בכל קבוצה, נאלץ המאמן פאביו קאפלו להותיר בחוץ את ז'אן-פייר פאפן הצרפתי, פלורין רדוצ'ויו הרומני ובריאן לאודרופ הדני. בהרכבה של מילאן פתחו שישה שחקנים שפתחו גם במשחק הגמר הקודם. מנגד, הגיעה ברצלונה, עם מאמנה ההולנדי יוהאן קרויף, כפייבוריטית למשחק, לאחר שהבטיחה באותו החודש את הזכייה באליפות ספרד, הרביעית ברציפות שלה. כמו בריאן לאודרופ, גם אחיו מיכאל נאלץ להישאר מחוץ לסגל עקב חוקי אופ"א, שכן ברצלונה רשמה למשחק שלושה זרים אחרים.

מחצית ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן הצליחה לעלות ראשונה ליתרון, ועשתה זאת כבר בדקה ה-22. דיאן סביצ'ביץ' פרץ לרחבה מצד ימין, עד שהגיע אל סף תיבת החמש. שם, תוך כדי נפילה ומול השוער אנדוני זוביזרטה, הצליח להעביר כדור גבוה לרוחבו של השער. דניאלה מסארו, שניצב לבדו מול שער ריק, בעט מקרוב בנגיעה מהאוויר אל הרשת.

מילאן הוסיפה לחפש את השער. לאחר כדור חופשי שטוח ממרחק, הכדור חזר אל רוברטו דונאדוני, שבעט מהאוויר לידיו של זוביזרטה. מנגד, ברצלונה חיפשה שוויון, וכדור עומק שטוח שנשלח לרחבה מצא את חלוצה הברזילאי של הקבוצה, רומאריו, במצב בעיטה מול השער, אך הבעיטה הוסטה לקרן על ידי השומר.

שתי דקות בתוך תוספת הזמן של המחצית הראשונה, הכפילה מילאן את היתרון. הנעת כדור של הקבוצה על סף הרחבה הסתיימה באגף השמאלי אצל דונאדוני, שחדר עם הכדור לרחבה מצד שמאל, ממש עד קו החוץ. משם העביר מסירה לאחור עד למסארו, שהיה פנוי ובעט בנגיעה בחצי גובה לפינה הרחוקה, כדי לקבוע 2-0 למילאן בהפסקה.

מחצית שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחצית השנייה נפתחה בשער מהיר של מילאן. שתי דקות מפתיחת המחצית, הגיע כדור גבוה אל מיגל אנחל נדאל, שחקנה של ברצלונה, באגף שמאל של ההגנה. סביצ'ביץ' לחץ את נדאל והצליח לחטוף את הכדור הקופץ, ולהקפיץ אותו מהדופן הימנית של הרחבה מעל זוביזרטה אל הרשת. טענותיו של נדאל על עבירה של סביצ'ביץ' בחטיפת הכדור לא התקבלו על ידי השופט האנגלי, פיליפ דון, ומילאן עלתה ליתרון 3-0.

סביצ'ביץ' היה קרוב להשלים צמד, לאחר ביצוע מהיר של בעיטה חופשית. דמטריו אלברטיני הגביה לרחבה, שם השתלט סביצ'ביץ' על הכדור. החלוץ הקדים בבעיטה את זוביזרטה והכניע אותו, אך הכדור פגע בקורה והורחק. בדקה ה-58 מילאן כבשה פעם נוספת. אלברטיני פרץ לכיוון הרחבה, והוקף בארבעה שחקני הגנה של ברצלונה. תוך כדי נפילה הצליח אלברטיני להעביר את הכדור למרסל דסאי, ששבר את מלכודת הנבדל של ההגנה. דסאי מצא עצמו פנוי מול השוער, וסובב את הכדור בחצי גובה לפינה, 4-0 למילאן.

מילאן כמעט וכבשה שער חמישי. במהלך זהה לשער השני, פרץ דונאדוני באגף שמאל והעביר כדור רוחב. סביצ'ביץ' היה זה שהגיע הפעם למסירה ובעט בנגיעה, אך הכדור הלך אל מחוץ למסגרת. עד לסיום לא נרשמו עוד מצבים מיוחדים, ומילאן שמרה על התוצאה, 4-0 בסיום. קפטן מילאן במשחק, מאורו טאסוטי, הניף את הגביע.


18 במאי 1994 איטליהאיטליה מילאן 4 - 0 ספרדספרד ברצלונה האצטדיון האולימפי, אתונה, יוון
צופים: 70,000
שיפוט: אנגליהאנגליה פיליפ דון
דניאלה מסארו הובקעו שערים בדקות ה- 45+2', 22' 45+2', 22'
דיאן סביצ'ביץ' הובקע שער בדקה ה- 47' 47'
מרסל דסאי הובקע שער בדקה ה- 58' 58'
(סיקור)

הרכבי הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן
ברצלונה
מילאן:
שוער 1 איטליהאיטליה סבסטיאנו רוסי
מגן ימני 2 איטליהאיטליה מאורו טאסוטי (קפטן) כרטיס צהוב בדקה ה-35 35'
בלם 5 איטליהאיטליה פיליפו גאלי
בלם 6 איטליהאיטליה פאולו מלדיני הוחלף בדקה ה-83 83'
מגן שמאלי 3 איטליהאיטליה כריסטיאן פאנוצ'י כרטיס צהוב בדקה ה-88 88'
קשר ימני 9 קרואטיהקרואטיה זבונימיר בובאן
קשר מרכזי 4 איטליהאיטליה דמטריו אלברטיני כרטיס צהוב בדקה ה-53 53'
קשר מרכזי 8 צרפתצרפת מרסל דסאי הובקע שער בדקה ה- 58' 58'
קשר שמאלי 7 איטליהאיטליה רוברטו דונאדוני
חלוץ 10 הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה דיאן סביצ'ביץ' הובקע שער בדקה ה- 47' 47'
חלוץ 11 איטליהאיטליה דניאלה מסארו הובקע שער בדקה ה- 22' 22' כרטיס צהוב בדקה ה-45 45' הובקע שער בדקה ה- 45+2' 45+2'
מחליפים:
שוער 12 איטליהאיטליה מריו יילפו
מגן 13 איטליהאיטליה סטפאנו נאבה נכנס כמחליף בדקה ה-83 83'
קשר 14 איטליהאיטליה אנג'לו קארבונה
קשר 15 איטליהאיטליה ג'אנלואיג'י לנטיני
חלוץ 16 איטליהאיטליה מרקו סימונה
מאמן:
איטליהאיטליה פאביו קאפלו
Milan-Barcelona 1994-05-18.svg
ברצלונה:
שוער 1 ספרדספרד אנדוני זוביזרטה
מגן ימני 2 ספרדספרד אלברט פרר כרטיס צהוב בדקה ה-58 58'
בלם 4 הולנדהולנד רונאלד קומאן
בלם 5 ספרדספרד מיגל אנחל נדאל כרטיס צהוב בדקה ה-54 54'
מגן שמאלי 7 ספרדספרד סרג'י ברז'ואן כרטיס צהוב בדקה ה-55 55' הוחלף בדקה ה-71 71'
קשר מרכזי 3 ספרדספרד ז'וזפ גוארדיולה
קשר מרכזי 6 ספרדספרד חוסה מריה באקרו (קפטן) כרטיס צהוב בדקה ה-48 48'
קשר מרכזי 9 ספרדספרד גיירמו אמור
קיצוני ימני 8 בולגריהבולגריה חריסטו סטויצ'קוב כרטיס צהוב בדקה ה-24 24'
קיצוני שמאלי 11 ספרדספרד צ'יקי בגיריסטיין הוחלף בדקה ה-51 51'
חלוץ 10 ברזילברזיל רומאריו
מחליפים:
שוער 13 ספרדספרד קרלס בוסקטס
מגן 12 ספרדספרד חואן קרלוס רודריגס
קשר 14 ספרדספרד אוסביו סקריסטן נכנס כמחליף בדקה ה-51 51'
קשר 15 ספרדספרד יון אנדוני גויקוצ'יאה
חלוץ 16 ספרדספרד קיקה אסטבארנס נכנס כמחליף בדקה ה-71 71'
מאמן:
הולנדהולנד יוהאן קרויף

עוזרי שופט:
אנגליהאנגליה רוב האריס (קוון)
אנגליהאנגליה רוי פירסון (קוון)

שופט רביעי:
אנגליהאנגליה מרטין בודנהם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]