גמר ליגת האלופות 1994

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גמר ליגת האלופות 1994
1994europeancupfinal.jpg
אירוע עונת 1993/1994 בליגת האלופות
תאריך 18 במאי 1994
מיקום האצטדיון האולימפי, אתונה, יוון
שיפוט אנגליהאנגליה פיליפ דון
צופים 70,000
1993
1995
uefa.com

גמר ליגת האלופות 1994 התקיים באצטדיון האולימפי באתונה, יוון ב-18 במאי 1994, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר ליגת האלופות לעונת 1993/1994 היא מילאן האיטלקית, שניצחה במשחק את ברצלונה הספרדית בתוצאה 4–0.

מילאן זכתה בתואר בפעם החמישית בתולדותיה, בהופעתה השביעית בגמר. חמשת זכיותיה הציבו אותה במקום השני בטבלת הזכיות, כשלפניה ניצבה ריאל מדריד, עם שש זכיות נכון לאותו הזמן. היא חזרה לגמר המפעל שנה שנייה ברציפות, לאחר ההפסד בגמר הקודם לאולימפיק מרסיי בתוצאה 1–0. היה זה משחק גמר שלישי ברציפות (מתוך שבעה) בו משחקת קבוצה איטלקית. עבור ברצלונה היה זה הגמר הרביעי בתולדותיה, והיא שבה לגמר הטורניר שנתיים לאחר זכייתה, היחידה עד אז, בתואר.

שתי הקבוצות העפילו לטורניר עקב זכייתן באליפות בארצן בעונת 1992/1993. מילאן זכתה באליפות איטליה בפעם השנייה ברציפות, בפער של ארבע נקודות מיריבתה העירונית אינטר מילאנו, בעוד ברצלונה זכתה באליפות ספרד בפעם השלישית ברציפות, בפער של נקודה אחת בלבד מיריבתה ריאל מדריד. שתי הקבוצות הוסיפו וזכו גם בעונה זו (1993/1994) באליפויות המקומיות שלהן, עוד לפני הגמר. במשחק עצמו הביסה מילאן, שלא הפסידה ולו פעם אחת בטורניר באותה עונה, את ברצלונה בתוצאה 4–0, מצמד של דניאלה מסארו במחצית הראשונה, ושערים של דיאן סביצ'ביץ' ומרסל דסאי בשנייה.

דסאי היה לשחקן הראשון בתולדות הטורניר שזוכה בתואר שנתיים ברציפות עם שתי קבוצות שונות, לאחר שניצח עם מרסיי את מילאן עונה קודם לכן. הניצחון בהפרש ארבעה שערים השווה את השיא הקיים לניצחון הגדול ביותר בגמר אליפות אירופה לקבוצות, אותו השיגו בעבר ריאל מדריד (7–3 מול איינטרכט פרנקפורט ב־1960), באיירן מינכן (4–0 על אתלטיקו מדריד ב־1974) ומילאן עצמה (4–0 על סטיאווה בוקרשט ב־1989).

הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון הופעות קודמות בגמר (בכתב מודגש: זכיות)
איטליהאיטליה מילאן 6 (1958, 1963, 1969, 1989, 1990, 1993)
ספרדספרד ברצלונה 3 (1961, 1986, 1992)

הדרך אל הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עונת 1993/1994 בליגת האלופות
איטליהאיטליה מילאן סיבוב ספרדספרד ברצלונה
יריבה תוצאה משחק ראשון משחק שני יריבה תוצאה משחק ראשון משחק שני
שווייץשווייץ אראו 1–0 1–0 (חוץ) 0–0 (בית) סיבוב ראשון אוקראינהאוקראינה דינמו קייב 5–4 1–3 (חוץ) 4–1 (בית)
דנמרקדנמרק פ.צ. קופנהגן 7–0 6–0 (חוץ) 1–0 (בית) סיבוב שני אוסטריהאוסטריה אוסטריה וינה 5–1 3–0 (בית) 2–1 (חוץ)
יריבה תוצאה שלב הבתים יריבה תוצאה
בלגיהבלגיה אנדרלכט 0–0 (חוץ) מחזור 1 טורקיהטורקיה גלאטסראיי 0–0 (חוץ)
פורטוגלפורטוגל פורטו 3–0 (בית) מחזור 2 צרפתצרפת מונקו 2–0 (בית)
גרמניהגרמניה ורדר ברמן 2–1 (בית) מחזור 3 רוסיהרוסיה ספרטק מוסקבה 2–2 (חוץ)
גרמניהגרמניה ורדר ברמן 1–1 (חוץ) מחזור 4 רוסיהרוסיה ספרטק מוסקבה 5–0 (בית)
בלגיהבלגיה אנדרלכט 0–0 (בית) מחזור 5 טורקיהטורקיה גלאטסראיי 3–0 (בית)
פורטוגלפורטוגל פורטו 0–0 (חוץ) מחזור 6 צרפתצרפת מונקו 1–0 (חוץ)
אלופת בית ב'
קבוצה משחקים נקודות
איטליהאיטליה מילאן 6 8
פורטוגלפורטוגל פורטו 6 7
גרמניהגרמניה ורדר ברמן 6 5
בלגיהבלגיה אנדרלכט 6 4
דירוג
אלופת בית א'
קבוצה משחקים נקודות
ספרדספרד ברצלונה 6 10
צרפתצרפת מונקו 6 7
רוסיהרוסיה ספרטק מוסקבה 6 5
טורקיהטורקיה גלאטסראיי 6 2
יריבה תוצאה שלב הנוקאאוט יריבה תוצאה
צרפתצרפת מונקו 3–0 (בית) חצי הגמר פורטוגלפורטוגל פורטו 3–0 (בית)

מילאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן החלה את דרכה בטורניר בסיבוב הראשון, בו הוגרלה לשחק מול אראו משווייץ. ז'אן-פייר פאפן כבש את השער היחיד במשחק הראשון בו מילאן הייתה האורחת, ולאחר שלא נכבשו שערים בגומלין מילאן העפילה לשלב השני. בשלב זה פגשה מילאן את פ.צ. קופנהגן מדנמרק, והביסה אותה 6–0 במשחק הראשון בחוץ. במשחק הגומלין הביתי הסתפקה מילאן בשער אחד בלבד, והעפילה לשלב הבתים לאחר ניצחון 7–0 בסיכום שני המשחקים. בהגרלת שלב הבתים, הוגרלה מילאן לבית ב', לצידן של פורטו, ורדר ברמן ואנדרלכט. מילאן הצליחה לנצח שני משחקים בלבד בשלב הבתים, המשחקים הביתיים מול פורטו ו-ורדר ברמן. יחד עם זאת, השכילה מילאן שלא להפסיד בארבעת המשחקים האחרים, כולל שוויון 0–0 בפורטוגל מול פורטו במחזור האחרון של שלב הבתים שהבטיח לה את ראשות הבית בפער נקודה מיריבתה. בחצי הגמר פגשה מילאן את סגנית בית א', מונקו, למשחק בודד בסן סירו. מרסל דסאי קבע את תוצאת המחצית כשכבש לזכות מילאן את שער היתרון, ובמחצית השנייה השלימו דמטריו אלברטיני ודניאלה מסארו את תוצאת המשחק, 3–0 למילאן שהעפילה לגמר ליגת האלופות בפעם השביעית בתולדותיה.

ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלופת ספרד החלה את דרכה בסיבוב הראשון של הטורניר, מול דינמו קייב האוקראינית. במשחק הראשון בקייב, ספגה ברצלונה הפסד 1–3, כשרונאלד קומאן רק מאזן זמנית בפנדל. על אף ההפסד, השלימה ברצלונה מהפך במשחק הגומלין בקאמפ נואו, מגרשה הביתי, כשהביסה את יריבתה בתוצאה 4–1, והשלימה ניצחון 5–4 בסיכום שני המשחקים. בסיבוב השני פגשה ברצלונה את אוסטריה וינה. ברצלונה אירחה את המשחק הראשון, וניצחה בו בתוצאה 3–0, עם צמד של קומאן. בגומלין נעזרה ברצלונה בצמד של חריסטו סטויצ'קוב כדי לנצח 2–1, ולהשלים ניצחון כפול בתוצאה 5–1 בסיכום שני המשחקים, בדרך לשלב הבתים. ברצלונה הוגרלה לבית א', לצידן של מונקו, ספרטק מוסקבה וגלאטסראיי. בסיבוב הראשון של שלב הבתים ניצחה ברצלונה רק את משחקה הביתי מול מונקו, ופעמיים סיימה בתיקו בשני משחקי חוץ. בסיבוב השני ניצחה ברצלונה בכל שלושת משחקיה, כולל במשחק החוץ במחזור האחרון מול מונקו אליו הגיעו הקבוצות עם שוויון במספר הנקודות. בעקבות ניצחונה, הבטיחה ברצלונה את המקום הראשון בבית. בשלב חצי הגמר אירחה ברצלונה את סגנית בית ב', פורטו. צמד של סטויצ'קוב קבע 2–0 לברצלונה במחצית, וקומאן כבש במחצית השנייה בדרך לניצחון 3–0 והעפלה לגמר הרביעי בתולדותיה, ושני בשלוש העונות האחרונות.

לפני המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה הגיעה כפייבוריטית לזכייה בגביע האירופי השני שלה, לאחר שזה עתה זכתה באליפות ספרד בפעם הרביעית ברציפות. מנגד, מילאן הגיעה למשחק הגמר בסגל חסר מאוד. כוכב מילאן מרקו ואן באסטן לא שיחק מאז הגמר הקודם בשל פציעות (ולמעשה לא ישוב לשחק). הכוכב הצעיר ג'אנלואיג'י לנטיני שעלה למילאן 13 מיליון לירה שטרלינג (השחקן היקר בעולם דאז) היה מושבת גם הוא לאחר סדרת פציעות שעבר לאחר תאונת דרכים באוגוסט 1993. הקפטן פרנקו בארזי הושעה עקב צבירת כרטיסים צהובים, ואלסנדרו קוסטקורטה היה מושעה לאחר הרחקה בכרטיס אדום בחצי הגמר. עקב כללי אופ"א באותה תקופה, על פיהם ניתן היה לשתף רק שלושה שחקנים שאינם מקומיים בכל קבוצה, נאלץ המאמן פאביו קאפלו להותיר בחוץ את ז'אן-פייר פאפן הצרפתי, פלורין רדוצ'ויו הרומני ובריאן לאודרופ הדני. מנגד, מאמנה ההולנדי של ברצלונה, יוהאן קרויף, נאלץ להשאיר את מיכאל לאודרופ (אחיו של בריאן ממילאן) מחוץ לסגל ברצלונה עקב חוקי אופ"א, שכן ברצלונה רשמה למשחק שלושה זרים אחרים (רומאריו הברזילאי, רונלד קומאן ההולנדי, וחריסטו סטויצ'קוב הבולגרי). לאחר המשחק, הצהיר קאפלו: "[לאודרופ] היה האדם שהכי פחדתי ממנו. קרויף עשה את הטעות והשאיר אותו מחוץ לסגל. טעות חמורה". בסיום העונה עזב לאודרופ לריאל מדריד, יריבתה המושבעת של ברצלונה.

בהרכבה של מילאן פתחו שישה שחקנים שפתחו בגמר 1993, וגם בהרכבה של ברצלונה פתחו שישה שחקנים שפתחו בגמר 1992. מילאן שיחקה עם המדים הלבנים בהם היא משתמשת באופן היסטורי בגמר גביע אירופה/ליגת האלופות, וברצלונה השתמשה במדי הבית הסדירים שלה בצבעי אדום-כחול, מדים שהיו בשימוש עונה שנייה ברציפות.

המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחצית ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן עלתה ראשונה ליתרון, ועשתה זאת כבר בדקה ה־22. דיאן סביצ'ביץ' פרץ לרחבה מצד ימין, עד שהגיע אל סף תיבת החמש. שם, תוך כדי נפילה ומול השוער אנדוני זוביזרטה, הצליח להעביר כדור רוחב גבוה, ודניאלה מסארו, שניצב לבדו מול שער ריק, בעט מקרוב בנגיעה מהאוויר אל הרשת.

מילאן הוסיפה לחפש את השער. לאחר כדור חופשי שטוח ממרחק, הכדור חזר אל רוברטו דונאדוני, שבעט מהאוויר לידיו של זוביזרטה. מנגד, ברצלונה חיפשה שוויון, וכדור עומק שטוח שנשלח לרחבה מצא את חלוצה הברזילאי של הקבוצה, רומאריו, במצב בעיטה מול השער, אך הבעיטה הוסטה לקרן על ידי השומר.

שתי דקות בתוך תוספת הזמן של המחצית הראשונה, הכפילה מילאן את היתרון. הנעת כדור של הקבוצה על סף הרחבה הסתיימה באגף השמאלי אצל דונאדוני, שחדר עם הכדור לרחבה מצד שמאל, ממש עד קו החוץ. משם העביר מסירה לאחור עד למסארו, שהיה פנוי ובעט בנגיעה בחצי גובה לפינה הרחוקה, כדי לקבוע 2–0 למילאן בהפסקה.

מחצית שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחצית השנייה נפתחה בשער מהיר של מילאן. שתי דקות מפתיחת המחצית, הגיע כדור גבוה אל מיגל אנחל נדאל, שחקנה של ברצלונה, באגף שמאל של ההגנה. סביצ'ביץ' לחץ את נדאל והצליח לחטוף את הכדור הקופץ, ולהקפיץ אותו מהדופן הימנית של הרחבה מעל זוביזרטה אל הרשת. טענותיו של נדאל על עבירה של סביצ'ביץ' בחטיפת הכדור לא התקבלו על ידי השופט האנגלי, פיליפ דון, ומילאן עלתה ליתרון 3–0.

סביצ'ביץ' היה קרוב להשלים צמד, לאחר ביצוע מהיר של בעיטה חופשית. דמטריו אלברטיני הגביה לרחבה, שם השתלט סביצ'ביץ' על הכדור. החלוץ הקדים בבעיטה את זוביזרטה והכניע אותו, אך הכדור פגע בקורה והורחק. בדקה ה־58 מילאן כבשה פעם נוספת. אלברטיני פרץ לכיוון הרחבה, והוקף בארבעה שחקני הגנה של ברצלונה. תוך כדי נפילה הצליח אלברטיני להעביר את הכדור למרסל דסאי, ששבר את מלכודת הנבדל של ההגנה. דסאי מצא עצמו פנוי מול השוער, וסובב את הכדור בחצי גובה לפינה, 4–0 למילאן.

מילאן כמעט וכבשה שער חמישי. במהלך זהה לשער השני, פרץ דונאדוני באגף שמאל והעביר כדור רוחב. סביצ'ביץ' היה זה שהגיע הפעם למסירה ובעט בנגיעה, אך הכדור הלך אל מחוץ למסגרת. עד לסיום לא נרשמו עוד מצבים מיוחדים, ומילאן שמרה על התוצאה, 4–0 בסיום. קפטן מילאן במשחק, מאורו טאסוטי, הניף את הגביע.

פרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

18 במאי 1994 איטליהאיטליה מילאן 4–0 ספרדספרד ברצלונה האצטדיון האולימפי, אתונה, יוון
צופים: 70,000
שיפוט: פיליפ דון (אנגליה)
דניאלה מסארו הובקעו שערים בדקות ה- 22', 45+2' 22', 45+2'
דיאן סביצ'ביץ' הובקע שער בדקה ה- 47' 47'
מרסל דסאי הובקע שער בדקה ה- 58' 58'
(סיקור)

הרכבי הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילאן
ברצלונה
מילאן:
שוער 1 איטליהאיטליה סבסטיאנו רוסי
מגן ימני 2 איטליהאיטליה מאורו טאסוטי (קפטן) כרטיס צהוב בדקה ה-35 35'
בלם 5 איטליהאיטליה פיליפו גאלי
בלם 6 איטליהאיטליה פאולו מלדיני הוחלף בדקה ה-83 83'
מגן שמאלי 3 איטליהאיטליה כריסטיאן פאנוצ'י כרטיס צהוב בדקה ה-88 88'
קשר ימני 9 קרואטיהקרואטיה זבונימיר בובאן
קשר מרכזי 4 איטליהאיטליה דמטריו אלברטיני כרטיס צהוב בדקה ה-53 53'
קשר מרכזי 8 צרפתצרפת מרסל דסאי הובקע שער בדקה ה- 58' 58'
קשר שמאלי 7 איטליהאיטליה רוברטו דונאדוני
חלוץ 10 הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה דיאן סביצ'ביץ' הובקע שער בדקה ה- 47' 47'
חלוץ 11 איטליהאיטליה דניאלה מסארו הובקע שער בדקה ה- 22' 22' כרטיס צהוב בדקה ה-45 45' הובקע שער בדקה ה- 45+2' 45+2'
מחליפים:
שוער 12 איטליהאיטליה מריו יילפו
מגן 13 איטליהאיטליה סטפאנו נאבה נכנס כמחליף בדקה ה-83 83'
קשר 14 איטליהאיטליה אנג'לו קארבונה
קשר 15 איטליהאיטליה ג'אנלואיג'י לנטיני
חלוץ 16 איטליהאיטליה מרקו סימונה
מאמן:
איטליהאיטליה פאביו קאפלו
Milan-Barcelona 1994-05-18.svg
ברצלונה:
שוער 1 ספרדספרד אנדוני זוביזרטה
מגן ימני 2 ספרדספרד אלברט פרר כרטיס צהוב בדקה ה-58 58'
בלם 4 הולנדהולנד רונאלד קומאן
בלם 5 ספרדספרד מיגל אנחל נדאל כרטיס צהוב בדקה ה-54 54'
מגן שמאלי 7 ספרדספרד סרג'י ברז'ואן כרטיס צהוב בדקה ה-55 55' הוחלף בדקה ה-71 71'
קשר מרכזי 3 ספרדספרד ז'וזפ גוארדיולה
קשר מרכזי 6 ספרדספרד חוסה מריה באקרו (קפטן) כרטיס צהוב בדקה ה-48 48'
קשר מרכזי 9 ספרדספרד גיירמו אמור
קיצוני ימני 8 בולגריהבולגריה חריסטו סטויצ'קוב כרטיס צהוב בדקה ה-24 24'
קיצוני שמאלי 11 ספרדספרד צ'יקי בגיריסטיין הוחלף בדקה ה-51 51'
חלוץ 10 ברזילברזיל רומאריו
מחליפים:
שוער 13 ספרדספרד קרלס בוסקטס
מגן 12 ספרדספרד חואן קרלוס רודריגס
קשר 14 ספרדספרד אוסביו סקריסטן נכנס כמחליף בדקה ה-51 51'
קשר 15 ספרדספרד יון אנדוני גויקוצ'יאה
חלוץ 16 ספרדספרד קיקה אסטבארנס נכנס כמחליף בדקה ה-71 71'
מאמן:
הולנדהולנד יוהאן קרויף

עוזרי שופט:
אנגליהאנגליה רוב האריס (קוון)
אנגליהאנגליה רוי פירסון (קוון)

שופט רביעי:
אנגליהאנגליה מרטין בודנהם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]