גמר ליגת האלופות 1999

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גמר ליגת האלופות 1999
1999 CL final.jpg
אלופה
מנצ'סטר יונייטד
סגנית
באיירן מינכן
תוצאה
2 - 1
תאריך
26 במאי
אצטדיון
קאמפ נואו, ברצלונה, ספרד
השחקן המצטיין
מריו באסלר[דרוש מקור]
דף אינטרנט
uefa.com

גמר ליגת האלופות 1999 היה משחק כדורגל שנערך בקאמפ נואו שבברצלונה ב-26 במאי 1999, שתוצאתו קבעה את זוכת ליגת האלופות 1998/99. המשחק נערך בין הקבוצה האנגלית מנצ'סטר יונייטד והקבוצה הגרמנית באיירן מינכן. משחק הגמר זכור בשל שני השערים שמנצ'סטר יונייטד הבקיעה בתוספת הזמן של המשחק ושעזרו לה לנצח 2-1 לאחר שהייתה בפיגור לאורך מרבית המשחק. ניצחון זה של יונייטד היווה את החלק האחרון בעונת הטרבל של המועדון, לאחר שכבר זכה באליפות הפרמייר ליג ובגביע ה-FA מוקדם יותר באותו חודש.[1] גם באיירן שיחקה במטרה להשלים טרבל, מאחר שכבר זכתה באליפות הבונדסליגה ובגביע הגרמני מספר שבועות לפני כן. שחקני מנצ'סטר יונייטד לבשו את המדים האדומים המסורתיים של המועדון, בעוד שחקני באיירן מינכן לבשו את המדים המיוחדים שלה לליגת האלופות, בצבעי אפור ובורדו. השופט פיירלואיג'י קולינה טען כי זה היה אחד המשחקים הבלתי נשכחים ששפט בקריירה שלו, בזכות שאגת הקהל בתום המשחק.[2]

סיכום המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחצית ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שש דקות מפתיחת המשחק, תיקל רוני ג'ונסן ברשלנות את חלוץ באיירן קארסטן יאנקר קרוב לקצה הרחבה. השופט שרק לעבירה, ומריו באסלר בעט את הבעיטה החופשית נמוך, מסביב לחומת יונייטד, ובכך קבוצתו הובילה 1-0. בניגוד לאמונה הפופולרית, הכדור לא פגע באף שחקן, אלא תנועתו התעקמה באלגנטיות לצידו השמאלי של פיטר שמייכל. על אף פתיחה רעה זו, יונייטד החלה להשתלט על הכדור, אך כשלה ליצור מצבים למרות מאמציו הרבים של דיוויד בקהאם. נראה כי יונייטד זקוקה לקשרים פול סקולס ורוי קין, אשר הושעו למשחק הגמר. ההגנה הגרמנית הייתה חזקה ומאורגנת היטב. ניסיון בעיטה של אנדי קול מטווח קרוב נבלמה על ידי שלושה שחקני הגנה. כאשר באיירן נראתה מסוכנת יותר מיריבתה, בעזרת מתפרצותיה, יאנקר בחן מספר פעמים את רביעיית ההגנה של יונייטד עם ריצות מתוחכמות, שחלקן נשרקו לנבדל. קול הגיע להזדמנות נוספת מתוך הרחבה של באיירן, אך השוער אוליבר קאן היה עירני והדף את הכדור באגרופו החוצה. באסלר הגיע להזדמנות נוספת בבעיטה חופשית, ומאוחר יותר אלכסנדר ציקלר בעט מקצה הרחבה קרוב לקורה. לקראת תום המחצית, הקיצוני ראיין גיגס הגיח מצד ימין ונגח כדור חלש מהרמה של קול. זו הייתה ההזדמנות הטובה ביותר שלהם לשער במחצית הראשונה.

מחצית שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה הגרמנית פתחה את המחצית השנייה היטב. יאנקר סחט הצלה משמייכל כבר בדקה הראשונה לאחר ההפסקה. באסלר היה השחקן המסוכן ביותר של באיירן - הוא בעט בעוצמה ממרחק של כשלושים מטרים, ולאחר מכן הרים כדור למרקוס באבל, שהחמיץ את הכדור לחלוטין. ההתקפה הטובה ביותר של יונייטד במשחק הייתה בדקה ה-55. לאחר החזקה בכדור במשך כמה דקות, גיגס שלח כדור לרחבה אל עבר יספר בלומקויסט, שהצליח לבעוט את הכדור מעל המשקוף בלבד. לאחר הזדמנות נוספת של בסלר, מאמן יונייטד אלכס פרגוסון הכניס את החלוץ טדי שרינגהאם במטרה להחזיר את השליטה במשחק. מאמן באיירן, אוטמאר היצפלד, הגיב בחילוף משלו - מהמט שול הוכנס, ותוך זמן קצר מסר לשטפן אפנברג, שבעט כדור חזק שהיה קרוב לפגיעה במסגרת. לאחר מכן, שול כמעט והבקיע מהקשתה מעל השוער, אך הכדור פגע בקורה והגיע היישר לידיו של שמייכל. כאשר נראה כי המשחק אבוד לקבוצה האנגלית, פרגוסון הכניס את החלוץ אולה גונאר סולשיאר עשר דקות לפני תום המשחק. המחליף אילץ את קאן להציל את הכדור בזינוק בעזרת נגיחה; זו הייתה ההזדמנות הקרובה ביותר של יונייטד להבקיע במשך כל המשחק. דקה לאחר מכן, באיירן החמיצה הזדמנות להבטיח את הגביע כאשר בעיטת מספרת של יאנקר פגעה במשקוף; שמייכל נותר חסר אונים פעם נוספת. בתוך חמש הדקות האחרונות, שני מחליפיה של יונייטד אילצו את קאן להציל בעיטות נוספות. ההזדמנות הראשונה הייתה של שרינגהאם, שבעט כדור מהאוויר, והשנייה של סולשיאר מנגיחה נוספת.

זמן הפציעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונייטד ניגשה לבעיטת קרן בזמן שהשופט הרביעי הציג במסכו על 3 דקות תוספת זמן. בניסיון נואש לשער שוויון, פיטר שמייכל נכנס לרחבה של באיירן. בקהאם הגביה את הכדור מעל ראשו של שמייכל, דווייט יורק גלגל את הכדור חזרה לאזור הצפוף, ולאחר שטורסטן פינק לא הצליח להרחיק את הכדור כראוי, הכדור הגיע לרגליו של ראיין גיגס בקצה הרחבה. הבעיטה שלו הייתה חלשה ולא מכוונת, אך היא הגיעה לרגליו של שרינגהאם. שרינגהאם בעט את הכדור ברגלו הימנית לתוך הרשת של באיירן. נראה כי שחקני יונייטד הצליחו להעביר את המשחק להארכה, לאחר שפיגרו במשך רוב המשחק.

לאחר לא יותר מ-30 שניות, יונייטד ניגשה לבעיטת קרן נוספת, אך הפעם שמייכל נשאר ברחבתו. בקהאם בעט בשנית את כדור הקרן, ששפשף את ראשו של שרינגהאם. סולשיאר דחק את רגלו, פגע בכדור שהועף לתוך הגג של הרשת של באיירן, ובכך יונייטד השיגה יתרון מדהים. סולשיאר חגג בגלישה על ברכיו, חיקוי של החגיגה של באסלר בתחילת המשחק. אחד הרגעים המפורסמים במשחק היה החגיגה של שמייכל שחגג בגלגלון בשמחה רבה.

המשחק חודש, אך שחקני באיירן רבים לא יכלו להמשיך והזדקקו לעזרתו של השופט פיירלואיג'י קולינה בשביל לצאת מהמגרש. השחקנים היו המומים שהפסידו משחק שהיה בידיהם מספר דקות קודם לכן. מספר חזיזים הודלקו על ידי אוהדי באיירן לפני השוויון של יונייטד, ואף הוצמדו סרטים של באיירן מינכן לגביע עצמו כהכנה לטקס הגשתו למנצחת.[3] יונייטד זכתה בגביע האירופי השני שלה. סמואל קופור פרץ בדמעות בתום המשחק וכרע על ברכיו. קרסטן יאנקר התמוטט מייסורים. מצלמות הטלוויזיה הראו את הבעת פניו של לותר מתאוס לאחר השער השני שיונייטד הבקיעה. מתאוס הוחלף עשר דקות לפני סיום המשחק, והגביע האירופי היה התואר היחיד בו לא זכה בקריירה שלו.

כאשר הגביע הוענק למנצ'סטר יונייטד, קפטן הקבוצה, פיטר שמייכל, ששיחק את משחקו האחרון במועדון, והמאמן אלכס פרגוסון, הניפו את הגביע יחדיו.

פרטי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

26 במאי 1999
אנגליהFlag of England.svg מנצ'סטר יונייטד 2–1 גרמניהFlag of Germany.svg באיירן מינכן קאמפ נואו, ברצלונה, ספרד
צופים: 90,000
שופט: איטליהFlag of Italy.svg פיירלואיג'י קולינה
שרינגהאםהבקיע שער בדקה ה-90+1' 90+1'
סולשיארהבקיע שער בדקה ה-90+3' 90+3'
(סיקור) באסלרהבקיע שער בדקה ה-6' 6'
מנצ'סטר יונייטד
באיירן מינכן
מנצ'סטר יונייטד:
שוער 1 דנמרקFlag of Denmark.svg פיטר שמייכל (קפטן)
מגן 2 אנגליהFlag of England.svg גארי נוויל
בלם 6 הולנדFlag of the Netherlands.svg יאפ סתאם
בלם 5 נורווגיהFlag of Norway.svg רוני יוהנסן
מגן 3 אירלנדFlag of Ireland.svg דניס אירווין
קשר 11 ויילסFlag of Wales.svg ראיין גיגס
קשר 8 אנגליהFlag of England.svg ניקי באט
קשר 7 אנגליהFlag of England.svg דייוויד בקהאם
קשר 15 שוודיהFlag of Sweden.svg יספר בלומקויסט הוחלף בדקה ה-67 67'
חלוץ 9 אנגליהFlag of England.svg אנדי קול הוחלף בדקה ה-81 81'
חלוץ 19 טרינידד וטובגוFlag of Trinidad and Tobago.svg דווייט יורק
מחליפים:
שוער 17 הולנדFlag of the Netherlands.svg ריימונד ואן דר גואו
מגן 4 אנגליהFlag of England.svg דייוויד מיי
מגן 12 אנגליהFlag of England.svg פיל נוויל
מגן 30 אנגליהFlag of England.svg ווס בראון
קשר 34 אנגליהFlag of England.svg ג'ונתן גריטינג
חלוץ 10 אנגליהFlag of England.svg טדי שרינגהאם נכנס כמחליף בדקה ה-67 67'
חלוץ 20 נורווגיהFlag of Norway.svg אולה גונאר סולשיאר נכנס כמחליף בדקה ה-81 81'
מאמן:
סקוטלנדFlag of Scotland.svg אלכס פרגוסון
Man Utd vs Bayern Munich 1999-05-26.svg
באיירן מינכן:
שוער 1 גרמניהFlag of Germany.svg אוליבר קאן (קפטן)
בלם 10 גרמניהFlag of Germany.svg לותר מתאוס הוחלף בדקה ה-80 80'
מגן 2 גרמניהFlag of Germany.svg מרקוס באבל
בלם 4 גאנהFlag of Ghana.svg סמואל קופור
בלם 25 גרמניהFlag of Germany.svg תומאס לינקה
מגן 18 גרמניהFlag of Germany.svg מיכאל טרנאט
קשר 16 גרמניהFlag of Germany.svg ינס ירמיס
קשר 11 גרמניהFlag of Germany.svg שטפן אפנברג כרטיס צהוב
חלוץ 14 גרמניהFlag of Germany.svg מריו באסלר הוחלף בדקה ה-87 87'
חלוץ 19 גרמניהFlag of Germany.svg קארסטן יאנקר
חלוץ 21 גרמניהFlag of Germany.svg אלכסנדר ציקלר הוחלף בדקה ה-71 71'
מחליפים:
שוער 22 גרמניהFlag of Germany.svg ברנד דרהר
מגן 5 גרמניהFlag of Germany.svg תומאס הלמר
קשר 7 גרמניהFlag of Germany.svg מהמט שול נכנס כמחליף בדקה ה-71 71'
קשר 8 גרמניהFlag of Germany.svg תומאס שטרונץ
קשר 17 גרמניהFlag of Germany.svg טורסטן פינק נכנס כמחליף בדקה ה-80 80'
קשר 20 בוסניה והרצגובינהFlag of Bosnia and Herzegovina.svg חסן סליהמיצ'יץ' נכנס כמחליף בדקה ה-87 87'
חלוץ 24 איראןFlag of Iran.svg עלי דאי
מאמן:
גרמניהFlag of Germany.svg אוטמאר היצפלד


קוונים:
איטליהFlag of Italy.svg ג'נארו מצאיי[4]
איטליהFlag of Italy.svg קלאודיו פוליסי[4]
שופט רביעי:
איטליהFlag of Italy.svg פיורנצו טראוסי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]