גמר ליגת האלופות 1996
אלופה |
![]() |
---|---|
סגנית |
![]() |
תוצאה | 1 - 1 (4 - 2 בפנדלים) |
תאריך | 22 במאי 1996 |
אצטדיון | סטאדיו אולימפיקו, רומא, איטליה |
צופים | 67,000 |
שופט |
![]() |
uefa.com | |
![]() ![]() |
גמר ליגת האלופות 1996 התקיים בסטאדיו אולימפיקו ברומא, איטליה ב-22 במאי 1996, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר ליגת האלופות לעונת 1995/1996 היא יובנטוס האיטלקית, שניצחה במשחק את אייאקס אמסטרדם ההולנדית בתוצאה 2-4 בדו-קרב בעיטות עונשין, לאחר 1-1 בתום ההארכה.
יובנטוס זכתה בתואר בפעם השנייה בתולדותיה, בהופעתה הרביעית בגמר. היא חזרה לגמר המפעל לאחר 11 שנים, כשבפעם הקודמת בה שיחקה בגמר היא ניצחה את ליברפול בתוצאה 1-0, במשחק שזכור עקב אסון הייזל שהתרחש לפניו. עבור אייאקס הייתה זו הופעה שישית, ואחרונה עד כה, בגמר המפעל, והיא הגיעה למשחק כאלופה המכהנת, לאחר שניצחה במשחק הגמר הקודם יריבה איטלקית אחרת, מילאן. היה זה משחק גמר חמישי ברציפות (מתוך שבעה) בו משחקת קבוצה איטלקית, אחרי שסמפדוריה (פעם אחת) ומילאן (שלוש פעמים) קדמו ליובנטוס, שהופיעה גם בשני משחקי הגמר הבאים, ב-1997 וב-1998. שתי הקבוצות כבר נפגשו בעבר בגמר גביע אירופה לאלופות, בעונת 1972/1973. אייאקס ניצחה במשחק את יובנטוס בתוצאה 1-0.
שתי הקבוצות העפילו לטורניר עקב זכייתן באליפות בארצן בעונת 1994/1995. יובנטוס זכתה באליפות איטליה בפער של עשר נקודות מיריבתה לאציו, בעוד אייאקס רשמה עונה שלמה ללא הפסד ליגה וזכתה באליפות הולנד בפער שבע מיריבתה רודה.
במשחק עצמו הובילה יובנטוס משער של פבריציו ראבנלי, אך יארי ליטמאנן כבש את השוויון של אייאקס עוד במחצית הראשונה שהסתיימה בשוויון 1-1. התוצאה נשמרה עד לסיום ההארכה, ובדו-קרב הפנדלים עצר שוער יובנטוס, אנג'לו פרוצי, שתיים מארבע הבעיטות של אייאקס בעוד יובנטוס כבשה את כל ארבעת הפנדלים שלה כדי לזכות בתואר.
הדרך אל הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
יובנטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהגרלת שלב הבתים, אליו הגיעה יובנטוס לראשונה מאז הקמת ליגת האלופות, שובצה יובנטוס בבית ג', יחד עם בורוסיה דורטמונד, סטיאווה בוקרשט וגלאזגו ריינג'רס. יובנטוס ניצחה בכל ארבעת משחקיה הראשונים, תוך שהיא כובשת שתי שלישיות ושתי רביעיות, ולמעשה כבר לאחר משחקים אלו הבטיחה את עלייתה לשלב הבא. בשני המשחקים האחרונים רשמה יובנטוס הפסד ביתי לדורטמונד ותיקו בבוקרשט, אך העפילה מראש הבית לשלב הבא. אלסנדרו דל פיירו סיים את שלב הבתים כמלך שערי קבוצתו עם חמישה שערים, ואחריו ראבנלי שכבש ארבע פעמים.
שלב הבתים - יובנטוס | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קבוצה | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה | הפרש שערים | נקודות |
![]() |
6 | 4 | 1 | 1 | 15 | 4 | 11+ | 13 |
![]() |
6 | 2 | 3 | 1 | 8 | 8 | 0 | 9 |
![]() |
6 | 1 | 3 | 2 | 2 | 5 | 3- | 6 |
![]() |
6 | 0 | 3 | 3 | 6 | 14 | 8- | 3 |
בשלב רבע הגמר פגשה יובנטוס את ריאל מדריד מספרד. במשחק הראשון באצטדיון סנטיאגו ברנבאו גברה ריאל על יובנטוס בתוצאה 1-0, משער של ראול גונזלס בדקה ה-21. יובנטוס הצליחה להפוך את ההפסד במשחק הראשון להעפלה, לאחר שערים של דל פיירו במחצית הראשונה ושל מישל פדובאנו במחצית השנייה. בסיכום שני המשחקים, העפילה יובנטוס בפער שערים של 2-1.
בשלב חצי הגמר פגשה יובנטוס את נאנט מצרפת. יובנטוס אירחה את המשחק הראשון, וניצחה 2-0 משני שערים במחצית השנייה מרגלי ג'אנלוקה ויאלי וולדימיר יוגוביץ'. בגומלין בצרפת הובילה יובנטוס פעמיים, משערים של ויאלי ופאולו סוזה, אך לאחר שהשוויתה פעמיים הצליחה נאנט לנצח לבסוף בתוצאה 3-2, שלא הספיקה לה על מנת להעפיל, ויובנטוס התקדמה שלב נוסף לגמר הרביעי בתולדותיה.
אייאקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
אייאקס, אלופת אירופה המכהנת, הוגרלה בשלב הבתים הראשון לבית ד', לצידן של ריאל מדריד, פרנצווארוש וגראסהופרס ציריך. אייאקס הפגינה יכולת מרהיבה בשלב הבתים, אותו סיימה ללא הפסד ועם 15 שערי זכות לעומת שער חובה אחד בלבד. היא גברה פעמיים על ריאל מדריד, 1-0 ביתי ו-2-0 בחוץ, וכבשה תשעה שערים בשני משחקים מול פרנצווארוש, אותה ניצחה 5-1 בחוץ ו-4-0 בבית. איבוד הנקודות היחיד של אייאקס בשלב זה היה בציריך במחזור הרביעי של שלב הבתים, במשחק שהסתיים בשוויון 0-0. ליטמאנן כבש בשלב הבתים שישה שערים, חמישה מתוכם מול פרנצווארוש, והיה מלך שערי אייאקס בשלב זה. פטריק קלויברט כבש ארבעה שערים בשלב זה.
שלב הבתים - אייאקס אמסטרדם | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קבוצה | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה | הפרש שערים | נקודות |
![]() |
6 | 5 | 1 | 0 | 15 | 1 | 14+ | 16 |
![]() |
6 | 3 | 1 | 2 | 11 | 5 | 6+ | 10 |
![]() |
6 | 1 | 2 | 3 | 9 | 19 | 10- | 5 |
![]() |
6 | 0 | 2 | 4 | 3 | 13 | 10- | 2 |
ברבע הגמר פגשה אייאקס את בורוסיה דורטמונד. במשחק הראשון ניצחה אייאקס בחוץ בתוצאה 2-0, משערים של אדגר דווידס וקלויברט. אייאקס השלימה את ההעפלה עם ניצחון חלק נוסף במגרשה הביתי, 1-0 משער של קיקי מוסאמפה, והעפילה לחצי הגמר עם ניצחון כולל של 3-0.
בחצי הגמר פגשה אייאקס את פנאתינאיקוס היוונית. במשחק הראשון באמסטרדם רשמה אייאקס את הפסדה הראשון בטורניר באותה עונה, 1-0 משער של כריסטוף וארז'יחה שלוש דקות לסיום המשחק. בגומלין באתונה כבש ליטמאנן כבר לאחר ארבע דקות והשלים צמד בדקה ה-77. ארבע דקות לסיום קבע נורדין ווטר את תוצאת הסיום, 3-0 לאייאקס במשחק ו-3-1 בסיכום שני המפגשים, ששלחו את אייאקס לגמר שני ברציפות ושישי בתולדותיה.
סיכום המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחצית ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יובנטוס הגיעה למשחק ללא מאסימו קאררה המושעה. מנגד, הציב לואי ואן חאל שבעה שחקנים שפתחו גם במשחק הגמר הקודם, אך חסר את מארק אוברמארס הפצוע ואת מיכאל רייזיחר המושעה, שספג כרטיס צהוב בשני משחקי חצי הגמר מול פנאתינאיקוס.
ההזדמנות הראשונה במשחק הייתה של יובנטוס. לאחר שבעיטה ממרחק נהדפה על ידי שוער אייאקס, אדווין ואן דר סאר, נכשלה ההגנה בהרחקת הכדור, ופבריציו ראבנלי הגיע מאחור ובעט בנגיעה לרשת החיצונית. השער הראשון במשחק הגיע בדקה ה-13. כדור קשתי נשלח לכיוון הרחבה של אייאקס, וננגח לאחור על ידי פרנק דה בור. ראבנלי הקדים בנגיעה את ואן דר סאר שיצא משערו, ומזווית קשה גלגל כדור למסגרת. סוני סילוי לא הצליח להדביק את הכדור, ויובנטוס עלתה ליתרון 1-0.
אייאקס כמעט והשיגה את השוויון לאחר שכדור קרן נהדף על ידי שוער יובנטוס, אנג'לו פרוצי אל מחוץ לרחבה. קיקי מוסאמפה בעט מהאוויר, וינסטון בוחארדה המשיך בנגיעה ונוואנקו קאנו נגח לעבר השער, אך פרוצי בזינוק לאחור הציל מקו השער. בדקה ה-41 הגיע שער השוויון של אייאקס, לאחר שכדור חופשי של פרנק דה בור נהדף על ידי פרוצי למרכז הרחבה, שם השתלט על הכדור יארי ליטמאנן שכבש מקרוב, שוויון 1-1 בסיום המחצית הראשונה.
מחצית שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יובנטוס שלטה במחצית השנייה והגיעה למספר מצבים מסוכנים. המצב המסוכן הראשון במחצית השנייה הגיע לאחר שראבנלי מצא את אלסנדרו דל פיירו בתוך הרחבה, והאחרון בעט ברגל שמאל כדור גבוה לכיוון מרכז השער, אותו הדף ואן דר סאר. ההזדמנות הטובה ביותר במחצית השנייה הייתה של חלוץ יובנטוס, ג'אנלוקה ויאלי, שהשתלט על ניסיון בעיטה שנבלם בתוך הרחבה, עבר את ואן דר סאר ובעט לרשת החיצונית. בסיום 90 הדקות נשמרה תוצאת המחצית, והקבוצות הלכו להארכה. בפעם הראשונה מאז הונהגה שיטת ליגת האלופות בעונת 1992/1993 הגיע משחק הגמר להארכה בתום 90 דקות.
הארכה ובעיטות הכרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יובנטוס הוסיפה לשלוט גם בדקות ההארכה, והגיעה למצב מסוכן בחציה השני של ההארכה, כשולדימיר יוגוביץ' פרץ לרחבה ועבר את בוחארדה שנפל עליו וספק הכשיל אותו. יוגוביץ' שנפל הצליח להעביר את הכדור לדל פיירו שהיה חופשי ובעט בנגיעה ברגל ימין, אך ואן דר סאר קלט את הכדור. בסיום ההארכה התוצאה נשארה 1-1, והקבוצות עברו להכרעה בדו-קרב בעיטות עונשין.
אייאקס הוגרלה לבעוט ראשונה, והבועט היה אדגר דווידס, שבעט נמוך למרכז השער, ופרוצי הצליח להדוף. יובנטוס ניצלה את ההזדמנות ועלתה ליתרון לאחר שצ'ירו פרארה כבש את הפנדל שלו. לאחר הבעיטה של פרארה הגיע רצף של ארבע בעיטות מוצלחות, שתיים לכל קבוצה, ובמצב של 3-2 ליובנטוס ניגש סוני סילוי לבעוט עבור אייאקס. סילוי בעט בחצי גובה לפינה הימנית, אך פרוצי זינק לכיוון הנכון והדף את הפנדל. יוגוביץ' ניגש לבעוט את הפנדל הרביעי של יובנטוס. הבעיטה שלו הלכה נמוך לפינה השמאלית והכניעה את ואן דר סאר, יובנטוס זכתה בתואר בפעם השנייה בתולדותיה.
22 במאי 1996 | ![]() |
1–1ה | ![]() |
סטאדיו אולימפיקו, רומא, איטליה צופים: 67,000 שיפוט: ![]() |
פבריציו ראבנלי ![]() |
(סיקור) | יארי ליטמאנן ![]() | ||
תוצאת פנדלים | ||||
![]() ![]() ![]() ![]() |
4–2 | ![]() ![]() ![]() ![]() |
הרכבי הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
![]() |
|
עוזרי שופט:
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיקור המשחק באתר אופ"א (באנגלית)
משחקי גמר גביע אירופה וליגת האלופות | ||
---|---|---|
גביע אירופה לאלופות | 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 • 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1981 • 1982 • 1983 • 1984 • 1985 • 1986 • 1987 • 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 | |
ליגת האלופות | 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 |